הנושאים החמים
קרדיט - Leonardo AI
אפתח את המאמר במילי דאורייתא:
א. במכילתא דרבי ישמעאל (פרשת בא "מסכתא דפסחא") איתא: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת". רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אַל תִּקְרָא כֵן, אֶלָּא וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמִּצְווֹת.
כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין מַחְמִיצִין אֶת הַמַּצָּה, כָּךְ לֹא יַחְמִיצוּ אֶת הַמִּצְוָה, אֶלָּא אִם בָּאת מִצְוָה עַל יָדָךְ, עֲשֵׂה אוֹתָהּ מִיָּד"
מבואר כאן שיש חובת זריזות בקיום המצווה- מייד שבאה לידו.
ב. ובתלמוד הבבלי לא הוזכרה דרשה זו מפסוק זה כדברי המכילתא אלא נדרש הפסוק ללימוד אחר וכך אמרו (במסכת פסחים דף ל"ח ע"ב) "ושמרתם את המצות, מצה המשתמרת לשם מצה, יצתה זו (דהיינו חלות תודה ורקיקי נזיר) שאין משתמרת לשם מצה אלא לשום זבח".
ובאמת ,אין מקרא יוצא מידי פשוטו - והיינו, שאמרה התורה דצריך לשמור את המצה והבצק שלא יחמיץ וכמו שאמרו במתניתין (מסכת פסחים דף מ"ח ע"ב) "זה הכלל תפח- תלטוש בצונן".
נ.ב באגב, מכאן כתב בשו"ת "ישכיל עבדי" (לרבי עובדיה הדאיה זצ"ל -חלק ב סימן ה) שדרשה זו של המכילתא אינה לימוד גמור מדאורייתא אלא "אסמכתא" בעלמא.
ג. בתלמוד בבלי, הוזכר דין זה בלשון ונוסח אחר, כמו שאמר רבא (מסכת יומא דף ל"ג ע"א) לגבי הטעם שדישון מזבח הפנימי קודם להטבת חמש נרות, "כריש לקיש, דאמר ריש לקיש אין מעבירין על המצוות".
וכתב שם רש"י בד"ה אין מעבירין: "הפוגע במצוה לא יעבור ממנה. ונפקא לן במכילתא מושמרתם את המצות קרי ביה את המצות, לא תמתין לה שתחמיץ ותיישן".
עוד אמר שם רבא (בעמוד ב') "שמע מינה מדריש לקיש, עבורי דרעא אטוטפתא אסור" .עיין בפירוש התוספות שם, ובשולחן ערוך ובנושאי כליו בחלק אורח חיים סימן כ"ה בסעיף א' ובסימן ו'.
ד. בתלמודא מצינו דין נוסף של "זריזים מקדימים למצוות". כמו שנאמר בברייתא ( בבלי - מסכת פסחים דף ד ע"א) "ותניא כל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות שנאמר וישכם אברהם בבקר".
ובספר "מרומי שדה" להנצי"ב מוולוזין (שם בסוגיה דפסחים) ביאר החילוק בין לשונות אלו של חכמים. שבכל הקשור לעשיית המצוה עצמה זהו נלמד מדרשה דאין מעבירין על המצוות, וכל מה שנכלל "בהכנה למצווה" נלמד מדרשה של "זריזין מקדימין למצוות".
ה. מצינו בדברי המפרשים והפוסקים מספר טעמים לדרשות הנ"ל(לגבי אין מעבירין על המצוות וכו' וגבי זריזין מקדימין למצוות).
- הרמב"ם בפירוש המשניות (מסכת אבות ב.א) פירש: "והוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות.אבל מצות עשה, לא התבאר שכר כל אחת מהן מה הוא אצל השם יתברך, וכל זה כדי שלא נדע איזו מצווה צריך מאד לשמרה ואיזו מצווה למטה הימנה, אבל צווה לעשות עניין פלוני ופלוני ולא הודיע שכר איזה משניהם יותר גדול אצל השם יתברך.ומפני זה צריך להזהר עליהם כולם, ומפני זה העיקר אמרו "העוסק במצווה, פטור מן המצווה" מבלתי הקשה בין המצווה אשר הוא מתעסק בה ובין האחרת אשר תבצר ממנו.ולזה גם כן אמרו "אין מעבירין על המצוות", רוצה לומר כשיזדמן לך מעשה מצווה לא תעבירהו ותניחהו לעשות מצווה אחרת."
