הנושאים החמים
תמונת מקור - Leonardo AI
אפתח את המאמר במילי דאורייתא:
א. אדונינו הרמב"ן ז"ל כתב בפירושו על התורה (שמות כ.ח) וזהו לשונו "ובמכילתא, רבי יצחק אומר, לא תהא מונה כדרך שהאחרים מונים, אלא תהא מונה לשם שבת".
ופירושה, שהגויים מונין ימי השבוע לשם הימים עצמן, יקראו לכל יום שם בפני עצמו, או על שמות המשרתים, כנוצרים, או שמות אחרים שיקראו להם,
וישראל מונים כל הימים לשם שבת, אחד בשבת, שני בשבת, כי זו מן המצווה שנצטוינו בו לזכרו תמיד בכל יום.
וזה פשוטו של מקרא, וכך פירש רבי אברהם" (אבן עזרא). עכ"ל.
ב. ובספר "שם דרך" על התורה לרבי שמחה זיסל ברוידא זצ"ל (פרשת יתרו אות כ"ז) דייק וביאר בדברי הרמב"ן, דוודאי אין הכוונה שבזה בלבד יוצאים ידי חובת החיוב לזכור את השבת "תמיד בכל יום" וזו עצם המצווה, דלשם כך יש לומר בפיו בכל יום "זכור את יום השבת לקדשו", אלא זו "תוספת" שנכללה בחיוב הזכירה.
וזהו מדויק בדברי הרמב"ן שכתב כי זו "מן המצווה" כלומר שזה נובע גם מהמצווה.
ג. וכתב בכף החיים (הרב סופר- סימן קל"ב ס"ק כ"ו) "וכתב בשער הכוונות בדרוש ויהי נועם דף ס"א ע"ב, דבכל יום ויום מ-ו' ימי השבוע צריך האדם לכוון להמשיך הארה מקדושת שבת דהיינו ביום א' יכוין להשאיר בו תוספת הארה מבחינת נשמה של שבת שעברה, וביום ב' מתוספת הרוח וכו'...
ועל כן, סידר הרש"ש ז"ל בסידור הכוונות, דבכל יום ויום קודם השיר של יום, ביום א' אומרים היום יום אחד בשבת קודש, והשיר שהיו הלווים אומרים בו על הדוכן כך וכך, ולכוון להשאיר בו הארה מתוספת נשמה של שבת שעברה, וכו…"
להבדיל בין קודש לחול ובין הטהור לטמא…כידוע שמות החודשים הלועזיים נגזרו ונקבעו בידי הרומאים הקדמונים, ושמותם כשמות אלים ואלות. וכן שמות ימות השבוע באנגלית ועוד שפות( Sunday,Monday…) נקראים על שם השמש והירח ודמויות של אלים מהמיתולוגיה הרומית. וכן מנין השנים הקשור "לאותו האיש" .ואכמ"ל כי הכל הבל הבלים -עפרא לפומייהו…
"שֶׁלּא עָשנוּ כְּגויֵי הָאֲרָצות. וְלא שמָנוּ כְּמִשְׁפְּחות הָאֲדָמָה…
שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וְרִיק וּמִתְפַּלְלִים אֶל -אֵל לא יושִׁיעַ.
וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים וּמודִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא…הוּא אֱלהֵינוּ אֵין עוד. אֱמֶת מַלְכֵּנוּ. אֶפֶס זוּלָתו…" (מתוך תפילת "עלינו לשבח")
והנה בספרי הפוסקים, ישנם נידונים רבים סביב השימוש בתאריכים לועזיים (בכתיבה על מסמכים לרשויות / בהמחאות, לעניין גיטין, חוזה שכירות וכדומה, בכתיבה על מצבות, ועוד ועוד) הן לעניין הזכרתו / כתיבתו כתאריך מלא והן בהזכרת החודש או היום לבדם…
ואני הקטן, לא באתי במסגרת מאמר זה, לדון ולהביא את כל הנידונים הרבים מהכא ומהתם, וקל וחומר שלא באתי להכריע מה מותר ומה אסור.(בלינק כאן ישנה סקירה הלכתית רחבה בנושאים אלו עם מראי מקומות לספרי הפוסקים השונים שדנו בנושאים אלו)
כי כוונתי בכל אלה, רק לומר דאשרי האיש שיוצא מכלל ספק, ונוהג בכל ענייניו להשתמש בתאריך עברי בלבד, ונוקט לשון חודש (כשמות החודשים שעלו עמהם מבבל) ולשון היום (יום ראשון ,יום שני וכו') ומנין השנה לבריאת העולם.
דבזה ודאי מוציא עצמו מידי פלוגתא ואף נמצא שמקיים מצווה (לדעת חלק מהפוסקים).
נ.ב מאמר זה נסוב בעניין מנין ימות השבוע בפרט, ובזה ודאי שהטוב ביותר שיזכיר יום ראשון בשבת וכדומה כמו שאנו נוהגים להזכיר לפני "שיר של יום" כנ"ל,
אבל לענ"ד אפילו אם יאמר האדם רק יום ראשון וכדומה ויתכוון שזהו יום ראשון משבעת ימי שבתא, לכאורא גם בזה יקיים מצוות זכור את יום השבת כדברי הרמב"ן הנ"ל.
