ב"ה
טיפוסי אישיות, מאובחנים על סמך התגובה לחשש מהתגובה האירנית.
המסודר והמאורגן – מסתכל כל חצי שעה בשעון, נו הם עוד לא תקפו? עשרים וארבע שעות חלפו, אפשר להודיע לי בדיוק מתי אתם מתכננים לתקוף, בודק כל דקה בקווים אם יש חדש, האם אני אספיק קניות ב"יש" שוב פעם, כבר מילאתי את הבית שלוש פעמים, אבל מה לעשות הכל התחסל.
הצדיק – כבר גמרתי שלוש פעמים את ספר התהילים, קיבלתי על עצמי לא לדבר בשעת התפילה, אפילו אם תהיה אזעקה, אני לא מתעדכן בחדשות.
הלץ – עכשיו אני יודע איך להחזיר למי שנלחם בי, אני פשוט מודיע להם שהתגובה תהיה קשה, התגובה תפתיע אותם ושיערכו לתגובה בקרוב, השכן הזה, שמנצל, ובונה בלי חשבון שיחכה לתגובה שלי...
הדאגן – איפה אתם נמצאים? אל תצאו, תישארו ליד מרחב מוגן, בלילה? בשום פנים ואופן, הם יכולים פתאום להתקיף.
האדיש – מה אמרו שתהיה תקיפה? לא יהיה שום דבר, הכל בסדר.
הנייעסן – שמעת, כתב"ם התפוצץ בזרעית, היו אזעקות בנהריה, פינו פצועים מהדף, אני אומר לך, הם מתחילים, עוד דקה אתה שןמע אזעקות בעכו.
הלחוץ – תביא לי דחוף רגיעון, אני לא עומד בזה, אם הם עדיין לא תקפו זה אומר שאנחנו עדיין לפני, לא ישנתי חצי לילה, אני כבר ממוטט, אי אפשר לעשות כלום, רק לחשוב על זה, אזעקה עולה ויורדת ואם בדיוק אני לא אספיק לרוץ לממ"ד?
הנמנע – משלב ידיים, אי אפשר לעשות כלום, נשב ונחכה, ממילא הראש שלי לא מרוכז.
החרוץ – בינתיים שאנחנו ממתינים, הספקתי להכין מנות אחרונות לסוכות, לצבוע את כל הבית, לארגן שוב את כל הארונות.
ה"סמוך" – בינתיים ממשיכים כרגיל, תצאו, אין צורך להצטייד, הכל טוב.
ה"בעניינים" – הטיסות שלנו לטיול התבטלו, בינתיים אנחנו מנסים לארגן נופש חילופי כאן בארץ.
המתבונן – תראה איך אנשים מגיבים, תראה כמה פחד יש בציבור, תראה איך יש כאלה שלא דואגים, תראה את אלה שבטוחים שהכל יסתדר.
החושב - אולי במקום לחכות להתקפה, נצפה לגאולה?
טיפוסי אישיות, מאובחנים על סמך התגובה לחשש מהתגובה האירנית.
המסודר והמאורגן – מסתכל כל חצי שעה בשעון, נו הם עוד לא תקפו? עשרים וארבע שעות חלפו, אפשר להודיע לי בדיוק מתי אתם מתכננים לתקוף, בודק כל דקה בקווים אם יש חדש, האם אני אספיק קניות ב"יש" שוב פעם, כבר מילאתי את הבית שלוש פעמים, אבל מה לעשות הכל התחסל.
הצדיק – כבר גמרתי שלוש פעמים את ספר התהילים, קיבלתי על עצמי לא לדבר בשעת התפילה, אפילו אם תהיה אזעקה, אני לא מתעדכן בחדשות.
הלץ – עכשיו אני יודע איך להחזיר למי שנלחם בי, אני פשוט מודיע להם שהתגובה תהיה קשה, התגובה תפתיע אותם ושיערכו לתגובה בקרוב, השכן הזה, שמנצל, ובונה בלי חשבון שיחכה לתגובה שלי...
הדאגן – איפה אתם נמצאים? אל תצאו, תישארו ליד מרחב מוגן, בלילה? בשום פנים ואופן, הם יכולים פתאום להתקיף.
האדיש – מה אמרו שתהיה תקיפה? לא יהיה שום דבר, הכל בסדר.
הנייעסן – שמעת, כתב"ם התפוצץ בזרעית, היו אזעקות בנהריה, פינו פצועים מהדף, אני אומר לך, הם מתחילים, עוד דקה אתה שןמע אזעקות בעכו.
הלחוץ – תביא לי דחוף רגיעון, אני לא עומד בזה, אם הם עדיין לא תקפו זה אומר שאנחנו עדיין לפני, לא ישנתי חצי לילה, אני כבר ממוטט, אי אפשר לעשות כלום, רק לחשוב על זה, אזעקה עולה ויורדת ואם בדיוק אני לא אספיק לרוץ לממ"ד?
הנמנע – משלב ידיים, אי אפשר לעשות כלום, נשב ונחכה, ממילא הראש שלי לא מרוכז.
החרוץ – בינתיים שאנחנו ממתינים, הספקתי להכין מנות אחרונות לסוכות, לצבוע את כל הבית, לארגן שוב את כל הארונות.
ה"סמוך" – בינתיים ממשיכים כרגיל, תצאו, אין צורך להצטייד, הכל טוב.
ה"בעניינים" – הטיסות שלנו לטיול התבטלו, בינתיים אנחנו מנסים לארגן נופש חילופי כאן בארץ.
המתבונן – תראה איך אנשים מגיבים, תראה כמה פחד יש בציבור, תראה איך יש כאלה שלא דואגים, תראה את אלה שבטוחים שהכל יסתדר.
החושב - אולי במקום לחכות להתקפה, נצפה לגאולה?
נערך לאחרונה ב: