טיול מה יש לעשות באילת?

ניק כמעט בלי ראש

משתמש מקצוען
המצפה שם לא עפתי עליו , האטרקציות הימיות דווקא מאוד נחמד. אם תצליחו להביא אותם לחוף הנפרד זה יהיה טוב
למה ? זה באמת ים מרהיב
עדיף בצלילה
אבל מי שלא צולל-
המצפה חובה .
לגבי האטרקציות הם לא יכולים לצאת מהחוף רחצה וגם רדוד שם .
 

משה שאחא

משתמש פעיל
אילת זה עיר של טומאה אין לאדם החפץ חיים מה לחפש במקום הטמא הזה מלבד שזה עפ"י ההלכה חו"ל כך שזה שונה במהותו מטבריה שכל הבעיה בטבריה זה באזור הטילת ובשאר העיר הכל בסדר יש שם שכונה חדרית כמעט 100% כך שאין מה להשוות כלל לעיר הטמאה אילת וידוע שאדם מגיע למקום טמא זה משפיע עליו גם אם הוא לא רואה כלום ולא שומע כלום ולא מריח כלום
 

ש.ב.א

משתמש סופר מקצוען
בלת"ק
אני רוצה בבין הזמנים לסוע עם המשפחה (בפעם הראשונה) רק מפחדת כי
ממש לא מתאים עניין הפריצות
האם יש מידע
למקום שאפשר להמנע
הבנתי שיש שם דירות אירוח שמתאים לחרדים על החוף הנפרד
אשמח למידע ופרטים
תודה

נכון
ובגלל זה שאנחנו בצפון מוותרים על הטיילת וכו'
אם יש באילת מקום ללא פריצות אשמח
במיוחד שאין מצב לצפון בין הזמנים הזה..

אין כזה דבר בלי פריצות באילת............
אסור הלכתית לנסוע לשם.

סתם שאלה בכל אילת? אף פעם לא הייתי שם..
כי אם רק באיזור החוף/מלונות/טיילת גם לטבריה אסור ללכת. נקודה!
החוף הנפרד באילת הוא חוף קטן בצד הכי צפוני של העיר, בין כל המלונות מסביב.
ההפרדה בין החופים היא רק על החוף עצמו.
אח"כ בתוך הים הכל פתוח
ואם מישהו רוצה לנסוע לשם כדי לראות דגים או שוניות אלמוגים- אז החוף הנפרד הוא לא המקום, אין שם כלום!

כל האזור שם הוא רק מלונות, לא נראה לי שיש דירות אירוח.
וגם אם לוקחים דירה כל האזור מלא חופים ומלונות.

העיר אילת עצמה היא כמו העיר תל אביב. למי שאין בעיה להסתובב בתל אביב יכול להסתובב גם שם.
רק לקחת בחשבון שחם ממש ואין כמעט אוטובוסים.

היינו שנה שעברה בבין הזמנים באילת (רק מציינת שיש לנו קרובי משפחה באילת שהיינו חייבים לבקר אותם)
במשך היום חם מאד ואי אפשר להוציא את האף החוצה.
האטרציות האפשריות היחידות זה קניונים.

היינו ב6 בבוקר בחוף הנסיכה שהוא החוף הדרומי ביותר.
היה כמעט ריק (אולי עוד משפחה דתית אחת) ואפשר להכנס שם לחוף כמעט בכל מקום.
זה היה במקום מקוה
 

מקצה הארץ-:)

משתמש מקצוען
אילת זה עיר של טומאה אין לאדם החפץ חיים מה לחפש במקום הטמא הזה מלבד שזה עפ"י ההלכה חו"ל כך שזה שונה במהותו מטבריה שכל הבעיה בטבריה זה באזור הטילת ובשאר העיר הכל בסדר יש שם שכונה חדרית כמעט 100% כך שאין מה להשוות כלל לעיר הטמאה אילת וידוע שאדם מגיע למקום טמא זה משפיע עליו גם אם הוא לא רואה כלום ולא שומע כלום ולא מריח כלום
אחרי הכל אל תוציא לעז ולשון הרע כ"כ על ארץ ישראל (לחלק מהפוסקים) ביחוד שגרים שם המון יהודים יראים ושלמים שמוסרים נפש על קדושת השם.
ועי' כאן
שאלה - 154333
למורנו ורבנו שלום. העיר אילת האם מעמדה ההלכתי הוא ארץ ישראל, לגבי הפרשת תרומות ומעשרות, שמיטה, יציאה אליה, הנהגת שני ימים טובים כחו"ל ועוד.
תשובה
תחילה וקודם שנכנס לסוגיא מורכבת זאת אשר דנו בה גדולים וטובים, נקדים את דברי הרמב"ם ז"ל לגבי מה נקראת בגדר ארץ ישראל.
כתב הרמב"ם ז"ל [הלכות תרומות פרק א הלכה ב] "ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל וזהו הנקרא כיבוש רבים, אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא א"י כדי שינהגו בו כל המצות, ומפני זה חלק יהושע ובית דינו כל א"י לשבטים אף על פי שלא נכבשה כדי שלא יהיה כיבוש יחיד כשיעלה כל שבט ושבט ויכבוש חלקו".

