עזרה | מתי עושים 'גרשיים' ?

מאיר בר דיין

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
לאחרונה (בעריכת ספר שונה ממה שהורגלתי) התחלתי להשתמש קצת יותר בגרשיים,
אלא, שכעת התחלתי להתבלבל... ביותר מידי מקומות אני שם גרשיים וזה נראה לי מוגזם...
אשמח אם מישהו יוכל להגדיר יותר ברור (אם יש הגדרה ברורה פחות או יותר) מתי עושים גרשיים.
כמובן, בציטוט בתוך ציטוט, תמיד אני עושה גרשיים, לדוגמא: "והנה אמרו חז"ל 'תורה מגנא ומצלא' ובודאי היינו דוקא בתורה שהיא נלמדת".
גם כשאני מזכיר מושג מסוים, אני עושה גרשיים, לדוגמא: ויש שרצו ללמוד מדבריו שבאמת 'מרבין בשמחה' ממשיך עד פסח.
או במקרה שאני מצטט פסוק רק להסביר אותו או לדבר עליו (אחרי שכבר צטטתי אותו למעלה עם מרכאות)
לדוגמא: אצל כלל ישראל היה חסר 'ויחן שם ישראל נגד ההר'.
השאלה שלי: א. האם נכון כך? ב. מתי עוד ראוי לשים גרשיים? לדוגמא כשאני מזכיר את חג השבועות, אני כותב כך: כעת אנחנו מתקרבים ל'שבועות' וצריכים להתכונן. זה גם נכון?
אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי ולעשות סדר בענין.
תודה רבה.
 

טראכטער

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
לאחרונה (בעריכת ספר שונה ממה שהורגלתי) התחלתי להשתמש קצת יותר בגרשיים,
אלא, שכעת התחלתי להתבלבל... ביותר מידי מקומות אני שם גרשיים וזה נראה לי מוגזם...
אשמח אם מישהו יוכל להגדיר יותר ברור (אם יש הגדרה ברורה פחות או יותר) מתי עושים גרשיים.
כמובן, בציטוט בתוך ציטוט, תמיד אני עושה גרשיים, לדוגמא: "והנה אמרו חז"ל 'תורה מגנא ומצלא' ובודאי היינו דוקא בתורה שהיא נלמדת".
גם כשאני מזכיר מושג מסוים, אני עושה גרשיים, לדוגמא: ויש שרצו ללמוד מדבריו שבאמת 'מרבין בשמחה' ממשיך עד פסח.
או במקרה שאני מצטט פסוק רק להסביר אותו או לדבר עליו (אחרי שכבר צטטתי אותו למעלה עם מרכאות)
לדוגמא: אצל כלל ישראל היה חסר 'ויחן שם ישראל נגד ההר'.
הדוגמאות האלו נכונות בעקרון, יש כאלו שמרבים בגרשיים ועושים זאת בכל מקום מהמקומות שציינת, ויש כאלו שממעטים בכך. זה ענין של טעם.
מה שחשוב הוא להגדיר לעצמך כללים איפה כן ואיפה לא, ולשמור על אחידות.
כדאי שלא להרבות יותר מדי.
ב. מתי עוד ראוי לשים גרשיים? לדוגמא כשאני מזכיר את חג השבועות, אני כותב כך: כעת אנחנו מתקרבים ל'שבועות' וצריכים להתכונן. זה גם נכון?
לא נכון.
 

הפצחן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
וואי. שאלה קשה. לדעתי, ומהידע שרכשתי עד עכשיו, נראה לי שההזדמנויות האלה לא מוגזמות, כמו שתגיד לבן אדם שוא שם יותר מדי נקודות בעריכה שלו. איפה שנצרך - שמים. וגם אם זה נראה מוגזם, אנשים פחות יאהבו את העריכה אם היא לא תהיה משופה ומסוגננת כראוי. ומבחינת המיקומים אתה צודק בהחלט, וכמדומני שאין עוד מקומות בהם נצרכים להוסיף גרשיים.
בהצלחה!
 

הפצחן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
וואי. שאלה קשה. לדעתי, ומהידע שרכשתי עד עכשיו, נראה לי שההזדמנויות האלה לא מוגזמות, כמו שתגיד לבן אדם שוא שם יותר מדי נקודות בעריכה שלו. איפה שנצרך - שמים. וגם אם זה נראה מוגזם, אנשים פחות יאהבו את העריכה אם היא לא תהיה משופה ומסוגננת כראוי. ומבחינת המיקומים אתה צודק בהחלט, וכמדומני שאין עוד מקומות בהם נצרכים להוסיף גרשיים.
בהצלחה!
שהוא שם יותר מדי
 

הפצחן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
הדוגמאות האלו נכונות בעקרון, יש כאלו שמרבים בגרשיים ועושים זאת בכל מקום מהמקומות שציינת, ויש כאלו שממעטים בכך. זה ענין של טעם.
מה שחשוב הוא להגדיר לעצמך כללים איפה כן ואיפה לא, ולשמור על אחידות.
כדאי שלא להרבות יותר מדי.