- בשו"ת חכם צבי (לרב צבי הירש אשכנזי) סימן ק"ו הזכיר שם את הטעם שמא ימות האדם ולא יוכל לקיים את המצוה.כמו שאמרו בבבלי (מסכת יבמות דף כ"ו ע"א) "דלמא אדמייבם חד- מיית אידך, וקמבטל מצות יבמין."
- המגן אברהם (סימן קמ"ז ס"ק י"א) כתב הטעם שהאדם לא יהיה פנוי ללא מצוות.
- המהר"ל מפראג זצ"ל בספרו גור אריה על התורה (שמות פרק י"ב פסוק י"ז בדברי רש"י שהביא דברי המכילתא הנ"ל) כתב: "אם תאמר, מאי ענין זה לזה שתולה המצוה במצה, דטעמא דשייך במצה לא שייך במצוה? יראה, דודאי טעם אחד לשניהם, כי אסרה התורה החמץ, ואסרה גם כן העיכוב עד שתבוא לידי חימוץ, שהרי לא הספיק להחמיץ. וענין זה היה מפני שנגלה מלך מלכי המלכים הקב"ה, ולא הספיק עיסתם להחמיץ ומאחר שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים אין כאן עיכוב, כי מעשיו במהירות ובכח גדול עד שאין כאן עיכוב...ולכך ציווה שאין מחמיצין את המצה, להודיע כי פעולת השם יתברך בלי זמן כלל. ואף מצות אלקים, שהיא דבר ה', 'הבא לידך אל תחמיצנה', כי דבר ה' הוא מוטל עליו לעשות בלי זמן...ומזה תבין כי מה שאין מחמיצין את המצה ואת המצווה עניין אחד הוא, שאין שם ענין זמן באלו דברים".
- הרב יצחק הוטנר זצ"ל (פחד יצחק- פסח מאמר א') ביאר וחידש על פי דברי המהר"ל הנ"ל שחסרון מעלת הזריזות במצווה אין פירושו שיש כאן רק היעדר מעלה, אלא שיש כאן קלקול חיובי המפסיד את "שלמות צורתה" של מעשה המצווה כיוון שהאדם מראה שהמצווה הוא תחת הזמן , ולכן יש כאן השוואה לחמץ שגם שם יש קלקול לעיסה על ידי השיהוי .עיין שם.
כעת, בואו נראה איך כל הנ"ל קשור לאקסל ולעולמן של הפונקציות…
אז להבדיל בין קודש לחול…כולנו מכירים את פונקציית vlookup באקסל/שיטס.
כן…זו הפונקציה שישנם רבים המכנים אותה (ובצדק…) "מלכת האקסל".
במאמר זה נעסוק מעט בלוגיקה של הפונקציה, בעיקר בארגומנט הרביעי שבה…
כבר עכשיו אומר לכם, כי המסע יהיה נפלא ומרתק…
קדימה התחלנו…
תראו את הצילום מסך הבא מתוך הגיליון המצורף להלן בלינק.
ניתן לראות בבירור את טבלת המקור בטווח A2:B6, כאשר בעמודה A קיימים שמות הלקוחות, ובעמודה B סכומי הקבלות של הלקוחות.
בתא D3 קיימת פונקציית vlookup בהתאמה "מדויקת".
קוד:
=VLOOKUP(D2,A2:B6,2,0)ובתא F3 קיימת פונקציית vlookup זהה אך שונה,..
הסיבה לשוני זה כי מדובר כאן בהתאמה "משוערת".
קוד:
=VLOOKUP(F2,A2:B6,2,1)לכל מי שיודע ומכיר את פונקציית vlookup ולמי שאינו מכיר (מספיק), אני אזכיר שוב את הארגומנטים של הפונקציה תוך כדי הסבר משולב בדוגמא הנ"ל.
ארגומנט ראשון -lookup_value: דהיינו ערך החיפוש אותו אנו מחפשים בטבלת המקור (בעמודה הכי ימנית מהטווח המצוין וכנ"ל).
ארגומנט זה הוא חובה, כלומר שדה חובה.
במקרה כאן הערך מיוצג באמצעות הפנייה לתא -והטקסט הוא השם "אברהם".
