הפעילות האחרונה של ללי99

  • ל
    #7 צפצוף חד קטע את החוקר לפתע, גורם לו להסב את מבטו אל השעון המונח על פרק כף ידו. "טוב," אמר לפתע החוקר בקול, חוזר להביט בקשיחות בשימי, "יש לך מזל שאין לי היום זמן. נמשיך את החקירה מחר, בינתיים נאחסן אותך באחד התאים שלנו". שוטר שצץ משום מקום...
  • ל
    ללי99 סימנ/ה דמעות דמעות להודעה של 535 באשכול סיפור בהמשכים לא פשוט להיות חלק3.
    -פרק 4- יום שני ז' כסליו מתקן הכביסה מתמלא בבגדים רטובים שתהילה תולה עליו. מכנסיים אפורים של דודי, שמלה משובצת של אביגיל, חצאית סריג ירוקה של רות. רות שלא יוצאת מהלב. מאז שרות התחילה לקחת את הפלואוקסטין היא הרבה יותר מאוזנת, לפחות זה. השבוע החולף...
  • ל
    ללי99 סימנ/ה דמעות דמעות להודעה של 535 באשכול סיפור בהמשכים לא פשוט להיות חלק3.
    -פרק 3- יום חמישי כ"ה חשוון "כל הנחלים הולכים לים..." קמפה מזמר ברקע. כל נחלי המים המלוכלכים מוצאים עצמם נגרפים אל חדר האמבטיה. נבלעים בחור שחור. תהילה מעבירה סמרטוט על הרצפה. רות ניגשת אל הנגן, מחפשת שיר אחר, תואם למצב רוחה המרומם. מצטרפת גם...
  • ל
    ללי99 סימנ/ה תודה תודה להודעה של הווה פשוט באשכול שיתוף - לביקורת החיים המכוערים.
    אתה נוגע בנקודה חשובה שמן הראוי לחדד אותה מעט. משהו לא מסתדר כאן לכאורה, אינך יכול לאהוב את הפוסט האומר ש"אתה יצרת את חייך הדפוקים" ומאידך לומר שאתה לא אשם, זו הסביבה והאופי וכו'. וההבדל בין גוף ראשון לנסתר, אינו באמת חילוק רציונלי בשאלה אשם/לא...
  • ל
    ללי99 סימנ/ה דמעות דמעות להודעה של 535 באשכול סיפור בהמשכים לא פשוט להיות!!!.
    -פרק 2- יום שלישי, ב' חשוון התשפ"ד משעמם. תהילה מוטלת על הספה בחוסר מעש, בתנועה שבין ישיבה לשכיבה. חופש נקרא דבר נחמד. אנשים אוהבים אותו, מחכים לו. אבל עכשיו, יחי החופש. מוטב יהיו לימודים ולא יהיה חופש בכאלו נסיבות. שבויים, פצועים, הרוגים... צער...
  • ל
    פרק ב' קידוש לבנה על הלבנה תוך כדי הבלגן סבא ברנמן מציץ בשעון ומעיר בקול 'רבותי! הגיע זמן תפילת ערבית'. תפילת ערבית לגביה אין חולק כי ניתן להתפלל על הירח בכל עת, שהרי זמנה מששקעה החמה, ובמצב הנוכחי בו הם נמצאים הרי שאין חולק כי החמה שקועה...
  • ל
    @מנהל יקר, למה אי אפשר לעשות כמה סוגי לייק? בוכה צוחק שכויח תודה כועס עצוב
  • ל
    ִ פרק 5 ִ ארוחת הצהריים הוגשה בקומה השנייה. ארבע קומות היו לבניין השיש המפואר, שלא בכדי כונה ארמון. ארמונו של ויקטור ברזילי. בניין בעיצוב מודרני, משובץ חלונות ענק כהים המשקיפים לים, מדשאות מטופחות מוריקות סביבו, בריכת דגי זהב מרהיבה, וחומה...
  • ל
    ללי99 סימנ/ה וואו! וואו! להודעה של הלוחשת לתווים באשכול סיפור בהמשכים דרגש עץ.
    "אילה?" שני ניצבת לידה ברגע שנגמר השיעור. היא מרימה עיניים תוהות. "איך את מרגישה?! היית נראית ממש לא טוב בשיעור." היא מתיישבת לידה. תופסת את מקומה הריק של שירי לוי, שרצה למטה ברגע שנשמע הצלצול. "אני יודעת..." היא גונחת. "האמת שהראש שלי מתפוצץ...
  • ל
    #6 לרגע ארוך מדי שימי בהה בחפץ הקטן שעל השולחן, ובבטנו החלה לרחף תחושת ריקנות כבדה. כל המתח והפחדים שאגר מהלילה האחרון נראו עכשיו מטושטשים וחסרי הבנה, כאילו כל העולם עומד כנגד מוחו. "זה... זה... מה זה קשור?" מלמל שימי, מצחו מקומט בתימהון...
  • ל
    #5 חדר החקירות, 01:48 לפנות בוקר. החדר היה אפלולי, ואור חיוור נזל מבעד לפתחי הניאון בתקרה. צללים עמומים נראו סביב, מרצדים על העירומים והאפורים, מקנים למקום של חלל שאין ממנו חזרה. שימי ישב כפות לכיסא ברזל כבד, המושב קר והאוויר חנוק, כאילו אפילו...
  • ל
    אוף. איזו כתיבה מטורפת!!!
  • ל
    #2 "טוב, אז לפחות, ממה הוא מת?" שאל דונאלד. "בשביל זה צריך להעביר את הגופה לבית החולים, שם פתולוג יעשה לו ניתוח שלאחר המוות", עונה ריצ'יי בהחלטיות. כעבור מספר שעות, בית החולים. "אז ככה", פתח הפתולוג את דבריו, "בגדול, אני לא יודע למה הוא מת...
  • ל
    ללי99 סימנ/ה וואו! וואו! להודעה של 535 באשכול סיפור בהמשכים לא פשוט להיות!!!.
    -פרק 1- יום שני, א' חשוון התשפ"ד בום. טראח. בום! קולות שבירה והתנפצות חדרו אל תוך שנת הצהריים המתוקה של תהילה, קטעו אותה באחת. היא התישבה על המיטה בבהלה, משפשפת עיניים. טילים? יירוטים? יריות? אוטומטית קישרה את הקולות אל המלחמה השוררת בארץ...
  • ל
    ללי99 סימנ/ה תודה תודה להודעה של אורייה באשכול שיתוף - לביקורת שיתוף ראשון שלי.
    בס"ד אז הצטרפתי לפני כמה ימים בעיקרון בשביל לשפר את הכתיבה שלי פעם הייתי כותבת המון ונטשתי את זה עכשיו אני מנסה לחזור לכתוב אז אשמח לתגובות הוא ישב באולם מהופנט, צלילי המנגינה סוחפים אותו, הוא מאזין למילים הן זרות לו, לפתע הוא מתחלחל "זה אתה...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  54  פעמים

אתגר AI

תרפיה בבעלי חיים • אתגר 143

לוח מודעות

למעלה