תמונת שער.jpg


תמונת מקור - Leonardo AI

אפתח את המאמר במילי דאורייתא:

א. המקור לדינא דהידור מצוה נלמד בברייתא והובא בתלמודא (בבלי מסכת שבת דף קל"ג ע"ב)
"דתניא זה אלי ואנוהו,התנאה לפניו במצות.
עשה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה ציצית נאה ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה בקולמוס נאה בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין".

ב. וכתב רבינו הרמב"ם ז"ל ביד החזקה (הלכות איסורי מזבח פרק ז הלכה י"א) וזה לשונו:
"וּמֵאַחַר שֶׁכֻּלָּן כְּשֵׁרִין לַמְּנָחוֹת לָמָּה נִמְנוּ? כְּדֵי לֵידַע יָפֶה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ וְהַשָּׁוֶה וְהַפָּחוֹת שֶׁהָרוֹצֶה לִזְכּוֹת עַצְמוֹ יָכֹף יִצְרוֹ הָרַע וְיַרְחִיב יָדוֹ וְיָבִיא קָרְבָּנוֹ מִן הַיָּפֶה הַמְּשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁיָּבִיא מִמֶּנּוּ.
הֲרֵי נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ.

וְהוּא הַדִּין בְּכָל דָּבָר שֶׁהוּא לְשֵׁם הָאֵל הַטּוֹב שֶׁיִּהְיֶה מִן הַנָּאֶה וְהַטּוֹב.
אִם בָּנָה בֵּית תְּפִלָּה יִהְיֶה נָאֶה מִבֵּית יְשִׁיבָתוֹ. הֶאֱכִיל רָעֵב יַאֲכִיל מִן הַטּוֹב וְהַמָּתוֹק שֶׁבְּשֻׁלְחָנוֹ. כִּסָּה עָרֹם יְכַסֶּה מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּכְסוּתוֹ. הִקְדִּישׁ דָּבָר יַקְדִּישׁ מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו וְכֵן הוּא אוֹמֵר כָּל חֵלֶב לַה' ".

ג. ובתלמוד בבלי (מסכת בבא קמא דף ט ע"א) איתא:
"א"ר זירא אמר רב הונא, במצוה עד שליש.

מאי שליש? אילימא שליש ביתו אלא מעתה אי איתרמי ליה תלתא מצותא ליתיב לכוליה ביתיה?

(כלומר אם הזדמנו לאדם 3 מצוות לקיימם יבזבז את כל נכסיו?
והוסיפו בעלי התוספות בד"ה "אילו איתרמיא ליה" שאפילו אם נערוך חישוב "כעישורייתא דבי רבי" כמו שנתבאר במאמר כאן וא"כ בכל אופן ישאר מנכסיו חלק מסויים. עדיין "ידוע היה לש"ס שלא היה חייב לבזבז כל כך")

אלא אמר ר' זירא בהידור מצוה עד שליש במצוה.
(רש"י ז"ל פירש "שאם מוצא ב' ספרי תורות לקנות ואחד הדור מחבירו יוסיף שליש הדמים ויקח את ההדור"
ובתוספות ד"ה עד שליש במצוה פירשו "פירוש שאם מצא אתרוג כאגוז כמו ששיערו חכמים ואחד גדול ממנו שליש יקנהו"
ואלו שתי שיטות שהובאו בשולחן ערוך לקמן,ועיין במשנה ברורה סק"א)

בעי רב אשי שליש מלגיו או שליש מלבר?
(ופירש רש"י ז"ל שליש מלגיו - וכגון אם הקטן נמכר בששה יוסיף שני דינרי דהיינו שליש מלגיו שליש שבתוך הדמים ויקח את ההדור:
או שליש מלבר - הדמים יחלוק לשנים ויוסיף חלק שלישי משלו דהיינו אם קטן נמכר בששה יוסיף שלשה דינרין ויקח את הגדול בתשעה.")

נ.ב המפרשים הקשו - דלכאורא יש לפשוט את הספק מדברי רב הונא, שאם כוונתו לשליש מלבר למה לא אמר בלשון יותר ברורה "עד חצי", ובמקום זאת השתמש בלשון המשתמעת לכאן ולכאן. ומשמע מכאן שהשליש הוא מלגיו?
ועיין במה שביאר בכך "הבן יהוידע" (בכמה ביאורים נפלאים גם על פי הסוד) כאן.
וכן במה שתירץ "הפתח עיניים" כאן.
וכן בביאורו הנפלא על דרך הדרש של "הבני יששכר" כאן.


תיקו.
(וכתב רבינו הרא"ש בסימן ז' שכיוון שלא נפסקה ההלכה בתלמוד אנו נוקטים לקולא דהיינו שליש מלגיו.וכך נפסק בשולחן ערוך דלקמן. ועיין עוד בפירוש רבינו חננאל)

במערבא אמרי משמיה דרבי זירא - עד שליש משלו, מכאן ואילך משל הקב"ה".
(ופירש רש"י ז"ל: עד שליש משלו - דהיינו אותו שליש שיוסיף בהידור מצוה משלו הוא שאינו נפרע לו בחייו כדאמרינן היום לעשותם ולא היום ליטול שכרם.
מכאן ואילך - מה שיוסיף בהידור יותר על שליש יפרע לו הקב"ה בחייו")

ד. ובשולחן ערוך (אורח חיים סימן תרנ"ו סעיף א') פסק :"אם קנה אתרוג שראוי לצאת בו בצמצום כגון שהוא כביצה מצומצמת, ואחר כך מצא גדול ממנו, מצוה להוסיף עד שליש מלגיו בדמי הראשון כדי להחליפו ביותר נאה. ויש מי שאומר, שאם מוצא שני אתרוגים לקנות והאחד הדר מחבירו, יקח ההדר אם אין מייקרים אותו יותר משליש מלגיו בדמי חבירו.

