זכויות בניה על הגג

בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה ... תַּרְאֵם נִסֶּיךָ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת ... לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה

מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַיי כָּל הָאָרֶץ: עִבְדוּ אֶת יי בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה: דְּעוּ כִּי יי הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ (ולא) וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ: בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ: כִּי טוֹב יְהוָֹה לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ:
מצוקת הדיור פושטת ואיתה עולים הרעיונות למקומות מגורים נוספים,
אדם גר בקומה הגבוהה בבניין האם ואיך יש לו אפשרות לבנות על הגג?
ככלל גג הוא רכוש משותף של כל דיירי הבניין (פעמיים מדובר בכמה כניסות ובעשרות דיירים), ישנם מצבים בהם ניתן להצמיד חלקי גג לדירות מסוימות כולל רישום בטאבו, אך גם מי שהגג מוצמד אליו לא בהכרח שיש לו זכויות בניה על הגג.
כאמור יש בעלות על הגג ויש זכויות בניה.
כאשר בעל הדירה הגבוהה רוצה לבנות על גג הדירה, מספיקה לו הסכמה בכתב מ- 75% מדיירי הבניין, פעמיים וכדי לקבל הסכמה זו יאלץ לשלם לדיירים סכום כסף על ויתורם על זכיות הבנייה שלהם בגג. לאחר שהדייר חתם אין לו אפשרות לחזור בו מהסכמתו.
דייר בבניין המתנגד לבנייה יוכל להתנגד רק אם יוכיח שהבנייה מפריע לו לאוויר לאור וכד' מה שבדרך כלל לא שייך כי הדירה נבנית על הגג.
צריך לעמוד על הנקודה שגם לאחר הבנייה על הגג, עדיין הגג הוא רכוש משותף ושייך לכלל הדיירם הקיום של הדירה החדשה הוא בזכות ויתור הדיירים על זכויות הבניה שלהם אבל לא על הגג עצמו.

סעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, מגדיר "שטח משותף" כחלקי הבית המשותף שלא רשומים כדירות, המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם. לפי סעיף 31(א)(1) לחוק המקרקעין, כל דייר בבית משותף רשאי לעשות בשטחים המשותפים שימוש סביר, ללא צורך בקבלת הסכמת יתר בעלי הדירות, כל עוד השימוש לא יפגע ביכולתם של שאר הבעלים לעשות שימוש סביר בשטחים המשותפים.

לאחרונה יצא פס"ד שבו נידון האם התחייבות קבלן להצמדת זכויות הבנייה על חלק מגג הבניין, לדירה מסוימת בבית משותף, מקנות לבעלת הדירה גם את הבעלות באותו חלק מהגג. המחלוקת היתה בין התובעת, בעלת דירה בבית משותף, לבין הנתבעים- הקבלן ויתר בעלי הדירות בבניין, בנוגע לשאלת בעלות התובעת על חלק משטח גג הבניין, הדרוש לשם מימוש זכויות הבניה שבבעלות התובעת.
התובעת חתמה על הסכם, שבמסגרתו רכשה מהקבלן דירה בקומה האחרונה בבניין מגורים בתל אביב. לאחר מסירת הדירה לתובעת ולאור סכסוך משפטי שבו טענה התובעת לליקויי בנייה משמעותיים, התובעת והקבלן חתמו, במסגרת יישוב אותו סכסוך, על נספח להסכם, שבמסגרתו התחייב הקבלן, שבבעלותו נותרו כל זכויות הבנייה בבניין, והוסכם שלדירת התובעת יוצמדו זכויות הבנייה העתידיות על שטח גג הבניין שמעל הדירה, והיא גם תוכל לבצע בנייה, מבלי להידרש להסכמת שאר בעלי הדירות.
הדיירים הגישו תביעה כנגד אותה דיירת בטענה שהגג הוא רכוש משותף והם מתנגדים לשייך אותו אליה.
בית המשפט פירש את המפרט הטכני, בכל הקשור למהותו של הגג, כך שהשטח במחלוקת, כפי מצבו הפיזי במועד שהוא נמכר, במסגרת ההסכמים עם הדיירים, הוא רכוש משותף המיועד "למיתקנים על הגג".
נפסק כי לתובעת ניתנו "זכויות הבנייה העתידיות" לצורך בנייה על גג הבניין שמעל הדירה ואף נקבע כיצד תחושב חלקה של התובעת בזכויות הבנייה, אם יינתנו בעתיד, בית המשפט קבע כי אין בסעיף זה דבר המקנה לתובעת כיום זכויות בגג עצמו, להבדיל מזכויות בנייה עתידיות, ככל שתהיינה.
הנספח אינו קובע ששטח המחלוקת יוצמד לדירתה של התובעת, אלא רק מקנה לה זכויות בנייה עתידיות בשטח המחלוקת: גם אם התובעת תנצל את זכויות הבנייה העתידיות לצורך בנייה על השטח במחלוקת, כנראה גם השטח הבנוי כאמור יהיה בגדר "רכוש משותף"!
לסיכום גם אם קיבלתם הסכמה מ75% מהדיירים לזכויות בניה על הגג ובניתם דירה, עדיין הדירה עומדת על שטח רכוש משותף, כל עוד הגג לא הוצמד בטאבו.

