הנושאים החמים
ושוב ברוכים הבאים לפרק הרביעי של קליפע'ס.
שמתם לב איזה יבש וחסר חיות זה נהייה?
תזכרו ממתי זה קרה, מהפרק הרביעי.
סססתתאם, עבדנו עליכם.
אז קבלו את הפתיחה האמיתית:
"מורי & רבותי, קהל נכבד & נרגש, אנו שמחים & מאושרים להציג & להגיש בפניכם את 'ה'פרק 'ה'רביעי של 'ה'קליפע'ס".
לאחר הדרמות הגדולות אותן חווינו מיד עם צאת כל פרק נוסף לאוויר העולם,
כעת בטעימה ראשונה שלכם: 'ה'דרמה 'ה'גדולה של 'ה'שבוע 'ה'נוכחי.
טוב, מיצינו.
קבלו את הפרק הרביעי:
רק הרגע הוא יצא ממכבש הדפוס & שולחן המערכת & חדר העריכה...
והפעם נחסוך בתיאורי כזב וניגש ישר לצפות בקליפ המדובר.
אלי הרצליך - נשמת כל חי:
המילים האלמותיות שכמה שירים שילחינו בהם, עוד לא יסור טעמם המופלא מפי נשמות כל חי המברכות וכו'.
ונעבור לנתח את הקליפ & מסע & טיול & גיבוב אטרקציות & רשימת לוקיישנים & מסע תגלית, הזה:
תסלחו לנו מראש על הקטע הבא. אם אתם לא מסוגלים אז תעצמו את העיניים לכמה שניות.
שלום בנות.
היום נעשה סיור ווירטואלי בארץ האהובה שלנו.
נתחיל בכביש המתפתל אלי הכינרת הזוהרת בטורקיז,
נמשיך בשיט סירת מנוע במי הכינרת, ההיא הזוהרת,
נעבור לאטרקציה סוחפת על אופנוע ים שמותיר אחריו שובל של נתיזי מים, זוהרים כמובן,
משם ניסע ברכבת לחיפה, ואז קורקינט חשמלי, ורכבלונים,
תכף נעבור לעכו, נחווה מסע בסוס ועגלה,
בדרך נקפוץ לרכיבת אופניים בטלז סטון,
נמשיך לסיור לימודי בנמל אשדוד,
ונסיים בהרים שמעל מפעלות ים המלח.
אתם יכולים לפתוח את העיניים, מה יש לכם, ביקשנו סליחה מראש.
ועכשיו ברצינות.
ישב התסריטאי אל מול הכינרת הזוהרת בטורקיז וצפה להנאתו בקליפ של יואלי דיקמן, "למצוא חן" זה נקרא.
ישב וספר לעצמו. יער, אולפן, נרות שבת, הרי אדום, ים המלח, צימר, כותל המערבי, ס"ה= 7 לוקיישנים.
אני עוד יעקוף אותו, בקליפ שלי יהיו יותר לוקיישנים, אצלי יהיו גם מינימום 10 כלי התניידות.
ועכשיו באמת ברצינות.
הקליפ מתחיל. אופנוען קשוח, עיניים צופות למרחוק, הוא יוצא למסע ארוך.
מעבר חמוד דרך תמונת הסלפי אל הנסיעה עצמה, ו...
כאן אמורים להגיע טייקים אקשניסטיים של גלגלים בקלוז-אפ & נוף טס במהירות מסחרחרת & האופנוע ורוכבו זזים על המסך מצד לצד & בגדיו מתנופפים ברוח החזקה & רצועת אספלט נאכלת מתחת לגלגליו במהירות עצומה & הוא מותיר מאחוריו ענן עשן.
אך לא.
תחת זאת אנו מקבלים נסיעה בינונית עד איטית, זהירה אמנם אך לא כל כך חלקה, הסרטות רק מן הרחפן. אז האופנוע לא בא לשוות לקליפ מראה קשוח?
