הרבה מכם שואלים את עצמכם: איך הצלמים מצליחים להוציא תמונות עם הטשטוש מאחורה איך הם מגיעים לזה. והאם אנחנו במצלמה הביתית נוכל גם להוציא כאלה תמונות.

התשובה היא שבהחלט כן – כל בעל מצלמה ביתית שהיא ניתן ליצור בו את הבוקה.

במאמר קצר זה נשתדל להסביר לכם/ן ממה מורכבת ה'בוקה' או בשמה המקורי - 'bokeh'. ואיך יוצרים אותה.
כדי להסביר זאת נצטרך לצלול לשני מושגים בסיסים בצילום. שנסביר אותם מיד.

האחד נקרא – צמצם. השני נקרא - אורך מוקד.
ששניהם תורמים ליצירת הבוקה.


IMG_8725 (1).JPG


מהו צמצם?

הצמצם הוא כמין טבעת הנמצאת בחלק האחורי של העדשה. עשויה מ'עלים' - שתפקידה האחד הוא להכניס כמות אור או להפחית כמות אור שיכנס אל החיישן. כמה שהטבעת פתוחה כך נכנס אור. ולהיפך- פחות אור.

התפקיד הנוסף של הצמצם איך לא – כמו שחשבתם, הוא אחראי ליצירת הטשטוש מאחורי הנושא [המצולם] ככל שנפתח אותו ככה תיווצר לה הטשטוש היפה מאחורה.

מהו אורך מוקד?

אורך מוקד הוא כמות הפרטים שניתן להכניס לתמונה.
ככל שהMM [מלימיטר] מסומנים נמוך יותר, כך הטווח יהיה רחב יותר. כלומר- יכנסו לתמונה יותר פרטים משטח המקום בו אנו מצלמים. ככל שהמספרים גבוהים יותר, הטווח יהיה צר יותר. כלומר- המצלמה תתקרב כביכול לעצמים מחלקי השטח בו אנו מצלמים. כל מי שמחזיק כל מצלמה קומפקטית שהיא כיום ניתן לבצע 'זום' שפירושו אורך מוקד ארוך יותר.

התפקיד הנוסף של האורך מוקד – בדיוק כמו שחשבתם. הוא האחראי הנוסף ליצירת הטשטוש. ככל שנגביר את ה'זום' כך תבצר לה ה'בוקה' היפה.

עד כאן מנינו שני נתונים מהמצלמה עצמה שיתרמו ליצירת הבוקה.

ישנם שני נתונים נוספים ופשוטים שיגרמו לנו ליצור את הבוקה הנכספת:

המצולם.

ככל שהנושא שלכם קרוב יותר למצלמה (זהירות- לא יותר מידי שלא תווצר עיוות), זה יתרום לבוקה היפה.
וככל שהנושא שלכם רחוק מהרקע. זה יגרום לרקע יותר להיטשטש.


זהו, עד כאן להיום.

בהצלחה רבה, וצאו לצלם את ילדיכם המתחפשים!!
מחכים לכם כאן עם שלל התמונות הצבעוניות באפקט הבוקה, דקה לפני שהם נכנסים לגן...
  • תודה
Reactions: RPO, צלצל, MR Designs ועוד 87 משתמשים