ליגת הקיסוס של האוניברסיטאות....
הגזענות מתחילה בהשוואות "רמה" ו"ליגה" אינטלגנטית של בלבולי שכל....
שחצנות מתחילה מהבית, פשיטות ותמימות, ודווקא אנשים מוכשרים יכולים להעלות ולחדד אנשים ירודים או "נורמליים", ובכלל, ככל שהילד בעל "רמה" גבוהה יותר, הוא צריך ואפילו חייב להסתדר עם חבר'ה רגילים ופשוטים בני דורו וגילו.
אני טיילתי קצת בקהילות המסתגרות והנעלות, העידית והעילית בעיקר בירושלים, וברוך השם שאין לי רגשי נחיתות, אבל זה תת-רמה.
ככל שה"מוכשר" ועילוי וכל המדליות והעיטורים מבריק יותר בנעליים מצוחצחות, ככה ממש אחד לאחד הוא אדם שלא מסוגל לעזור או להבין רגשית בן-אדם מסכן שצריך עזרה.
ואם כן אז הוא לא עילוי, כי הוא משקיע מהאנרגיה ברגש ולא בלימוד או בתחרותיות.
אותך בחרתי לצטט מכולם, כי אני רואה שכמה כאן לא הבינו את הקונספט. ואתה עלית על כולם.
השתדלתי להמנע מלתת פרטים מזהים, אבל אני אכנס כמה שאפשר.
תתארו לכם בחור בכיתה ח' בוגר, מתמיד, מסודר בזמנים, וממושמע.
מוכשר מאוד מעבר לממוצע. והכי חשוב בעל שאיפות לידע נרחב בתורה, והוא מצליח בכך.
עכשיו תדמיינו שאתם גרים בליקווד, והוריו של הבחור מבני ברק. והבחור הזה מגיע לישיבה הכי גרועה שם.
מה זה הכי גרועה? בחורים תת רמה, בטלנים נטולי שאיפות. מפריעים ללמוד מפריעים לישון. ומה עוד.
שמה של הישיבה אינו שיקול אצלי, ובודאי לא במי שאינו בני.
לא עלתה על דעתי להתערב בשום אופן, אבל המקרה כאן הוא קיצוני, או 'אור וחושך'.
אם התאריך היה א' תמוז אין לי ספק מה הייתי עושה.
ישיבה קטנה, רחוק מהבית, ועוד לחברה גרועה, זה אסון.
השאלה היא בגלל התאריך, נראה לכם שיש מוצא? או שזה לעג לרש.
או שעדיף להשקיע את הכוחות בלהיטיב איתו את המצב הקיים. הן גשמית והן רוחנית.