כי עצם זה שמזכיר יום ראשון הוא מכלל מעגל זה ששמו "שבוע" שחוזר סביב עצמו, להודיע על השבת ועל האמונה בחידוש הבריאה -"כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש…"
כעת, בואו ונראה איך הנ"ל קשור לאקסל ולעולמן של הפונקציות…
האקסל ומכלול הפונקציות שבו, מושתתים על התאריך הלועזי בלבד, זו עובדה שאין עליה עוררין…
ולא זו בלבד, אלא שהתאריך צריך להיכתב לפי "חוקי האקסל" דהיינו קו לוכסן / המפריד בין היום לחודש ובין החודש והשנה.
תראו את צילום מסך הבא (מתוך הגיליון המצורף בלינק להלן):
כפי שאתם רואים בעמודה A ישנו רצף תאריכים לועזיים המתחיל בתאריך 01/09/2024
כעת, אם נרצה לידע באיזה יום בשבוע(כמספר כמו 1.2.3 וכו') חל אותו תאריך בתא מסוים מעמודה A.
האם זה אפשרי?
אז למרבה ההפתעה קיימת באקסל/שיטס פונקציה -בדיוק למטרה זו.
פונקציה זו נקראת - weekday
בארגומנט חובה /הראשון שבה יש לכתוב את התאריך /הפנייה לתא המכיל תאריך תקני, וזהו- הפונקציה מחזירה את מספר היום בשבוע שבו תאריך זה חל.
הנה דוגמא לפונקציה שהוזנה בתא C2 בגיליון המצורף:
קוד:
=WEEKDAY(A2)הערה חשובה: להלן אדבר על הארגומנט השני -האופציונלי של פונקציה זו. אך חשוב לזכור שברירת המחדל של פונקציה זו היא שתחילת המנין לימי השבוע הוא מיום ראשון.
הלאה, בואו נתקדם שלב…
נניח ומשתמש הגיליון ירצה שיוחזר לפניו בעמודה נוספת- את שם היום של תאריך מסוים, הן בשמו הלועזי והן בשמו העברי-יהודי.
זה יכול לנבוע ממניעים שונים.
יש שירצה את שם היום באנגלית - כי זו השפה שמורגל בה וכדומה או מנסיבות חישוביות כאלה ואחרות.
ויש שירצה את שם היום בעברית- "בסתמא" כי זו השפה שמורגל בה או מנסיבות חישוביות כאלה ואחרות.
ויש שירצה את שם היום בעברית -מסיבה כפי שהקדמתי לעיל, והיא לזכור תמיד את יום השבת על ידי המנין העברי שניצב ומונח נגד עיניו תמיד.
האם זה אפשרי?
התשובה היא כן, וישנן 3 שיטות לכך וכפי שאפרט ואסביר אחת לאחת.
שיטה 1 -פונקציית text:
תראו את מבנה הפונקציות בתא G2
קוד:
=TEXT(A2,"dddd")וכן את מבנה הפונקציות בתא J2
קוד:
=TEXT(A2,"ddd")לפונקציית text שימושים רבים מאוד, הצד השווה שבהם שפונקציה זו "לוקחת" פורמט מספרי "ומאלצת" אותו בכפייה להיכתב כטקסט מסוים, כלומר בפורמט טקסט.
במקרה שלנו, הפונקציה לוקחת את התאריך שנכתב בתא A2 בפורמט תאריך תקני ומחזירה אותו כטקסט של "שם היום".
בארגומנט השני שבה אנו קובעים באיזה פורמט נרצה שהפונקציה תחזיר בו את התאריך.
אופציה א - d. מלשון day כלומר יום. ההחזר כאן הוא מספר בלבד 1.2 וכו'.
שימו לב שבמקרה כזה אין שום צורך "בתיווך" של פונקציית weekday .
פונקציית texe מבצעת את כל החישוב "בכוחות עצמה" בלבד.
אופציה ב - dd . כאן, להחזר היום תתווסף הספרה 0 כמו 01.02 וכו'.
אופציה ג - ddd. כאן כבר יוחזר שם היום בקיצור כיום א' / יום ב' וכו'.
אופציה ד- dddd. באופציה זו ההחזר יהיה כשמו של היום כגון: יום ראשון, יום שני וכו'.
שימו לב:
מנסיבות כאלו ואחרות (מבלי להיכנס כעת לכל הסוגיה הזו) שם היום שיוחזר למשתמש הגיליון בישראל (הן באקסל והן בשיטס) - יהיה שמו בעברית ולא sunday וכדומה.
למי שירצה שיוחזר לו שמות הימים באנגלית דווקא, יוכל לעשות זאת (מלבד האופצייה של פונקציית choose כפי שאכתוב לקמן) על ידי הוספת קוד המדינה (איזור חיוג) 409.
זהו קוד של העיר Beaumont השוכנת במזרח מדינת טקסט שבארה"ב.
תנסו גם אתם, זה פשוט עובד!
והנה לכם ההוכחה שזה עובד…
שיטה 2- הגדרות פורמט התאריך:
בעמודה P בגיליון המצורף, כפי שאתם רואים מוחזר שם היום בעברית - יום ראשון, יום שני וכו'.
כל זאת ללא שום צורך ועזר בפונקציות.
המדריך לגיליון גוגל שיטס:
יש לסמן תחילה את טווח התאים בעמודה (או את כל עמודת התאריכים ) > ללחוץ על 123 בסרגל הכלים > תאריך ושעה בהתאמה אישית > ואז לבחור בין תבניות של "יום" כפי שמוצג כאן בצילום מסך
ואז ללחוץ "החלה" - וזה הכול…
המדריך לגיליון אקסל:
יש לסמן תחילה את טווח התאים בעמודה (או את כל עמודת התאריכים) > תבניות מספר נוספות > מספר > מותאם אישית > שם יש להקליד ddd או dddd > אישור.