אז מה הוא כן בא להביע?!
אבל עזבו את זה.
השיר מתחיל. הזמר פוצח את פיו בשירה. אבל למה העיניים שלנו ממוקדות רק בניסיון להבין למי הוא מאותת על רצונו לפנות ימינה?!
נתקדם הלאה.
שלשה בחורים שרים את השיר.
למה ידו של הבחור שבצד שמאל של המסך בורחת מהפריים בעוד מצד ימין נותר רווח לא סימטרי?!
ווייטער.
הגענו לנמל אשדוד.
רביעיית חובשי אפודים צהובים וקסדות עבודה.
לא מוכר לנו מאיזה שהוא מקום?!
יש הרגלים שקשה להיפרד מהן.
אבל שיאו של הקליפ מגיע בדקה השלישית, בשנייה השש עשרה. סוף סוף, לאחר כל כך הרבה גדות, וסירות, וחופים, וטיילות, סוף סוף הוא קופץ למים.
עכשיו יגיע האקשן הגדול, עליית המדרגה של הקליפ, התזת המים, הזמר הרטוב, החיוך הקונדסי & השובבי.
הא לא?
זה לא יגיע? לא באמת יראו אותו נרטב? אז שוב, מה העניין של הקפיצה הזאת???!!!
סליחה על העצבים, אבל משגע אותנו שעושים באמצע קליפ דברים שלא קשורים לכלום & שלא מובילים לשום מקום & שלא מרימים שום דבר & שלא לוקחים אותך לשום דבר & שלא מביעים שום מסר & שלא מפוצצים שום קונפליקט, אז מה העניין?!
טוב ניקח פסק זמן לרגיעה.
השקיעות של ים המלח תמיד משרות עלינו שלווה סטואית כזאת.
הא, אין שקיעות בים המלח, פאדיחה. לא נעים. אבל העיקר שהצלחנו להירגע.
מה שיפה בקליפ הזה, שהוא כל הזמן בתנועה. הזמר כמעט לא עומד על אותו המקום, הוא כל הזמן מתקדם, ברגל או בכלי, ממונע או שלא ממונע. אין את ההרגשה שמגיעה בדקה השלישית של כל מיני קליפים שזהו, מיצינו, הבנו, מה הלאה. כאן אין את זה. כאן הוא כל הזמן מתקדם לאן שהוא. אפילו כאשר הקליפ מסתיים.
הוא לא מישיר מבט למצלמה-מבצע תנועה מסוימת-ואז נשאר קפוא עד שתיכבה המצלמה. אלא הוא מסיים את השיר דווקא כשהטרקטורון עומד במקום. ואז הוא מסיים את השיר ומתחיל לנסוע.
כלומר: לא נשארתי על המסך וזהו. אני מופיע כל לילה בחתונה אחרת, תזמינו אותי, תראו אותי, אני ממשיך קדימה.
עושה רושם של 'עשיתי להם טובה שהצטלמתי, עכשיו תנו לי להמשיך להופעה הבאה שלי'.
הא, ועוד משהו. הזקן.
הוא מגולח. לא הוא לא מגולח. הנה הוא כן מגולח. אבל לפני זה הוא היה לא מגולח, ואחרי זה הוא שוב לא מגולח.
כשאני כצופה קלאסי - סטנדרטי - מבין לא מבין בקליפים - אוהב - לא אוהב את הזמר - רואה את הקליפ, אני לא אמור להתחיל ולחשבן מה הם צילמו לפני מה לפי תצורת הזקן שלו. אני אמור לקבל את השוטים באותו סדר שהעורך סידר אותם, ויש סיבה למה השוט הזה הובא בתחילת הקליפ, ומדוע השוט הנ"ל נכנס רק סוף הקליפ.
עניין הגילוח קצת הורס את זה. זה מחלק לי את הקליפ בראש לפי ימי צילום וזה לא אמור להיות.
