הנושאים החמים
הנושאים החמים
לאות הזדהות עם המאבק לשחרור החטופים, ולאור העובדה שבין הזמנים עדיין לא תם, הודעתי לאשתי שאני מתכוון לשבות מחר החל מהשעה שש ועשרים בבוקר ועד לשעה שמונה וחצי בערב.
בכלל זה, לא יבוצעו פעולות שגרתיות כדוגמת: שמירה על ילדים (ילד לעניין זה, יוגדר - מי שהוא בן יותר מחודש ופחות מגיל שלוש עשרה שנים ויום אחד. להלן - בר מצווה), פעולות בלתי הכרחיות של סדר וניקיון (ההגדרה ׳הכרחי׳ תיקבע לפי ראות עיניו של הגבר הממוצע), שיחות טלפון ארוכות (הגדרת ׳ארוכות׳ תיקבע על פי שיקול דעתו של הגבר הסביר, או על פי פרק זמן קצוב של דקה אחת, הקצר משניהם), ובכלל - פעולות שדורשות מאמץ מסוים (מאמץ לעניין זה יוגדר - קימה מהספה). כמו כן, כחלק מן המאבק, אני משעה את עצמי באופן זמני מתפקידי כקשב הבית, ואני מודיע שעד לתום השביתה - אפסיק להקשיב לכל שיחה משעממת (הגדרת שיחה משעממת תיקבע על פי מדד הבהייה. קרי: פרק הזמן בו הגבר הסביר יתחיל לבהות), או לכל שיחה שכוללת ידיעות מטרידות (ידיעות מטרידות לעניין זה, הן ידיעות שמחייבות טיפול בעניינים טכניים, ובפרט בעניינים הנוגעים למשרדים ממשלתיים או לגופים הנמצאים בפיקוח ממשלתי. לדוגמא: ידיעות בנושאי ועדות קבלה למעונות התמ״ת, טיפול בקנסות, קבלת דואר רשום, ביטוח לאומי, צה״ל או קק״ל).
בנוסף, לאות הזדהות עם בדידותם של ראשי המאבק לשחרור החטופים בחזית המאבק, אני מצהיר על כוונתי להתבודד, להסתגר בחדר השינה עם ערימות חטיפים, ולא לתקשר עם איש. בכלל זה, לא יסופקו שירותי משוב טלפוני, לרבות עבור גורמים כדוגמת אשתי, בני משפחה אחרים שעשויים לנסות ולשכנע אותי לוותר על המאבק, גננות זועמות שמתקשרות בארבע בצהריים לשאול מי לוקח את הילד, וכל שיחה אחרת שעשויה לפגוע במאבק על פי ראייתי ושיקול דעתי.
אני מצהיר, כי אם המאבק לא יישא פרי, והחטופים לא ישוחררו בהקדם, יוחרפו פעולות המחאה. בין הפעולות המתוכננות: אכילת בצקי עלים מעל הספות בבית, טפטוף מים עכורים לאחר שטיפה של ערב שבת, נטילת מעשרות מכל עוגה שאשתי תכין בעבור אורחים או קרובי משפחה אצלם אני מתארח, וסירוב בלתי מתפשר לפתוח צנצנות ובקבוקי שתייה סגורים.
אני מצפה מאשתי ומן הסובבים אותי לכבד את השתתפותי במאבק. למותר לציין, כי על פי הנחיות היועמ״שית חל איסור להקניט אותי על היותי משתתף במאבק או לכנות אותי בכינויי גנאי. כמו כן, אין היתר למי מן הסובבים אותי - לרבות אשתי, לרמוז לי רמיזות עבות, לשתוק במשך שעות ארוכות, ובוודאי שלא להציג לי פרצוף ממורמר או לריב איתי. אני מודע לפגיעה בחיים האישיים של המקורבים אליי, אולם על פי פסיקת בג״ץ מיום 09/09/2012 - (פסק דין יהושפט נ׳ קניקובסקי), ערך המאבק לשחרור חטופים עולה עשרת מונים על ערכי קיום שגרה תקינה.
תגובת אשתי לכל האמור: תפגין כמה שתרצה מול מקום העבודה שלך, אבל מחר אתה עם הילדים משבע בבוקר.
תגובתי: אין לי מקום עבודה. אני אברך כולל.
תגובת אשתי: אז תפגין מול הראש כולל שלך, מה אתה רוצה מחיי?
תגובתי: את אשמה! את מטרפדת עיסקה.
אשתי: אה, באמת?! איזה עוד תירוצים הזויים תמציא כדי לקבל את מה שאתה רוצה על חשבון כולם?!!!
