הנושאים החמים
בעוד כחודש תמלא השנה הראשונה לתקומתו של עיתון פורץ דרך בסגנונו, בציבור החרדי- עיתון הדרך.
העיתון, שהוקם לפי החלטת מועצת גדולי התורה הספרדית, ביוזמת יו"ר ש"ס אריה דרעי, נועד ליצור שופר ייחודי לציבור בני התורה של הציבור הספרדי, (חוץ מעניין היותו בטאון המפלגה, כמובן). ולבדל אותם, (להרגשתנו!) מהסטיגמות העתיקות שהולבשו להם, בביטאונים שהתיימרו לבטא את קולם.
בראיון עם הרב אברהם דוב גרינבוים, עורך העיתון, שכיהן שנים כעורך עיתון 'בקהילה' אנו נתקלים בשקיפות רבה ומרתקת:
לפני שניגש אליך, כ'סוגיה' בפני עצמה-
מה יוצר את ההבדל בין עיתונים חרדיים שונים?
עיתון טוב הוא עיתון שמביא לציבור מה שחשוב לו לדעת. יומון, מטבע הדברים, אמור להביא לקהל כל בשורה, כמו כלב נשך אדם, אבל שבועון הוא בדרך כלל בעל ערך מוסף. לאחר שהאיש קרא כבר כל השבוע עיתון, מביאים לו חידושים והרחבות שהוא לא קרא עדיין.
יומון בדרך כלל הוא תלוי ומשויך ולא יתעסק בפומבי בפוליטיקה פנימית. 'הדרך' כרגע אמנם יוצא פעם בשבוע אבל הוא עם אוריינטציה של יומון. הוא ממלכתי ובעיקר מעניק במה למרנן ורבנן חברי מועצת חכמי התורה שליט"א ולהבדיל גם לנציגות הספרדית ולפועלה.
עריכה: מקצוע, או אופי של אדם?
"לא אדבר על עצמי, כי אני לא האישו בסיפור. כן יש פלוס כמו בכל תחום בוותק שגורם להתמקצעות. ככלל, אני רואה את עבודת העריכה העיתונאית כעבודה לכל דבר, וכשם שיש איגוד האינסטלטורים בישראל, יש גם איגוד העיתונאים, וכך יש להתייחס למקצוע".
על המעבר מ'בקהילה' ל'הדרך':
"היוזמה להקים את עיתון 'הדרך' נוצרה לבקשת בני תורה ספרדים שחשו שאין להם שופר שייצג בכבוד את עמדתם. קחו דוגמא מהמוסף התורני שלנו 'תור הזהב': בכל שבוע עד כה הבאנו שיחת ראיון עם אישיות תורנית מובהקת, שקולו לא נשמע עד כה. אין יותר לציבור הזה מה להתחנן בפני העיתונות הקיימת, יש להם שופר משלהם.
"דוגמא נוספת: בערב חנוכה האחרון פנו אליי מביתו של נשיא מועצת חכמי התורה מרן חכם שלום הכהן שליט"א לפרסם איגרת חיזוק בשמו לבני הישיבות. עד כה לא היה במה שיכול להעביר את דברי מרן ראש הישיבה שליט"א לציבור הרחב והענק.
בעיניי, רק בשביל הרגע הזה, הכול היה שווה וכדאי".
בתמונה: בחנוכת הבית למערכת העיתון. משוחח עם הרב מאיה שליט"א ואריה דרעי, יו"ר ש"ס. ברקע: ר"ע בית שמש משה אבוטבול. (צילום: יעקב כהן).
קיימת תחושה כי יש יותר ויותר תזוזה של ש"ס וציבור הספרדים בני התורה- לכיוון מערב, ופחות התבצרות בצד המזרחי...
"ש"ס אכן בייסודה מפלגה כלל ישראלית, כשגם מרן הרב עובדיה יוסף זי"ע הוכר כמי שיורד לעם שבשדות. היום, עם הסתלקותו והחלל שהותיר, יש קריאה של "לך עמי בוא בחדריך", התכנסות של ציבור בני התורה שהוא גרעין רחב של מאות אלפי משפחות המאוגדות תחת מטריית מועצת חכמי התורה.
"יש לזכור שהציבור הזה לא קיבל ביטוי הולם עד כה. אפילו בתמונות אילוסטרציה תמיד יעדיפו לשים תמונת ארון הקודש בפוניבז' וכדומה. כשנכנסתי לתפקיד גיליתי עולם של תורה ענק בציבור הספרדי, שקולם לא נשמע. אנחנו משתדלים לתת לזה ביטוי ולהעניק לציבור הקדוש הזה תחושת גאוות יחידה, תחושה שמגיעה להם בזכות ולא בחסד".
כמי שמגיע מהציבור החסידי, אל תוך הלב של ביטאון ש"ס... אתה יודע בטח שהייתה תדהמה במגזר כולו...