היה כדאי שהזמר יקבל הוראות ברורות לגבי גודל ותצורת זקנקנו המדויק לכל אורך הקליפ.
וכאן הקריאה לכל התסריטאים ויוצרים החרדים. הגיע הזמן שכאשר תסריטאי חרדי כותב קליפ, הוא צריך לכתוב גם איך בדיוק יראה הזמר, אם איזה בגדים, איזה תספורת, ו... כן. מותר גם לרעננן את השיער לפני כן ולהסתרק. גם ביום צילומים ארוך מאד, מותר שהתסריטאי ייגש לזמר, ירסס אותו בחומר מסויים, ישלוף מהתיק מסרק ויסרק את הזמר. ולא דיברנו על איפור שכל אחד יעשה כדעת רבותיו.
ונחזור אל הקליפ שלנו.
אנחנו מתכוונים לפינת הפופקורן, אם לא הבנתם.
לקליפ הזה מגיע פופקורן בינוני.
אתם מבינים למה לא גדול.
מצד שני יש כאן הפקה מגניבה.
צילומי רחפן מגניבים.
וגם זמר גדול מהחיים.
אז בינוני כן.
הא, ועוד משהו בשביל הזמר.
כוס (זכוכית, גבוהה וחלקה) בירה קרה.
תודה תודה. (על מחיאות הכפיים אם לא הבנתם)
מגיע לו.
ולפני שתתפתח כאן איזה מריבה נוספת - טרחנית & מציקה & מפריעה לרצף הקריאה & סלש מלאה ב&לשים...
נעבור לפינת (מה הקשר 'פינת' זה הכי מרכזי שמרכז יכול להיות מרכזי & זה בדיוק באמצע המסך כמו כל התוכן שלפניה ושלאחריה, אז מה הקשר 'פינת'?!!! -שרולצ'ה. (נו הרי ביקשנו שלא יהיו יותר מריבות סלשיות בינינו אז מה נטרק עם הסוגריים המיותרות הללו?!!!! - האגריד.).).
...הפספוסים כמובן.
טוב. אז הכי בולט היה איתות, לא איתות, איתות, לא איתות...
את האמת? לפי הזגזוגים שלו על הכביש עושה רושם שהוא לא באמת רוכב אופנוע מקצועי.
אז נסלח לו על הווינקר שנלחץ בטעות.
אבל למה הצלם לא שם לב לזה???
ואם יש משהו טוב בקליפ הזה. זה שאין בו הרבה פספוסים. בכל אופן לא כאלו שמפריעים לעין.
חוץ מזה שהוא נעצר לפתע פתאום באמצע ההליכה.
פשוט כי אז הורה לו התסריטאי - סטופ.
אבל בחדר העריכה הייתה חסרה שנייה אחת בודדת בשביל לסיים את השוט הזה.
אז מתחו עוד קצת... ולא שמו לה שהעצירה קצת ניכרת במוצר המוגמר.
ועוד משהו קטן:
שמתם לב להשתוללות שלו בתוך תא הרכבל?
פשוט בחוץ הייתה השמש, ובפנים צל, ולא באמת רואים את מה שקורה שם, אז חייבים תנועות חזקות, נפנופי ידיים. אך משום מה התוצאה נראית כאילו הוא לכוד במעלית חשוכה.
ועוד מילה לסיום:
אלי היקר!
הרצליך כמובן, אלא איזה אלי? (לא. לא באמת התכוונו לבן/דוד/בן דוד/אח/אבא/גיס/בעל שלכם שקוראים לו גם כן 'אלי'(שורה שלמה אפילו בלי סלש אחד!)אבל כן עם סוגריים בתוך סוגריים).
אתה זמר ענק. אתה מרים חתונות מספר אחד. אפילו אריה חבר שלי אוהב אותך.
קיצער, 'בחכמה יבנה בית' היה קליפ ענק, 'אבל באמת הוא מלאך' היה קליפ גדול, מגיע לך קליפים כמו שמגיע לך.