שיטה 3 - פונקציית choose:
אחרונה, אחרונה חביבה - הלא היא פונקציית choose הגאונית והנפלאה.
זוכרים את המאמרים שכתבתי כאן וכאן. נכון???
אתם כבר מכירים את מהותה ומקצת מנפלאותיה…
והנה, גם בנידון שלנו, הפונקציה תחזיר לנו את שם היום בשבוע ככל אשר נחפוץ.
תראו את מבנה הפונקציה בתא M2 בגיליון המצורף:
קוד:
=CHOOSE(WEEKDAY(A2),"יום ראשון","יום שני","יום שלישי","יום רביעי","יום חמישי","יום שישי","יום שבת")כאן מדובר על הזנה ידנית מארגומנט 2 ואילך, לאותם ערכים (שמות הימים) שאנו חפצים שהפונקצייה תחזיר לנו.
הן באנגלית והן בעברית והן בכל שפה נוספת.
הכי קל ופשוט, הכי גאוני!
וכעת, כמה מילים על פונקציית isnumber שהוספתי בעריכת הגיליון המצורף להלן.
אומר בקצרה,(בהזדמנות בל"נ ארחיב אודות פונקציה זו והלוגיקה שבה) כי פונקציה זו "בודקת" פרמטר אחד בלבד.
האם הערך שהוזן בתא מסוים הוא מספר או לא?
האם זה נכון / אמת (שמדובר במספר) או לא נכון /שקר? true או false ?
במאמר שכתבתי כאן, הסברתי בהרחבה שמאחורי כל תאריך תקני ישנו "מספר סידורי" משלו.
כך שכל תאריך הוא למעשה - מספר "בעיניו" של האקסל.
כאשר אנו רוצים לבצע המרה מפורמט תאריך קלאסי לפורמט של יום בשבוע, זה ניתן…בוודאי…
אך חשוב רק לזכור ולהוסיף למשוואה את מסקנותיה של פונקציית isnumber.
אני אפרט:
1.כאשר אנו משתמשים בהמרה על ידי פונקציית weekday ומתקבלות כאן תוצאות של ספרות מ 1 עד 7.
הפונקציה תחזיר true כפי שתוכלו לראות בעמודה E.
ההסבר פשוט מאוד,
הספרות 1 עד 7 הן בוודאי בכלל "מספר".
2. כאשר אנו משתמשים בהמרה על ידי פונקציית text ומתקבלות כאן תוצאות של שמות ימי השבוע (בעברית או באנגלית, זה לא באמת משנה…), הפונקציה תחזיר false כפי שתוכלו לראות בעמודות H או K.
ההסבר לכך: כפי שכתבתי לעיל פונקציה זו מבצעת בצורה "מאולצת" המרה מערך מספרי לערך טקסט.
ערך כמו "יום ראשון" הוא טקסט! זה לא תאריך תקני וממילא גם- ערך זה אינו מספר!
3. כאשר אנו משתמשים בהמרה על ידי פונקציית choose ומתקבלות כאן תוצאות של שמות ימי השבוע (בעברית או באנגלית, זה לא באמת משנה…), הפונקציה תחזיר false כפי שתוכלו לראות בעמודה N.
ההסבר לכך: עיקרה של פונקציה זו לתת למשתמש הגיליון את הבחירה ואפשרות לכתוב ערכים מותאמים בארגומנט השני ואילך,
הערכים הם מלל חופשי והגדרתם הוא -טקסט ולא מספר!
4. הנתון הבא אולי יפתיע אתכם…
כאשר מבוצעת המרה על ידי שימוש בהגדרות האקסל/שיטס בלבד, פונקציית isnumber מחשיבה את הערכים שהתקבלו לאחר ההמרה כתאריך תקני וממילא הוא מספר,
ולכן הפונקציה מחזירה true.
בואו נתקדם שלב…
נא התבוננו שוב בצילום מסך ששלחתי לעיל (מתוך הגיליון המצורף בלינק להלן).
בטח שמתם לב לצבע מילוי החריג בשורות 9-10.
ובטח שאלתם את עצמכם, מה מסתתר כאן בדיוק?
מה שמיוחד בשורות אלו הוא הנתון שהתאים A9 - A10 פשוט ריקים ללא תאריך בכלל וללא שום טקסט כל שהוא.
והנה- בתא C9 פונקציית weekday מחזירה את המספר 7 כלומר יום שבת.
וכאן הבן שואל, (ובצדק…) מה קורה כאן? אם אין תאריך בתא A9 -אז על איזה יום שבת "מסתורי" פונקציית weekday מדברת?
האם הבחירה במספר 7 היא ענין מיסטי?
בקיצור: מהו ההסבר וההיגיון מאחורי קביעה זו?
להשיב על כך…בואו נעמיק בלוגיקה של האקסל "ונצלול" אל נבכי המתמטיקה של האקסל…
כזכור, במאמר כאן, ביארתי באריכות רבה שלכל תאריך (בתבנית תקנית) ישנו "מספר סידורי" המהווה כעין "תעודת זהות" ייחודית של אותו תאריך.
כמו כן, במאמר זה הסברתי אודות התאריך "המוזר" - 31/12/1899 שזהו למעשה נחשב היום הראשון לתחילת ספירת התאריכים של האקסל.