והנה ידוע כי אילת חלק מארץ אדום היא ככתוב בדברים [ב, ח] ונעבור מאת אחינו בני עשו היושבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעציון גבר וגו', וכן כתוב במלכים [א' ט, כ"ו] את אלות על שפת ים סוף בארץ אדום, וכן בדברי הימים ב' (ח' - י"ז), משום כך צריך להיות לכאורה הדין פשוט שבאילת צריכים לנהוג ב' ימים אף אי לא היה ספק אם השלוחין היו מגיעין לשם, דומיא שפוסק בזה הרמב"ם שם בה' קדוש החודש על עמון ומואב שגם המה מגבול העתיד (עיין ב"ב ד' נ"ו ע"א וברש"י עה"ת בראשית ט"ו - י"ט).

אלא שהעיר אילת כידוע נכבשה תחילה על ידי שלמה המלך, ואחרי שנים חזרו בני אדום ולקחוה, ובא אמציה והכה את אדום ולקחה מהם ועזריה בנו בנה אותה מחדש. על ידי מלכי יהודה והתגוררו בה עם ישראל, וכנזכר בספר מלכים [א פרק ט, כ"ו] "וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם". וכן הוא בספר דברי הימים ב פרק ח, י"ז] "אָז הָלַךְ שְׁלֹמֹה לְעֶצְיוֹן גֶּבֶר וְאֶל אֵילוֹת עַל שְׂפַת הַיָּם בְּאֶרֶץ אֱדוֹם". וכתוב בספר תהלים [ע"ב, ח] "וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ". ופירשו רש"י ורבנו אברהם אבן עזרא ז"ל כי שלמה המלך שלט על כל ארץ ישראל מים סוף ועד ים פלשתים, והמצודות פירש "ימשול מים הדרומי הנקרא ים האדום עד ים הצפוני הוא ים אוקיינוס".

והגאון היעב"ץ ז"ל בספרו מור וקציעה [סימן ש"ו] כתב "באילת מצינו שנתיישבו בה ישראל לפעמים, כמו בימי שלמה שעשה אני בעציון גבר אשר את אילות [מלכים א' ט, כו]. ובימי אחז נתגרשו משם ככתוב [מלכים ב' טז, ו] וינשל את היהודים מאילת. ובימי בית שני נראה שחזרו וישבו שם. מאותה ששנינו ריש פ"ה דמעשר שני, ואילת מן הדרום, כמדומה לפי שהיה שם נמל לספינות, ומקום סחורה ושפע ימים, היו הכל רצים לשם. גם יש לידע כי בשדה אדום הסמוך לא"י שמה נתיישבו גם בני ישראל בבית שני. גם היו בכמה מקומות מעורבים יחד, כנראה מספר מלחמות החשמונאים ויוסיפון. ואותה הארץ היא הנקראת גבלא (עם ששתי ארצות הנה ששמן גבל, אחת למערב צפון א"י, היא של אומת הגבלים (בוני הבית) בצד צידון. ובספר יחזקאל [כז, ט] זקני גבל וחכמיה. והשנית למערב דרומה של א"י) ומאז שבאה ליד ישראל נחשבת לא"י. הוא ששנינו שלהי סוטה [מט, ב] והגבלן ישום".
והמלבי"ם ז"ל [מלכים ב פרק יד, כ"ב] פירש על עזריה בן אמציה מלך יהודה, "הוא בנה. אילת היתה מאדום כמ"ש (דברים ב, ח) מאילת ומעציון גבר, וכן אמר בדברי הימים (א' ח, יז) אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילת על שפת הים בארץ אדום, והיתה לדוד ושלמה שמשלו באדום, ובימי יהורם בן יהושפט פשע אדום, אמציה לקחה מידם והרסה, ועוזיה בנו בנה אותה וישיבה ליהודה, כי עד עתה היתה חרבה ולא היתה לא לאדום ולא ליהודה ואחרי מות אמציה בנה אותה".
והגאון רבנו שלמה זלמן אוירבך ז"ל כתב בספרו שו"ת מנחת שלמה [תניינא ב - ג סימן מו] "בכהאי גוונא שהשלטון הוא אחד בידי ישראל שבארץ ישראל שפיר חשובה גם אילת כא"י לענין דין יום טוב שני של גלות. ואין לחוש דשמא ישתנה חס ושלום המצב ואילת תנותק מא"י ואתי לקלקולי, דכמו שלענין בבל ומצרים אמרינן שהדין של יום טוב שני משתנה לפי המצב כך גם בזה, ואין לחוש בכגון דא לקלקולא כיון שהכל יודעים שכך הוא הדין דבחו"ל נוהגים ב' ימים ובא"י רק יום אחד. ובר מן דין יש גם להסתפק דאפשר שאילת היא בתוך מהלך עשרה ימים מירושלים (הואיל והמרחק בקו האוירי הוא רק קרוב ל - 250 ק"מ), ולכן בצירוף כל הדברים שכתבנו חושבני שאין זה כ"כ ברור שחייבים שם ביום טוב שני, ואם רק ספק הוא יש לילך אחר דין התורה ולנהוג רק יום אחד בלבד.

