ב-12 במאי קיבלה ישראל מידע מודיעיני על מיקומם של ארבעה חטופים באזור מחנה הפליטים נוסייראת ברצועת עזה. מאותו יום ואילך כל המודיעין הישראלי היה ממוקד בשטח 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, כדי לאתר את המיקום המדויק. צוות של מסתערבים נשלח לשם, בעיקר בשוק המקומי של נוסייראת.
תפקידם לא היה רק לאסוף מודיעין מתושבי המקום אלא גם לבדוק מידע מחקירות של מחבלים שנתפסו ולהצליבו בנתונים החזותיים. בנוסף, נאסף מידע מתצפית אווירית ובאמצעים טכנולוגיים מתוחכמים נוספים.
לאחר 19 ימים של עבודה אינטנסיבית באיסוף מודיעין בשיתוף פעולה גדול, הצליחו היחידות המשולבות לאסוף מידע מוצק ומדויק על מיקומם של החטופים הישראלים. בין היתר התגלה כי החטופים מוחזקים בשני מבנים נפרדים באותו אזור. נועה ארגמני הוחזקה בקומה הראשונה במקום אחד, ושלושה חטופים נוספים היו בבניין אחר, 800 מטרים משם, בקומה השלישית.
בתחילת חודש יוני הובא המידע לקבינט המלחמה. הרמטכ"ל וראש השב"כ התבקשו להציג תוכנית חילוץ. המודיעין נשמר בסוד - שאר הכוחות בעזה, כולל מפקדים בכירים לא לא עודכנו על כך. בעוד הקבינט המלחמה דן באפשרויות, החלו ההכנות והאימונים לקראת המבצע, כך חושף העיתון היהודי הבריטי The Jewish Chronicle.
כדי לאמת סופית את המידע ולהכשיר את הקרקע למבצע, נשלח צוות נוסף של מסתערבים כולל כמה נשים לבושות עם חיג'אב ושמלות שחורות ארוכות למחנה הפליטים נוסייראת. הם התחזו לשתי משפחות עזתיות שחיפשו בית גדול בנוסייראת, הם הגיעו בשתי מכוניות ישנות זולות עמוסות בחפצים ביתיים האופייניים לאותן משפחות שנעקרו ברצועה, כמו מזרונים וביגוד זהה של המקומיים.
כששאלו תושבי נוסייראת את המסתערבים מאיפה הם באים ומה הם מחפשים בנוסייראת, הם ענו כי נמלטו מרפיח עקב "הפגזות הצבא הישראלי", והחליטו לשכור בית באזור.
אחר כך הצביעו על הבניין שבו הוחזקה נועה ארגמני. הם הראו לאחד המקומיים כמות גדולה של מזומן והציעו לשלם פי שלושה מהתעריף המקובל עבור שכר דירה. התושב המקומי הסכים לעזור ותוך שלוש שעות מצא בית גדול באותו הרחוב שבו הוחזקה ארגמני. זה היה רק 800 מטרים מהמקום שבו הוחזקו שלושת החטופים האחרים.
כמה ימים לאחר מכן, לאחר שהתמקמו בבית, הכירו את האזור, ערכו קניות בשוק המקומי והבינו כי הם לא מעוררים חשד, החלו המסתערבים במשימתם: אימות המיקום בו הוחזקו החטופים.
העיתון הבריטי מתאר כי הם התחלקו לשתי קבוצות; צוות אחד הורכב משני אנשי קומנדו, גבר לבוש כמקומי טיפוסי ואישה לבושה בשמלה שחורה ארוכה וחיג'אב.
הצוות החל לצעוד במורד הרחוב לכיוון המרכז הרפואי 'אלעודה' שבו, בבניין מגורים סמוך 200 מטר מבית החולים, הוחזקה נועה ארגמני. המסתערבים הלכו בביטחון מלא כאילו הם צועדים ברחוב בתל אביב.
כדי להוסיף לאותנטיות שלהם, הם עצרו מעת לעת בדוכנים בצידי הרחוב, כשהם מגלים עניין במוצרים תוך תלונות על המצב הקשה בעזה. זה נעשה בערבית שוטפת עם מבטא עזתי מושלם. מאחוריהם צעדו עוד ארבעה מסתערבים, חמושים לתת גיבוי למקרה שיתרחש מצב 'דמוי פאודה' (פאודה בערבית פירושה כאוס בלתי צפוי).
העיתון היהודי הבריטי The Jewish Chronicle דיווח פרטים שנשמעים כמעט דמיוניים. הצוות השני כלל ארבע חיילות לבושות כנשים ערביות טיפוסיות. הם נשאו שקיות ניילון מלאות במוצרי מזון וירקות. הם צעדו בשני זוגות (לצעירה מוסלמית אסור להסתובב לבד) לעבר בניין מגורים סמוך, שם הוחזקו שלושת החטופים בקומה השלישית. מאחוריהם צעדו עוד ארבעה מסתערבים חמושים כדי לתת להם גיבוי.
בינתיים נשארו בבית חמישה לוחמים נוספים בצוות המסתערבים כדי לשמור עליו ולוודא שהצוותים לא יחשפו ושלא יחכו להם הפתעות. שלוש שעות לאחר מכן, בשעה שנקבעה מראש, חזרו שני הצוותים לבית השכור והחלו לעבד את המידע שקיבלו.
ביום חמישי בלילה, 5 ביוני, נצטוו המסתערבים לעזוב את אזור מחנה הפליטים נוסייראת מבלי לעורר חשד, ארבעה נוספים נותרו לפקוח עין על המבנים כדי לוודא שהחטופים לא יועברו למקום אחר.