יוצא מכך: שהאקסל "רואה" לפניו תבנית תאריך, הוא למעשה רואה מספר סידורי,
כן…מספרים בלבד!
הנה שיעורי בית עבורכם, תכתבו בתוך הארגומנט הראשון של פונקציית weekday את התאריך 31/12/1899.
מה התוצאה שהפונקצייה החזירה לכם?
אחד? נכון, נהדר!
מה זה אומר לנו? שתאריך זה חל ביום ראשון בשבוע.
כעת, אחזור שוב לשאלה הנ"ל לגבי הגיליון שמצורף להלן.
פונקציית weekday בתא C9 מביטה אל תא A9, וכאמור פונקציה זו מסתכלת במשקפיים שקוראות מספרים בלבד.
ואופס…בתא A9 אין שום תאריך ,הוא פשוט לא נכתב שם!
ואם המספר סידורי של התאריך הראשון לתחילת הספירה הוא 1, אז כאשר אין תאריך בתא - המשמעות היא 0 !!!
וכעת בואו נחשוב יחד.
אם המספר סידורי (של תאריך 31/12/1899) הוא 1. אז אפס זה מספר של טרום הספירה כלומר התאריך 30/12/1899.
אתם יודעים באיזה יום בשבוע חל התאריך 30/12/1899 ?
יום שבת! נכון מאוד!
זה פשוט נפלא, ואני בטוח שנהניתם מאוד מהיופי המתמטי והעמקות שיש במהלך הדברים כאן.
מכאן נסיק "בגזירה שווה" שהוא הדין בתאים G9 או J9. בשניהם מוחזר יום שבת.
הסיבה היא כנ"ל. פונקציית text מתייחסת לתאריך בהיבט "המספר הסידורי" שבו ולאחר הסקת המסקנות באיזה יום בשבוע מדובר, הפונקציה ממירה זאת כערך טקסט.
והוא הדין לגבי תא M9. הואיל והוזנו 7 ארגומנטים (לא כולל הארגומנט הראשון) בפונקציית choose .ניתן לדמיין זאת כלולאה עגולה וסגורה (כעין טבעת),
גם כאן המספר 0 הוא למעשה גם המספר האחרון כלומר הארגומנט האחרון (שהוזן) בפונקציה זו.
אנו קבענו כאן בארגומנט האחרון שהוזן (הארגומנט השמיני בפונקציה) שהמספר 7 יהיה ערכו "יום שבת".
וזוהי גם התוצאה כאן.
יוצא מכלל זה הוא תא P9.
ההפנייה לתא A9 היא הפנייה רגילה ופשוטה ולא באמצעות פונקציות שונות.
ולכן אם תא A9 ריק .זה גם מה שיוחזר לנו בתא P9.
ריק - כפשוטו…ללא התחכמות ! אין כאן שום צורך ומקום ללומדע'ס!
עד כאן לשורה 9 בגיליון המצורף…
ומה באשר לשורה 10?
תראו. במקרה שבעל הגיליון רוצה שהתוצאות על ידי הדרכים הנ"ל יתקיימו בתנאי שיש ערך תאריך בתא המקור.ואם לא, אז התא ישאר ריק…
ההחזר של יום שבת כברירת מחדל מפריע לו ומבלבל אותו…
האם ניתן לתת מענה הולם לכך?
התשובה היא-כן ובטח.
זו דוגמא לפונקציות בתא C10:
קוד:
=IF(A10<>"",WEEKDAY(A10),"")הסבר:
אנו מבצעים תנאי בעזרת פונקציית if קלאסית.
התנאי הוא - אם תא A10 אינו ריק -אז יתבצע החישוב של פונקציית weekday.
ואם לא- אז להשאיר את התא ריק.
זהו זה! קצר ופשוט…
לסיום -אחתום "בממתק" תורני עם מסר חשוב לחייו של כל יהודי.
אנו מורגלים בתפיסה "הפשטנית" לפיה, בציר הזמנים- יום השבת ממוקם בסופו ובקצהו של השבוע.
אך אליבא דאמת, כלומר באספקט הרוחני- הפנימי ובסודם של דברים, יום השבת הוא למעשה ניצב ועומד באמצעו של השבוע.
הנה מספר מקורות בספרות היהודית-תורנית לכך:
א. בספר "ראשית חכמה" (לרבי אליהו די וידאש זצ"ל -שער הקדושה פרק שני) כתב: "ולפי מה שפירשתי לעיל שכל הימים יונקים מיום השבת, שיום השבת הוא נקודת המרכז שעליה תסוב עגולת הששת ימים,
נמצא השבת שורש שורש לכל ששת ימי השבוע, ולכך בכל יום ויום חייב להשפיע בו מקדושת שבת כמו שיתבאר….