ולגבי קביעת שני ימים טובים של גלויות יש שכתבו שאין השלוחים הגיעו לשם תוך עשרה ימים ולכן יש לעשות בה שני ימים טובים, אך דעת הגאון החזון איש ושו"ת היכל יצחק אורח חיים סימן נ"ה, ושו"ת ציץ אליעזר חלק ג סימן כ"ג ועוד שיש לנהוג בה יום אחד בלבד. וכן דעת המנחת שלמה. וממילא מותר לנסוע אליה וכן היא בתוך גבולות ההבטחה. ואין בה חשש איסור יציאה מהארץ.

ולגבי תרומות ומעשרות ושביעית נהגו להקל בה מטעם שכבשה שלמה בעבור גבית מסים, ולא יישב בה יהודים. וצריך שיהיה כיבוש עולי בבל ועולי מצרים, דהיינו יהושע ועזרא. ואילת היא מובלעות חו"ל וכתב הרמב"ם ז"ל שהם פטורות. אך יש בה קדושת ארץ ישראל, ומה שפוטרים מעשרות מפני שלא התיישבו בה יהודים.
כתבתי כל זה בקיצור נמרץ לרגל המלאכה המוטלת עלי, ויש מקום עוד להרחיב הדברים בסייעתא דשמיא.

שאלה - 110896
לכבוד הרב:
האם העיר אילת נחשבת כחלק מארץ ישראל או שהיא נחשבת חוץ לארץ
ואם לא חלק מהארץ אז האם יש איסור לנסוע אליה כמו איסור יציאה לחו"ל?והאם מקיימים בה הלכות שמיטה וכו'
תשובה
אילת נחשבת ארץ ישראל לגבי תחומיה וגבולותיה וישיבה בה, וכן לגבי מנהג יום טוב אחד ולא שנים, אך לגבי מעשרות או שמיטה יש מי שמיקל כי לא יהושע בן נון בכניסה לארץ ולא עזרא בזמן בית שני לא כבשוה, ולכן לא התקדשה בעיניני תרומות ומעשרות.
 
נערך לאחרונה ב:

משה שאחא

משתמש פעיל
אחרי הכל אל תוציא לעז ולשון הרע כ"כ על ארץ ישראל (לחלק מהפוסקים) ביחוד שגרים שם המון יהודים יראים ושלמים שמוסרים נפש על קדושת השם.
ועי' כאן
שאלה - 154333
למורנו ורבנו שלום. העיר אילת האם מעמדה ההלכתי הוא ארץ ישראל, לגבי הפרשת תרומות ומעשרות, שמיטה, יציאה אליה, הנהגת שני ימים טובים כחו"ל ועוד.
תשובה
תחילה וקודם שנכנס לסוגיא מורכבת זאת אשר דנו בה גדולים וטובים, נקדים את דברי הרמב"ם ז"ל לגבי מה נקראת בגדר ארץ ישראל.
כתב הרמב"ם ז"ל [הלכות תרומות פרק א הלכה ב] "ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל וזהו הנקרא כיבוש רבים, אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא א"י כדי שינהגו בו כל המצות, ומפני זה חלק יהושע ובית דינו כל א"י לשבטים אף על פי שלא נכבשה כדי שלא יהיה כיבוש יחיד כשיעלה כל שבט ושבט ויכבוש חלקו".

