ב"ה
מבוא
קיבלתי לאחרונה פניות רבות מהציבור להרחיב בחלק ה'למעשה' בהשקעה, בשביל שהמשקיע יוכל לכלכל את צעדיו בצורה הטובה ביותר, באופן שיניב לו תועלת מרובה.
אי לכך, אשתדל להקיף במדריך זה את דרכי ההשקעה השונים, בשפה ברורה, למען יפיק הקורא תועלת רבה, וידע לחשב את דרכי ההשקעה בצורה שתטיב עמו במקסימום האפשרי.
המדריך יתמקד בסקירת מוצרי השקעה, ובמדריך מיסוי, כך, שהקורא יוכל להתאים לעצמו את ההשקעה המתאימה לנתונים שלו.
הקשר בין שני המדריכים הוא הדוק, המשקיע צריך להתאים לעצמו את אופי ההשקעה, בין היתר לפי המיסוי הצפוי לבסוף.
בתפילה שחפץ ה' בידי יצליח ולא תצא תקלה תחת ידי.
מדריך זה מיועד אך ורק למי שכבר מבין את ההשקעה הפאסיבית, מבין את הסיכונים, וצריך רק את הכלים המעשיים.
כמובן שאין לראות במדריך זה משום ייעוץ או המלצה לפעולות בניי"ע, לכותב אין רישיון ייעוץ, התוכן מיועד למתן אינפורמציה בלבד, הכותב עשוי להחזיק באחד או יותר מניירות הערך או ההשקעות המפורטות במאמר.
הכותב איננו רו"ח, ועל כל אחד להתייעץ עם רו"ח בענייני מיסוי.
פרק א' סקירת אופן ההשקעה
אחר שגמלה בליבנו ההחלטה, להשקיע במדדי מניות בשוק ההון, נוכל לעשות זאת ב3 דרכים, ברשותכם אסקור את הדרכים השונות.
קניית המניות באופן עצמאי.
בכדי שנוכל להשקיע בחברות שמכילות את המדד שבחרנו להשקיע בו, אנחנו צריכים לרכוש מניות של אותם חברות, וכך נוכל להנות מהתשואות של אותם חברות.את הקניה של כל המניות אין עניין לעשות בנפרד, זה דורש המון התעסקות ושופך הרבה כסף בשביל עמלות הקניה והמכירה של אותם מניות.
חברות ההשקעות המציאו מוצר בשם 'קרן סל' – כשמו כן הוא סל שמאגד בתוכו את כל מה שאנחנו מעוניינים להשקיע, בתמורה מקבלים החברות דמי ניהול שאותם הם גובים מהקרן.
לצורך העניין, כשמדובר במי שרוצה להשקיע במדד s&p 500 צריך לקנות קרן סל שמשקיעה באותם חברות, ואז הוא בעצם משקיע באותם חברות.
יש הרבה חברות שהנפיקו קרנות סל על המדדים השונים, ואנחנו צריכים לבחור את קרן הסל הטובה ביותר עבורינו.
ישנם 3 סוגי קרנות סל שיכולות להתאים לנו.
- קרן סל אמריקאית.
- קרן סל אירית.
- קרן סל ישראלית.
קרנות סל אמריקאיות הם הזולות ביותר בדמי הניהול, אך הם עלולות להיות פחות טובות למשקיע הישראלי שאין לו אזרחות אמריקאית, וזאת בגלל 3 סיבות עיקריות.
- מס ירושה. – האמריקאים נוהגים למסות נכסים שנמצאים בתחומם שנופלים בירושה, בעלי נכסים שנפטרו שאינם אמריקאים, ימוסו על נכסים בשווי 60,000$ ומעלה, גובה המס הוא 35% מהנכסים, אזרחים אמריקאים ימוסו רק על נכסים מעל 11,000,000$ שנופלים בירושה, גובה המס, 40%. נכון לעכשיו נדירים מאוד המקרים שהאמריקאים הצליחו למסות אנשים שלא מתגוררים שם.
- מס על דיבידנדים. – קרנות סל אמריקאיות, מחלקות למחזיקים את הדיבידנדים שהמניות המרכיבות את הקרן מחלקות, הדיבידנדים מועברים ישירות לחשבון המסחר שלנו, ומופרש מהם מס בגובה 25%. אם היינו מצליחים לחמוק ממס זה, ולדחות אותו לעת משיכת ההשקעה, הרווח שלנו יהיה גדול יותר.