וכן מצאתי שכתב הר' יוסף גיקטיליא ע"ה שיום שבת הוא נקודת מרכז לעגולה, זה לשונו: הבריאה כולה וכל הנמצאים שברא הקדוש ברוך הוא, כלם סוד גלגל, והכל ברא בנקודה אחת שהיא סוד שבת, והיא סוד מציאות עין כל גלגל, ובהמצא השבת שהיא סוד נקודת כל גלגל נמצאו ששת ימי החול סביבותיה, והשבת באמצע נקראת קדש, אין לה בן זוג, והיא מקור כל השפע וכל הטובה לעגולה, ואין לך גלגל שאין בו סוד שבת, וששת ימי החול כולם חוזרים בעגולה בשיעור מוכרח, עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע…
ושמעתי מפי מורי ע"ה שעל זה אמרו ז"ל (שבת דף סט ע"ב) ההולך במדבר ואינו יודע מתי יום שבת, מונה שבעה ימים מיום שנתן אל לבו שכחתו, ומקדש שביעי, שעושה קידוש והבדלה. הרי בפירוש כי הותר לו לעשות שבת אף על פי שבאמיתות אינו שבת, והיינו מטעם כי הנקודה האמצעית שהוא השבת הולך עם כולם להשפיעם, וכל יום ויום יש בו מקצת שבת, ולכן בכל יום ויום אינו עושה מלאכה יותר מכדי פרנסתו מפני שכל יום הוא ספק שבת…"
ב. בספר "שני לוחות הברית" (לרבי ישעיה הלוי הורביץ זצ"ל- מסכת חולין דף פ"ז) כתב "כבר האריך הפרדס וביאר… שיום השבת הוא נקודת המרכז שעליה תסוב עגולת הששת ימים, והוא נקרא נקודה אמצעית פנימית, כי דרך כל נקודה יש לה ו' קצוות כאשר נבאר, והנקודה קיום הקצות, והם חלל נקודה…
נמצא שכל הו' קצוות שהם הימים, שהם חללים, יש להם זוגות. אבל לנקודה אמצעית אין לה זוג, אם כן היא יחידה, וכל החללים שהם הקצוות מתמלאים ממנה, ולכן כל העושה מן הנקודות קצוות הוא חולל הוא הורס כל הקצוות…
ולכן אמר הפסוק (שמות לא, יד) מחלליה מות יומת, כי הוא עושה מן הנקודה שהיא יחידה והיא קודש, והיא קיום הקצוות שממנה יוצאים הקצוות הנקראים חללים והחללים מתמלאים ממנה, והוא עושה חלל מהנקודה כשאר חללים, מות יומת".
ג. ובספר הקדוש "פרי עץ חיים"(שער השבת פרק א) כתב המהרח"ו ז"ל בשם מורו ורבו רבינו האר"י ז"ל "ודע, כי אי אפשר רק על דרך זה, והוא, כי תוספות שבת, בסוד ד' חלקים - נשמה לנשמה, ונפש, רוח, נשמה. והנה תוספת נשמה לנשמה, מסתלק במוצאי שבת, וביום אחד בשבוע תשאר בו הנשמה. ואחר כך תסתלק גם אותו תוספות נשמה, לכן מצטער האדם כשמתענה ביום א', יותר משאר ימים. …
ותוספת הרוח ישאר עד יום ב' בשבת, ואח"כ מסתלקין.
ותוספת נפש ישאר עד יום ג' בשבת, ואחר כך מסתלק. לכן סוד הבדלה בשבת עד יום ג'. ומיום ג' ואילך, צריך לכוין ולהכין עצמו לקבלת תוספת של נר"ן של שבת הבאה:
נמצא ג' ימי השבוע הראשונים, הן מן שבת העבר. וג' ימי שבוע האחרונים הן מן שבת הבאה, וזה סוד שבת שהוא שביעי ורביעי.
והנה ביום ד' יכוין להכין לקבל תוספת משבת הבאה תוספת נפש.
וביום ה' יכוין לקבל תוספות משבת הבאה תוספת הרוח.
וביום ו' יכוין לקבל תוספת הנשמה. ועל ידי כך יבואו ג' תוספות אלו ביום השבת". עכ"ל.
ד. רבינו המהר"ל מפראג (רבי יהודה ליוואי זצ"ל) בספרו "גבורת השם" פרק מ"ו כתב " וכאשר תעיין ותמצא שהגשם יש לו חלופי ו' צדדין והם המעלה והמטה ימין ושמאל פנים ואחור, וכל שש צדדין אלו מתייחסים אל הגשמית בעבור שכל צד יש לו רחוק וזהו גדר הגשם.
אמנם יש בו שביעי והוא האמצעי שאינו נוטה לשום צד.
ומפני שאינו מתייחס לשום צד דומה לדבר שהוא בלתי גשמי שאין לו רוחק, ולפיכך יש גם כן לזמן המתייחס ומשתתף עם הגשם ששה ימים והם ימי חול, אבל השביעי קדוש,
ונמצא כי שבעה ימי שבוע הם דומים לגשם הפשוט שיש לו ששה קצות והאמצעי שבשניהם זהו ענין ששת ימי חול והשביעי הוא קדש."
ה. ובמקום אחר כתב רבינו המהר"ל מפראג ("דרך החיים" על פרקי האבות פרק ה' משנה ט"ו) ביתר ביאור " וכדי שתבין עוד עקרי הדברים, כבר בארנו לך..ומספר שבעה מורה על המדריגה שמתחבר ביחד הגשמי ובלתי גשמי. וידוע מספר שבעה כנגד שש קצוות והאמצעית שהוא נקרא היכל הקודש אשר ביניהם. ודבר זה ידוע אל הנבונים, כי מספר שבעה הוא כנגד שש קצוות והיכל הקודש שביניהם.
וידוע הששה קצוות הם מתייחסים ביותר אל הגשמי שהרי יש להם רוחק אשר הרוחק שייך אל הגשם, ואלו האמצעי אין לו רוחק כלל שהרי לא שייך רוחק באמצעי ולפיכך הוא מתיחס אל הבלתי גשמי, ולכך קראו האמצעי היכל הקודש אשר הוא בתוך שש קצוות לפי שהוא נבדל מן הגשם וזהו קדושתו.