והנה ידוע כי אילת חלק מארץ אדום היא ככתוב בדברים [ב, ח] ונעבור מאת אחינו בני עשו היושבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעציון גבר וגו', וכן כתוב במלכים [א' ט, כ"ו] את אלות על שפת ים סוף בארץ אדום, וכן בדברי הימים ב' (ח' - י"ז), משום כך צריך להיות לכאורה הדין פשוט שבאילת צריכים לנהוג ב' ימים אף אי לא היה ספק אם השלוחין היו מגיעין לשם, דומיא שפוסק בזה הרמב"ם שם בה' קדוש החודש על עמון ומואב שגם המה מגבול העתיד (עיין ב"ב ד' נ"ו ע"א וברש"י עה"ת בראשית ט"ו - י"ט).

אלא שהעיר אילת כידוע נכבשה תחילה על ידי שלמה המלך, ואחרי שנים חזרו בני אדום ולקחוה, ובא אמציה והכה את אדום ולקחה מהם ועזריה בנו בנה אותה מחדש. על ידי מלכי יהודה והתגוררו בה עם ישראל, וכנזכר בספר מלכים [א פרק ט, כ"ו] "וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם". וכן הוא בספר דברי הימים ב פרק ח, י"ז] "אָז הָלַךְ שְׁלֹמֹה לְעֶצְיוֹן גֶּבֶר וְאֶל אֵילוֹת עַל שְׂפַת הַיָּם בְּאֶרֶץ אֱדוֹם". וכתוב בספר תהלים [ע"ב, ח] "וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ". ופירשו רש"י ורבנו אברהם אבן עזרא ז"ל כי שלמה המלך שלט על כל ארץ ישראל מים סוף ועד ים פלשתים, והמצודות פירש "ימשול מים הדרומי הנקרא ים האדום עד ים הצפוני הוא ים אוקיינוס".

והגאון היעב"ץ ז"ל בספרו מור וקציעה [סימן ש"ו] כתב "באילת מצינו שנתיישבו בה ישראל לפעמים, כמו בימי שלמה שעשה אני בעציון גבר אשר את אילות [מלכים א' ט, כו]. ובימי אחז נתגרשו משם ככתוב [מלכים ב' טז, ו] וינשל את היהודים מאילת. ובימי בית שני נראה שחזרו וישבו שם. מאותה ששנינו ריש פ"ה דמעשר שני, ואילת מן הדרום, כמדומה לפי שהיה שם נמל לספינות, ומקום סחורה ושפע ימים, היו הכל רצים לשם. גם יש לידע כי בשדה אדום הסמוך לא"י שמה נתיישבו גם בני ישראל בבית שני. גם היו בכמה מקומות מעורבים יחד, כנראה מספר מלחמות החשמונאים ויוסיפון. ואותה הארץ היא הנקראת גבלא (עם ששתי ארצות הנה ששמן גבל, אחת למערב צפון א"י, היא של אומת הגבלים (בוני הבית) בצד צידון. ובספר יחזקאל [כז, ט] זקני גבל וחכמיה. והשנית למערב דרומה של א"י) ומאז שבאה ליד ישראל נחשבת לא"י. הוא ששנינו שלהי סוטה [מט, ב] והגבלן ישום".
והמלבי"ם ז"ל [מלכים ב פרק יד, כ"ב] פירש על עזריה בן אמציה מלך יהודה, "הוא בנה. אילת היתה מאדום כמ"ש (דברים ב, ח) מאילת ומעציון גבר, וכן אמר בדברי הימים (א' ח, יז) אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילת על שפת הים בארץ אדום, והיתה לדוד ושלמה שמשלו באדום, ובימי יהורם בן יהושפט פשע אדום, אמציה לקחה מידם והרסה, ועוזיה בנו בנה אותה וישיבה ליהודה, כי עד עתה היתה חרבה ולא היתה לא לאדום ולא ליהודה ואחרי מות אמציה בנה אותה".
והגאון רבנו שלמה זלמן אוירבך ז"ל כתב בספרו שו"ת מנחת שלמה [תניינא ב - ג סימן מו] "בכהאי גוונא שהשלטון הוא אחד בידי ישראל שבארץ ישראל שפיר חשובה גם אילת כא"י לענין דין יום טוב שני של גלות. ואין לחוש דשמא ישתנה חס ושלום המצב ואילת תנותק מא"י ואתי לקלקולי, דכמו שלענין בבל ומצרים אמרינן שהדין של יום טוב שני משתנה לפי המצב כך גם בזה, ואין לחוש בכגון דא לקלקולא כיון שהכל יודעים שכך הוא הדין דבחו"ל נוהגים ב' ימים ובא"י רק יום אחד. ובר מן דין יש גם להסתפק דאפשר שאילת היא בתוך מהלך עשרה ימים מירושלים (הואיל והמרחק בקו האוירי הוא רק קרוב ל - 250 ק"מ), ולכן בצירוף כל הדברים שכתבנו חושבני שאין זה כ"כ ברור שחייבים שם ביום טוב שני, ואם רק ספק הוא יש לילך אחר דין התורה ולנהוג רק יום אחד בלבד.

