הנושאים החמים
כולנו רוצים להרוויח כסף, חלקנו הולכים גם למשווקים טובים או פחות, אבל הרבה מאיתנו לא מודעים שהחוויה הטובה של הלקוח, והרצון לחזור, תלויים רבות בסביבה בו הוא פוגש אצלינו, ובאווירה שהיא מותירה.
זה נשמע לנו משהו שקשור רק לחנויות או לבתי מלון
אבל לא.
מדובר אף ואולי בעיקר על החדר שהקצינו ללקוחות דווקא בבית פנימה.
ובשתי מילים, על הנראות, שלנו ושל הסביבה.
המון מכירות ביתיות, מטפלים שונים מהבית ועוד- יכולים בקלות ובעלות נמוכה יחסית עד אפסית לתת לחדר או לפינת המכירה מראה איסטתי ונעים שיותיר ללקוח חוויה טובה. וישכנע אותו לשוב.
אתן שתי דוגמאות בהן נתקלתי:
באתי למכירת נעליים ביתית. האם והילדים ניהלו יחד שיחה מחרישת אזניים בשפה זרה (רמז: ניין, איך לאז נישט א מעדן יעצט...)
נברתי קצת לשם הנימוס בקופסאות שעל השולחן בחדר המבולגן, סליחה, בסלון
והנה אני רואה נעל דווקא יפה.
אני מחפשת את המידה שלי ומוצאת קופסא קמוטה אחת המעידה כי כאן אמורות להימצא זוג הנעליים שיהלמו את גודל רגליי
אך למרבה הגועל, הקופסה הכילה 3 רכיבים:
זוג נעליים
ו... פיסת לחם עם קשה, מרוחה בממרח בלתי מזוהה, בכולופן עברו כבר כמה ימים...
למותר לציין שהודיתי בנימוס וברחתי כשפיסת הלחם ממשיכה לרדוף אחריי במדרגות.
דוגמא נוספת בפן הרבה שונה.
הסיביטיסטית שלי.
אישה נעימה ואיסטתית, לבושה בטוב טעם וביתה מסודר, נקי ונעים.
היא יעילה וממוקדת, ומבינה את רוב שריטותיי, ויש לי המון, ממליצה עליה בחום אגב.
אבל החדר בו היא מקבלת, אהמממ, כנראה הוסב לחדר כזה עם מעט מאד שינויים מחדר של הבת שהתחתנה לפני כמה שנים...
תמונה מוגדלת על קנבס של נערה מחויכת מקבלת את הבאים. מתקן נעליים חבוי בפינה, לא כל כך חבוי אם עליתי עליו...,
כיסאות משרדיים שידעו ימים נוחים יותר.
וזהו בעצם.
לא משו טראגי
אבל לא חדר טיפול בכלל.
שום דבר שיוצר אוירה.
וילון, טפט, תאורה רכה, משו...
אז עד כאן מה לא.
ועכשיו למה כן...
5 כללי הזהב:
1. החדר הוקדש למטרה מסוימת. הוא לא המחסן של הבית, ולא תחנת הביניים של הכביסה.
בחני כל חפץ אם שייך למטרת החדר, ואם לא, הוציאי אותו. במידת הצורך או הכורח, השאירי חפצים רק בארון סגור
2. בזמן קבלת קהל או אורחים - הוא והדרך אליו מסודרים, נקיים ומוכנים למטרת בוא הלקוח.
אל תגידי שאת פותחת בשמונה אם בשמונה ומחצה כשאני מגיעה, את מתחילה בעייפות לזרוק על שולחן הסלון העמוס סריגים מגובבים בחוסר סדר.
3. פני את ליבך וזמנך. השקיטי את דיירי הבית ככל הניתן, את לא אמורה להיות המבוגר האחראי השומר על קטנטנייך בזמן מתן השירות.
4. אל תקבלי את הקהל, כן, אפילו אם זה רק גמ"ח צילום, אפיה, או ספרי קודש להבדיל, בחלוק שירשת מסבתא שלך ולא כובס מזה שבוע.
סדרי את המטפחת ואת עצמך בטרם את פותחת את הדלת.
5. נהגי כמו בכל עסק. אל תלווי ותמכרי בהקפה עד בלי די.
אנשים מעריכים אסרטיביות נעימה יותר מכניעה חסרת מעצורים
ולא. אני לא נגד חסד או עיגול פינות מידי פעם.
כלל הכסף (כי תלוי כמה כסף יש לכם...):
בעלות נמוכה, ובDIY חוויתי, ניתן לרכוש, באתרים מוזלים כגון עלי אקספרס האהוב עלי, טפטים, מדבקות קיר, אקססוריז נחמדים לחדר לכל מטרה, תאורה נעימה ועוד.
אין צורך לקנות ביקר ולא להגזים עם עומס פריטים. וכל מקרה לגופו כמובן. אבל אני פחות אהבתי כשקוסמטיקאית, אלופה אגב, הניחה לי על מיטת הטיפולים ציפה מהוהה, כשבללין ולא רק, יש כירבוליות מדהימות ונעימות ב-50-80 שח.
לגבי ריהוט של מטפלת לדוגמא, מעסה או קוסמטיקאית, יש ביד2 כורסאות, מיטות טיפול ועוד לעיתים במצב חדש ממש וחוסך עלויות.