והתבאר לך במבואר מאוד, כי מספר שבעה מורה על מדריגה למטה מזה שהוא מורה על מדריגת הבלתי גשמי עומד בגשמי.
ולפיכך תמצא בכל מקום כי במספר שבעה חול וקדושה, שבעת ימי שבוע, ששה ימי חול והשביעי הוא קודש, ובחדשים -השביעי גם כן קודש הוא חודש תשרי, ובשנים- ששה שני עבודה, והשביעית שמיטה והיא שנת קודש,
וכל זה מפני, כי מספר הששה הם חול, והם כנגד ששה קצוות הגשם שהוא חול ואלו השביעי הוא כנגד היכל הקודש שהוא השביעי והוא באמצע ודבר זה ידוע."
אנסה להסביר במעט את דבריו של המהר"ל מפראג.
לכל הצדדים -ימין, שמאל, למעלה ולמטה, יש את המקום/הצד שלהם.
אבל האמצע - אין לו שום צד, הוא לא בימין לא בשמאל לא למעלה לא למטה, הוא יחסית המנותק מהצדדים..
הוא אמנם נמצא באמצע של צד ימין וצד שמאל...אבל הוא בעצמו, אין לומר עליו שהוא בצד ימין או
בצד שמאל למעלה או למטה,
אין עליו הגדרה של מקום, יחסית…
שישה צדדים-מסמלים את עולם החומר שיש לו צדדים, למעלה למטה, ימינה ושמאלה,
אבל האמצע, זו נקודה פנימית. זו הנקודה שמסמלת את הפנימיות בלי צדדים...
זו הפנימיות שמעניקה חיות לחומר.
כלומר הרוחניות שבתוך החומר- זו המחיה את החומר…
ימי השבוע הם דומים לגשם הפשוט שיש לו ששה קצוות והאמצעי שבשניהם -הוא יום השבת
הנקודה הפנימית -הרוחנית, שנותנת ומעניקה שפע וחיות לכל השישה ימים.
שורש האותיות ש.ב.ע מסמל את החיבור של חומר/גוף ורוח.
כיהודים, אנו מאמינים בקיום הנפש באדם וגם בקשר (הדו כיווני) שלה עם הגוף.
בסוגיה זו התעסקו פילוסופים רבים - ועמדה זו מכונה "דואליזם אינטרקציוניסטי".
על השאלה-כיצד מתקיימת אינטראקציה זו שמדובר בשתי מהויות מובדלות בהגדרתן? אל תנסו להשיב…
זהו פשוט פלא, "מִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים… "(מהפסוק באיוב ל"ז.ט"ז)
נ.ב בעייה זו נקראת בפילוסופיה בעיית הגוף - נפש ,או כפי שהגדירה ישעיהו ליבוביץ "הבעייה הפסיכו-פיזית". (באנגלית: psycho-physical problem)
הרמ"א (באורח חיים סימן ו סעיף א) כתב על פירוש וכוונת ברכת אשר יצר "ועוד יש לפרש שמפליא לעשות במה ששומר רוח האדם בקרבו, וקושר דבר רוחני בדבר גשמי, והכל הוא על ידי שהוא רופא כל בשר, כי אז האדם בקו הבריאות ונשמתו משתמרת בקרבו".
שאדם אוכל הוא שבע, האוכל מקיים את הקשר בין הגוף ובין הנפש. אם האדם לא יאכל , הוא פשוט ימות.
שמירת יום השבת בכל פרטיה ומצוותיה היא הנותנת חיות ושפע (גם חומרי-גשמי) לכל 6 ימי השבוע.
היא האמצע של השבוע!
היא ליבו של השבוע!
היא הנותנת "חמצן" לכל ששת ימי המעשה!
"כל השביעין חביבין…" אמרו רבותינו ז"ל (במדרש ויקרא רבה כ"ט. י"א).
א. בספר "ראשית חכמה" (לרבי אליהו די וידאש זצ"ל -שער הקדושה פרק שני) כתב: "ולפי מה שפירשתי לעיל שכל הימים יונקים מיום השבת, שיום השבת הוא נקודת המרכז שעליה תסוב עגולת הששת ימים,
נמצא השבת שורש שורש לכל ששת ימי השבוע, ולכך בכל יום ויום חייב להשפיע בו מקדושת שבת כמו שיתבאר….