ארגומנט שני-table_array: דהיינו, הטווח בו אנו מחפשים את הערך וממנו תגיע התוצאה.
יש לשים לב שהעמודה הראשונה של הטווח היא העמודה שהפרמטר הראשון (lookup_value) מחפש את הערך בה.
גם ארגומנט זה הוא חובה.
במקרה הנ"ל טווח החיפוש הוא A2:B6.
ארגומנט שלישי- col_index_num: דהיינו, העמודה היחסית שתחזיר את התוצאה כאשר תמצא. כלומר כאשר הפרמטר הראשון (lookup_value) ימצא בעמודה הראשונה של הפרמטר השני (table_array) כמה עמודות נזוז בכדי להחזיר את התוצאה.
וגם ארגומנט זה הוא חובה.
במקרה הנ"ל העמודה היא 2 ,כלומר עמודה A היא העמודה הכי ימנית והיא הראשונה בטווח. ועמודה B היא השנייה.
אנו רוצים שהפונקציה תחזיר את ערך סכום הקבלה לאחר ההתאמה על פי שם הלקוח.
ארגומנט רביעי- range_lookup: כלומר האם ההתאמה תהיה מדויקת או משוערת.
כאשר מציינים false או המספר 0 אנו אומרים לפונקציה שרצוננו הוא בחישוב עם התאמה מדויקת.
וכאשר מציינים בארגומנט זה true או המספר 1 אנו אומרים לפונקציה שרצוננו הוא בחישוב עם התאמה משוערת.
אם לא נציין כלום בארגומנט זה - ברירת המחדל היא התאמה משוערת, כלומר true.
כלומר שהארגומנט הרביעי הוא בהחלט אופציונאלי.
אם אחזור לדוגמא הנ"ל בצילום מסך. קל להבחין שהשם "אברהם" אותו חיפשה פונקציית vlookup-מופיע 3 פעמים בעמודה A. וכמו כן בעמודה B מופיעים בזה אחר זה 3 סכומי קבלות שונים זה מזה .200 - 300 - 400.
בתא D3 בו הפונקציה ביצעה חישוב בהתאמה מדויקת הוחזרה התוצאה 200
כלומר התוצאה העליונה ביותר.
מאידך, בתא F3 בו הפונקציה ביצעה חישוב בהתאמה משוערת - הוחזרה התוצאה 400.
כלומר התוצאה התחתונה ביותר.
אלו עוּבְדּוֹת כהווייתן.
וכאן אנו יכולים לבחור ולשאול- לַמָּה זה קורה??? (לבין השאלה - לְמָה זה מעניין אותנו בכלל?...)
ואני אתחיל בשאלה סביב התוצאה בהתאמה מדויקת.
לַמָּה כאשר ישנן מספר תוצאות פוטנציאליות - פונקציית vlookup מחזירה את הערך העליון ביותר?
אבל רגע אנו יכולים לשאול גם: לַמָּה שתוחזר תוצאה אחרת מהעליונה, כי הרי מה העדיפות של תוצאה זו מחברותיה?
ושאלות אלו מובילות לשאלה (אולי…) היותר אלמנטרית: לַמָּה בכלל הפונקציה מחזירה תוצאה אחת, וכי כל כל כך קשה בעיניה "לפרגן" ולהחזיר את כל התוצאות האופציונאליות?
וכאן מתחיל בדיוק שלב ההסברים, קרי "הלוגיקה של האקסל".
אז ראשית. אתחיל מהסוף, כלומר מהשאלה האחרונה.
פונקציית vlookup מיועדת למבנה טבלאות וגיליונות בהן נחפוץ בתוצאה אחת בלבד.
לַמָּה? כי בכל שורה(לאחר גרירה) מבוצע חישוב דומה.וכאשר יוחזרו מספר התוצאות - הדבר יגרום "לדריסת נתונים" בתא/ים מתחת לתא המדובר.
למקרים שבהם נחפוץ ונרצה בהחזר מספר תוצאות יש להשתמש בפונקציות המיועדות לכך כמו filter למשל. נקודה!!!
ולאחר שאנו מבינים בדעתנו שיש להחזיר כאן תוצאה אחת בלבד…השאלה תהיה איזו מהן?