היוצרים, התסריטאים, העורכים, גם של הקליפ הזה, הם מקצוענים, מהשורה הראשונה, הם יודעים לעשות את העבודה. אז תתעקש על הטופ. אל תתן לזה ליפול בין הכיסאות.
מחכים בקוצר רוח לקליפ הבא שלך.
ובעיקר... יש לך תאריך פנוי בשנה וחצי הקרובות? למה אולי אני יחתן איזה בן תוך כדי ואני לא הולך לקחת שום זמר אחר. (בכפוף להסכמת הצד השני כמובן).
הא, ועוד משהו שהיינו חייבים:
תגובה אחת מן השבוע שעבר שגרמה לנו להתרגשות רבה:
את האמת?
זוהי התגובה שנתנה לנו את הכוח להמשיך ולשרוד בכל מה שאנחנו עושים. (מה אנחנו כבר עושים?)
באמת שאין על מרדכי המלך... מה זה משנה איזה מרדכי?!
ואתה: "יוני א". שהודית על זה. מה, אתה לועג לרש?
תלמד מרוח הקנאות של: "ESTI"(איך עושים כאן את האף?:
תכל'ס, לא מצאנו דרך אחרת לבקש ממכם שפשוט תגיבו.
אז אתם מוזמנים להגיב. אנחנו באמת קוראים את התגובות. אפילו שאנחנו עושים רושם כאילו שאנו אנשים מאד עסוקים שאין לנו זמן ו... קיצע'ר לא משנה. אתם מוזמנים להגיב. הא, כבר אמרנו את זה.
טוב, אז נסגור את הפרק ודיי.
חפשו אותנו בשלישי בבוקר, בשבוע הבא אי"ה.
עם הפרק החמישי. (כבר חמש? איזה פחד!)
ועד אז:
אתם מוזמנים לעקוב אחרי החומרים האחרים שלנו (לא שיש כאלו...).
היו שלום.
ואל תשכחו לתת חיוך.
יש שם מישהו שצריך את זה.
שמתם לב איזה יבש וחסר חיות זה נהייה?
תזכרו ממתי זה קרה, מהפרק הרביעי.
סססתתאם, עבדנו עליכם.
אז קבלו את הפתיחה האמיתית:
"מורי & רבותי, קהל נכבד & נרגש, אנו שמחים & מאושרים להציג & להגיש בפניכם את 'ה'פרק 'ה'רביעי של 'ה'קליפע'ס".
לאחר הדרמות הגדולות אותן חווינו מיד עם צאת כל פרק נוסף לאוויר העולם,
כעת בטעימה ראשונה שלכם: 'ה'דרמה 'ה'גדולה של 'ה'שבוע 'ה'נוכחי.
טוב, מיצינו.
קבלו את הפרק הרביעי:
רק הרגע הוא יצא ממכבש הדפוס & שולחן המערכת & חדר העריכה...
והפעם נחסוך בתיאורי כזב וניגש ישר לצפות בקליפ המדובר.
אלי הרצליך - נשמת כל חי:
המילים האלמותיות שכמה שירים שילחינו בהם, עוד לא יסור טעמם המופלא מפי נשמות כל חי המברכות וכו'.
ונעבור לנתח את הקליפ & מסע & טיול & גיבוב אטרקציות & רשימת לוקיישנים & מסע תגלית, הזה:
תסלחו לנו מראש על הקטע הבא. אם אתם לא מסוגלים אז תעצמו את העיניים לכמה שניות.
שלום בנות.
היום נעשה סיור ווירטואלי בארץ האהובה שלנו.