תצליחו.
ואני כאן לשאלות.
או לתגובות.
זה נשמע לנו משהו שקשור רק לחנויות או לבתי מלון
אבל לא.
מדובר אף ואולי בעיקר על החדר שהקצינו ללקוחות דווקא בבית פנימה.
ובשתי מילים, על הנראות, שלנו ושל הסביבה.
המון מכירות ביתיות, מטפלים שונים מהבית ועוד- יכולים בקלות ובעלות נמוכה יחסית עד אפסית לתת לחדר או לפינת המכירה מראה איסטתי ונעים שיותיר ללקוח חוויה טובה. וישכנע אותו לשוב.
אתן שתי דוגמאות בהן נתקלתי:
באתי למכירת נעליים ביתית. האם והילדים ניהלו יחד שיחה מחרישת אזניים בשפה זרה (רמז: ניין, איך לאז נישט א מעדן יעצט...)
נברתי קצת לשם הנימוס בקופסאות שעל השולחן בחדר המבולגן, סליחה, בסלון
והנה אני רואה נעל דווקא יפה.
אני מחפשת את המידה שלי ומוצאת קופסא קמוטה אחת המעידה כי כאן אמורות להימצא זוג הנעליים שיהלמו את גודל רגליי
אך למרבה הגועל, הקופסה הכילה 3 רכיבים:
זוג נעליים
ו... פיסת לחם עם קשה, מרוחה בממרח בלתי מזוהה, בכולופן עברו כבר כמה ימים...
למותר לציין שהודיתי בנימוס וברחתי כשפיסת הלחם ממשיכה לרדוף אחריי במדרגות.
דוגמא נוספת בפן הרבה שונה.
הסיביטיסטית שלי.
אישה נעימה ואיסטתית, לבושה בטוב טעם וביתה מסודר, נקי ונעים.
היא יעילה וממוקדת, ומבינה את רוב שריטותיי, ויש לי המון, ממליצה עליה בחום אגב.
אבל החדר בו היא מקבלת, אהמממ, כנראה הוסב לחדר כזה עם מעט מאד שינויים מחדר של הבת שהתחתנה לפני כמה שנים...
תמונה מוגדלת על קנבס של נערה מחויכת מקבלת את הבאים. מתקן נעליים חבוי בפינה, לא כל כך חבוי אם עליתי עליו...,
כיסאות משרדיים שידעו ימים נוחים יותר.
וזהו בעצם.
לא משו טראגי
אבל לא חדר טיפול בכלל.
שום דבר שיוצר אוירה.
וילון, טפט, תאורה רכה, משו...
אז עד כאן מה לא.
ועכשיו למה כן...
5 כללי הזהב:
1. החדר הוקדש למטרה מסוימת. הוא לא המחסן של הבית, ולא תחנת הביניים של הכביסה.
בחני כל חפץ אם שייך למטרת החדר, ואם לא, הוציאי אותו. במידת הצורך או הכורח, השאירי חפצים רק בארון סגור
2. בזמן קבלת קהל או אורחים - הוא והדרך אליו מסודרים, נקיים ומוכנים למטרת בוא הלקוח.
אל תגידי שאת פותחת בשמונה אם בשמונה ומחצה כשאני מגיעה, את מתחילה בעייפות לזרוק על שולחן הסלון העמוס סריגים מגובבים בחוסר סדר.
3. פני את ליבך וזמנך. השקיטי את דיירי הבית ככל הניתן, את לא אמורה להיות המבוגר האחראי השומר על קטנטנייך בזמן מתן השירות.
4. אל תקבלי את הקהל, כן, אפילו אם זה רק גמ"ח צילום, אפיה, או ספרי קודש להבדיל, בחלוק שירשת מסבתא שלך ולא כובס מזה שבוע.
סדרי את המטפחת ואת עצמך בטרם את פותחת את הדלת.
5. נהגי כמו בכל עסק. אל תלווי ותמכרי בהקפה עד בלי די.
אנשים מעריכים אסרטיביות נעימה יותר מכניעה חסרת מעצורים
ולא. אני לא נגד חסד או עיגול פינות מידי פעם.
כלל הכסף (כי תלוי כמה כסף יש לכם...):
בעלות נמוכה, ובDIY חוויתי, ניתן לרכוש, באתרים מוזלים כגון עלי אקספרס האהוב עלי, טפטים, מדבקות קיר, אקססוריז נחמדים לחדר לכל מטרה, תאורה נעימה ועוד.
אין צורך לקנות ביקר ולא להגזים עם עומס פריטים. וכל מקרה לגופו כמובן. אבל אני פחות אהבתי כשקוסמטיקאית, אלופה אגב, הניחה לי על מיטת הטיפולים ציפה מהוהה, כשבללין ולא רק, יש כירבוליות מדהימות ונעימות ב-50-80 שח.
לגבי ריהוט של מטפלת לדוגמא, מעסה או קוסמטיקאית, יש ביד2 כורסאות, מיטות טיפול ועוד לעיתים במצב חדש ממש וחוסך עלויות.
תצליחו.
ואני כאן לשאלות.
או לתגובות.