וכן מצאתי שכתב הר' יוסף גיקטיליא ע"ה שיום שבת הוא נקודת מרכז לעגולה, זה לשונו: הבריאה כולה וכל הנמצאים שברא הקדוש ברוך הוא, כלם סוד גלגל, והכל ברא בנקודה אחת שהיא סוד שבת, והיא סוד מציאות עין כל גלגל, ובהמצא השבת שהיא סוד נקודת כל גלגל נמצאו ששת ימי החול סביבותיה, והשבת באמצע נקראת קדש, אין לה בן זוג, והיא מקור כל השפע וכל הטובה לעגולה, ואין לך גלגל שאין בו סוד שבת, וששת ימי החול כולם חוזרים בעגולה בשיעור מוכרח, עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע…
ושמעתי מפי מורי ע"ה שעל זה אמרו ז"ל (שבת דף סט ע"ב) ההולך במדבר ואינו יודע מתי יום שבת, מונה שבעה ימים מיום שנתן אל לבו שכחתו, ומקדש שביעי, שעושה קידוש והבדלה. הרי בפירוש כי הותר לו לעשות שבת אף על פי שבאמיתות אינו שבת, והיינו מטעם כי הנקודה האמצעית שהוא השבת הולך עם כולם להשפיעם, וכל יום ויום יש בו מקצת שבת, ולכן בכל יום ויום אינו עושה מלאכה יותר מכדי פרנסתו מפני שכל יום הוא ספק שבת…"
ב. בספר "שני לוחות הברית" (לרבי ישעיה הלוי הורביץ זצ"ל- מסכת חולין דף פ"ז) כתב "כבר האריך הפרדס וביאר… שיום השבת הוא נקודת המרכז שעליה תסוב עגולת הששת ימים, והוא נקרא נקודה אמצעית פנימית, כי דרך כל נקודה יש לה ו' קצוות כאשר נבאר, והנקודה קיום הקצות, והם חלל נקודה…
נמצא שכל הו' קצוות שהם הימים, שהם חללים, יש להם זוגות. אבל לנקודה אמצעית אין לה זוג, אם כן היא יחידה, וכל החללים שהם הקצוות מתמלאים ממנה, ולכן כל העושה מן הנקודות קצוות הוא חולל הוא הורס כל הקצוות…
ולכן אמר הפסוק (שמות לא, יד) מחלליה מות יומת, כי הוא עושה מן הנקודה שהיא יחידה והיא קודש, והיא קיום הקצוות שממנה יוצאים הקצוות הנקראים חללים והחללים מתמלאים ממנה, והוא עושה חלל מהנקודה כשאר חללים, מות יומת".
ג. ובספר הקדוש "פרי עץ חיים"(שער השבת פרק א) כתב המהרח"ו ז"ל בשם מורו ורבו רבינו האר"י ז"ל "ודע, כי אי אפשר רק על דרך זה, והוא, כי תוספות שבת, בסוד ד' חלקים - נשמה לנשמה, ונפש, רוח, נשמה. והנה תוספת נשמה לנשמה, מסתלק במוצאי שבת, וביום אחד בשבוע תשאר בו הנשמה. ואחר כך תסתלק גם אותו תוספות נשמה, לכן מצטער האדם כשמתענה ביום א', יותר משאר ימים. …
ותוספת הרוח ישאר עד יום ב' בשבת, ואח"כ מסתלקין.
ותוספת נפש ישאר עד יום ג' בשבת, ואחר כך מסתלק. לכן סוד הבדלה בשבת עד יום ג'. ומיום ג' ואילך, צריך לכוין ולהכין עצמו לקבלת תוספת של נר"ן של שבת הבאה:
נמצא ג' ימי השבוע הראשונים, הן מן שבת העבר. וג' ימי שבוע האחרונים הן מן שבת הבאה, וזה סוד שבת שהוא שביעי ורביעי.
והנה ביום ד' יכוין להכין לקבל תוספת משבת הבאה תוספת נפש.
וביום ה' יכוין לקבל תוספות משבת הבאה תוספת הרוח.
וביום ו' יכוין לקבל תוספת הנשמה. ועל ידי כך יבואו ג' תוספות אלו ביום השבת". עכ"ל.
ד. רבינו המהר"ל מפראג (רבי יהודה ליוואי זצ"ל) בספרו "גבורת השם" פרק מ"ו כתב " וכאשר תעיין ותמצא שהגשם יש לו חלופי ו' צדדין והם המעלה והמטה ימין ושמאל פנים ואחור, וכל שש צדדין אלו מתייחסים אל הגשמית בעבור שכל צד יש לו רחוק וזהו גדר הגשם.
אמנם יש בו שביעי והוא האמצעי שאינו נוטה לשום צד.
ומפני שאינו מתייחס לשום צד דומה לדבר שהוא בלתי גשמי שאין לו רוחק, ולפיכך יש גם כן לזמן המתייחס ומשתתף עם הגשם ששה ימים והם ימי חול, אבל השביעי קדוש,
ונמצא כי שבעה ימי שבוע הם דומים לגשם הפשוט שיש לו ששה קצות והאמצעי שבשניהם זהו ענין ששת ימי חול והשביעי הוא קדש."
ה. ובמקום אחר כתב רבינו המהר"ל מפראג ("דרך החיים" על פרקי האבות פרק ה' משנה ט"ו) ביתר ביאור " וכדי שתבין עוד עקרי הדברים, כבר בארנו לך..ומספר שבעה מורה על המדריגה שמתחבר ביחד הגשמי ובלתי גשמי. וידוע מספר שבעה כנגד שש קצוות והאמצעית שהוא נקרא היכל הקודש אשר ביניהם. ודבר זה ידוע אל הנבונים, כי מספר שבעה הוא כנגד שש קצוות והיכל הקודש שביניהם.
וידוע הששה קצוות הם מתייחסים ביותר אל הגשמי שהרי יש להם רוחק אשר הרוחק שייך אל הגשם, ואלו האמצעי אין לו רוחק כלל שהרי לא שייך רוחק באמצעי ולפיכך הוא מתיחס אל הבלתי גשמי, ולכך קראו האמצעי היכל הקודש אשר הוא בתוך שש קצוות לפי שהוא נבדל מן הגשם וזהו קדושתו.
והתבאר לך במבואר מאוד, כי מספר שבעה מורה על מדריגה למטה מזה שהוא מורה על מדריגת הבלתי גשמי עומד בגשמי.
