לאור הדרמה המתרחשת סביב ביטול מעמדם החוקי של בחורי הישיבות, מבדיקה מהירה של ההשלכות הכלכליות הצפויות על עולם התורה עולים נתונים המלמדים על עומק המשבר.
על פי הנתונים הרשמיים ניתן לומר כי בממוצע: כרבע עד שליש מתקציבי הישיבות המרכזיות מבוסס על תשלומים מהמדינה.
לדוגמה:
- תקציב ישיבת מיר עומד על קרוב למאתיים מיליון ש"ח בשנה, כאשר המימון מהמדינה עומד על כעשרים אחוז מכלל התקציב, למעלה מחמישים מיליון ש"ח בשנה.
- לעומתה, ישיבת פוניבז' שתקציבה "רק" כשישים מיליון ש"ח בשנה, תלויה ב-40% מתקציבה במדינה, דהיינו כעשרים מיליון ש"ח בשנה.
- בישיבת חברון תמיכת המדינה עומדת על רבע מהתקציב, כשמונה מיליון ש"ח.
- ישיבות עטרת שלמה כרבע מהתקציב, כעשרים וחמישה מיליון ש"ח
- ישיבת אורחות תורה כשלושים אחוז מהתקציב, ששה עשר מיליון ש"ח.
- בישיבת בעלזא בירושלים מגיעה התמיכה מהמדינה לשיעור של למעלה מחמישים אחוז, כעשרה מיליון ש"ח.
- ישיבת חידושי הרי"ם - גור בתל אביב, גם כן למעלה כחמישים אחוז מתקציבה מבוסס על תשלומי המדינה כאחד עשרה מיליון ש"ח.
- מוסדות ויז'ניץ כרבע מתקציב העמותה מגיע מקופת המדינה כעשרים מיליון ש"ח.
- בישיבת מאור התורה השליש מתקציב הישיבה מגיע מקופת המדינה, כחמישה מיליון ש"ח.
- בישיבת פורת יוסף מגיעה תמיכת המדינה לשבעה עשר אחוזים כשני מיליון ש"ח בשנה.
- בישיבת יקירי ירושלים, למעלה מחמישים אחוז מתקציבה מגיע מקופת המדינה, כשלושה עשר מיליון ש"ח בשנה.
במבט רחב יותר ניתן לומר כי בהכללה גסה תקציב עולם הישיבות מתחלק באופן שווה בין תשלומי ההורים לתשלומי המדינה ולתרומות מחו"ל וכדומה, כאשר כל חלק נושא כשליש מהעול הכלכלי.
על פי החישוב הזה, אם אכן יקוצץ תקציב עולם הישיבות יהיה על מנהלי המוסדות להשלים קצת פחות משליש מתקציבם הכולל, בהערכה גסה ניתן לומר כי מדובר על לפחות כרבע מיליארד ש"ח בשנה, הצפויים להיות מקוצצים מתקציב עולם התורה, אם כי הסכום עלול להיות גבוה יותר, עד ללמעלה מחצי מיליארד (500 מיליון!!) ש"ח בשנה.
התחשיב מתקבל כתוצאה מחישוב מספר בחורי הישיבות בגילאי גיוס, כשישים אלף כ"י, המתוקצבים בלמעלה משלוש מאות מיליון ש"ח בשנה, ועוד כארבעים אלף אברכים בגילאי גיוס (בחישוב גס) המתוקצבים בכשלוש מאות וחמישים מיליון ש"ח בשנה.
השלכות רוחב ועומק מסוכנות
אמנם בתקציבי מדינה מדובר בסכומים לא משמעותיים יחסית, אך קיומו של עולם התורה במתכונתו הנוכחית עלולה להיפגע ח"ו.
זאת מכיוון שגם אם יצליחו מנהלי המוסדות לגייס חלק מהסכומים הללו אצל נדיבי עם, ככל הנראה תשלומי ההורים לא יצליחו להשלים את החסר.
הסיבה לכך היא שהמערכת הכלכלית החרדית מבוססת משמעותית על תקציבי המדינה, ובפרט בתחום החינוך.
לדוגמה: כ-40% מכלל הגברים החרדים העובדים לפרנסתם, מתפרנסים מתחום זה, ושכרם צפוי אף הוא להיפגע כתוצאה מפגיעה בתקציב המוסדות. מה שבתגובת שרשרת יקשה עליהם לשלם שכר לימוד גבוה יותר עבור בניהם הלומדים בישיבות.
כלומר פגיעה בתקציב עולם הישיבות לא תשפיע רק על המוסדות ועל התלמידים, אלא תשפיע כמעט על כל הכלכלה החרדית באופן משמעותי, דבר שיקשה עליה "לפצות" את הישיבות והכוללים על הקיצוץ הצפוי.
סכנות כלכליות עתידיות
כל זאת מלבד גזירות כלכליות נוספות העלולות להתרחש כגון ביטול ההנחה בארנונה, או ביטול הסבסוד במעונות היום לנשות אברכים, ביטול הבטחת הכנסה לאברכים. ועוד גזירות כלכליות שמשמעותו נזק של אלפי שקלים בפרט למשפחות צעירות שטרם התבססו כלכלית.
חשוב לציין כי כלל החישובים שנערכו אינם מדוייקים אך מעניקים תמונת מצב כללית להשפעה של קיצוץ תקציבי עולם התורה שפרח עד כה בארץ ישראל באופן חסר תקדים.
ולה' הישועה
חדשות בארץ חוק הגיוס!