- מיסוי ריאלי. – המס על נכסים דולריים, אינו לוקח בחשבון את עליית ערך הקרן שנגרם מהאינפלציה, אך לוקח בחשבון את שינוי השקל <> דולר.
קרנות סל איריות.
קרנות סל איריות מתאימות יותר למשקיע הישראלי, לצורך העניין, כשמדובר על מדד s&p 500 ישנם שני קרנות סל איריות הנסחרות בישראל בשקלים האחת של בלאקרוק מס' 1159250 והאחת של אינווסקו מס' 1183441.
- דמי ניהול זולים, אך מעט יקרים יותר מהאמריקאיות.
- מס דיבידנדים מופחת, בקרן של בלאקרוק, אך מנגד, הדבידנדים לא הופכים לקרן אחרי המיסוי, וממוסים שוב במשיכה, בשונה מקרנות אמריקאיות, שהדיבידנדים נחשבים קרן, מכיון ששילמנו מס דיבידנדים מופחת, המס שלא שילמנו ימשיך להניב, ואם אנו מחזיקים לטווח ארוך נרוויח יותר מאשר מיסוי בהתחלה.
בקרן של אינווסקו אין כלל מס דיבידנדים.
- מיסוי ריאלי, בקרן של אינווסקו המס יתחשב בעליית ערך הקרן שנגרם מהאינפלציה, ולא ימוסה על הסכום הזה, בקרן של בלאקרוק זה לא ילקח בחשבון.
- תשואה כהלכה נותנת כשרות על הרבה קרנות של אינווסקו.
מאפייני קרנות סל ישראליות: (בעיקר חסרונות.)
- מלכודת מס. קרנות סל ישראליות בד"כ מתחילים את דרכם עם דמי ניהול מזעריים, או אפילו אפסיים, אך כעבור מס' שנים הם מעלים את דמי הניהול.
- מיסוי דיבידנדים כפול. מכיוון שהקרנות הישראליות עוקבות אחרי המדד באמצעות חוזים, שמבטיחים את תשואת המדד אחר ניכוי מס, יוצא שהתשואה היא אחר ניכוי מס, ואח"כ במשיכת ההשקעה, נחוייב שוב על כל הרווחים.
- דמי ניהול משתנים, הם מבקשים דמי ניהול נוספים אם הם מצליחים לעקוף את תשואת המדד, הקרנות האיריות לא דורשות תוספת אפי' שהם תמיד יעקפו את המדד.
- מיסוי ריאלי לפי מדד המחירים לצרכן.
- גלאט הון מאפשרים רק קרנות ישראליות לפי רשימה.
בבחירה בין בתי המסחר יש לשים לב לגובה העמלות, לגורם המפקח עליו, ולסוגי ניירות הערך שהוא מאפשר לרכוש.
למשקיע רגיל בארץ בד"כ יתאימו בתי ההשקעות: אקסלנס טרייד, IBI טרייד, ומיטב טרייד.
בתי המסחר נותנים מתנות הצטרפות ועמלות זולות למצטרפים דרך מבצעי 'חבר מביא חבר' וגם החבר המצרף מתוגמל כראוי.
קופות גמל והשתלמות.
לחילופין ניתן להשקיע במניות המדד, ע"י הפקדה בקופת גמל להשקעה או בקרן השתלמות.- קרן השתלמות.
ניתן להפריש אליה רק כשכיר או עצמאי. שכיר יוכל להפריש עד 2.5% מהמשכורת, ובתנאי שהמעביד מפריש עוד 7.5% סה"כ – 10% .עד גובה משכורת חודשית בסך 15,712 ₪ נכון לשנת 2024 למניינם, מעבר לסכום זה, הוא יחוייב במס שולי על הפקדת המעביד, ומס רווחי הון על הרווחים.
עצמאי יוכל להפריש כל סכום שירצה, אך בהפקדה שהיא עד גובה התקרה השנתית הוא לא יצטרך לשלם מס רווחי הון על הרווחים, גובה התקרה השנתית נכון לשנת 2024 למניינם הוא 20,520 ₪.
- קופת גמל להשקעה.
את קרן ההשתלמות או הגמל, פותחים במסלול שעוקב אחרי מדד s&p 500 או מדדי מניות אחרים כדוגמת מדד עולמי, הקרן מנהלת את הכספים וקונה בעבורכם קרנות סל, או כלים אחרים המקנים לכם את תשואות המדד.
מאפייני קופות הגמל וההשתלמות:
- דמי ניהול.