נתחיל בכביש המתפתל אלי הכינרת הזוהרת בטורקיז,
נמשיך בשיט סירת מנוע במי הכינרת, ההיא הזוהרת,
נעבור לאטרקציה סוחפת על אופנוע ים שמותיר אחריו שובל של נתיזי מים, זוהרים כמובן,
משם ניסע ברכבת לחיפה, ואז קורקינט חשמלי, ורכבלונים,
תכף נעבור לעכו, נחווה מסע בסוס ועגלה,
בדרך נקפוץ לרכיבת אופניים בטלז סטון,
נמשיך לסיור לימודי בנמל אשדוד,
ונסיים בהרים שמעל מפעלות ים המלח.
אתם יכולים לפתוח את העיניים, מה יש לכם, ביקשנו סליחה מראש.
ועכשיו ברצינות.
ישב התסריטאי אל מול הכינרת הזוהרת בטורקיז וצפה להנאתו בקליפ של יואלי דיקמן, "למצוא חן" זה נקרא.
ישב וספר לעצמו. יער, אולפן, נרות שבת, הרי אדום, ים המלח, צימר, כותל המערבי, ס"ה= 7 לוקיישנים.
אני עוד יעקוף אותו, בקליפ שלי יהיו יותר לוקיישנים, אצלי יהיו גם מינימום 10 כלי התניידות.
ועכשיו באמת ברצינות.
הקליפ מתחיל. אופנוען קשוח, עיניים צופות למרחוק, הוא יוצא למסע ארוך.
מעבר חמוד דרך תמונת הסלפי אל הנסיעה עצמה, ו...
כאן אמורים להגיע טייקים אקשניסטיים של גלגלים בקלוז-אפ & נוף טס במהירות מסחרחרת & האופנוע ורוכבו זזים על המסך מצד לצד & בגדיו מתנופפים ברוח החזקה & רצועת אספלט נאכלת מתחת לגלגליו במהירות עצומה & הוא מותיר מאחוריו ענן עשן.
אך לא.
תחת זאת אנו מקבלים נסיעה בינונית עד איטית, זהירה אמנם אך לא כל כך חלקה, הסרטות רק מן הרחפן. אז האופנוע לא בא לשוות לקליפ מראה קשוח?
אז מה הוא כן בא להביע?!
אבל עזבו את זה.
השיר מתחיל. הזמר פוצח את פיו בשירה. אבל למה העיניים שלנו ממוקדות רק בניסיון להבין למי הוא מאותת על רצונו לפנות ימינה?!
נתקדם הלאה.
שלשה בחורים שרים את השיר.
למה ידו של הבחור שבצד שמאל של המסך בורחת מהפריים בעוד מצד ימין נותר רווח לא סימטרי?!
ווייטער.
הגענו לנמל אשדוד.
רביעיית חובשי אפודים צהובים וקסדות עבודה.
לא מוכר לנו מאיזה שהוא מקום?!
יש הרגלים שקשה להיפרד מהן.
אבל שיאו של הקליפ מגיע בדקה השלישית, בשנייה השש עשרה. סוף סוף, לאחר כל כך הרבה גדות, וסירות, וחופים, וטיילות, סוף סוף הוא קופץ למים.
עכשיו יגיע האקשן הגדול, עליית המדרגה של הקליפ, התזת המים, הזמר הרטוב, החיוך הקונדסי & השובבי.
הא לא?
זה לא יגיע? לא באמת יראו אותו נרטב? אז שוב, מה העניין של הקפיצה הזאת???!!!
סליחה על העצבים, אבל משגע אותנו שעושים באמצע קליפ דברים שלא קשורים לכלום & שלא מובילים לשום מקום & שלא מרימים שום דבר & שלא לוקחים אותך לשום דבר & שלא מביעים שום מסר & שלא מפוצצים שום קונפליקט, אז מה העניין?!
טוב ניקח פסק זמן לרגיעה.
השקיעות של ים המלח תמיד משרות עלינו שלווה סטואית כזאת.
הא, אין שקיעות בים המלח, פאדיחה. לא נעים. אבל העיקר שהצלחנו להירגע.
