@shali גם אם תצליחי לצאת מירושלים, ירושלים לא תצא ממך לעולם!
לא באתי לייאש, באתי להגיד שהירושלמיות תישאר בך לנצח.
לטוב ולמוטב...
איך אוהבים לקרוא לזה בערים הגדולות, כשבאים לעבוד במוסדות החינוך או וואטאבר,
בערי הפריפריה? ’באנו לשליחות’..
איף! על מי אתם חשים שליחות?!
האנשים החמים והכייפים האלה, שמקבלים אותך בפשטות, בזרועות פתוחות,
לא מבינים מה ’נטרק’ עם אנשי הערים הגדולות.. מפטיחה!
זה הכל בראש של הירושלמים/בני ברקים/וואטאבר..
יש לאנשי העיר הגדולה הרבה פערים תרבותיים, מנטליים להשלים כשהם מתחככים באנשי הפריפריה..
יש להם הרבה מה להציע וללמד את האנשים הממולחים, הסואנים והממהרים..
שחשים עליהם כאילו מה.. ואין על מה.. אם כבר, להיפך!
הם באים הכי בגובה העיניים שיש, פיהם וליבם שווים, הכי בטוב בעולם..
זה שיעור ענק לחיים, שאני מאחלת לך לעבור’ בהצלחה!
אפשר לבוא ולהשתפשף תוך שנה שנתיים ולהשתלב בערים הגדולות הרבה יותר בקלות.
את הפשטות הזו לומדים בבית הספר של החיים.. לזה אין תחליף!
הפשטות הזו הרבה יותר עמוקה ממה שנראה במבט שטחי..
מאחלת שיהיה לך לב ענק ומכיל כמו שלהם..
והמון הצלחה וזה לא קל בכלל!!!
תתכונני נפשית שהמעבר לא פשוט.. זה לוקח כמה שנים לעבור באמת תכל’ס...
וירושלמים לנצח יישארו ירושלמים.. גם אם יגורו זמנית בערים אחרות.
(זמנית, ככה 70-80 שנה ככה.. חח)
כותבת לך בתור אחת שגדלה בפריפריה וגרה כיום בעיר הגדולה והסואנת..
ותודה על האשכול המקסים, את בריאה בנפשך ומאחלת לעצמי להכיר עוד כמוך..