עבור השירות שחברות הגמל נותנים, הם גובים דמי ניהול. בממוצע כ0.55% על הצבירה השנתית, וזאת בנוסף להוצאות ניהול השקעה שכוללים את דמי הניהול של קרנות הסל שהקרן רוכשת, ועמלות המסחר, מה שקיים גם במסחר עצמאי.
- קלות, אין צורך לקנות ולמכור קרנות סל, החברה עושה זאת בשבילך.
- השקעה פחות יעילה.
אם בחשבון מסחר אנחנו מחליטים לקנות קרנות עם דמי ניהול נמוכים ומיסוי דיבידנדים מופחת, חברות ההשקעה יש להם אינטרסים משלהם, ולא תמיד ישקיעו באופן שתהנו מהמקסימום.
כמו כן ניתן לראות באתר גמל נט, שרוב מסלולי הגמל וההשתלמות לא חשופים למניות ב100% מדמי המסלול , אלא בין 99% במקרה הטוב, ל90% במקרים מסוימים.
הנתונים הללו הם נכונים להיום ועשויים להשתנות באופן שהנתונים יישתנו.
- הטבות מיסוי, כפי שנכתב לעיל, קה"ש פטורה ממס רווחי הון עד התקרות השונות, ובקופ"ג להשקעה אפשר להיפטר ממס במשיכה בפנסיה.
בקרן השתלמות הטבת המיסוי היא מכרעת, כאמור. אך מכיון שהתשואה נפגעת יוצא שבהחזקה לטווח ארוך מאוד (כ 30 שנים ויותר), אנחנו עשויים לקבל יותר כסף אחרי ניכוי מס בחשבון מסחר.
לפי מדריך המיסוי הבא, ישנם דרכים להתייעל במס, ואז הופכת קה"ש לפחות רווחית.
קופות גמל, והשתלמות לעצמאי, אינם מיועדים לאזרחי ארה"ב.
פרק ב' מדריך מיסוי
על רווחים שנוצרו מהשקעה בשוק ההון מחוייבים בד"כ במס בגובה 25% מההפרש בין הקרן לבין הצבירה במועד הפירעון.המיסוי גם לוקח בחשבון את עליית ערך הניי"ע שנגרמו מהשינוי במדד, ולכן חישוב הקרן יהיה צמוד למדד.
כשמדובר בניירות ערך ישראלים, בסיס החישוב יהיה מדד המחירים לצרכן, כלומר, אם השקענו 1,000 וכיום יש 2,000 ₪ אך מדד המחירים לצרכן עלה ב10% בתקופה הזאת, 1,100 ייחשבו לקרן והשאר ייחשב רווח.
כשמדובר בני"ע דולריים, בסיס ההצמדה יהיה לשער הדולר ש"ח, כלומר, אם הרווח השקלי הוא 1,000 אך 100 מתוכו נגרם מעליית שער הדולר, 1,100 ייחשבו קרן.
בשביל להחליט איזה סוג הצמדה יותר כדאית צריך להבין את הדבר הבא:
הפרש השער בין הדולר לשקל זה משחק סכום אפס, כלומר, או שהדולר יהיה גבוה יותר, או שהוא יהיה נמוך יותר, וכשאנחנו מעדיפים השקעה עם מיסוי דולרי, אנו מהמרים שהדולר יעלה ולא השקל.
מנגד, האינפלציה היא מציאות שהמדינה מכניסה אותנו אליה בכוונה תחילה, ולכן היא בסבירות גבוהה תתרחש.
לאינפלציה יש גם את אפקט הריבית דריבית, שהיא הרבה יותר משמעותית מהבדלי השערים.
יש גם היגיון למיסוי הריאלי, המניות הם חלק בחברה ולא מטבע, כלומר נכס ריאלי. ולכן כשאנחנו רואים התייקרות במחיר המניה יחד עם האינפלציה אנו לא קורים לזה רווח, הערך שלו נשאר כשהיה, עליית המחיר שלו נגרמת אך ורק מירידת ערך הכסף.
ולכן זה גם סוג של עוול שנכסים שצמודים לדולר לא לוקחים בחשבון את האינפלציה, לפחות של הדולר.
בכל מקרה ככל שטווח ההשקעה גדול יותר, כך הרווח ממיסוי ריאלי נמוך יותר יחסית ניתן לראות זאת באקסל הבא>> (קרדיט: הסולידית)
הפרש השער בין הדולר לשקל זה משחק סכום אפס, כלומר, או שהדולר יהיה גבוה יותר, או שהוא יהיה נמוך יותר, וכשאנחנו מעדיפים השקעה עם מיסוי דולרי, אנו מהמרים שהדולר יעלה ולא השקל.