ולגבי קביעת שני ימים טובים של גלויות יש שכתבו שאין השלוחים הגיעו לשם תוך עשרה ימים ולכן יש לעשות בה שני ימים טובים, אך דעת הגאון החזון איש ושו"ת היכל יצחק אורח חיים סימן נ"ה, ושו"ת ציץ אליעזר חלק ג סימן כ"ג ועוד שיש לנהוג בה יום אחד בלבד. וכן דעת המנחת שלמה. וממילא מותר לנסוע אליה וכן היא בתוך גבולות ההבטחה. ואין בה חשש איסור יציאה מהארץ.

ולגבי תרומות ומעשרות ושביעית נהגו להקל בה מטעם שכבשה שלמה בעבור גבית מסים, ולא יישב בה יהודים. וצריך שיהיה כיבוש עולי בבל ועולי מצרים, דהיינו יהושע ועזרא. ואילת היא מובלעות חו"ל וכתב הרמב"ם ז"ל שהם פטורות. אך יש בה קדושת ארץ ישראל, ומה שפוטרים מעשרות מפני שלא התיישבו בה יהודים.
כתבתי כל זה בקיצור נמרץ לרגל המלאכה המוטלת עלי, ויש מקום עוד להרחיב הדברים בסייעתא דשמיא.

שאלה - 110896
לכבוד הרב:
האם העיר אילת נחשבת כחלק מארץ ישראל או שהיא נחשבת חוץ לארץ
ואם לא חלק מהארץ אז האם יש איסור לנסוע אליה כמו איסור יציאה לחו"ל?והאם מקיימים בה הלכות שמיטה וכו'
תשובה
אילת נחשבת ארץ ישראל לגבי תחומיה וגבולותיה וישיבה בה, וכן לגבי מנהג יום טוב אחד ולא שנים, אך לגבי מעשרות או שמיטה יש מי שמיקל כי לא יהושע בן נון בכניסה לארץ ולא עזרא בזמן בית שני לא כבשוה, ולכן לא התקדשה בעיניני תרומות ומעשרות.
גם בארצות הברית גרים יהודים יראים ושלמים ואף כמה מגדולי הדור ולכן גם ארצות הברית חלק מארץ ישראל
ולפי רוב מוחלט של גדו"י אילת היא חו"ל לכל דבר ועניין
 

מקצה הארץ-:)

משתמש מקצוען
ולפי רוב מוחלט של גדו"י אילת היא חו"ל לכל דבר ועניין
אמנם פה לזה לא האשכול הנכון, אבל אשמח שתכתוב מקורות לרוב המוחלט הזה.

