הנושאים החמים
''שלום, קיבלתי את המספר שלך משושנית ולדבקשטין. שמעתי ממנה שעזרת לה בכתיבת קוד למוצר באתר שלה. רציתי להציע לך להשתתף בפרויקט שאני מנהלת ומה שאני צריכה כרגע זה כתיבת קוד. את מחפשת עבודה בתכנות. נכון?''
''אכן. נשמע מעניין מאד. באיזו חברה מדובר?''
''זה לא חברה, זו אני שעובדת על פיתוח אתר. לא יודעת מתי זה יצא לפועל, אבל כשזה יקרה, אז נשלם לך. לפני כן, אין לי מהיכן. את מבינה?''
''אה....''
''תראי, ככה תוכלי לרכוש ניסיון בתחום הקוד''.
''אה, אני אחשוב על זה. תודה שחשבת עלי''...
היא בסך הכל התכוונה לטוב, אז למה אני מרגישה מנוצלת?
אכן, בין רכישת ניסיון לבין ניצול הגבולות דקים ודינמיים ועשויים להשתנות בין אדם לאדם ובין התרחשות אחת לשניה.
תחושת ניצול הנה, בעצם, פרשנות של האדם לבקשה ממנו. ולכן יתכן שלאדם אחד תערב הבקשה ולאחר היא תצרום ותגרום לו תחושת מרמור.
על העובד לברר עם עצמו את הגבולות שלו וללמוד לעמוד עליהם באסרטיביות. צבירה של הרגשות כאלה מרוקנת כוחות בלתי רלוונטיים ועלולה להמאיס את מקום העבודה, למרות שיתכן והוא מקום מתאים.
אז איך נדע לפרשן נכון את המפה?
כדאי להיות ממוקדי מטרה. אם המתכנתת הנ''ל כבר צברה ניסיון בתחום הקוד, יתכן, שאין לה עניין לעבוד על תחום ספציפי זה בהתנדבות. אם היה מדובר בחברה מוכרת, יתכן, כי למרות שכבר התנסתה בתחום כדאי לה לתת שירותים כסטאז', כדי שתוכל להוסיף שורה נוספת, רלוונטית ובעלת חשיבות גבוהה לקורות חיים שלה.
חבל להוציא אנרגיות כאשר העבודה אינה מקדמת לאף מקום, כאשר עובד ותיק מקבל את הקרדיט. אין שום סיבה ליצור בחינם עשרים אלבומים דיגיטליים. מספיקים שניים, שלושה. אין עניין להתנסות כמזכירה, כשכל מה שמטילים עליה הוא ניקיון המטבחון, ריצה לסופר לקניית חלב, או המתנה בדואר.
ולפעמים יחליט המועמד ששווה לו, לעת עתה, לבצע את המטלות הללו, מכל מיני סיבות. אולי כדי להוסיף שורה בקו''ח במקום נחשב, או כדי ליצור היכרות אישית עם סביבה בעלת משמעות בעבורו וכדומה.
הכל תלוי בכם ואתם המחליטים הבלעדיים מתי ההתנדבות מפסיקה להיות לכם לתועלת. תמיד כדאי להתייעץ עם גורמים חיצוניים, משום שלפעמים נראה למועמד שאין בהתנדבות תועלת. בעוד אדם מבחוץ מסוגל לבחון את היחס באופן רציונלי.
אסתי אקרמן, יועצת תעסוקתית.
''אכן. נשמע מעניין מאד. באיזו חברה מדובר?''
''זה לא חברה, זו אני שעובדת על פיתוח אתר. לא יודעת מתי זה יצא לפועל, אבל כשזה יקרה, אז נשלם לך. לפני כן, אין לי מהיכן. את מבינה?''
''אה....''
''תראי, ככה תוכלי לרכוש ניסיון בתחום הקוד''.
''אה, אני אחשוב על זה. תודה שחשבת עלי''...
היא בסך הכל התכוונה לטוב, אז למה אני מרגישה מנוצלת?
אכן, בין רכישת ניסיון לבין ניצול הגבולות דקים ודינמיים ועשויים להשתנות בין אדם לאדם ובין התרחשות אחת לשניה.
תחושת ניצול הנה, בעצם, פרשנות של האדם לבקשה ממנו. ולכן יתכן שלאדם אחד תערב הבקשה ולאחר היא תצרום ותגרום לו תחושת מרמור.
על העובד לברר עם עצמו את הגבולות שלו וללמוד לעמוד עליהם באסרטיביות. צבירה של הרגשות כאלה מרוקנת כוחות בלתי רלוונטיים ועלולה להמאיס את מקום העבודה, למרות שיתכן והוא מקום מתאים.
אז איך נדע לפרשן נכון את המפה?
כדאי להיות ממוקדי מטרה. אם המתכנתת הנ''ל כבר צברה ניסיון בתחום הקוד, יתכן, שאין לה עניין לעבוד על תחום ספציפי זה בהתנדבות. אם היה מדובר בחברה מוכרת, יתכן, כי למרות שכבר התנסתה בתחום כדאי לה לתת שירותים כסטאז', כדי שתוכל להוסיף שורה נוספת, רלוונטית ובעלת חשיבות גבוהה לקורות חיים שלה.
חבל להוציא אנרגיות כאשר העבודה אינה מקדמת לאף מקום, כאשר עובד ותיק מקבל את הקרדיט. אין שום סיבה ליצור בחינם עשרים אלבומים דיגיטליים. מספיקים שניים, שלושה. אין עניין להתנסות כמזכירה, כשכל מה שמטילים עליה הוא ניקיון המטבחון, ריצה לסופר לקניית חלב, או המתנה בדואר.
ולפעמים יחליט המועמד ששווה לו, לעת עתה, לבצע את המטלות הללו, מכל מיני סיבות. אולי כדי להוסיף שורה בקו''ח במקום נחשב, או כדי ליצור היכרות אישית עם סביבה בעלת משמעות בעבורו וכדומה.
הכל תלוי בכם ואתם המחליטים הבלעדיים מתי ההתנדבות מפסיקה להיות לכם לתועלת. תמיד כדאי להתייעץ עם גורמים חיצוניים, משום שלפעמים נראה למועמד שאין בהתנדבות תועלת. בעוד אדם מבחוץ מסוגל לבחון את היחס באופן רציונלי.
אסתי אקרמן, יועצת תעסוקתית.
