הנושאים החמים
ימינה, שמאלה, קדימה ואחורה. "תמרורים" בפעולה. צילום: מתן זילברשטיין
לאחר שקראנו בכל הפרשיות האחרונות את מסעות אברהם אבינו בארץ ישראל (בעיקר בדרך האבות, הלא היא כביש 60 ו-"דרך ההר"), החלטתי שאפשר לפרסם את הטור על האותיות שאתם פוגשים בדרכים, גם בסתם יום של חשוון.
אבן מיל רומית, על דרך האבות בגוש עציון, בסמוך ליישוב אלעזר. יש סיכוי טוב שאברהם אבינו הלך כאן לעקדת יצחק. צילום: ויקימדיה, Djampa
סימון הדרכים לעיר מקלט הוא מצווה מן התורה, וכן מופיע במסכת שקלים שהיו מתקנים את הדרכים לערי המקלט (לרבות שילוט) בט"ו באדר.
שילוט דרכים וגל עד לזכרו של אהרון גרוס הי"ד, בחברון. צילום: חנניה הרמן, לע"מ
בניגוד לאבן מיל רומית, שאפשר לעצור לידה ולראות מה כתוב עליה, שכן עוברים לידה ברגל (וגם אם אנחנו בסוס ועגלה - לא מסוכן לרדת לבדוק), הרי שהשילוט של הדרכים המודרניות צריך להיות ברור יותר - גם לנוסעים ברכב פרטי. לכן, הדרישות העיקריות מהשילוט הן:
1. קריאות.
את השלטים רואים מתוך רכב, בשעה שצריך להתעסק בעוד דברים (שמירת מרחק, ילדים ברכב וכד'), ולהחליט לאן פונים, לפעמים כמה מאות מטרים לפני הפניה. זאת, בשעה שנוסעים במהירות גבוהה.
ליוצרי הפונטים לפני כמה עשורים זו היתה דרישה חדשה מאוד. כמה מהר הרכב נסע ביחס למה שהיה לפניו? הדרך בסוס מיפו לירושלים לקחה לפני כמאה שנה לפעמים יותר מיום אחד, והדרך מפתח תקווה לתל אביב ארכה שעה (טוב, זה גם היום). לאחר סלילת כביש ז'בוטינסקי בתקופת המנדט הבריטי הדרך התקצרה ל-13 דקות (הרכבת הקלה, אגב, גם מבטיחה 13 דקות).
לאחר סלילת הכביש לירושלים הדרך לקחה כשעתיים ל-60 ומשהו ק"מ (50 קמ"ש בקטעים ה'מהירים'). בקיצור, המהירות עמה הפונט היה אמור להתמודד בהיווסדו היא קצת מעל 60 קמ"ש.
שילוט דרכים בדרך לירושלים, ככל הנראה לפני הסיכום על הפונט התקני. צילום: לע"מ, ללא קרדיט
הדרך לירושלים בלטרון, מיד לאחר מלחמת ששת הימים. צילום: אילן ברונר, לע"מ. כאן כבר ניתן להבחין בפונט כמעט כמו שהו היום.
2. שמות ארוכים של יישובים
לא לכל היישובים קוראים קדימה, צורן, חריש, וכד'. יש יישובים עם שמות ארוכים יחסית (נצרת עלית, ביר-אל מחסור, מודיעין עלית), שצריכים להיכנס בשלטים קטנים יחסית.
תחנת הרכבת בתל אביב. צילום: סער יעקב, לע"מ
3. עבודה רב לשונית
כמעט בכל השלטים מופיעה יותר משפה אחת: עברית, אנגלית ולפעמים ערבית.
4. קריאות טובה גם בתנאי ראות מורכבים (לילה, ערפל) - בעיקר של האותיות הדומות אחת לשניה (ו' וז', למשל).
5. בולטות ביחס לשאר הדברים בסביבה
מהנדסי מע"צ מצאו מספר פתרונות לדרישות הללו:
צבע השלט הוא אחיד (ירוק - דרך רגילה; כחול - דרך מהירה; חום - אתר תיירות). האותיות הן לבן על גבי שחור, לא עומדות "באוויר", ולא שחור על גבי לבן , כיוון שרקע לבן שחשוף יותר ללכלוך והשחתה.