אם האקסל יחזיר שגיאת N/A במקרה כאן- אין לך שקר גדול מזה…
לשבת "בחיבוק ידיים" בשב ואל תעשה- ולהשאיר תא ריק, זה מעשה שמאבד מאפקטיביות ורלוונטיות הפונקציה.
לא לשם כך היא נוצרה על ידי טובי המוחות של מיקרוסופט (אקסל) או גוגל (שיטס)....!!!
וכעת תגלו איך הפונקציה פועלת באופן מדויק ונבון…
הפונקציה מתחילה לחפש מהתא העליון ביותר,
(הסיבה לכך, כי תחילת הטווח- לעולם נחשב באקסל כמספר השורה הקטן ביותר שהוזן בארגומנט.
ולמי מכם שעדיין מפקפק בכך, אז שינסה לרגע לכתוב בארגומנט השני של הפונקציה A5:B1 ויגלה מייד שהטווח השתנה "ותוקן" על ידי האקסל/שיטס ל A1:B5).
והופ…יש תוצאה אחת עליונה. מה הלאה?
מה הלאה?
אין הלאה-זו התשובה הנכונה!
הפונקציה "כביכול" מתעלמת מהמשך הרשימה והתוצאות הבאות…
כי כאשר יש תוצאה אחת מדויקת ומתאימה. אין שום צורך אמיתי וקונקרטי "להמשיך בחיפושים"...
במידה ואנו נתהה על הפונקציה לַמָּה לא להמשיך בחיפוש. הפונקציה תשאל את עצמה ואותנו לְמָה - מה נרוויח בכך? ומה נפקא מינה מכך?
את המשפט הזה בדיוק אני רוצה שתזכרו!
אם אחזור לדוגמא הנ"ל. פונקציית vlookup מחפשת את השם "אברהם" בעמודה A. והופ- השם מופיע בתא A2.
סה טו!
הפונקציה באופן אוטומט מחזירה את התוצאה בעמודה השנייה בטווח שצוין, קרי תא B2 שערכו הוא 200.
ומה קורה שההתאמה היא משוערת?
התשובה היא- שהנידון וההוראה מבעל הגיליון לבצע התאמה משוערת- זה כבר סיפור אחר לגמרי, וכזכור הפונקציה תחזיר את הערך האחרון ביותר בעמודה זו.
ואם נשאל את עצמינו, לַמָּה זה כך?
התשובה- זה משום שיש כאן "הכרח לוגי" לבצע חיפוש מקיף ולסרוק/ לסקור את כל התאים בטווח שהוזן בארגומנט השני (כלומר את העמודה הימנית שבו, תא אחר תא).
כאשר הפונקציה מסיימת את הסריקה עד לתחתית הרשימה - היא מחזירה את הערך הקרוב (כלומר הראשון מהסוף) אליה,
במבט סטנדרטי מראשית הטווח זהו הערך האחרון ברשימה, כלומר ההתאמה התחתונה ביותר.
ומהו ההכרח הלוגי בדיוק, אתם בטח שואלים את עצמכם?
באיזו סיטואציה מדובר בדיוק?
תראו את הצילום מסך שלפניכם (מתוך הגיליון המצורף להלן בלינק).
ניתן להבחין בטבלת המקור בעמודות A-B בהערכה המילולית לכל טווח ציונים שבעמודה A.
הטווחים וההערכות שצוינו בטבלה זו הם משתנים בין מערכות החינוכיות השונות…
הנתונים בטבלה הם דוגמא קלאסית בלבד….
בעמודה D ישנה רשימת ציונים, רשימה זו יכולה להיות עבור כל תחום לימודי רלוונטי עבורכם.
ועבור כל גיל של הנבחנים (ביה"ס יסודי/ תיכון/ השכלה גבוהה וכו').
בעמודה E קיימת פונקציית vlookup.
הנה מבנה הפונקציה בתא E3 למשל:
קוד:
=VLOOKUP(D3,$A$3:$B$8,2,1)בארגומנט הרביעי צוין המספר 1, כלומר treu = התאמה משוערת.
במקרה כאן, הפונקציה מחפשת את הערך שהוזן בתא D3 כלומר (הציון) 100, בעמודה A (ליתר דיוק A3:A8).
אבל רגע אין בעמודה A את הערך 100?
אז על פי מה מתבצעת בדיקת ההתאמה כאן?