רק בשלב זה עודכנו מפקדים בכירים וחברי קבינט נוספים על המבצע.
ביום שישי בבוקר, 6.6, החלו 28 אנשי ימ"מ לעשות את דרכם בשני צוותים לעבר שני המבנים במחנה הפליטים נוסייראת. כדי לשמור על אלמנט ההפתעה ככל שניתן, נסעו לוחמי היחידה בשתי משאיות.
בשעה 11:00 בדיוק קיבלו הכוחות את האות והסתערו על שני המבנים במקביל בתיאום מלא, כדי למנוע מהמחבלים לסכן את החטופים ואת כל המבצע.
הכוחות חיסלו את המחבלים ששמרו על נועה ארגמני, ותוך שש דקות חילצו אותה ללא פגע מהדירה. לאחר מכן לקחו אותה למסוק שהטיס אותה מיד לישראל.
אך בעוד שהחילוץ של ארגמני עבר חלק, מלאכת חילוץ שלושת החטופים האחרים בקומה השלישית של הבניין השני הסתבכה.
חלק מאנשי הימ"מ השתמשו בסולם כדי להיכנס ישירות לחדר שבו הוחזקו שלושת החטופים. זה קרה במקביל לכניסת שאר הכוח שעלו במדרגות מהכניסה הראשית של הבניין.
אלא שצוותו של המפקד ארנון זמורה, שפרץ לדירה בראש הכוח, נתקל באש מסיבית של כשלושים מחבלי חמאס שהיו בדירה הם ירו, השליכו רימונים וחלקם אף ירו טילים לעבר הכוחות הישראלים המופתעים. כך נהרג ארנון זמורה.
הימצאותם של 30 מחבלים בדירה לא הייתה ידועה לצוותי המסתערבים שדיווחו על מיקומם של החטופים. ההנחה היא שהמחבלים הגיעו לדירה רק באותו בוקר או ערב קודם, כדי לחזק את השמירה על שלושת החטופים.
למרות זאת, לוחמי הימ"מ המנוסים לא נרתעו מההפתעה הקטלנית והמשיכו להילחם במחבלים בנחישות מטווח קצר, ואליהם הצטרפו הלוחמים האחרים שהמתינו מחוץ לדירה. שלושת החטופים נאלצו להסתתר בשירותים של הדירה, מוגנים על ידי מספר לוחמים ישראלים, במהלך הקרב. לא הייתה דרך לעזוב את הדירה בגלל הירי האדיר והבלתי צפוי.
לאחר קרב פנים אל פנים, הצליחו כוחות הימ"מ לחסל את כל המחבלים בדירה. אך במהלך הירי מעשרות כלי נשק בתוך דירת שני חדרים צפופה, ארנון זמורה נפגע ושכב על הרצפה מדמם, שלושה חובשים ורופא רכנו מעליו, תחת אש עזה, בניסיון להציל את חייו.
בתוך כך, עשרות מחבלים הגיחו מהמנהרות שמסביב למבנה והחלו לירות לעבר הכוחות במקלעים וטילי RPG. הכוחות החלו לעשות את דרכם החוצה מהבניין. כמה מהם נשאו את ארנון זמורה על אלונקה, הם רצו בסמטאות מלאות עשן ובשוק הסמוך שהיה עמוס באלפי עזתים שלא היו מהססים לעשות בהם לינץ'. הכוחות ניסו תחת אש, להגיע לרכב החילוץ שהמתין להם, אך הוא נפגע משני טילי RPG.
מפקדי המבצע בישראל הפעיל אז את 'תכנית ב', תכנית החילוץ שהוכנה מראש: מבצע נועז תחת אש מסיבית וקרובה מאוד מצד האויב, מכוסה באש ישראלית מהקרקע, מהים ומהאוויר.
בעזרת טנקים הסתערו רגלית מאות חיילים מחטיבות צנחנים גולני וגבעתי אל מחנה הפליטים, נלחמו קרבות פנים אל פנים עם מחבלי חמאס בזמן שספינות חיל הים מכסות אותם ממערב ומסוקי חיל האוויר מהמזרח, אש מהאוויר פגעה במחבלים רק עשרה מטרים מהחיילים הישראלים.
כוחות התגבור וחיל האוויר הצליחו לבודד את זירת הקרב, וסיפקו נתיב מילוט בטוח לכוח העיקרי שליווה את שלושת החטופים. בתום קרב מתיש ומתמשך חיסלו החיילים משלל החטיבות את כל המחבלים בזירת הקרב.
בחמאס טוענים כי במהלך מבצע החילוץ ברחובות הצפופים של מחנה הפליטים נהרגו 274 פלסטינים. עם זאת, בצה"ל אומרים כי 104 פלסטינים נהרגו או נפצעו - כולם מחבלי חמאס או אזרחים חמושים ששיתפו פעולה עם ארגון הטרור.
לאחר הקרב הובילו הלוחמים את שלושת החטופים ששמרו על קור רוח לאורך כל הדרך לאחד המסוקים שחיכו להם והטיסו אותם לישראל. בינתיים, מטוסי חיל האוויר הפציצו את הבניין שקרס תוך שניות.
לאחר מכן עלו כוחות הימ"מ על שני המסוקים האחרים שהמריאו חזרה לישראל. ניסיונות להחיות את ארנון זמורה נמשכו בטיסה הקצרה, אבל נקבע מותו עם הגעתו לבית החולים.
בחדרי חרדים
הנושאים החמים
www.prog.co.il