מנגד, האינפלציה היא מציאות שהמדינה מכניסה אותנו אליה בכוונה תחילה, ולכן היא בסבירות גבוהה תתרחש.
לאינפלציה יש גם את אפקט הריבית דריבית, שהיא הרבה יותר משמעותית מהבדלי השערים.
יש גם היגיון למיסוי הריאלי, המניות הם חלק בחברה ולא מטבע, כלומר נכס ריאלי. ולכן כשאנחנו רואים התייקרות במחיר המניה יחד עם האינפלציה אנו לא קורים לזה רווח, הערך שלו נשאר כשהיה, עליית המחיר שלו נגרמת אך ורק מירידת ערך הכסף.
ולכן זה גם סוג של עוול שנכסים שצמודים לדולר לא לוקחים בחשבון את האינפלציה, לפחות של הדולר.
בכל מקרה ככל שטווח ההשקעה גדול יותר, כך הרווח ממיסוי ריאלי נמוך יותר יחסית ניתן לראות זאת באקסל הבא>> (קרדיט: הסולידית)
המס חל על אירוע מימוש רווחים\הפסדים, אם אני מחזיק במניות ואני לא מוכר, לא התחייבתי במס.
אם יש ברשותי יחידות בקרן סל שרכשתי במס' פעימות, ייחשב סדר המכירה כסדר הקניה, מה שבא ראשון הולך ראשון.
במשיכת קופת הגמל, נמשכים כל הרווחים ורק לאחריהם הקרן.
ישנם מס' דרכים לייעל את המס:
- נקודות זיכוי.
למעשה יש לבן אדם עוד נקודות זיכוי עבור ילדיו, שאותן א"א לנצל בשביל מס רווחי הון, אך ניתן לנצל אותן למס יגיעה אישית, וכך ישארו הבסיסיות לרווחי הון.
ישנם נקודות זיכוי נוספות שאינם מוגבלות להכנסה מיגיעה אישית, ועל כל אחד לבדוק את נקודות הזיכוי המגיעים לו, ואם הם יועילו לו.
בהשקעה של אדם שמנהל משק בית משותף עם אשתו, ילקחו בחשבון נקודות הזיכוי של בעל ההכנסה הגבוה מבין בני הזוג.
שווי נקודת זיכוי הוא 2905 נכון לשנת 2024 למניינם הוא 2905 לשנה, כפול מס' נקודות הבסיסיות שיש לכם.
בכל מקרה נקודות הזיכוי יופנו בתחילה להכנסות מיגיעה אישית, ורק אם ביגיעה אישית הוא לא ינצל את כולן, הוא יוכל להשתמש בחלקן לגבי מס רווחי הון.
- זיכוי בגין יישובים, גם מועיל לרווחי הון בחישוב הבא:
- זיכוי בגין תרומות.
כעת אנחנו מחשבים מה סך החזר המס המגיע לנו לשנה אחת, ובסוף השנה נגרום לאירוע מס, כלומר, נממש רווחים ונמכור אחזקות פי 4 מהחזר המס המגיע לנו, וכך אנחנו מתחייבים במס 25% ומבקשים בשנה העוקבת החזר מס.
לדוגמה, אם גובה החזרי מס שנוכל לקבל, עומד ע"ס 15,000 לשנה, ניתן יהיה לממש רווחים בגובה 60,000 באותה השנה, לשלם מס 15,000, ולהזדכות על המס.
החזר המס יינתן לנו בתוספת ריבית 4% שנתי, והצמדה, על כל התקופה מתחילת השנה ועד להחזר בפועל.
בשנה שהיו הפסדים, או שלא היו רווחים, אין כל עניין לממש רווחים.
גם אחרי שאנו מנצלים את כל האפשרויות להחזר מס, עדיין נוכל לפעול ביעילויות מס נוספות, לדוגמה:
- אם אנחנו רוצים להשתתף בהוצאות נישואי צאצאינו, נוכל להעביר להם את המניות, והם ינצלו את נקודות הזיכוי שלהם.
- אם אנחנו מעוניינים לתרום לעמותה, נוכל להעביר להם מניות, והם יוכלו למכור ללא מס, ואנחנו גם נקבל על זה זיכוי תרומות עפ"י סעיף 46.