מחזיר אור - כדי שיהיה קריא גם בלילה ובמזג אוויר גשום.
צורה - מלבן, כשהשלט מעל הדרך או חץ, כשהשלט בצידי הדרך.
ופונט - שעליו נדבר הפעם.
צבע השלט הוא אחיד (ירוק - דרך רגילה; כחול - דרך מהירה; חום - אתר תיירות). האותיות הן לבן על גבי שחור, לא עומדות "באוויר", ולא שחור על גבי לבן , כיוון שרקע לבן שחשוף יותר ללכלוך והשחתה.
מחזיר אור - כדי שיהיה קריא גם בלילה ובמזג אוויר גשום.
צורה - מלבן, כשהשלט מעל הדרך או חץ, כשהשלט בצידי הדרך.
ופונט - שעליו נדבר הפעם.
כמה דברים בולטים על הפונט: ראשית, הפונט המקורי עוצב בידי מהנדסים ולא טיפוגרפים. הם עיצבו פונט צר שמבוסס על הצורות שקל למהנדסים לייצר: צורות גיאומטריות (עיגול, משולש ומלבן בעיקר). התוצאה היא פונט קריא מאוד, ניתן לייצור תעשייתי וכמעט חסר רגש.
מה הייתרון של פונט צר? לפעמים צריך להכניס יותר משם של יישוב אחד על השלט, וכל זה ב-2 או 3 שפות.
מה הייתרון של פונט גיאומטרי? פונט גאומטרי כמעט לעולם יהיה יותר בולט מפונט קליגרפי (המבוסס על תנועת היד עם קולמוס על גבי נייר), כי הצורות הלא-טבעיות הן החריגות בנוף, והעין מתייחסת קודם כל לחריג והבולט ורק אז לכל השאר.
הפונט במחשב
הפונט עבר דיגטציה (כלומר, הכנסה למחשב) על ידי שלושה יוצרים בשלושה שמות שונים. הגרסא החשובה מביניהן היא "היציאה הבאה", שעיצב יאנק יונטף. הגרסא הרשמית של מע"צ (על פי ספר התמרורים) היא האות 'תמרורים' של מסטרפונט. כמו כן, בגזרת האותיות החנימיות יש את טורינג של מאיר סדן שהוא גם פונט חינמי (בשיחה מקדימה לכתבה זו עם עם מאיר סדן הוא המליץ על הגרסא של ינק יונטף).
דו לשוני: לפי הנחיות התמרור הרשמיות, הכיתוב בשילוט בדרכים בין עירוניות ייעשה באמצעות הגופנים כדלקמן:
א. עברית – "תמרורים" (Bold Tamrurim)
ב. אותיות לטיניות - Bold Triumvirat
ג. ערבית – "מדינה" Bold Medina
(מקור)
בפונטים המסוקרים: טורינג הינו דו לשוני, אם כי אין זהות מספקת בעייני בין הלועזי לעברי - הלועזי הוא Blue Highway עיצב ריי לאראבי, שגם הוא מבוסס על פונט שלטי הדרכים בארה"ב וקנדה, ולא על הסגנון הצורני של האות העברית.
(במאמר מוסגר: אני לא בטוח שהדו לשוני המוצע על ידי רשות התמרור הוא דווקא זה המוצלח, אבל הוא רלוונטי לכל מי שמנסה לבנות עיצובים המבוססים על שילוט הדרכים בישראל, והפעם נסתפק בו.)
איתנו מאז: ככל הנראה שנות קום המדינה. תמרורים - מאז שמסטרפונט עשו את הדיגטציה (סוף שנות המ"מים - ה-80, או קצת אחר כך?), היציאה הבאה - תש"ס (2000), היציאה הבאה מעוגל - תשע"ד (2014).
"תמרורים" ביישוב בדולח בגוש קטיף, תשס"ה. צילום: משה מילנר, לע"מ. במרווח רחב הפונט נראה מיושן משמעותית מאשר במרווח צר. אפשרות אחרת: הפונט בגדול נעשה באופן ידני, ותוכן השלט נעשה בגופן הסטנדרטי של מע"צ.