אני אסביר:
תראו, בתא A3 כתוב הציון 0. ובתא A4 כתוב הציון 56.
לא כתוב בתאים אלו טווחים!!!
זו טכניקה נפלאה לקיצור דרך וחיסכון בגיליונות ענק…
בדוגמא של שני התאים הנ"ל. אז במקום לכתוב- 56 שורות של מספרים עוקבים מ0 עד 55, ואז לכתוב בעמודה B בכל שורות אלו "נכשל".
כן…במקום כל זאת- אנו כותבים בתא A3 את הספרה 0. ובתא A4 את הספרה 56.
מה שזה אומר שבבדיקת התאמה שתתבצע מתי שהוא (ביום מן הימים) על ידי פונקציית vlookup. כל מה שגדול או שווה למספר 0 יוחזר בו נכשל.
זה יכלול את הספרות 0.1.2.3 וכו' וכו' עד לספרה 55.
כאשר ערך החיפוש יהיה 56 ומעלה הוא "עובר קידומת" לערך המצוין בעמודה B = כמעט טוב.
כעת נחזור לפונקציה שנכתבה בתא E3.
הפונקציה מחפשת בעמודה A את הערך 100.
וכאן, זה מוכרח לתכנת את הפונקציה (שהארגומנט הרביעי הוא true כמובן) לבצע חיפוש בכל העמודה כולה תא אחרי תא.
כאשר הפונקצייה סיימה לסרוק את כל הערכים המצויים בעמודה A .היא כביכול "אומרת לעצמה", הרי הערך הכי גדול כאן הוא 90 ולא קיים ערך גדול מזה בכל הטווח . א"כ דין 100 כדין 90…עד שיוכח אחרת…
מצוין. ומה קורה בפונקציית vlookup בתא E4?
קוד:
=VLOOKUP(D4,$A$3:$B$8,2,1)גם כאן הפונקציה מוכרחת לסרוק את כל הרשימה לבדוק אם יש מספר בעמודה A יותר קרוב למספר זה, כלומר יותר מדויק.
וכפי שניתן לראות ישנן שתי הערכות מילוליות עבור המספר 56 .
הפונקציה תחזיר את התוצאה הראשונה מלמטה. כלומר =עובר.
וכעת תראו את הפונקציה בתא K4 מטבלה 2 בצילום מסך הנ"ל.
קוד:
=VLOOKUP(J4,$G$3:$H$8,2,1)התוצאה כעת היא = כמעט טוב.
שימו לב שבטבלה 2 = אין ערכי חיפוש כפולים…
תזכרו שתבנית כזו היא האידיאלית ביותר להחזר ערכים נכונים והגיוניים….
אה רגע…שכחתי להוסיף עוד משהו שכדאי שתזכרו…וזהו-מיון עמודת החיפוש.
תוכלו לשים לב שטבלה 1 וכן טבלה 2 ממוינות ממספר הקטן ביותר לגדול ביותר…
רוצים לראות את הכאוס כאשר הטבלאות לא ממוינות וק"ו שטבלאות אלו מכילות ערכים כפולים?
הנה לכם צילום מסך נוסף מהגיליון המצורף בלינק לקמן:
דוגמא 3 וכן דוגמא 4 הן דוגמאות שליליות…
מדובר בכאוס אחד גדול!
זו קטסטרופה של שגיאות חמורות בגיליון הציונים!
בדרך הזו - אל תלכו אף פעם בעת חישובי הערכות לציונים בגיליונות שלכם!
בעת חישוב באמצעות התאמה משוערת -חובה דבר ראשון למיין את הטבלה!
זהו כלל ברזל! חוק בל יעבור!
ומעתה תשקלו בעצמכם אם תרצו ערך יחיד/ העליון ברשימה או בערך התחתון ביותר ברשימה.
למען הסר ספק, ההמלצה היא שלא יהיו ערכים כפולים בעמודה הכי ראשונה….ר-צ-ו-י מאוד !!!
שימו לב לכך…
אם אסכם את כל מהלך הדברים לעיל, אשוב לדברי הפתיחה במאמר זה.
כל חיי האדם הם רצף של הזדמנויות/רצף של רגעים פוטנציאלים - לקיים בהם מצוות (או עבירות חלילה…)
כאשר האדם "נתקל" במצווה שיש לקיימה, באספקט מסוים ניתן לומר כי קיימת התאמה "מדויקת" בין הפוטנציאל שבאדם (לקיום המצווה) לבין הטיימינג של אותה שעה/אותו רגע.