תגובתי: ומה עושה ההסתדרות?! ומה עושים אחים לנשק?! ומה עושה גנץ?!
אשתי: העלית נקודה...
בכלל זה, לא יבוצעו פעולות שגרתיות כדוגמת: שמירה על ילדים (ילד לעניין זה, יוגדר - מי שהוא בן יותר מחודש ופחות מגיל שלוש עשרה שנים ויום אחד. להלן - בר מצווה), פעולות בלתי הכרחיות של סדר וניקיון (ההגדרה ׳הכרחי׳ תיקבע לפי ראות עיניו של הגבר הממוצע), שיחות טלפון ארוכות (הגדרת ׳ארוכות׳ תיקבע על פי שיקול דעתו של הגבר הסביר, או על פי פרק זמן קצוב של דקה אחת, הקצר משניהם), ובכלל - פעולות שדורשות מאמץ מסוים (מאמץ לעניין זה יוגדר - קימה מהספה). כמו כן, כחלק מן המאבק, אני משעה את עצמי באופן זמני מתפקידי כקשב הבית, ואני מודיע שעד לתום השביתה - אפסיק להקשיב לכל שיחה משעממת (הגדרת שיחה משעממת תיקבע על פי מדד הבהייה. קרי: פרק הזמן בו הגבר הסביר יתחיל לבהות), או לכל שיחה שכוללת ידיעות מטרידות (ידיעות מטרידות לעניין זה, הן ידיעות שמחייבות טיפול בעניינים טכניים, ובפרט בעניינים הנוגעים למשרדים ממשלתיים או לגופים הנמצאים בפיקוח ממשלתי. לדוגמא: ידיעות בנושאי ועדות קבלה למעונות התמ״ת, טיפול בקנסות, קבלת דואר רשום, ביטוח לאומי, צה״ל או קק״ל).
בנוסף, לאות הזדהות עם בדידותם של ראשי המאבק לשחרור החטופים בחזית המאבק, אני מצהיר על כוונתי להתבודד, להסתגר בחדר השינה עם ערימות חטיפים, ולא לתקשר עם איש. בכלל זה, לא יסופקו שירותי משוב טלפוני, לרבות עבור גורמים כדוגמת אשתי, בני משפחה אחרים שעשויים לנסות ולשכנע אותי לוותר על המאבק, גננות זועמות שמתקשרות בארבע בצהריים לשאול מי לוקח את הילד, וכל שיחה אחרת שעשויה לפגוע במאבק על פי ראייתי ושיקול דעתי.
אני מצהיר, כי אם המאבק לא יישא פרי, והחטופים לא ישוחררו בהקדם, יוחרפו פעולות המחאה. בין הפעולות המתוכננות: אכילת בצקי עלים מעל הספות בבית, טפטוף מים עכורים לאחר שטיפה של ערב שבת, נטילת מעשרות מכל עוגה שאשתי תכין בעבור אורחים או קרובי משפחה אצלם אני מתארח, וסירוב בלתי מתפשר לפתוח צנצנות ובקבוקי שתייה סגורים.
אני מצפה מאשתי ומן הסובבים אותי לכבד את השתתפותי במאבק. למותר לציין, כי על פי הנחיות היועמ״שית חל איסור להקניט אותי על היותי משתתף במאבק או לכנות אותי בכינויי גנאי. כמו כן, אין היתר למי מן הסובבים אותי - לרבות אשתי, לרמוז לי רמיזות עבות, לשתוק במשך שעות ארוכות, ובוודאי שלא להציג לי פרצוף ממורמר או לריב איתי. אני מודע לפגיעה בחיים האישיים של המקורבים אליי, אולם על פי פסיקת בג״ץ מיום 09/09/2012 - (פסק דין יהושפט נ׳ קניקובסקי), ערך המאבק לשחרור חטופים עולה עשרת מונים על ערכי קיום שגרה תקינה.
תגובת אשתי לכל האמור: תפגין כמה שתרצה מול מקום העבודה שלך, אבל מחר אתה עם הילדים משבע בבוקר.
תגובתי: אין לי מקום עבודה. אני אברך כולל.
תגובת אשתי: אז תפגין מול הראש כולל שלך, מה אתה רוצה מחיי?
תגובתי: את אשמה! את מטרפדת עיסקה.
אשתי: אה, באמת?! איזה עוד תירוצים הזויים תמציא כדי לקבל את מה שאתה רוצה על חשבון כולם?!!!
תגובתי: ומה עושה ההסתדרות?! ומה עושים אחים לנשק?! ומה עושה גנץ?!
אשתי: העלית נקודה...
