הנושאים החמים
הנושאים החמים
אני באמצע לכתוב את הספר השלישי בטרילוגית "הצעה לסדר".
"הצעה לסדר" היא באופן כללי סדרת ספרים שהייתי מכנה אותה "משיחית"...
בספר הראשון נתנאל הלל אמור להיות מלך ואפילו "משיח" כהגדרת שוקי מלכה.
בספר השני יש אנרכיה, ו... יש מנהיג לאנרכיה. כי גם אנרכיה צריכה מנהיג.
בספר השלישי - "מסדר מלחמה" אני מתלבטת איך לסיים את העלילה המורכבת מאוד.
פתאום נפל לי האסימון שבגלל שהספר מציג את סיפורה של המלחמה האחרונה הרי שהסוף הכי מתאים יכול להיות בביאת משיח, ולא רק זה גם... טוב, לא אגלה יותר מידי.
השאלה אם מותר לכתוב כזו עלילה...
אם זה לא כפירה, או משהו כזה.
כי בדרך כלל ספרים כאלה מסתיימים ב... נחכה למשיח האמיתי!
אני רוצה שבספר הזה תהיה גאולה אמיתית. עם משיח אמיתי.
השאלה אם זה אפשרי ונכון לעשות זאת, ואם זה לא נחשב 'לתקוע מקלות' בגלגלי הגאולה חלילה.
(מי דמותו של משיח? זה יכול להיות כל גיבור בסיפור! חכו להפתעות!)
אומנם זה רק משל, כי רבנים רבים, ביניהם הינוקא, שהוא רב שמקובל על החרדים, הצהירו שמשיח זה "תודעה כללית"
לכולנו, אבל בכל זאת משיח אמור לבוא גם בדמות אדם, כפי שכתב הרמב"ם. השאלה אם כדאי לכתוב זאת בספר.
אגב, מאז מה שהעם שלנו עבר עם משיחי השקר המילה "משיח" נעשתה שלילית בעיני רבים מהעם, משהו שמתקשר
לכפירה, לסגידה לבן אדם ועוד. כך שאני יודעת עד כמה הנושא הזה נפיץ, ובצדק.
משיח - גם מתקשר למושג של מתמודדי נפש.
בכל זאת מעניין אם מדובר במושג קדוש שאמור להישאר רחוק או אפשר לכתוב על זה בתור דמות בספר.
מה דעתכם?
נ.ב. בגלל שעכשיו ערב חג יתכן ולא אוכל לענות על התשובות כי לא אוכל לשבת ליד המחשב, כך שאענה רק אחרי החג או שבוע הבא אחרי שבת.
בכל מקרה דעתכם חשובה.
דעתי האמת נוטה יותר לתשובה שזה לא מתאים, למרות זאת זו העלילה שהכי מתאימה לסיפור.
אם כי אפשר להשאיר את סיום העלילה פתוח עם תקיעת שופר ברקע, או עם אמירה מעורפלת, מה שלא אעשה כי "מה ששנוא עליך"...
"הצעה לסדר" היא באופן כללי סדרת ספרים שהייתי מכנה אותה "משיחית"...
בספר הראשון נתנאל הלל אמור להיות מלך ואפילו "משיח" כהגדרת שוקי מלכה.
בספר השני יש אנרכיה, ו... יש מנהיג לאנרכיה. כי גם אנרכיה צריכה מנהיג.
בספר השלישי - "מסדר מלחמה" אני מתלבטת איך לסיים את העלילה המורכבת מאוד.
פתאום נפל לי האסימון שבגלל שהספר מציג את סיפורה של המלחמה האחרונה הרי שהסוף הכי מתאים יכול להיות בביאת משיח, ולא רק זה גם... טוב, לא אגלה יותר מידי.
השאלה אם מותר לכתוב כזו עלילה...
אם זה לא כפירה, או משהו כזה.
כי בדרך כלל ספרים כאלה מסתיימים ב... נחכה למשיח האמיתי!
אני רוצה שבספר הזה תהיה גאולה אמיתית. עם משיח אמיתי.
השאלה אם זה אפשרי ונכון לעשות זאת, ואם זה לא נחשב 'לתקוע מקלות' בגלגלי הגאולה חלילה.
(מי דמותו של משיח? זה יכול להיות כל גיבור בסיפור! חכו להפתעות!)
אומנם זה רק משל, כי רבנים רבים, ביניהם הינוקא, שהוא רב שמקובל על החרדים, הצהירו שמשיח זה "תודעה כללית"
לכולנו, אבל בכל זאת משיח אמור לבוא גם בדמות אדם, כפי שכתב הרמב"ם. השאלה אם כדאי לכתוב זאת בספר.
אגב, מאז מה שהעם שלנו עבר עם משיחי השקר המילה "משיח" נעשתה שלילית בעיני רבים מהעם, משהו שמתקשר
לכפירה, לסגידה לבן אדם ועוד. כך שאני יודעת עד כמה הנושא הזה נפיץ, ובצדק.
משיח - גם מתקשר למושג של מתמודדי נפש.
בכל זאת מעניין אם מדובר במושג קדוש שאמור להישאר רחוק או אפשר לכתוב על זה בתור דמות בספר.
מה דעתכם?
נ.ב. בגלל שעכשיו ערב חג יתכן ולא אוכל לענות על התשובות כי לא אוכל לשבת ליד המחשב, כך שאענה רק אחרי החג או שבוע הבא אחרי שבת.
בכל מקרה דעתכם חשובה.
דעתי האמת נוטה יותר לתשובה שזה לא מתאים, למרות זאת זו העלילה שהכי מתאימה לסיפור.
אם כי אפשר להשאיר את סיום העלילה פתוח עם תקיעת שופר ברקע, או עם אמירה מעורפלת, מה שלא אעשה כי "מה ששנוא עליך"...