והתורה מלמדת את האדם -"מצווה הבאה לידך, אל תחמיצנה".
יש לחטוף את המצווה מיידית, ולהוציא לפועל את קיום המצווה למעשה…
והדבר נכון לכל ההזדמנויות שהקב"ה מזמן לאדם בכל שטחי החיים.
גם כאן המסר לאדם, כאשר ישנה התאמה מדוייקת על פי השכל הישר/לאחר יעוץ,יש לנצל את ההזדמנות…
כי ניתן בחיים (ללא שימת לב מספקת) גם לפספס הזדמנויות,
גם הן יקראו הזדמנויות "שהוחמצו"- באותו מטבע לשון לעיל ,מלשון חמץ.
אותו קמח (שמור משעת קצירה) ומים(שלנו) שנילושו ביחד, זו תיקרא מצה שנאפתה בתוך "חי רגעים",
וזה יקרא "חמץ" שנאפה לאחר "חי רגעים".
באכילת מצה שמורה בליל פסח ,אדם יכול לקיים מצוות עשה מדאורייתא של אכילת מצה,
ומאידך- אכילת חמץ בפסח רח"ל אסורה מהתורה ועונשה (באכילת כזית)כרת.
זה מעניין, אבל גם האקסל תוכנת ככה, לא להחמיץ הזדמנויות כאשר נמצאה התאמה "מדויקת"...
כי זהו מהלך נבון ואמיתי לכל שטחי החיים וק"ו לעבודת השם.
זהו. עד כאן!
מקווה מאוד שנהניתם מהמסע לנבכי הלוגיקה של האקסל.
לסיום:
בפרשתן (נצבים) נאמר: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא…כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" (דברים פרק ל. פסוקים י"א-י"ד).
וכתב אדוננו הרמב"ן ז"ל (שם):"אבל "המצוה הזאת" על התשובה הנזכרת כי והשבות אל לבבך, ושבת עד ה' אלהיך, מצוה שיצוה אותנו לעשות כן…
והטעם לאמר כי אם יהיה נדחך בקצה השמים ואתה ביד העמים תוכל לשוב אל ה' ולעשות ככל אשר אנכי מצוך היום כי אין הדבר נפלא ורחוק ממך
אבל קרוב אליך מאוד לעשותו בכל עת ובכל מקום. וזה טעם בפיך ובלבבך לעשותו, שיתוודו את עונם ואת עוון אבותם בפיהם, וישובו בלבם אל ה,' ויקבלו עליהם היום התורה לעשותה לדורות, כאשר הזכיר אתה ובניך בכל לבבך כמו שפירשתי"
כתבתי לעיל על ההזדמנויות שהקב"ה מזמן לאדם בכל ימי חייו.
ולעיתים, יצר הרע יכול לומר וללחוש לאדם, האם ידעת מה זה לחזור בתשובה- כמה זה קשה? למה עכשיו? אולי תמתין לעשרת ימי תשובה? אולי תמתין לתפילת הנעילה? אולי תמתין ל…-?אולי ואולי…
ועל כך אמרה התורה (על פי ביאור הרמב"ן) כי קרוב אליך…בפיך ובלבבך לעשותו…
עכשיו "לעשותו" - כאן ומייד…
עכשיו.
בכל רגע האדם יכול לומר אל ה' "אבא. חטאתי, עוויתי, פשעתי, אני אשתנה ולא אשוב עוד לחטא זה"
יש לנצל כל רגע וכל הזדמנות להתקרב את ה', לחולל שינוי פנימי ולהתחבר לאני הפנימי שבאדם,
ועל כך אמר שלמה המלך בחוכמתו (קהלת ט. ח) "בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר".
כתיבה וחתימה טובה לכם ולכל בית ישראל!
לינק לגיליון שיטס הכולל הסבר אודות התאמה מדויקת וחלקית בפונקציית vlookup - מצורף כאן.
- Previous article in the series 'אקסלומדע'ס': אקסלומדע'ס פרק 15 ▪︎ על השיטות לחילוץ היום מתאריך לועזי והמרתו ליום עברי באקסל/גוגל שיטס ▪︎ "זכור את יום השבת לקדשו"
