התייעצות איך אני עוזבת את ירושלים? עשיתם את זה?

לארג' · 14/8/24

נכתב ע"י בעל בעמיו:
אם לא תצאו מהקונכיה של רמות - לא תכירו את נתיבות.
את הפארקים הכי גדולים בירושלים, יש בכל הערים החדשות ברמת השכונות.
הרבה יותר פארקים גדולים בכל שכונה, ובכל קרן רחוב גינת משחקים נחמדת.
הרבה יותר מותאם לילדים, הרבה יותר איכות חיים למבוגרים.

זה לא מה שישכנע

בעל בעמיו · 14/8/24

נכתב ע"י לארג':
זה לא מה שישכנע

איכות חיים!
זה מה ששכנע אותי לעזוב. זה מה שמשכנע אותי לא לחזור.
אני משוכנע שאני מייצג עשרות אלפים.

בעל בעמיו · 14/8/24

נכתב ע"י shali:
דיברתי על פריפריה..

מה זה פריפריה?
למה לא לכתוב ברור שם של מקום?

shali · 14/8/24

נכתב ע"י ותחזינה עינינו...:
אומנם לא ירושלמית, אבל חיה ונושמת את ירושלים המון.
מעריכה מאוד את האומץ!!!
זה באמת לא פשוט, ההורים שלי עשו את זה לפני עשורת שנים ועד היום מתגעגעים...
חד משמעתי הרמת חיים משתנה לטובת האיכות חיים בפער גדול מאוד.
וזה באמת שיקול מה המחיר שמוכנים לשלם לטובת מה.
בנימה אישית בתור אחת שלמדה בירושלים ומכירה את הנויאנסים,
אני לגמרי מבינה על מה את מדברת בעניין הזה-

המלצה שלי, נסו לעבור למקום עם אוכלוסיה ירושלמית במקור.
מכירה כמה מקומות כאלה, וזה חד משמעית מקל את המעבר ונותן תחושה של בית.

הרבה הצלחה בכל וישוב טוב!

תודה!

נכתב ע"י קומבינה:
לגבי ההתנשאות שאת חוששת ממנה,
תזכירי לעצמך מה חשוב לך באמת:
בפריפריה את פוגשת הרבה יותר אנשים שחושבים שלא מגיע להם כלום, שמדברים עם הקב"ה כמשיח עם רעהו, נדיבי לב ברמות חריגות, נינוחים, רגועים, חיים את החיים באמת ולא את התדמית של עצמם, לא עסוקים בתחרות, אלא בלפרנס את משפחתם בעמל. שרואים כל אחד בגובה העיניים וחשים חברים של כל יהודי שניצלה/קופא איתם בתחנת אוטובוס.

אם את מעריכה את כל אלה- לא תחושי גאווה עליהם, אלא קנאה
ואם את לא, אז באמת אין לך במה להתנשא, כי כשרון או ידיעות או רטוריקה שרכשת, הם לא באמת משהו שראוי להיות גאה בו.

הלואי...תודה!

נכתב ע"י ההדר שבהדר:
אני משער שאתם זוג צעיר אם אתם יותר משש שנים אחרי החתונה אל תתייחסו למה שכתבתי שעדיין חושבים שירושלים זה העיר שיש בה הכל ובכל מקום אין כלום, וגם הקרבה להורים, וגם המנטליות כמו שכתבתם, ומגיל אפס אני שם וכו' וכו'.
אבל כשתעברו למקום אחר שמתאים לגילכם, שהחברה מתאימה לכם, פתאום תגלו שהשכונה הזקנה בירושלים איפה שההורים גרים היא בכלל משעממת ואין שם חברה, ותגלו שבכל עיר ועיר יש ירושלמים ויש עם אופי בני ברקי ויש עם אופי של קסניקים (בסוד אני יגלה לכם שגם בירושלים זה ככה), ופתאום תגלו שחיי העצמאות שלכם רק בונה אתכם, את הזוגיות, את המשפחה, בלי להיות בסינר של ההורים, והבגרות הזו גם תביא אתכם לקבל את האנשים עם האופי השונה מהירושלמים ולגלות ש.... בסדר הם גם בני אדם וגם להם יש מה להציע. ובכלל יש לכם דירה גדולה לא 40 מטר או 50 מטר, אלא אולי אפי' 100 מטר ויותר ויש לאן לזוז, ויש פעילות צעירה באיזור שלכם, ולצאת לשטיבלאך הקרוב (זה בשביל הבעל) זה לא להגיד שלום לכמה חברים של השווער, אלא לפגוש חברים בגילך, ויש פעילות חברתית, ויש ויש ויש ובסוף אתם תרצו רק להשאר איפה שאתם, ולבוא בביה''ז אחרי כמה שנים עם הילדים להראות להם את ירושלים ולהצטופף איתם באוטובוס או ברכבת הקלה והם לא יבינו בשביל מה הבלאגן הזה, ותראו להם את גן סקאר ואת גאולה, והם יהנו אבל הם יגידו בסוף הכי כיף איפה שאנחנו ואז תגלו ותפנימו שאתם כבר לא ירושלמים....