לא נכון.
כן נכון. בכוונה באמירת המילה 'שבועות' היא במונח ישיבתי, הוה אומר שבועס, שנחשב כביטוי.
 

מאיר בר דיין

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
הפצחן ואיך כשאני רוצה לכתוב: אנחנו מתקרבים לחג הפסח
האם לכתוב: אנחנו מתקרבים ל'חג הפסח' ?
ואיך כשאני כותב: אנחנו מתקרבים לפסח
האם לכתוב: אנחנו מתקרבים ל'פסח' ?
 

הפצחן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
הפצחן ואיך כשאני רוצה לכתוב: אנחנו מתקרבים לחג הפסח
האם לכתוב: אנחנו מתקרבים ל'חג הפסח' ?
ואיך כשאני כותב: אנחנו מתקרבים לפסח
האם לכתוב: אנחנו מתקרבים ל'פסח' ?
'חג הפסח' הוא יותר רשמי - ולכן לא מתאימות לו גרשיים. כאן זה ייראה אפילו ממש מגוחך. אבל 'פסח' יכול להיות מונח ישיבתי - 'פייסח'. ובינינו, מי יודע למה התכוונת שכתבת את זה... ;)
 

מאיר בר דיין

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
כשאני כותב בית המדרש או בית הכנסת וכד' זה נקרא מושג ומומלץ לכתוב 'בית המדרש' ?
 

מאיר בר דיין

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
לאחרונה (בעריכת ספר שונה ממה שהורגלתי) התחלתי להשתמש קצת יותר בגרשיים,
אלא, שכעת התחלתי להתבלבל... ביותר מידי מקומות אני שם גרשיים וזה נראה לי מוגזם...
אשמח אם מישהו יוכל להגדיר יותר ברור (אם יש הגדרה ברורה פחות או יותר) מתי עושים גרשיים.
כמובן, בציטוט בתוך ציטוט, תמיד אני עושה גרשיים, לדוגמא: "והנה אמרו חז"ל 'תורה מגנא ומצלא' ובודאי היינו דוקא בתורה שהיא נלמדת".
גם כשאני מזכיר מושג מסוים, אני עושה גרשיים, לדוגמא: ויש שרצו ללמוד מדבריו שבאמת 'מרבין בשמחה' ממשיך עד פסח.
או במקרה שאני מצטט פסוק רק להסביר אותו או לדבר עליו (אחרי שכבר צטטתי אותו למעלה עם מרכאות)
לדוגמא: אצל כלל ישראל היה חסר 'ויחן שם ישראל נגד ההר'.
השאלה שלי: א. האם נכון כך? ב. מתי עוד ראוי לשים גרשיים? לדוגמא כשאני מזכיר את חג השבועות, אני כותב כך: כעת אנחנו מתקרבים ל'שבועות' וצריכים להתכונן. זה גם נכון?
אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי ולעשות סדר בענין.
תודה רבה.
@חגי פאהן תוכל לסייע ?
תודה רבה !
 

מאיר בר דיין

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
לאחרונה (בעריכת ספר שונה ממה שהורגלתי) התחלתי להשתמש קצת יותר בגרשיים,
אלא, שכעת התחלתי להתבלבל... ביותר מידי מקומות אני שם גרשיים וזה נראה לי מוגזם...
אשמח אם מישהו יוכל להגדיר יותר ברור (אם יש הגדרה ברורה פחות או יותר) מתי עושים גרשיים.
כמובן, בציטוט בתוך ציטוט, תמיד אני עושה גרשיים, לדוגמא: "והנה אמרו חז"ל 'תורה מגנא ומצלא' ובודאי היינו דוקא בתורה שהיא נלמדת".
גם כשאני מזכיר מושג מסוים, אני עושה גרשיים, לדוגמא: ויש שרצו ללמוד מדבריו שבאמת 'מרבין בשמחה' ממשיך עד פסח.
או במקרה שאני מצטט פסוק רק להסביר אותו או לדבר עליו (אחרי שכבר צטטתי אותו למעלה עם מרכאות)
לדוגמא: אצל כלל ישראל היה חסר 'ויחן שם ישראל נגד ההר'.
השאלה שלי: א. האם נכון כך? ב. מתי עוד ראוי לשים גרשיים? לדוגמא כשאני מזכיר את חג השבועות, אני כותב כך: כעת אנחנו מתקרבים ל'שבועות' וצריכים להתכונן. זה גם נכון?
אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי ולעשות סדר בענין.
תודה רבה.
הקפצה. תודה רבה.
 