ולפיכך תמצא בכל מקום כי במספר שבעה חול וקדושה, שבעת ימי שבוע, ששה ימי חול והשביעי הוא קודש, ובחדשים -השביעי גם כן קודש הוא חודש תשרי, ובשנים- ששה שני עבודה, והשביעית שמיטה והיא שנת קודש,
וכל זה מפני, כי מספר הששה הם חול, והם כנגד ששה קצוות הגשם שהוא חול ואלו השביעי הוא כנגד היכל הקודש שהוא השביעי והוא באמצע ודבר זה ידוע."
אנסה להסביר במעט את דבריו של המהר"ל מפראג.
לכל הצדדים -ימין, שמאל, למעלה ולמטה, יש את המקום/הצד שלהם.
אבל האמצע - אין לו שום צד, הוא לא בימין לא בשמאל לא למעלה לא למטה, הוא יחסית המנותק מהצדדים..
הוא אמנם נמצא באמצע של צד ימין וצד שמאל...אבל הוא בעצמו, אין לומר עליו שהוא בצד ימין או
בצד שמאל למעלה או למטה,
אין עליו הגדרה של מקום, יחסית…
שישה צדדים-מסמלים את עולם החומר שיש לו צדדים, למעלה למטה, ימינה ושמאלה,
אבל האמצע, זו נקודה פנימית. זו הנקודה שמסמלת את הפנימיות בלי צדדים...
זו הפנימיות שמעניקה חיות לחומר.
כלומר הרוחניות שבתוך החומר- זו המחיה את החומר…
ימי השבוע הם דומים לגשם הפשוט שיש לו ששה קצוות והאמצעי שבשניהם -הוא יום השבת
הנקודה הפנימית -הרוחנית, שנותנת ומעניקה שפע וחיות לכל השישה ימים.
שורש האותיות ש.ב.ע מסמל את החיבור של חומר/גוף ורוח.
כיהודים, אנו מאמינים בקיום הנפש באדם וגם בקשר (הדו כיווני) שלה עם הגוף.
בסוגיה זו התעסקו פילוסופים רבים - ועמדה זו מכונה "דואליזם אינטרקציוניסטי".
על השאלה-כיצד מתקיימת אינטראקציה זו שמדובר בשתי מהויות מובדלות בהגדרתן? אל תנסו להשיב…
זהו פשוט פלא, "מִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים… "(מהפסוק באיוב ל"ז.ט"ז)
נ.ב בעייה זו נקראת בפילוסופיה בעיית הגוף - נפש ,או כפי שהגדירה ישעיהו ליבוביץ "הבעייה הפסיכו-פיזית". (באנגלית: psycho-physical problem)
הרמ"א (באורח חיים סימן ו סעיף א) כתב על פירוש וכוונת ברכת אשר יצר "ועוד יש לפרש שמפליא לעשות במה ששומר רוח האדם בקרבו, וקושר דבר רוחני בדבר גשמי, והכל הוא על ידי שהוא רופא כל בשר, כי אז האדם בקו הבריאות ונשמתו משתמרת בקרבו".
שאדם אוכל הוא שבע, האוכל מקיים את הקשר בין הגוף ובין הנפש. אם האדם לא יאכל , הוא פשוט ימות.
שמירת יום השבת בכל פרטיה ומצוותיה היא הנותנת חיות ושפע (גם חומרי-גשמי) לכל 6 ימי השבוע.
היא האמצע של השבוע!
היא ליבו של השבוע!
היא הנותנת "חמצן" לכל ששת ימי המעשה!
"כל השביעין חביבין…" אמרו רבותינו ז"ל (במדרש ויקרא רבה כ"ט. י"א).
האקסל בטח ובטח שאינו מבין בכל הקשור לעניינים רוחניים...
אך ניתן להגדיר זאת באופן יזום ואקטיבי בפונקציית weekday.
איך זה נראה בשטח "למעשה"?
אז הנה הקוד בתא D8 למשל:
קוד:
=WEEKDAY(A8,13)וזהו הזמן להכיר את הארגומנט השני של פונקציית weekday.
בארגומנט זה, ניתן להגדיר את היום (המתחיל) שממנו ואילך ספירת הימים תתחיל וזהו הפלט שיוחזר מהפונקציה.
תוכלו לראות בלינק כאן את המספרים השונים שיש לכתוב בארגומנט השני של הפונקציה - Return_type.
במקרה כאן, המספר 13 אומר לפונקציה להתחיל את ספירת הימים מיום רביעי עד יום שלישי.
יום רביעי = 1
יום חמישי =2
יום שישי = 3
יום שבת = 4
וכו'
והנה יוצא ש-4 הוא המספר האמצעי בין 1 ל 7.
במבט פנימי,יום השבת הוא אמצעו של שבוע כאמור.
נפלא מאוד!
"לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה, כִּי הִיא מְקור הַבְּרָכָה…"
לינק לגיליון שיטס הכולל את השיטות לחילוץ היום מתאריך לועזי והמרתו ליום בעברית - מצורף כאן.
- Next article in the series 'אקסלומדע'ס': אקסלומדע'ס פרק 16 ▪︎ הלוגיקה מאחורי התאמה מדויקת/משוערת בפונקציית VLOOKUP ▪︎ ואיך זה קשור לאין מעבירין על המצוות?
- Previous article in the series 'אקסלומדע'ס': אקסלומדע'ס פרק 14 ▪︎ דו"ח רִבְעוֹנִי, מנין החודשים ביהדות ומה שביניהם ▪︎ היתרון של פונקציית CHOOSE באקסל ▪︎ ומה הקשר לראש השנה?
