בהשראתו של
@יוסף יצחק פ.
חדר מלבני, מיושן, תקרה גבוהה.
על בימה מוגבהת לכל אורכו, עשויה עץ סדוק, ישובים חברי הוועדה. לצד כל אחד מהם קלסרים כתומים.
אשה אשכנזיה צייקנית ועוד אחת כמוה ישובות במרכז השולחן. עסוקות בלגימת מים מבקבוקי קונטיגו יקרים. גבר שרירי גבוה כהה עור עם כיפה קלה יושב בקצה השולחן. מבטו יציב קדימה לחלל החדר. לצידו כוס חד פעמית ובקבוק סודה קמוט ריק.
משני עברי הבמה דלתות מתכת ירוקות, בצבע הכי מכוער שקיים ביקום.
דלת אחת נפתחת בקול חריקה נוראה, הנוכחים תוקעים בה את מבטם.
סוהר חמור סבר נכנס ראשון, אחריו נגרר צעיר אתיופי מבוהל, מפלבל, סוהר נוסף מושך אותו.
החבורה ניצבת דמומה מול שולחן הוועדה.
חברת הוועדה והי"ורית מקרקרת:
מי שמך?
"מואהבנה קואמבנה", משיב האסיר.
היו"רי ממלמלת לעצמה את פרטי המקרה:
האסיר השליך נעל על שופטת... לא הביע חרטה... עונש מאסר בפועל של 3 שנים...
מה יש לך לומר?
מואהבנה שותק, בסוף אומר בקול יבש: אני מצטער שזרקתי נעל, גבירתי.
חברת הוועדה השניה חושבת בקול: נעל על שופטת? סכנה לדמוקרטיה. אני הייתי שולחת אותך ליותר משלוש שנות מאסר. היא מסמנת בטופס הבקשה לשחרור מוקדם: נדחה. היו"רית גם מסכימה.
הגבר מציין: 3 שנות מאסר על השלכת נעל זהו עונש חמור. אני הייתי מסתפק בחודש חודשיים.
דממה. כולם שותקים. הגבר מציין בטופס "מאשר". מעליו "נדחה" בעט ורוד, ועוד "נדחה" זוויתי בעט סגול.
היור"ית מכריזה: הוועדה לשחרור מוקדם החליטה לא להעניק שחרור מוקדם למר מואהבנה קואמבנה.
הסוהרים גוררים אותו החוצה, שמוט כתפיים.
שוב רשרוש בדלת המתכת הירוקה.
שני סוהרים נמוכי קומה חשוקי לסתות, ביניהם צועד בגאון ערבי נאה, מטופח, אוחז תחת חיקו תעודת דוקטור לפילוסופיה. היו"רית נועצת מבטה בכל תנועה. הגבר הדתי בוועדה משפיל מבט וממלא טבלת סודוקו.
החברה המשנית בוועדה מקריאה:
מוחמד מועטז, נאשם בתכנון מעשה רצח בגין מניע לאומני, אסור כבר מעל ארבעה חודשים.
מועטז מחייך: מבטיח להיות אזרח ישראלי דמוקרט, אני לא תכננתי שום טרור, המצאה של משטרה, גברת. אני שומר חוק ונגד גזענות.
הגבר רושם לעצמו בכעס על דף הסודקו: מחבל נתעב! לגליוטינה! ומייד קורע את פינת הדף.
היו"רית מכריזה:
מוחמד מועטז משוחרר טרם מועד השחרור הקבוע בעוד כארבעה שנים, עקב אי מסוכנתו לציבור.
מוחמד קד, מחייך, מודה ליו"רית, לא מחונן במבט את שאר הנוכחים, כולל הסוהרים.
*
כעבור מס' ימים הוא משתחרר, מתראיין לאל ג'זירה וטוען כי במהלך המאסר התעללו בו קשות, איימו עליו, מנעו ממנו שינה, פגעו בגופו, הרעיבו אותו, הכו אותו במכות חשמל, טפלו עליו עלילות, חיילים ישראליים הרסו את ביתו, מתנחלים שרפו לו את הכרם ואת אשתו השניה ועשרים ילדהים, הוא מקבל קצבת סעד מהרשות הפלסטינית, קצבת נכות מביטוח לאומי, עמותת שמאל ממנות לו ייצוג משפטי בתביעת ענק מול המדינה. הוא זוכה, מוריש את הכל לילדיו, הולך עם תיק עמוס חומרי נפץ למרכז תל אביב, ובניסי נסים מתפוצץ ומת לבדו, דקות לפי הזמן המתוכנן.
איראן, סוריה ודרון אפריקה דורשות ממועצת הבטחון
"הקמת וועדת חקירה בינלאומית לחקירת רציחתו של מועטז, רופא אוהב אדם ולוחם למען השלום".
הוועדה מוקמת, ישראל יוצאת אשמה. נציגה, נורווגי לבנבן ורודף צדק, אומר לביביסי: מעולם לא ראיתי רצח כה מרושע ואכזרי, עולה אף על פשעי הנאצים.
ארדואן מקלל,
נשיאת ספרד מצקצקת,
נשיא צרפת מוציא הודעה מודאגת.
הבית הלבן מקפיא את הנכסים של חבר וועדת השחרורים הדתי.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