הגה: ומי שאין לו אתרוג או שאר מצוה עוברת אין צריך לבזבז עליהם הון רב, וכמו שאמרו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש אפילו מצוה עוברת (הרא"ש ורבינו ירוחם נתיב י"ג חלק ב').

ודווקא מצות עשה, אבל לא תעשה יתן כל ממונו קודם שיעבור". (הרשב"א וראב"ד)

כעת, בואו נראה איך כל הנ"ל קשור לאקסל ולעולמן של הפונקציות…

ובכן, לא אחת נשאלתי כיצד לבוא ולערוך חשבון של שליש מלגיו או מלבר באקסל/גוגל שיטס.

מאמר זה נכתב בדיוק למטרה זו,

החשבון כאן לא מסובך מידי להבנה, ובכל זאת כתבתי את כל זאת - שהדבר יהא ערוך, ברור ופרוס לכל כשולחן ערוך לסעודה…

תפילתי, שיהא מאמר זה לעזר לכל מי שירצה בהווה ובעתיד לערוך חשבון שכזה, והיה זה שכרנו…(כמו שראינו לעיל, יש לכך השלכות הלכתיות רבות ונפקא מינה למעשה…)


לפניכם צילום מסך מתוך הגיליון המצורף בלינק להלן:

תמונה גיליון.png


בתא A4 יש להזין ידנית את הסכום המקורי ללא הידור.

חישוב שליש מלגיו:

בתא A7 מתבצע חישוב אוטומטי של הסכום הסופי (כלומר כולל תוספת "הידור").

קוד:
=A4/3+A4

אזכיר, שהשליש נקרא מלגיו כי הוא פנימי, כלומר שמתייחסים כאן לסכום המקור (ללא הידור) ואת סכום המקור מחלקים ל 3. ואז צריך להוסיף חלק שליש שכזה על סכום המקור.

תוספת השליש לבדה מחושבת בתא B7.

קוד:
=A7-A4

חישוב שליש מלבר:

בתא A10 מתבצע חישוב אוטומטי של הסכום הסופי (כלומר כולל תוספת "הידור").

קוד:
=A4/2+A4

גם כאן יש להזכיר כי השליש נקרא מלבר כי הוא חיצוני. כלומר לאחר החישוב של התוספת הידור אם נחלק את כל הסכום ל 3 - נראה בבירור שהסכום המקורי הוא שני שלישים מכלל הסכום , והתוספת הידור היא שליש מכלל הסכום.

תוספת השליש לבדה מחושבת בתא B10.

קוד:
=A10-A4

לסיום, אחתום בדברי רבינו הרמח"ל ז"ל בספרו מסילת ישרים (פרק י"ט) וזה לשונו:
"וְכֵן אָמְרוּ הִדּוּר מִצְוָה עַד שְׁלִישׁ, עַד כָּאן מִשֶּׁלּוֹ מִכָּאן וְאֵילָךְ מִשֶּׁל הקב"ה. הֲרֵי דַּעַת שִׂפְתוֹתֵיהֶם זַ"ל בָּרוּר מִלֵּלוּ, שֶׁאֵין דַּי בַּעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה לְבַד, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְכַבְּדָהּ וּלְהַדְּרָהּ.

וּלְהוֹצִיא מִמִּי שֶׁלְּהָקֵל עַל עַצְמוֹ יֹאמַר אֵין הַכָּבוֹד אֶלָּא לִבְנֵי הָאָדָם הַמִּתְפַּתִּים בַּהֲבָלִים אֵלֶּה, אַךְ הקב"ה אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לָזֶה, כִּי הוּא מְרוֹמָם מִדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְנִשְׂגָּב מֵהֶם, וְכֵיוָן שֶׁהַמִּצְוָה נַעֲשֵׂית לַאֲמִתָּהּ דַּי בָּזֶה

אָמְנָם הָאֱמֶת הוּא, שֶׁהָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא אֵל הַכָּבוֹד, וְאָנוּ חַיָּבִים לְכַבְּדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִכְבוֹדֵנוּ וְלֹא כְּבוֹדֵנוּ חָשׁוּב וְסָפוּן לְפָנָיו.
וּמִי שֶׁמְּמַעֵט בָּזֶה בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַרְבּוֹת, אֵינוֹ אֶלָּא חוֹטֵא. הוּא מָה שֶׁהַנָּבִיא מַלְאָכִי מִתְרַעֵם עַל יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר ה' -וְכִי תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ…"

אני מאחל לכם ולכל בית ישראל:

חג סוכות שמח!


לינק לגיליון שיטס הכולל חישוב של שליש מלגיו / מלבר - מצורף
כאן.