מָה שְׁלוֹמִי
שְׁלוֹמִי נָע בֵּין יֵאוּשׁ
לְקַבָּלַת הַמְּצִיאוּת, כְּמוֹ שֶׁהִיא.
הֲבָנַת הַגְּבוּל הַדַּק שֶׁמְּחַבֵּר
בֵּין לִהְיוֹת מַלְכָּה
לְהַמְלִיךְ אֶת הָאֵל עֲלֵי.
שֶׁזֶּהוּ סוֹף הַתְחָלַת הַפִּתְרוֹן.
לָרָעֵב הַבִּלְתִּי נִגְמָר בַּנֶּפֶשׁ
לְהִתְחַדְּשׁוּת.
לְתִיעוּד מִלִּים, שֶׁשָּׁווֹת אוֹתִי
שֶׁחַיּוֹת בִּי.
שֶׁמַּצְדִּיקוֹת אֶת קִיּוּמִי.
דּוֹפְקוֹת עַל דֶּלֶת נַפְשִׁי כְּמִתְיַמְּרוֹת לַהֲפֹךְ
לְחֵלֶק מִמֶּנִּי.
וַאֲנִי. אוֹטֶמֶת אֶת קוֹל
חֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי שֶׁצּוֹרְחִים מִבַּעַד לְסוֹרְגֵי הַזָּהָב.
שֶׁלֹּא יִרְאוּ. שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ. נֶפֶשׁ מְדַמֶּמֶת.
לֹא יְכוֹלָה לִצְעֹק.
מִלִּים; כָּל עוֹד הֵם לֹא נִכְתְּבוּ אֵין לָהֶם מַשְׁמָעוּת.
וְזֶה כָּל כָּךְ אַבְּסוּרְד,
כִּי דַּף לֹא יָכוֹל לִצְעֹק וְגוּף נוֹשֵׁם, חַי. כֵּן.
אָז לָמָּה מִלִּים מִתְיַמְּרוֹת לְסַפֵּק,
אֶת כָּל צָרְכֵי הַלֵּב נֶפֶשׁ וְהַגּוּף יַחַד.
זוֹהִי מַשְׁמָעוּתָהּ שֶׁל הִתְמַכְּרוּת, שֶׁל עִבּוּד הַכָּרָה.
הַקּוֹנְפְלִיקְט בֵּין מָה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה.
לְמִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה
לִהְיוֹת.
וּדְמָעוֹת, גֶּשֶׁם שֶׁל אוֹקְטוֹבֶּר כְּבָר יִבֵּשׁ הַכֹּל,
מָסַכֵּי עֵינַי כְּבָר לֹא מַסְגִּירִים אֶת פְּנִימִיּוּתִי.
יָם הַמֶּלַח, כְּבָר לֹא מְסַפֵּק מְלָחִים בְּרִיאִים, כָּאֵלֶּה שֶׁמִּשְׁתַּלְּחִים
לְתוֹךְ טִיפּוֹת תְּמִימוֹת שֶׁנּוֹפְלוֹת עַל לֵחִי.
שֶׁל אִישָּׁה. שֶׁל יַלְדָּה.
שֶׁנּוֹשֶׁמֶת עוֹד כַּמָּה נְשִׁימוֹת, כְּאִלּוּ הֵן יְקָרְבוּ אוֹתָהּ עַל אוֹשֵׁר.
וְאַהֲבָה.
וּמִתְבַּדֶּה
שְׁלוֹמִי נָע בֵּין יֵאוּשׁ
לְקַבָּלַת הַמְּצִיאוּת, כְּמוֹ שֶׁהִיא.
הֲבָנַת הַגְּבוּל הַדַּק שֶׁמְּחַבֵּר
בֵּין לִהְיוֹת מַלְכָּה
לְהַמְלִיךְ אֶת הָאֵל עֲלֵי.
שֶׁזֶּהוּ סוֹף הַתְחָלַת הַפִּתְרוֹן.
לָרָעֵב הַבִּלְתִּי נִגְמָר בַּנֶּפֶשׁ
לְהִתְחַדְּשׁוּת.
לְתִיעוּד מִלִּים, שֶׁשָּׁווֹת אוֹתִי
שֶׁחַיּוֹת בִּי.
שֶׁמַּצְדִּיקוֹת אֶת קִיּוּמִי.
דּוֹפְקוֹת עַל דֶּלֶת נַפְשִׁי כְּמִתְיַמְּרוֹת לַהֲפֹךְ
לְחֵלֶק מִמֶּנִּי.
וַאֲנִי. אוֹטֶמֶת אֶת קוֹל
חֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי שֶׁצּוֹרְחִים מִבַּעַד לְסוֹרְגֵי הַזָּהָב.
שֶׁלֹּא יִרְאוּ. שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ. נֶפֶשׁ מְדַמֶּמֶת.
לֹא יְכוֹלָה לִצְעֹק.
מִלִּים; כָּל עוֹד הֵם לֹא נִכְתְּבוּ אֵין לָהֶם מַשְׁמָעוּת.
וְזֶה כָּל כָּךְ אַבְּסוּרְד,
כִּי דַּף לֹא יָכוֹל לִצְעֹק וְגוּף נוֹשֵׁם, חַי. כֵּן.
אָז לָמָּה מִלִּים מִתְיַמְּרוֹת לְסַפֵּק,
אֶת כָּל צָרְכֵי הַלֵּב נֶפֶשׁ וְהַגּוּף יַחַד.
זוֹהִי מַשְׁמָעוּתָהּ שֶׁל הִתְמַכְּרוּת, שֶׁל עִבּוּד הַכָּרָה.
הַקּוֹנְפְלִיקְט בֵּין מָה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה.
לְמִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה
לִהְיוֹת.
וּדְמָעוֹת, גֶּשֶׁם שֶׁל אוֹקְטוֹבֶּר כְּבָר יִבֵּשׁ הַכֹּל,
מָסַכֵּי עֵינַי כְּבָר לֹא מַסְגִּירִים אֶת פְּנִימִיּוּתִי.
יָם הַמֶּלַח, כְּבָר לֹא מְסַפֵּק מְלָחִים בְּרִיאִים, כָּאֵלֶּה שֶׁמִּשְׁתַּלְּחִים
לְתוֹךְ טִיפּוֹת תְּמִימוֹת שֶׁנּוֹפְלוֹת עַל לֵחִי.
שֶׁל אִישָּׁה. שֶׁל יַלְדָּה.
שֶׁנּוֹשֶׁמֶת עוֹד כַּמָּה נְשִׁימוֹת, כְּאִלּוּ הֵן יְקָרְבוּ אוֹתָהּ עַל אוֹשֵׁר.
וְאַהֲבָה.
וּמִתְבַּדֶּה