אכן זוג צעיר שנתיים מהחתונה..
ודוקא מכל מיני נסיבות לא היה לי סינר של אמא [למרות שגרים שם]
אבל זה ממש נכון

נכתב ע"י .B.B:
זה לא נחשב פריפריה...
לא מו"ע, לא ביתר ולא אלעד.
כדי לעמוד במחירים מדברים כנראה על פריפריה של נתיבות, אופקים, עפולה, טבריה ודומותיהן. לא מו"ע.

בדיוק לזה התכונתי

נכתב ע"י גרעין:
בעלי עזב לאחת מערי הדרום.
היה לו קשה מאד.
אחרי 10 שנים חזרנו לירושלים כשישתפר מזלנו.
לבעלי היה קשה לחזור!!
רק עכשיו אחרי שנתיים הוא יכול להגיד שהוא שלם עם הצעד.
ברור שהקושי לעזוב היה גדול מהקושי לחזור
אבל אם את רוצה לשרש כל מיני דברים אז:
א. גם אצליכם הירושלמיות\ בניברקיות וכו' יש תוית של מוזרות ובכל זאת מכבדים אתכם
ב. לאט לאט תאהבי את הפשטות והעין הטובה. תגלי בזה גם צדדים יפים
ג. אל תחשבי לחזור, אולי זה יקרה אבל כדי להנות את צריכה לדעת שכאן תארחי את הנכדים
ד. לקחת נשימה ארוכה, לוקח כמה שנים להתרגל

זה מה שאנו מתכננים
הצילו זה באמת קשה??

נכתב ע"י לארג':
תנסו לבדוק סביבכם ולגלות שאתם במושב זקנים
היום זה מה שמעודד את הצעירים לעזוב את ירושלים
מזג אוויר לא מי יודע מה בקיץ גיהנם בכל מקום קצת פחות קצת יותר
בחורף קר בכל מקום ..

חחח

נכתב ע"י Noart:
יש כמה פרמטרים שמשפיעים, ביניהם:
1-איפה שאר המשפחה גרה, אם כולם או רובם בירושלים ושם מרכז הכובד והאקשן המשפחתי, נפגשים הרבה וכו, זה מקשה על הניתוק וההרגשה שאתה לא בעניינים, אם אין את זה, אז יותר קל, פחות יוצאות העיניים...
2- לאן את עוברת, לפריפריה פריפריה רחוק רחוק או מרחק סביר.
3- רכב. יש או אין, משפיע מאד על הנגישות והאפשרות להגיע.
4- לאיזו דירה אתם עוברים, אם אתם בהרגשה ששווה לכם המעבר כי זה לדירה יפה/גדולה/חצר וכד' אז כביכול יש כאן משהו מוגדר שלא יהיה לכם בירושלים, ובהחלט זה איכות חיים שאין לה תחליף, כשעוברים לדירה ישנה נושנה, קטנה/ מושכרת וכד' זה יותר מאתגר

אז אני חושבת כל הנקודות לרעתי
כווולם גרים אצלינו בי-ם
אין רכב
וחושבים על הדרום [מבחינתי הקצה השני של כדור הארץ]
אולי קודם כהדרגה נעבור לבית שמש

shali · 14/8/24

נכתב ע"י בעל בעמיו:
מה זה פריפריה?
למה לא לכתוב ברור שם של מקום?

סוורי
חשבתי שברור לכולם שפריפריה זה לא עוטף ירושלים
חח הלואי

הכונה לדרום [אימוג'י מעולף..]

לארג' · 14/8/24

משהו חשוב לפני שעוברים דירה,למצוא עבודה/כולל להתקבל ואז לעבור
מכיר משפחות שעברו ומובטלים וזה מאכזב מאוד
לא הועלנו כלום אם אין הכנסה..

Noart · 14/8/24

נכתב ע"י shali:
תודה!

הלואי...תודה!

