שלום ילדי פרוג היקרים,
קוראים לי דניאל ואני בן חמש וחצי.


אני רוצה להודות לפרוג על זה שכולנו יכולים לספר ולשתף,
פתאום נהיה נחמד לעשות הרבה דברים מעניינים ולצלם אותם..

כל השבוע האחרון היינו בבית, הרב שלי התקשר אליי ואפילו שלח לי חוברת עבודה מאד כייפית לקראת פסח.

למרות המצב המוזר שכולנו בבית, ונראה שכלום לא מעניין את המבוגרים חוץ מהקורונה והשמירה כיצד נישאר בריאים ושלמים,
אנחנו משתדלים בכל יום לנקות פינה אחת בבית לפסח, ואף פעם לא מוותרים על תפילה בבוקר.

בשבת האחרונה חגגנו יום הולדת לשתי אחיותיי. אמא אמרה להן שהיא כל כך מצטערת שלא הספיקה לקנות להן מתנות לפני שהחליטו על סגירת החנויות, והבטיחה להן שמייד אחרי שתתבטל כבר הקורונה האיומה הזו, היא תיקח אותן לבחור מתנה. האמת שממש התפלאתי על אחיות שלי, איך הן לא הצטערו ורק חייכו ושמחו במה שיש וכל כך הבינו את המצב.

ביום שישי בצהריים ניפחנו המון בלונים שאמא החביאה בארון מלפני הרבה זמן, ולא היה לנו סרט מתאים לתלות אותם, אז אמא מצאה פיתרון – חוט תפירה.

כתבנו וגזרנו להן אותיות של "מזל-טוב מדבק"
וכולנו צחקנו... מה, זו קורונה??

אז אמא אמרה שאם כבר להידבק, אז שיהיה רק ממזל טוב.

עוגת היומולדת היתה כושית ומלאה סוכריות צבעוניות, שילדות היומולדת שפכו עליה בנדיבות. אני מצטער שאין לי תמונה ממנה, היא פשוט נגמרה הרבה לפני שהשבת יצאה.

בשבת בערב, כמעט לפני שהשבת יצאה אמא לחשה לאבא במטבח שנראה לה שאנחנו חייבים להתאוורר, כי יותר משבוע בבית זה קצת מתיש. מייד הם אמרו לנו לשים נעליים וסוודרים ואמא הלבישה גם התינוק שלנו היטב. אבא שם את החליפה והעניבה ועזר לכולנו להתארגן ואולי תוך עשר דקות היינו למטה. אני חושב שזו פעם ראשונה שכולנו התארגנו כל כך מהר, ואמא אמרה שזה בגלל שחייבים להזדרז, לפני שיצאו הרבה אנשים לרחוב וזה יהיה פחות בריא להסתובב.

כשהלכנו על הכביש היה אויר נעים ונעצרנו ליד שיח של פרחי יסמין לנשום אותם עמוק עמוק וליהנות מהריח. בסוף הרחוב התקיים מניין של תפילת ערבית באחת מכניסות הבניינים ואבא ניגש להתפלל עם כולם, זה היה נראה ממש מרגש, לראות אותם מתפללים ככה בחושך, כשרק הכוכבים מאירים מעליהם. עמדנו לנו מתחת לפנס הרחוב והסתכלנו עליהם, רצינו לשבת על ספסל אבל דיי חששנו שאולי יש עליו חיידקים מאדם חולה שישב עליו.

אחרי עשרים דקות בהם רצנו, עלינו על גדרות אבן וקפצנו, הגענו הביתה. פתאום הבנו כמה טוב שיצאנו החוצה, ומייד הלכנו לשטוף ידיים עם סבון ולעשות הבדלה.

אם מעניין אתכם מה אנחנו עושים כל השבוע, אז תדעו שאנחנו מעבירים את הזמן שלנו בפעילות מגוונת. את הבוקר אנחנו פותחים בתפילה ובכל יום יצירה אחרת - פעם ציור ופעם כתיבה, לפעמים חריזה של קישוטים וגם בר-בצק. ראיתי שאמא שמרה כמה קופסאות של קוטג' שטופות וקופסאות שימורים נקיות ובקבוקי מרכך כביסה. היא בטח מתכננת לנו פעילות מעניינת ואני מעכשיו חוב מה כבר אפשר להכין מכל האריזות האלו...

WhatsApp Image 2020-03-23 at 21.07.32 (2).jpeg


WhatsApp Image 2020-03-23 at 21.08.19.jpeg


בחופשה הזו אנחנו נהנים מארוחות מעניינות - פעם אחת שקשוקה לארוחת בוקר, פעם אחת פשטידה ואפילו פיצה על מלוואח. הרבה מהזמן אנחנו עומדים על אדן החלון המסורג ומשוחחים יחד כל ילדי הבניין. האמת, בינתיים זה דיי נחמד.

אתמול נסעתי עם אבא בשעות הערב להעביר מוצרים למשפחות שלא יכולות לצאת מהבית.
ראיתי שכל הרכב שלנו מלא בשקיות מהסופר ואבא הסביר לי שזה הקניות לחג הפסח, וכנראה את ליל הסדר נעשה בבית בעז"ה.
זה קצת עצוב, אבל נראה לי שליל הסדר עם כל האחים והאחיות שלי וההורים - לבד בבית, יכול להיות ליל סדר מאד מרגש ומיוחד.

בתכנונים למחר אבא אמר לי שאולי מחר נעשה 'על האש', אבל זה יהיה על הגז של המטבח ולא על המנגל, כי לא פשוט ולא אחראי לצאת החוצה... אז אני מקווה שיהיה טעים וכיף, והעיקר שיהיה ריח שיתן לנו אוירה של פיקניק, כי אני ממש מתגעגע לזה.

אם יש כאן ילדים שכותבים יומן כמוני, אשמח לשמוע מכם רעיונות איך ללמוד מהבית עם אבא או אמא בצורה מעניינת וכייפית, כי הבנתי שממש בקרוב נתחיל לימוד קבוע עם אבא בכל בוקר.

אני מקווה שהקורונה תסתיים מהר וכל החולים יבריאו ונוכל להמשיך לחיות בבריאות ובשמחה.
בכלל, אם יגיע המשיח ויבנה בית המקדש, זה יהיה הפתרון הכי טוב לכולנו.

ניפגש בדף היומן הבא...
דנדוש.
  • מדור עם כיתוב89.jpg
    מדור עם כיתוב89.jpg
    KB 85.7 · צפיות: 340