נחתנו עכשיו עייפים אך מרועננים, מטיול משולב איטליה ושוויץ.
הטיול התחיל נפלא, האיטלקים מקסימים, קיבלו אותנו בחביבות ולא בדיוק עניין אותם מאין אתה בא ולאן אתה הולך. (ראה ערך מלחמה ואנטישמיות).
עד כה מצויין.
המשכנו לשוייץ עם הרכב, אין מה להגיד נופים עוצרי נשימה התגלו לעיננו. "לא פלא שרבים וטובים בוחרים את מקום מנוחתם במדינה זו" חלפה לנו מחשבה בראש. נכנסו לשוויץ, החננו את הרכב וטיילנו פה ושם.
מכיוון שעברנו ממדינה למדינה היינו ללא סים, והחלטנו לסגור מקום לינה כמו פעם, פשוט לעצור במלון ולראות האם יש חדרים פנויים.
וכך היה.
נכנסו למלון, אנגלית רהוטה, האיש עם כובע על ראש אין מה לחשוד לא נראים ישראלים משום צורה.
הפקיד היה חביב למדי, הראה לנו אינסוף אפשרויות של חדרים: חדר סוויטה, חדר כזה וחדר כזה רק תבחרו.
החלטנו שנמשיך לעשות סיבוב קצר ואולי נחזור. כל הצדדים היו מרוצים.
באנו לצאת מהמלון וכאן התחלנו לדבר בעברית.
חזרנו לאחר זמן מה, להגיד לפקיד שיאללה בוא נסגור חדר ונתמקם.
איך שנכנסו כבר ראינו את הפרצוף שלו משתנה מן הקצה לקצה,
הוא התחיל לשאוג! נהיה אדום וצרח עלינו לעוף מהמלון ואין לו צורך בנו,
פתח לנו את הדלת של המלון ובצעקות שאג עופו לי מהמלון!
יצאנו מבולבלים, אדומים וסמוקים לא הבנו מה קורה איתנו, והוא פשוט סגר מאחורינו בחוזקה את דלת המלון ונ-ע-ל אחרינו!
כן כן נעל! כאילו היינו אחרוני הכלבים של שוויץ.
חברה,
תמיד בתור יהודים וישראלים היינו במצב רגיש, תמיד.
אבל עכשיו אנחנו במצב של פי כמה וכמה
ראשית, תשמרו על עצמכם.
שנית תבחרו בחכמה את מי אתם בוחרים לפרנס בימים קשים וטרופים אלו.
שנלמד לבחור נכון. ושמשיח יגיע בקרוב ויגאל אותנו ממצב טרוף זה!
הטיול התחיל נפלא, האיטלקים מקסימים, קיבלו אותנו בחביבות ולא בדיוק עניין אותם מאין אתה בא ולאן אתה הולך. (ראה ערך מלחמה ואנטישמיות).
עד כה מצויין.
המשכנו לשוייץ עם הרכב, אין מה להגיד נופים עוצרי נשימה התגלו לעיננו. "לא פלא שרבים וטובים בוחרים את מקום מנוחתם במדינה זו" חלפה לנו מחשבה בראש. נכנסו לשוויץ, החננו את הרכב וטיילנו פה ושם.
מכיוון שעברנו ממדינה למדינה היינו ללא סים, והחלטנו לסגור מקום לינה כמו פעם, פשוט לעצור במלון ולראות האם יש חדרים פנויים.
וכך היה.
נכנסו למלון, אנגלית רהוטה, האיש עם כובע על ראש אין מה לחשוד לא נראים ישראלים משום צורה.
הפקיד היה חביב למדי, הראה לנו אינסוף אפשרויות של חדרים: חדר סוויטה, חדר כזה וחדר כזה רק תבחרו.
החלטנו שנמשיך לעשות סיבוב קצר ואולי נחזור. כל הצדדים היו מרוצים.
באנו לצאת מהמלון וכאן התחלנו לדבר בעברית.
חזרנו לאחר זמן מה, להגיד לפקיד שיאללה בוא נסגור חדר ונתמקם.
איך שנכנסו כבר ראינו את הפרצוף שלו משתנה מן הקצה לקצה,
הוא התחיל לשאוג! נהיה אדום וצרח עלינו לעוף מהמלון ואין לו צורך בנו,
פתח לנו את הדלת של המלון ובצעקות שאג עופו לי מהמלון!
יצאנו מבולבלים, אדומים וסמוקים לא הבנו מה קורה איתנו, והוא פשוט סגר מאחורינו בחוזקה את דלת המלון ונ-ע-ל אחרינו!
כן כן נעל! כאילו היינו אחרוני הכלבים של שוויץ.
חברה,
תמיד בתור יהודים וישראלים היינו במצב רגיש, תמיד.
אבל עכשיו אנחנו במצב של פי כמה וכמה
ראשית, תשמרו על עצמכם.
שנית תבחרו בחכמה את מי אתם בוחרים לפרנס בימים קשים וטרופים אלו.
שנלמד לבחור נכון. ושמשיח יגיע בקרוב ויגאל אותנו ממצב טרוף זה!