אלעזר פיינשטיין
ליינק לצפייה, "אנשי בני ברק https://katzr.net/8c89
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
צילום מקצועי
בתוך היכל ישיבת פונוביז, רחוק מההמולה של הרחוב, מתכנסים מאות לומדים ואברכים. הם יושבים על הרצפה, גופם השפוף משקף את הכאב העמוק השוכן בלבם. היום הוא תשעה באב, יום האבל על חורבן בית המקדש, והישיבה כולה עוטה שחור.
קולות הקינות העתיקות ממלאים את האוויר, מילים נוגות המתארות את החורבן והגלות. כל מילה נוקבת בלב, מעוררת את הזיכרון הקולקטיבי של אובדן ועצב, עיניים אדומות מדמעות נשואות אל התקרה, תפילות אילמות זועקות לשמים.
בין הקירות העתיקים הללו, ההיסטוריה היהודית מתעוררת לחיים. כאילו ניתן לשמוע את הדורות הקודמים, גם הם ישבו על הרצפה הזו, מתאבלים על אותו החורבן. תחושת ההמשכיות חזקה, מעניקה נחמה
מסוימת בתוך הכאב.
תשעה באב בפונוביז' הוא לא רק יום של אבל, אלא גם יום של תקווה. בין הקינות והדמעות, ישנה גם ציפייה לגאולה, לאיחוי השברים. התפילות והלימוד ממשיכים, מזכירים לנו שהעם היהודי חי וקיים, ושהתקווה לעתיד טוב יותר לעולם לא תדעך
קולות הקינות העתיקות ממלאים את האוויר, מילים נוגות המתארות את החורבן והגלות. כל מילה נוקבת בלב, מעוררת את הזיכרון הקולקטיבי של אובדן ועצב, עיניים אדומות מדמעות נשואות אל התקרה, תפילות אילמות זועקות לשמים.
בין הקירות העתיקים הללו, ההיסטוריה היהודית מתעוררת לחיים. כאילו ניתן לשמוע את הדורות הקודמים, גם הם ישבו על הרצפה הזו, מתאבלים על אותו החורבן. תחושת ההמשכיות חזקה, מעניקה נחמה
מסוימת בתוך הכאב.
תשעה באב בפונוביז' הוא לא רק יום של אבל, אלא גם יום של תקווה. בין הקינות והדמעות, ישנה גם ציפייה לגאולה, לאיחוי השברים. התפילות והלימוד ממשיכים, מזכירים לנו שהעם היהודי חי וקיים, ושהתקווה לעתיד טוב יותר לעולם לא תדעך
קבצים מצורפים
נערך לאחרונה ב: