דרוש מידע השיר 'אום אני חומה' של ישיבת סלונים

הספרן · 16/12/23

נכתב ע"י מהממתתת:
מאיפה הפרוש הזה? יש לך מקור?

ציינתי כבר לעיל ת'קישור למקור

ואצטט שוב

נכתב ע"י הספרן:
פירוש

מהממתתת · 16/12/23

נכתב ע"י הספרן:
ציינתי כבר לעיל ת'קישור למקור

ואצטט שוב

תודה רבה!!
אתרוג לא נותן לי לפתוח אותו. יש מצב לשם המחבר/הספר כו'?
תודה ענקיתתת
והמסר הוא כשמבצרים את חומות היהדות אז גם הגויים לא פוגעים בנו?

הספרן · 16/12/23

נכתב ע"י מהממתתת:
תודה רבה!!
אתרוג לא נותן לי לפתוח אותו. יש מצב לשם המחבר/הספר כו'?
תודה ענקיתתת
והמסר הוא כשמבצרים את חומות היהדות אז גם הגויים לא פוגעים בנו?

המחבר הוא כמובן כפי שנהוג לייחס לרבי אלעזר ביריבי קיליר
כותב הפירוש לא מצאתי מופיע שם (לא להתבלבל עם הקרדיטים לביצוע הפיוט)

בנוגע למסר שהוצאת מהפיוט,
אני דווקא הבנתי שכל התיאורים והכינויים שמתייחסים לכנסת ישראל,
זה רק קדימון לשאגה והבקשה,
הושע נא!
כלומר, ראה את עמך השומר לך אמונים בגלות בין הגויים,
והושע נא את ישראל.
אם כי ייתכן שבין השאר המסר שמובע בפיוט הוא מה שכתבתם.
אבל לא התעמקתי מספיק.

בכ"מ אעתיק לכם ציטוט שנכתב שם אודות הפיוט:
פיוט הושענא זה נאמר בפי קהילות אשכנז בחלק מימי חול המועד סוכות, לאחר תפילת מוסף.פיוטי 'הושענא' נאמרים במנהגים האשכנזיים לאחר תפילת מוסף של חול המועד סוכות (ובמנהגים הספרדיים בין תפילת שחרית לתפילת מוסף, לאחר אמירת ההלל). לפי מנהגים רבים בכל יום מימי חול המועד מתחלף פיוט ה'הושענא'. ואולם כל ההושענות כולן חוזרות ומופיעות שוב ביום הושענא רבה, ומתווספות אליהן הושענות נוספות. נהוג בבתי כנסת רבים להקיף כל אחת משורות הפיוט לפניה ולאחריה בקריאה 'הושע נא', ובכך להאריך את משך אמירת הפיוט. הפיוט נאמר בזמן שהמתפללים מקיפים את בימת בית הכנסת, ובידיהם – בימות החול - ארבעת המינים.
לרוב נאמר הפיוט, בדומה ליתר ההושענות בניגון נוסח (רצ'יטטיב). באתר מופיעים שני לחנים קצובים יותר, המושרים לרוב מחוץ לנסיבות התפילה – באירועים שונים הקשורים לחג הסוכות – בסעודותיו ובשמחת בית השואבה וכן בשמחת תורה. באחד מהם נוספות מלות קישור ביידיש סביב כינוייה השונים של כנסת ישראל.
בהושענא קדומה זו, שיש המייחסים אותה לר' אלעזר הקליר, בסמוך לקריאה הקבועה 'הושע נא' מתחלפים בסדר אלפא-ביתי כינוייהם של ישראל, שעליהם תחול הישועה המאֻווה. הכינויים המופלאים שנמנים בפיוט מתארים את מסירותה ואהבתה של כנסת ישראל לקבל את עול ה' ולייחד את שמו, אף בשעות של מצוקה קשה.
אף על פי שצורתה של המלה הפותחת את הפיוט, 'אום', היא כנראה צורת זכר, רוב הכינויים התארים המשתרשרים בפיוט – צורתם צורת נקבה. דבר זה הולם את הרוח השורה על חלקו הראשון, הנרקמת מתוך ריבוי השיבוצים משיר השירים, שם מגולם עם ישראל בדמותה של הרעיה. לקראת סוף הפיוט הופך הנושא לזכר (ברבים). נראה כי אז מתהפכת המהות הנקבית המיתית – כנסת ישראל או ציון - אל הריאליה: קהל המתפללים הגברי, שב אל עצמו ואל שאגת ה'הושע נא' שלו בהווה בבתי הכנסת.

מהממתתת · 16/12/23

נכתב ע"י הספרן:
המחבר הוא כמובן ר' אלעזר ביריבי קיליר
כותב הפירוש לא מצאתי מופיע שם (לא להתבלבל עם הקרדיטים לביצוע הפיוט)

בנוגע למסר שהוצאת מהפיוט,
אני דווקא הבנתי שכל התיאורים והכינויים שמתייחסים לכנסת ישראל,
זה רק קדימון לשאגה והבקשה,
הושע נא!
כלומר, ראה את עמך השומר לך אמונים בגלות בין הגויים,
והושע נא את ישראל.
אם כי ייתכן שבין השאר המסר שמובע בפיוט הוא מה שכתבתם.
אבל לא התעמקתי מספיק.

בכ"מ אעתיק לכם ציטוט שנכתב שם אודות הפיוט:
פיוט הושענא זה נאמר בפי קהילות אשכנז בחלק מימי חול המועד סוכות, לאחר תפילת מוסף.פיוטי 'הושענא' נאמרים במנהגים האשכנזיים לאחר תפילת מוסף של חול המועד סוכות (ובמנהגים הספרדיים בין תפילת שחרית לתפילת מוסף, לאחר אמירת ההלל). לפי מנהגים רבים בכל יום מימי חול המועד מתחלף פיוט ה'הושענא'. ואולם כל ההושענות כולן חוזרות ומופיעות שוב ביום הושענא רבה, ומתווספות אליהן הושענות נוספות. נהוג בבתי כנסת רבים להקיף כל אחת משורות הפיוט לפניה ולאחריה בקריאה 'הושע נא', ובכך להאריך את משך אמירת הפיוט. הפיוט נאמר בזמן שהמתפללים מקיפים את בימת בית הכנסת, ובידיהם – בימות החול - ארבעת המינים.
לרוב נאמר הפיוט, בדומה ליתר ההושענות בניגון נוסח (רצ'יטטיב). באתר מופיעים שני לחנים קצובים יותר, המושרים לרוב מחוץ לנסיבות התפילה – באירועים שונים הקשורים לחג הסוכות – בסעודותיו ובשמחת בית השואבה וכן בשמחת תורה. באחד מהם נוספות מלות קישור ביידיש סביב כינוייה השונים של כנסת ישראל.
בהושענא קדומה זו, שיש המייחסים אותה לר' אלעזר הקליר, בסמוך לקריאה הקבועה 'הושע נא' מתחלפים בסדר אלפא-ביתי כינוייהם של ישראל, שעליהם תחול הישועה המאֻווה. הכינויים המופלאים שנמנים בפיוט מתארים את מסירותה ואהבתה של כנסת ישראל לקבל את עול ה' ולייחד את שמו, אף בשעות של מצוקה קשה.
אף על פי שצורתה של המלה הפותחת את הפיוט, 'אום', היא כנראה צורת זכר, רוב הכינויים התארים המשתרשרים בפיוט – צורתם צורת נקבה. דבר זה הולם את הרוח השורה על חלקו הראשון, הנרקמת מתוך ריבוי השיבוצים משיר השירים, שם מגולם עם ישראל בדמותה של הרעיה. לקראת סוף הפיוט הופך הנושא לזכר (ברבים). נראה כי אז מתהפכת המהות הנקבית המיתית – כנסת ישראל או ציון - אל הריאליה: קהל המתפללים הגברי, שב אל עצמו ואל שאגת ה'הושע נא' שלו בהווה בבתי הכנסת.

זה אם אני חומה או אום?

הספרן · 16/12/23

נכתב ע"י מהממתתת:
זה אם אני חומה או אום?

אום
קיצור של אומה

הספרן · 25/12/23

אם אני חומה | מתוך ההושענות | ישיבת רועה ישראל

מוזמנים להאזין לנו גם בספוטיפיי -https://open.spotify.com/track/5mdM32hlicVDAhiOY0qpFV?si=8IgLRvFKSOeRgMT4om_wJw&utm_source=copy-link"אֹם אֲנִי חוֹמָה" היא א...

youtu.be

ישיבת רועה ישראל שרים הושענא: "אום אני חומה"

kcm.fm

michal's · 22/2/24

אני קופצת על אשכול ישן
אולי יש למשהו פלייבק לשיר אום אני חומה דומה לביצוע של ישיבת רועה ישראל?

נק ניק · 22/2/24

אגב הניגון הוא של רבי יצחק הוטנר זצ"ל

דרוש מידע השיר 'אום אני חומה' של ישיבת סלונים

מהמשתמשים המובילים!

משתמש מקצוען

מהמשתמשים המובילים!

משתמש מקצוען

מהמשתמשים המובילים!

מהמשתמשים המובילים!

משתמש פעיל

משתמש צעיר

אשכולות דומים

תגיות נפוצות