אופי ושימושים: אות בולטת למרחוק בגלל הצורות הגאומטרית שלה (העין שלנו אגב מאוד נמשכת לצורות גאומטריות, למרות שיש טענה שבקרב בני הדור התעשייתי והלאה שגר בערים היום הדבר הנדיר בעין הוא דוחקא הצורות הטבעיות ולא אלה הגאומטריות), טובה לכותרות, טקסטים קצרים, כותרות משנה, קטלוגים ומודעות. לא אות ספר ולא טובה לטקסטים רצים ארוכים.
ניקוד: המשקלים של יאנק יונטף תומכים מעולה בניקוד. עם זאת, כמו שניתן לראות בספייסמן של הפונט התוצאה בטקסטים ארוכים לא מרשימה בגלל האופי הצורני של האות. היינו מציעים לעשות כמו מע"צ (סליחה, נתיבי ישראל) ולהשתמש בניקוד רק לצרכי המילה מחלף...
"טורינג" ו"תמרורים" אינם מכילים ניקוד מלא (חסרים חלק מהניקודים).
תמרורים של מסטרפונט. בא ב-4 משקלים שימושיים.
התאמה למסך: מבחינת המאפיינים הבסיסיים, הפונט אמור לעבוד טוב במסך, אך פונטים רחבים ממנו עשויים לעבוד טוב יותר. מתי נתקלתם באות מסך צרה? מתוך המעט שיש בעברית, ניתן למנות רק את אופן סאנס העברי ואולי עוד אחד.
בקיצור: לכותרות מסך זה סבבה. לטקסט רץ קצת פחות ולכן לא היינו ממליצים עליו לטקסטים ארוכים.
חסרונות מיוחדים: כאמור- פונט צר שכמעט ואינו משדר רגש.
טורינג של מאיר סדן. חינם. רוצו להוריד (קישור בסוף הכתבה).
אזור חיוג: צה"ל, אורבני, עיתונות, מגזינים, קטלוגים. הפונט לא מאוד חדשני אבל מאוד נשכני, ברור ונחוש באופיו.
על אותה משבצת: פונטים רבים מספור. מכיכר דיזנגוף של מסטרפונט, נרקיס צר, אלמוני צר, פרקטיקה, מטאלי, מרים לכל גרסאותיה, שומרי משקל, תמליל צר ורפורמה צר ועוד ועוד.
חשוב לשים לב בבחירת הפונטים המקבילים לאיזונים בין בולטות גאומטרית לקריאות.
נגישות: הפונט הזה הוא, בהגדרה שלו, פונט קריא. לכן מבחינת הנגישות של הפונט הוא בדרגה גבוהה יותר, כי ניתן להגדיל בקלות בין האותיות. הזויות נעימות ולא חדות מידי. פונט מעוצב על ידי מהנדסים שחושבים על השימוש ולא על היופי.
"היציאה הבאה" במודעה של AMPM. יצר: משרד הפרסום גרייט.
כת
משמש במיתוג את: שילוט הדרכים בישראל; am
m, רשת הסופרמרקטים העירונית שנכון להיום נושאת עליה את דגל האורבניות התל אביבית ולצערנו גם חילול השבת.מעניין: לחובבי הטיפוגרפיה ניצן לראות איך שינוי קל בקצוות האותיות הביא לנו את היציאה הבאה מעוגל, שעם קצוות מעוגלים ממש קטנים בקצה האותית מביא בשורה שונה על אותו שלד אות.
ניתן לראות איך פונטים שונים יכולים לשבת על אותו שלד ולהראות שונים לחלוטין.
היציאה הבאה של יאנק יונטף. 4 משקלים מצוינים.
ספייסמן:
תמרורים, מסטרפונט
היציאה הבאה + היציאה הבאה מעוגל, יאנק יונטף
תמרורים מעוגל, מסטרפונט
טורינג, ספייסמן + הורדה חינם לשימוש לא מסחרי- מאיר סדן
נ.ב.
בעקבות הערות על כך שהשילוט בדרך בגין בירושלים וכן בכביש 2 בחיפה כתוב בנרקיס תם: אז כן. לפי ספר התמרורים הרשמי של ישראל, בדרכים פנים עירונים גופן השילוט הוא נרקיס תם בינוני. ככה זה נראה בתקנות:
בהזדמנות אחרת נכתוב על נרקיס תם, שהבן או האח החורג שלו הוא "אריאל", שמשפיע עלינו עד היום.
נרקיס תם בחיפה. צילום: Google Street View, 2015.