למאי נפקא מינה

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
כן נכון. בכוונה באמירת המילה 'שבועות' היא במונח ישיבתי, הוה אומר שבועס, שנחשב כביטוי.
רק אל תשכח לעדכן את הקורא איך בדיוק...
כמובן תלוי בסגנון הספר / קונטרס / עלון ישיבתי פורימי / שיעור כללי בקובץ לקראת נישואי בן ראה"י וכו'
כמו שתגיד לבן אדם שוא שם יותר מדי נקודות בעריכה שלו. איפה שנצרך - שמים. וגם אם זה נראה מוגזם, אנשים פחות יאהבו את העריכה אם היא לא תהיה משופה ומסוגננת כראוי.
לענ"ד, זה תלוי בעיקר בסגנון הקורא, דהיינו - יש אנשים שכאשר הם קוראים תוכן הם 'מטעימים' במוחם את הקריאה, מתפלאים עם הקושיא, סוערים עם הראי', ומחייכים עם התשובה..., ויש שקוראים כמו מי שקיבל קריאת הכתובה בפעם החמישית בחודש האחרון.
אולם איני יודע בוודאות האם אפשר לפלח את הסגנון הזה בין קהלים כלשהם, אדרבה ישמע חכם ויוסיף.
אולי חסידי.. לא ישיבתי!
למה?
קיבלת מידע. לי ספציפית אין עוד דרך כדי לעזור לך, ואם אנשים אחרים לא עוזרים כנראה שהמידע שקיבלת מספיק... לדעתי...
אתה באמת בטוח שכולם רואים הכל תוך פחות מיממה?
 

מאיר בר דיין

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
כי בסגנון חסידי אומרים פייסח, בסגנון ישיבתי קלאסי אומרים פסח.
לגופו של ענין. מדובר בשיחות מוסר. ולדעתי בכה"ג הקורא מעדיף לקרוא בצורה
של שיחה ובמנגינה וכו'. לכן כן חשבתי לשים גרשיים בהרבה מקומות.
השאלה מתי כן ומתי לא...
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
מבחינת הכללים - המרכאות (כך יש לקרוא להן, לא 'גרשיים'. יש מרכאות: 'א' ויש מרכאות כפולות: ''א'') ששמת היו במקומן חוץ מ'שבועות'. שם של חג אין צורך להקיף במרכאות.
בכלל, כדי להבין יותר בענייני פיסוק יש צורך ללמוד תחביר. אמנם תחביר הוא המצאה די חדשה בלשון (כמאתיים שנה) אבל זה עוזר מאוד להבין איך לפסק. (בהחלט לא הלכה למשה מסיני, אבל כלי מסייע.)
 

הפצחן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית

מאיר בר דיין

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
מבחינת הכללים - המרכאות (כך יש לקרוא להן, לא 'גרשיים'. יש מרכאות: 'א' ויש מרכאות כפולות: ''א'') ששמת היו במקומן חוץ מ'שבועות'. שם של חג אין צורך להקיף במרכאות.
בכלל, כדי להבין יותר בענייני פיסוק יש צורך ללמוד תחביר. אמנם תחביר הוא המצאה די חדשה בלשון (כמאתיים שנה) אבל זה עוזר מאוד להבין איך לפסק. (בהחלט לא הלכה למשה מסיני, אבל כלי מסייע.)
כשאני כותב 'ערב פסח' גם? או רק כשאני כותב 'בית המדרש' ?
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
כשאני כותב 'ערב פסח' גם? או רק כשאני כותב 'בית המדרש' ?
כתוב את כל המשפט - אי אפשר לקבוע בלי לראות מה משמשים (מבחינה תחבירית) הביטויים הללו בלי לראות את כל המשפט שבו הם מופיעים.
 

קנקן חדש

משתמש פעיל
עריכה תורנית
בכלל, כדי להבין יותר בענייני פיסוק יש צורך ללמוד תחביר. אמנם תחביר הוא המצאה די חדשה בלשון (כמאתיים שנה) אבל זה עוזר מאוד להבין איך לפסק. (בהחלט לא הלכה למשה מסיני, אבל כלי מסייע.)
היכן?
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  2  פעמים

לוח מודעות

למעלה