"אני רואה בבחירתי כאיש מקצוע נטו, תיקון עוול היסטורי מתמשך. משך שנים רבות כמעט ולא נראה עורך ספרדי בעיתונות האשכנזית, ואפילו הכותבים הספרדים הם מיעוט. בכך ש'הדרך' בחר לנכון שלא לבדוק בציציות העורך אלא רק להביא עיתון טוב ואיכותי, ועל כך יש להצדיע להם".
ראיון עם ח"כים ופוליטיקה כתובה: מה צריך כדי לעשות את זה הכי מקצועי והכי מעניין?
"קודם כל, לתת למרואיין לדבר. לפעמים המראיין שוכח את תפקידו. ככלל חשוב לזכור, את הדעות שלך והעמדה שלך הציבור מכיר כבר ויכול לקרוא בין העיתון, כרגע הציבור רוצה לשמוע מה יש למומחה לדבר. שנית, אין עניין למלא עכשיו 8 עמודי מגזין רק בגלל שנפגשתם לשיחה. אם הוא חבר וועדת חו"ב למשל, שידבר על הנושא הזה ולא על עוד נושאים שאולי הוא גם מבין בהם. שלישית, המרואיין הוא לא הסיפור, הוא רק המספר, לכן אנחנו לא נכתוב את כל סיפור חייו הלא רלבנטיים. גם לא נצלם אותו מכל זווית, כי הוא רק חלק מהסיפור ולא הסיפור עצמו.
"אם נביט הצידה לרגע, קיים עיוות בשנים האחרונות שאני קורא לה 'האנשה' - מאנישים את המרואיינים. זה לא ערכי וגם לא נכון מקצועית. אהוד ברק שמתראיין עכשיו על מלחמת לבנון הוא לא אמור להיות בדאבל. מלחמת לבנון היא הפותחת ותמונת המראיין בקטנה. העולמות התהפכו, כמו שמצביעים היום לאנשים, כך מפתים קוראים דרך פני המרואיינים שהם בהחלט לא נשוא הכתבה".
איפה אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים?
"מבחינה אישית- 'שבתי בבית ה' כל ימי חיי', זו שאיפתי ואני משתדל לטעום בכל יום לפני העבודה מעט מעין עולם הבא שבבתי הכנסת ובבתי המדרש. מבחינה מקצועית, אשתדל להמשיך לשרת את הקוראים ולהביא בפניהם עיתון איכותי נקי ומעניין, בסייעתא דשמיא".
העיתון, שהוקם לפי החלטת מועצת גדולי התורה הספרדית, ביוזמת יו"ר ש"ס אריה דרעי, נועד ליצור שופר ייחודי לציבור בני התורה של הציבור הספרדי, (חוץ מעניין היותו בטאון המפלגה, כמובן). ולבדל אותם, (להרגשתנו!) מהסטיגמות העתיקות שהולבשו להם, בביטאונים שהתיימרו לבטא את קולם.
בראיון עם הרב אברהם דוב גרינבוים, עורך העיתון, שכיהן שנים כעורך עיתון 'בקהילה' אנו נתקלים בשקיפות רבה ומרתקת:
לפני שניגש אליך, כ'סוגיה' בפני עצמה-
מה יוצר את ההבדל בין עיתונים חרדיים שונים?
עיתון טוב הוא עיתון שמביא לציבור מה שחשוב לו לדעת. יומון, מטבע הדברים, אמור להביא לקהל כל בשורה, כמו כלב נשך אדם, אבל שבועון הוא בדרך כלל בעל ערך מוסף. לאחר שהאיש קרא כבר כל השבוע עיתון, מביאים לו חידושים והרחבות שהוא לא קרא עדיין.
יומון בדרך כלל הוא תלוי ומשויך ולא יתעסק בפומבי בפוליטיקה פנימית. 'הדרך' כרגע אמנם יוצא פעם בשבוע אבל הוא עם אוריינטציה של יומון. הוא ממלכתי ובעיקר מעניק במה למרנן ורבנן חברי מועצת חכמי התורה שליט"א ולהבדיל גם לנציגות הספרדית ולפועלה.
עריכה: מקצוע, או אופי של אדם?
"לא אדבר על עצמי, כי אני לא האישו בסיפור. כן יש פלוס כמו בכל תחום בוותק שגורם להתמקצעות. ככלל, אני רואה את עבודת העריכה העיתונאית כעבודה לכל דבר, וכשם שיש איגוד האינסטלטורים בישראל, יש גם איגוד העיתונאים, וכך יש להתייחס למקצוע".