אכן זוג צעיר שנתיים מהחתונה..
ודוקא מכל מיני נסיבות לא היה לי סינר של אמא [למרות שגרים שם]
אבל זה ממש נכון

בדיוק לזה התכונתי

זה מה שאנו מתכננים
הצילו זה באמת קשה??

חחח

אז אני חושבת כל הנקודות לרעתי
כווולם גרים אצלינו בי-ם
אין רכב
וחושבים על הדרום [מבחינתי הקצה השני של כדור הארץ]
אולי קודם כהדרגה נעבור לבית שמש

תתחילו קודם לחשוב על רכב, יחסית הכי קל....
ולגבי המשפחה מסביב יש לזה הרבה השפעה, לפעמים להורים עצמם כבד שהילדים עוברים רחוק ולא באמת נותנים גב חזק,
אתם צריכים שכל פעם שתעשו קווץ' ויהיה לכם קשה, יהיה מישהו שיקפוץ אליכם, שיגיעו להתארח אצלכם גם ולא יגידו לכם מייד אז תבואו....

דובדבנית. · 14/8/24

זה קשה ברמות!!!
לא מזלזול אבל אין השוואה לירושלים! לאווירה, להרגשה שזה המרכז כאילו כל החיים פה... קשה נורא להתנתק מזה. מניסיון מר.
מי שלא עשה את זה לעולם לא יבין שאין שום השוואה!

נמש =) · 14/8/24

נכתב ע"י בעל בעמיו:
מה זה פריפריה?
למה לא לכתוב ברור שם של מקום?

אולי היא צריכה לתת לך גם מספר תעודת זהות?
זה ממש לא נצרך בשביל תשובות לשאלתה.

שאפומדיה · 14/8/24

יהוו קשה מאוד
המשפחה שלי עשתה את זה
באמת קשה מאודדדדדד

כל פעם שאני מגיע לבית שגדלתי בו ומבקרת את השכנות
זה קשה מאוד
הלב ניצבט לראות מישהו נכנס לבית שלך/או שאתה לא יכול להכנס לבית שלך .
כל פעם כואב מחדש
זה לא עובר עם הזמן זה ניסחב לכל החיים גם אחרי החתונה
חלק ממני כאילו נחתך
אבל מה שכן יש המון טוב מלצאת מירושלים לא יודעת לאן אתם עוברים
אבל ירושלים זה עיר סואנת אנשים רצים אחרי עצמם
אם אתה אדם שאוהב את השקט ועברת למקום שקט יותר אז תתמכר למקום הזה.

בהצלחה והמון כחות בעיקר נפשיים

.B.B · 14/8/24

נכתב ע"י נמש =):
אולי היא צריכה לתת לך גם מספר תעודת זהות?
זה ממש לא נצרך בשביל תשובות לשאלתה.

הוא לא התכוון לשאול נתיבות או צפת
ושכונת הר כנען או רחוב הבוכרים.
אלא מרחק-
פחות מ15 ק"מ? (=בית שמש, ביתר, אלעד...)
40 ק"מ? (קרית גת, אשדוד)
80+ ק"מ... (חיפה או דימונה)

שאפומדיה · 14/8/24

ולגבי פערי המנטליות זה תמיד ישאר בנו
גאווה ירושלמית לעד
וזה דווקא טוב
תוכלי גם להעביר את הפלפליות את החוסר תמימות בירושלמים לילדים שלך

נעליים · 14/8/24

נכתב ע"י shali:
אני יודעת שכמה ירימו גבה על הדרמטיות,
אני מאמינה שאם ככה כנראה שאתם לא ירושלמים
כי רק ירושלמי/ת יוכלו להבין מה כתבתי..

נכתב ע"י אדריכלות מזווית אחרת:
עשיתי את זה, (לפני 8 שנים)
בהתחלה באמת לא קל. נוסעים הרבה.
כיום יכולה לעודד אותך שלא רוצה לחזור לגור שם.
איכות החיים גבוהה יותר.
(לא רק כלכלית, דירות מרווחות, גינות, חברים בשפע לילדים ועוד)
אבל למזג אוויר של ירושלים, זה משהו בכל שנה בחודשים האלו אכן מתגעגעים.......

עשיתי את זה לפני קצת יותר מ8 שנים
זה היה קשה מאאווודדד!!!
אבל כיום לא רוצה לחזור
האיכות חיים, אין על זה...