מה שיפה בקליפ הזה, שהוא כל הזמן בתנועה. הזמר כמעט לא עומד על אותו המקום, הוא כל הזמן מתקדם, ברגל או בכלי, ממונע או שלא ממונע. אין את ההרגשה שמגיעה בדקה השלישית של כל מיני קליפים שזהו, מיצינו, הבנו, מה הלאה. כאן אין את זה. כאן הוא כל הזמן מתקדם לאן שהוא. אפילו כאשר הקליפ מסתיים.
הוא לא מישיר מבט למצלמה-מבצע תנועה מסוימת-ואז נשאר קפוא עד שתיכבה המצלמה. אלא הוא מסיים את השיר דווקא כשהטרקטורון עומד במקום. ואז הוא מסיים את השיר ומתחיל לנסוע.
כלומר: לא נשארתי על המסך וזהו. אני מופיע כל לילה בחתונה אחרת, תזמינו אותי, תראו אותי, אני ממשיך קדימה.
עושה רושם של 'עשיתי להם טובה שהצטלמתי, עכשיו תנו לי להמשיך להופעה הבאה שלי'.
הא, ועוד משהו. הזקן.
הוא מגולח. לא הוא לא מגולח. הנה הוא כן מגולח. אבל לפני זה הוא היה לא מגולח, ואחרי זה הוא שוב לא מגולח.
כשאני כצופה קלאסי - סטנדרטי - מבין לא מבין בקליפים - אוהב - לא אוהב את הזמר - רואה את הקליפ, אני לא אמור להתחיל ולחשבן מה הם צילמו לפני מה לפי תצורת הזקן שלו. אני אמור לקבל את השוטים באותו סדר שהעורך סידר אותם, ויש סיבה למה השוט הזה הובא בתחילת הקליפ, ומדוע השוט הנ"ל נכנס רק סוף הקליפ.
עניין הגילוח קצת הורס את זה. זה מחלק לי את הקליפ בראש לפי ימי צילום וזה לא אמור להיות.
היה כדאי שהזמר יקבל הוראות ברורות לגבי גודל ותצורת זקנקנו המדויק לכל אורך הקליפ.
וכאן הקריאה לכל התסריטאים ויוצרים החרדים. הגיע הזמן שכאשר תסריטאי חרדי כותב קליפ, הוא צריך לכתוב גם איך בדיוק יראה הזמר, אם איזה בגדים, איזה תספורת, ו... כן. מותר גם לרעננן את השיער לפני כן ולהסתרק. גם ביום צילומים ארוך מאד, מותר שהתסריטאי ייגש לזמר, ירסס אותו בחומר מסויים, ישלוף מהתיק מסרק ויסרק את הזמר. ולא דיברנו על איפור שכל אחד יעשה כדעת רבותיו.
ונחזור אל הקליפ שלנו.
אנחנו מתכוונים לפינת הפופקורן, אם לא הבנתם.
לקליפ הזה מגיע פופקורן בינוני.
אתם מבינים למה לא גדול.
מצד שני יש כאן הפקה מגניבה.
צילומי רחפן מגניבים.
וגם זמר גדול מהחיים.
אז בינוני כן.
הא, ועוד משהו בשביל הזמר.
כוס (זכוכית, גבוהה וחלקה) בירה קרה.
תודה תודה. (על מחיאות הכפיים אם לא הבנתם)
מגיע לו.
ולפני שתתפתח כאן איזה מריבה נוספת - טרחנית & מציקה & מפריעה לרצף הקריאה & סלש מלאה ב&לשים...
נעבור לפינת (מה הקשר 'פינת' זה הכי מרכזי שמרכז יכול להיות מרכזי & זה בדיוק באמצע המסך כמו כל התוכן שלפניה ושלאחריה, אז מה הקשר 'פינת'?!!! -שרולצ'ה. (נו הרי ביקשנו שלא יהיו יותר מריבות סלשיות בינינו אז מה נטרק עם הסוגריים המיותרות הללו?!!!! - האגריד.).).
...הפספוסים כמובן.