על המעבר מ'בקהילה' ל'הדרך':
"היוזמה להקים את עיתון 'הדרך' נוצרה לבקשת בני תורה ספרדים שחשו שאין להם שופר שייצג בכבוד את עמדתם. קחו דוגמא מהמוסף התורני שלנו 'תור הזהב': בכל שבוע עד כה הבאנו שיחת ראיון עם אישיות תורנית מובהקת, שקולו לא נשמע עד כה. אין יותר לציבור הזה מה להתחנן בפני העיתונות הקיימת, יש להם שופר משלהם.
"דוגמא נוספת: בערב חנוכה האחרון פנו אליי מביתו של נשיא מועצת חכמי התורה מרן חכם שלום הכהן שליט"א לפרסם איגרת חיזוק בשמו לבני הישיבות. עד כה לא היה במה שיכול להעביר את דברי מרן ראש הישיבה שליט"א לציבור הרחב והענק.
בעיניי, רק בשביל הרגע הזה, הכול היה שווה וכדאי".
בתמונה: בחנוכת הבית למערכת העיתון. משוחח עם הרב מאיה שליט"א ואריה דרעי, יו"ר ש"ס. ברקע: ר"ע בית שמש משה אבוטבול. (צילום: יעקב כהן).
קיימת תחושה כי יש יותר ויותר תזוזה של ש"ס וציבור הספרדים בני התורה- לכיוון מערב, ופחות התבצרות בצד המזרחי...
"ש"ס אכן בייסודה מפלגה כלל ישראלית, כשגם מרן הרב עובדיה יוסף זי"ע הוכר כמי שיורד לעם שבשדות. היום, עם הסתלקותו והחלל שהותיר, יש קריאה של "לך עמי בוא בחדריך", התכנסות של ציבור בני התורה שהוא גרעין רחב של מאות אלפי משפחות המאוגדות תחת מטריית מועצת חכמי התורה.
"יש לזכור שהציבור הזה לא קיבל ביטוי הולם עד כה. אפילו בתמונות אילוסטרציה תמיד יעדיפו לשים תמונת ארון הקודש בפוניבז' וכדומה. כשנכנסתי לתפקיד גיליתי עולם של תורה ענק בציבור הספרדי, שקולם לא נשמע. אנחנו משתדלים לתת לזה ביטוי ולהעניק לציבור הקדוש הזה תחושת גאוות יחידה, תחושה שמגיעה להם בזכות ולא בחסד".
כמי שמגיע מהציבור החסידי, אל תוך הלב של ביטאון ש"ס... אתה יודע בטח שהייתה תדהמה במגזר כולו...
"אני רואה בבחירתי כאיש מקצוע נטו, תיקון עוול היסטורי מתמשך. משך שנים רבות כמעט ולא נראה עורך ספרדי בעיתונות האשכנזית, ואפילו הכותבים הספרדים הם מיעוט. בכך ש'הדרך' בחר לנכון שלא לבדוק בציציות העורך אלא רק להביא עיתון טוב ואיכותי, ועל כך יש להצדיע להם".
ראיון עם ח"כים ופוליטיקה כתובה: מה צריך כדי לעשות את זה הכי מקצועי והכי מעניין?
"קודם כל, לתת למרואיין לדבר. לפעמים המראיין שוכח את תפקידו. ככלל חשוב לזכור, את הדעות שלך והעמדה שלך הציבור מכיר כבר ויכול לקרוא בין העיתון, כרגע הציבור רוצה לשמוע מה יש למומחה לדבר. שנית, אין עניין למלא עכשיו 8 עמודי מגזין רק בגלל שנפגשתם לשיחה. אם הוא חבר וועדת חו"ב למשל, שידבר על הנושא הזה ולא על עוד נושאים שאולי הוא גם מבין בהם. שלישית, המרואיין הוא לא הסיפור, הוא רק המספר, לכן אנחנו לא נכתוב את כל סיפור חייו הלא רלבנטיים. גם לא נצלם אותו מכל זווית, כי הוא רק חלק מהסיפור ולא הסיפור עצמו.
"אם נביט הצידה לרגע, קיים עיוות בשנים האחרונות שאני קורא לה 'האנשה' - מאנישים את המרואיינים. זה לא ערכי וגם לא נכון מקצועית. אהוד ברק שמתראיין עכשיו על מלחמת לבנון הוא לא אמור להיות בדאבל. מלחמת לבנון היא הפותחת ותמונת המראיין בקטנה. העולמות התהפכו, כמו שמצביעים היום לאנשים, כך מפתים קוראים דרך פני המרואיינים שהם בהחלט לא נשוא הכתבה".
איפה אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים?
"מבחינה אישית- 'שבתי בבית ה' כל ימי חיי', זו שאיפתי ואני משתדל לטעום בכל יום לפני העבודה מעט מעין עולם הבא שבבתי הכנסת ובבתי המדרש. מבחינה מקצועית, אשתדל להמשיך לשרת את הקוראים ולהביא בפניהם עיתון איכותי נקי ומעניין, בסייעתא דשמיא".