נכתב ע"י shali:
ועוד נקודה.. מתנצלת מראש...
אם אני מתכננת לעבור לפריפריה
איך אני יכולה לשרש מעצמי את ההתנשאות [סוורי] הירושלמית
שרק אני בעינינים ומתקדמת והגעתי לחבורה של מושבניקיות
מתנצלת מראש אני יודעת שזה שטויות
אבל מבקורים שלי שם מפריע לי פער המנטליות
איך אני מורידה לעצמי את הראש
שזה לא כך?

מזדהה מאוד...
עד היום אני מי שאני ואוהבת להלביש סטים וכו' אבל ברמה שלי ולא מה שהולך... ומה שכולם הולכים...
אה... ואין תחרויות...

מה שתחליטי.. שיהיה לך בהצלחה!

jump · 14/8/24

אנחנו עברנו לפני כמה שנים מירושלים, האמת שלא כל כך הרחקנו ונשארנו באיזור.
אבל כולנו היינו ירושלימים של החיים(ונשארנו...) ההורים שלי שניהם גרו בירושלים בילדותם.
זה היה צעד שחששנו ממנו כמוך.
אבל אני יכולה להגיד לך שכרגע במקום שלי אני לא רוצה לחזור לגור בירושלים.
התרגלתי והסתגלתי ופשוט טוב לי שאני לא רוצה לעזוב עכשיו גם בלי קשר לכסף.
אז תדעי שלהכל בסוף מתרגלים.
אבל שוב אני אישית לא מידי התרחקתי אז אולי זה לא דוגמא...

גרעין · 14/8/24

עוד משהו.
כשעברנו לירושלים למרות שממש נהניתי, הרגשתי שהתנתקתי ממשהו. הלכתי כל הזמן עם תחושה מוזרה ומועקבה בלב ואני לא אחת שמתרגשת מפרידות או שינויים. זה פשוט קשה להתנתק .

לורנס · 14/8/24

גם הקב"ה לא רצה לעזוב את ירושלים... אין כמו ירושלים ולא יהיה
פשוט לכוון יותר 'ולירושלים עירך ברחמים תשוב', וכולנו נהיה בירושלים הבנויה!

הנורמלי הבודד · 14/8/24

נכתב ע"י shali:
ועוד נקודה.. מתנצלת מראש...
אם אני מתכננת לעבור לפריפריה
איך אני יכולה לשרש מעצמי את ההתנשאות [סוורי] הירושלמית
שרק אני בעינינים ומתקדמת והגעתי לחבורה של מושבניקיות
מתנצלת מראש אני יודעת שזה שטויות
אבל מבקורים שלי שם מפריע לי פער המנטליות
איך אני מורידה לעצמי את הראש
שזה לא כך?

אל תדאגי, את תפגשי עוד הרבה "ירושלמים" כמוך בפריפריה...
את לא ראשונה שעוזבת את ירושלים

אין עוד מלבדו" · 14/8/24

מנסיון לקח לי יותר משנתיים להתרגל למקום שתדעי שיש קשיים . כל ההתחלות קשות
עד שמוצאים חברות,בית כנסת,כולל וכו'. אין עזרה בכלל. גם אחרי לידה
יש פריפריות עם קהילות ממש סגורות לדעתי לירושלמים יותר קשה להתרגל לרעיון....
היום אחרי כמה שנים אני שמחה שעברתי ולא רוצה לחזור

וילה · 14/8/24

תמיד! בכל דבר שקשה לשנות , לעבור, להתרגל כדאי לשבת או לחשב בראש את הצדדים הטובים בדבר
בנוגע אליך לדוג' : פחות פקקים, פחות עומס בעיר, באוטובוסים, לשנות אוירה, לגוון ולהכיר עוד מקום מקרוב בארץ הקטנה..
בטוחה שתמצאי עוד המון צדדים טובים!

נ.ב. אני לא מירושלים אבל ''חיה'' בירושלים - כך שתמיד אפשר לבוא פעם בשבוע , פעם בחודש כפי שיתאפשר לכם.
ותתני לעצמך לאהוב את המקום החדש שאליו תגיעו וזה יגרום לך להתחבר לסגנון, לעיר, למיקום.
הרבה בהצלחה וישוב טוב!

shira_Pr · 14/8/24

יקרה, הייתי במקום שלך. אני אמנם לא נולדתי בירושלים אבל שנים חייתי שם ובגלל הצורך הוצרכתי לעבור. בסופו של דבר מתרגלים כמו כל דבר. ואל תשכחי - הערים המתפתחות היום הם העתיד. ירושלים תהיה יקרה, של זקנים ומבוגרים או עשירים...