טוב. אז הכי בולט היה איתות, לא איתות, איתות, לא איתות...
את האמת? לפי הזגזוגים שלו על הכביש עושה רושם שהוא לא באמת רוכב אופנוע מקצועי.
אז נסלח לו על הווינקר שנלחץ בטעות.
אבל למה הצלם לא שם לב לזה???
ואם יש משהו טוב בקליפ הזה. זה שאין בו הרבה פספוסים. בכל אופן לא כאלו שמפריעים לעין.
חוץ מזה שהוא נעצר לפתע פתאום באמצע ההליכה.
פשוט כי אז הורה לו התסריטאי - סטופ.
אבל בחדר העריכה הייתה חסרה שנייה אחת בודדת בשביל לסיים את השוט הזה.
אז מתחו עוד קצת... ולא שמו לה שהעצירה קצת ניכרת במוצר המוגמר.
ועוד משהו קטן:
שמתם לב להשתוללות שלו בתוך תא הרכבל?
פשוט בחוץ הייתה השמש, ובפנים צל, ולא באמת רואים את מה שקורה שם, אז חייבים תנועות חזקות, נפנופי ידיים. אך משום מה התוצאה נראית כאילו הוא לכוד במעלית חשוכה.
ועוד מילה לסיום:
אלי היקר!
הרצליך כמובן, אלא איזה אלי? (לא. לא באמת התכוונו לבן/דוד/בן דוד/אח/אבא/גיס/בעל שלכם שקוראים לו גם כן 'אלי'(שורה שלמה אפילו בלי סלש אחד!)אבל כן עם סוגריים בתוך סוגריים).
אתה זמר ענק. אתה מרים חתונות מספר אחד. אפילו אריה חבר שלי אוהב אותך.
קיצער, 'בחכמה יבנה בית' היה קליפ ענק, 'אבל באמת הוא מלאך' היה קליפ גדול, מגיע לך קליפים כמו שמגיע לך.
היוצרים, התסריטאים, העורכים, גם של הקליפ הזה, הם מקצוענים, מהשורה הראשונה, הם יודעים לעשות את העבודה. אז תתעקש על הטופ. אל תתן לזה ליפול בין הכיסאות.
מחכים בקוצר רוח לקליפ הבא שלך.
ובעיקר... יש לך תאריך פנוי בשנה וחצי הקרובות? למה אולי אני יחתן איזה בן תוך כדי ואני לא הולך לקחת שום זמר אחר. (בכפוף להסכמת הצד השני כמובן).
הא, ועוד משהו שהיינו חייבים:
תגובה אחת מן השבוע שעבר שגרמה לנו להתרגשות רבה:
את האמת?
זוהי התגובה שנתנה לנו את הכוח להמשיך ולשרוד בכל מה שאנחנו עושים. (מה אנחנו כבר עושים?)
באמת שאין על מרדכי המלך... מה זה משנה איזה מרדכי?!
ואתה: "יוני א". שהודית על זה. מה, אתה לועג לרש?
תלמד מרוח הקנאות של: "ESTI"(איך עושים כאן את האף?:
תכל'ס, לא מצאנו דרך אחרת לבקש ממכם שפשוט תגיבו.
אז אתם מוזמנים להגיב. אנחנו באמת קוראים את התגובות. אפילו שאנחנו עושים רושם כאילו שאנו אנשים מאד עסוקים שאין לנו זמן ו... קיצע'ר לא משנה. אתם מוזמנים להגיב. הא, כבר אמרנו את זה.
טוב, אז נסגור את הפרק ודיי.
חפשו אותנו בשלישי בבוקר, בשבוע הבא אי"ה.
עם הפרק החמישי. (כבר חמש? איזה פחד!)
ועד אז:
אתם מוזמנים לעקוב אחרי החומרים האחרים שלנו (לא שיש כאלו...).
היו שלום.
ואל תשכחו לתת חיוך.
יש שם מישהו שצריך את זה.
