שפותחים מאמר עם המילים ''מכירים את זה ש..''?
למה בעצם אנחנו עושים את זה?
יש לזה סיבה
קוראים לזה- ליצור הזדהות עם הקורא
שניה רגע, כבר נחזור לזה
בינתיים רציתי לשתף אתכם
בסדרת קריקטורות קומית שיצרתי עבור מגזין לנשים (החן)
הרעיון הכללי היה ליצור קריקטורות מאפיזודות מצחיקות שיעלו לנשים חיוך
בקצרה אספר לכם שבד''כ אני רק על האיור ,
הרעיון והכתיבה מתבצעים בד''כ ע''י מישהו אחר
אבל לא במקרה הזה!
בסדרה הזו כן הייתי גם על הרעיון/כתיבה , וגם על האיור
והאמת?
היה תענוג ליצור משהו שהוא מההתחלה ועד הסוף פרי רעיונותי
אבל
(תמיד יש אבל..)
כל פעם (כן, כל פעם..) שעמדתי לאייר אחד חדש, הרגשתי שזהו, יבש מעיין הרעיונות שלי
מה שהיה הוא לא מה שיהיה
ואין רעיונות יותר, אין
אבל אז
נפל לי האסימון
אם אני רוצה ליצור הזדהות (זוכרים שדיברנו עליו בהתחלה?) ,
ולהצחיק, לגרום לחוויה כיפית לקוראת
אני לא יכולה לחשוב מה יהיה מצחיק
אלא-
אני צריכה לחשוב מה מצחיק אותי
להיכנס פנימה ליום יום שלי
לחשוב על סיטואציות שקרו אתמול/הבוקר
ואז
פשוט למשוך מתוך שלל האופציות איזה רעיון מגניב
ובום- יש קריקטורה
כלומר, רעיון
קריקטורה מוכנה דורשת מעט יותר עבודה...
אז איך עושים את זה?
בדיוק ככה:
-סיעור מוחות- רעיון (בדיוק כתבתי על זה מאמר ..תגללו למעלה)
-סקיצה
-סקיצה
-סקיצה
-סקיצה ברורה
-שליחה וקבלת אישור מהעורכת
-צבע ופינישים
- חובה! בדיקה שהקריקטורה יושבת טוב עם הגריד של העמוד,
ששם המדור, מספר העמוד וכל מה שנמצא שם דרך קבע, לא מתנגש איפשהו עם הזרימה של האיור
(בד''כ אני עושה את זה עוד בשלב הסקיצה, אבל היות והעבודה דינמית ונוצרים שינויים תוך כדי, חשוב לבדוק גם בסוף שהכל ''יושב'' טוב)
אחרי שסימנתי V על כל השלבים למעלה
אפשר לברך על המוגמר
ויש לנו קריקטורה מוכנה !
אז אחרי כל המלל הזה
הנה חלק מהסדרה
בתוספת קובץ זיפ לחסומים
עד כאן בנתים
הני פנט
איור דיגיטלי, קורסים והדרכות