דעת הרמב"ם ז"ל שמובלעות חו"ל יש בהם קדושת א"י.
והגאון היעב"ץ ז"ל בספרו מור וקציעה [סימן ש"ו] דן בה וכתב שמאז שהתיישבו בה ישראל ובאה ליד ישראל נחשבת כא"י.
דעת הגאון החזון איש ושו"ת היכל יצחק אורח חיים סימן נ"ה,
ושו"ת ציץ אליעזר חלק ג סימן כ"ג ועוד שיש לנהוג בה יום אחד בלבד. וכן דעת המנחת שלמה. וממילא מותר לנסוע אליה וכן היא בתוך גבולות ההבטחה. ואין בה חשש איסור יציאה מהארץ.
הגאון רבנו שלמה זלמן אויערבך ז"ל כתב בספרו שו"ת מנחת שלמה [תניינא ב - ג סימן מו] "בכהאי גוונא שהשלטון הוא אחד בידי ישראל שבארץ ישראל שפיר חשובה גם אילת כא"י לענין דין יום טוב שני של גלות. ואין לחוש דשמא ישתנה חס ושלום המצב ואילת תנותק מא"י ואתי לקלקולי,
כמובן יש שחילקו בין דינה לגבי תרומות ומעשרות ויו"ט שני של גלויות וכן לגבי יציאה לחו"ל, אך אין לומר שדעת רוב מוחלט של כולם שדינה כחו"ל.
 

:)Rachel

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
האם ליסוע בסוף אוקטובר לאילת זה בעיתי מבחנית הפריצות?
וכן איפה אפשר לקנות כרטיסים בזול לאטרקציות שמה?
 

ניק כמעט בלי ראש

משתמש מקצוען
האם ליסוע בסוף אוקטובר לאילת זה בעיתי מבחנית הפריצות?
וכן איפה אפשר לקנות כרטיסים בזול לאטרקציות שמה?
אין ספק שהרבה יותר רגוע שם
ויש טיסות ב200 שקל ,
לאטרקציות יש הטבות בהמון אפשרויות
דרך המלונות או כרטיס אשראי או גרופון
צריך לחפש לפי מה שרוצים .
 

יראת גאולה

משתמש מקצוען
האם ליסוע בסוף אוקטובר לאילת זה בעיתי מבחנית הפריצות?
וכן איפה אפשר לקנות כרטיסים בזול לאטרקציות שמה?
עדיף בחורף...
תלוי מה ההגדרה שלכם ל"בעייתי". באטרקציות מסתובבים אחינו בני ישראל גם באוקטובר בלבוש קיצי. אמנם פחות עמוס מאשר בחופש, אבל אם אתם מחפשים אטרקציות, יהיו סביבכם אנשים שהגיעו כי חפשו אטרקציות, ולבושים (או שלא) בהתאם.
 

עורכת קליפים

משתמש פעיל
ואיך אילת באמצע אלול מבחינת מטיילים?
האם מלאה מטיילים או שבגלל שתמחילים הלימודים לא יהיו הרבה?
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קו

א הַלְלוּיָהּ הוֹדוּ לַיי כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:ב מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יי יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ:ג אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת:ד זָכְרֵנִי יי בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ:ה לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ:ו חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ:ז אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף:ח וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ:ט וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר:י וַיּוֹשִׁיעֵם מִיַּד שׂוֹנֵא וַיִּגְאָלֵם מִיַּד אוֹיֵב:יא וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר:יב וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ:יג מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו לֹא חִכּוּ לַעֲצָתוֹ:יד וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֵל בִּישִׁימוֹן:טו וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָׁם:טז וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יי:יז תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם:יח וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים:יט יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה:כ וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב:כא שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם:כב נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף:כג וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית:כד וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ:כה וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יי:כו וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר:כז וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת:כח וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים:כט וַיַּכְעִיסוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם וַתִּפְרָץ בָּם מַגֵּפָה:ל וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה:לא וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה לְדֹר וָדֹר עַד עוֹלָם:לב וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם:לג כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו:לד לֹא הִשְׁמִידוּ אֶת הָעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יי לָהֶם:לה וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם:לו וַיַּעַבְדוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ:לז וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים:לח וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים:לט וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם:מ וַיִּחַר אַף יי בְּעַמּוֹ וַיְתָעֵב אֶת נַחֲלָתוֹ:מא וַיִּתְּנֵם בְּיַד גּוֹיִם וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶם:מב וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָם:מג פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֹנָם:מד וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם:מה וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ וַיִּנָּחֵם כְּרֹב (חסדו) חֲסָדָיו:מו וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כָּל שׁוֹבֵיהֶם:מז הוֹשִׁיעֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ:מח בָּרוּךְ יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן הַלְלוּיָהּ:
נקרא  2  פעמים

לוח מודעות

למעלה