“הצמדה” מהווה הוצאת חלק מסוים מתוך הרכוש המשותף, והצמדתו לדירה מסוימת. באופן זה, אותו השטח יוצא מהרכוש המשותף, ועובר להיות קניינו של בעל הדירה שאליה הוצמד. יש אפשרות לקבוע, בהסכמה, בצורה ברורה ומפורשת, הצמדת רכוש משותף לדירה מסוימת, סעיף 62(א) לחוק המקרקעין קובע כי גריעה מהרכוש המשותף והצמדת חלקים ממנו לדירות דיירים מסוימים, כפופות להסכמת כל בעלי הדירות, פה אחד, ובלעדיה אין היא תקפה. על פי החוק, ההצמדה היא “עסקה במקרקעין”, לכל דבר ועניין, ומחייבת דיווח למיסוי מקרקעין. לאחר הדיווח, יש לבצע רישום/ בקשה לתיקון צו הבית המשותף. כך, מקבלת העסקה תוקף קנייני.

אין באמור לעיל בכדי להוות משום יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית, הכתוב לעיל מהווה תיאור כללי בלבד ובלתי מחייב.
על המחבר
אביגיל עו"ד יועצת מס
הכותבת עורכת דין ויועצת מס בעלת תואר ראשון בחשבונאות ומערכות מידע ובעלת תואר ראשון במשפטים עוסקת בדיני החוזים, מקרקעין (חוזי מכר ורכש), מיסוי מקרקעין, תאגידים (הקמה ופירוק), מכתבי התראה, תצהירים, דיני עבודה, החזרי מס וגילוי מרצון.

אין באמור לעיל בכדי להוות משום יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית, הכתוב לעיל מהווה תיאור כללי בלבד ובלתי מחייב . בכל מקרה יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני מעורך דין.

בברכה,
אביגיל כלאב עורכת דין ויועצת מס
0555-695-260

תגובות

כמה נקודות חשובות א. גם אם השכנים נתנו זכות בנייה על הגג הגג שייך להם(את כותבת את זה אבל מתחילה עם האופן ההפוך)
ב. אשמח למקור שהשכנים אינם יכולים לחזור בהם(נניח אם חתמו לשכן והוא עוד לא בנה ויש אפשרות לתמ״א הם לא יכולים לעכב בעדו כבר? הרי הגג שלהם)
ג. גם אם השכנים חתמו חובה על הבונה שהוא בד״כ ההוא שגר למעלה לפצות כספית את השכנים על השווי הכספי של הרכוש המשותף. אפילו אם הוא בנה לפני שנים! חפשו בגוגל דמי היוון(זה שהשכנים לא ידעו את זה לא אומר שהוא לא צריך לשלם להם כך פוסק הרב ברוורמן מביתר מלבד זה שכך הוא החוק)
אם הם ויתרו זה משהוא אחר אך האם הם ידעו שמחוייבים לשלם על זה?
ה. כל הנ״ל נוגע לבנינים ישנים בבנינים חדשים בד״כ כבר כתוב בתקנון כי הגג מוצמד לדירה שמתחת (לפעמים אין בהם דודי שמש אלא רק מערכות חימום או פתרונות אחרים)
 
כמה נקודות חשובות א. גם אם השכנים נתנו זכות בנייה על הגג הגג שייך להם(את כותבת את זה אבל מתחילה עם האופן ההפוך)
ב. אשמח למקור שהשכנים אינם יכולים לחזור בהם(נניח אם חתמו לשכן והוא עוד לא בנה ויש אפשרות לתמ״א הם לא יכולים לעכב בעדו כבר? הרי הגג שלהם)
ג. גם אם השכנים חתמו חובה על הבונה שהוא בד״כ ההוא שגר למעלה לפצות כספית את השכנים על השווי הכספי של הרכוש המשותף. אפילו אם הוא בנה לפני שנים! חפשו בגוגל דמי היוון(זה שהשכנים לא ידעו את זה לא אומר שהוא לא צריך לשלם להם כך פוסק הרב ברוורמן מביתר מלבד זה שכך הוא החוק)
אם הם ויתרו זה משהוא אחר אך האם הם ידעו שמחוייבים לשלם על זה?
ה. כל הנ״ל נוגע לבנינים ישנים בבנינים חדשים בד״כ כבר כתוב בתקנון כי הגג מוצמד לדירה שמתחת (לפעמים אין בהם דודי שמש אלא רק מערכות חימום או פתרונות אחרים)
באופן פשוט שכן שחתם לא יכול לחזור בו, אפשר דרך במ"ש לחזור מההסכמה רק אם יש נימוקים כבדי משקל, אפשרות סיכול תמ"א 38 יכולה להוות טענה.
 
ה. כל הנ״ל נוגע לבנינים ישנים בבנינים חדשים בד״כ כבר כתוב בתקנון כי הגג מוצמד לדירה שמתחת (לפעמים אין בהם דודי שמש
אם הגג מוצמד לדירה שמתחת זה אומר שהגג אינו רכוש משותף בכלל?
מה ההשלכה מבחינה כספית? על הבונה לפצות כספית את שאר הדיירים?
 
אם הגג מוצמד לדירה שמתחת זה אומר שהגג אינו רכוש משותף בכלל?
מה ההשלכה מבחינה כספית? על הבונה לפצות כספית את שאר הדיירים?
אם הגג מוצמד הוא רכוש פרטי ולא משותף אך עדיין צריך הסכמת הדיירים על מנת לבנות.
כדי להגיע להסכמת הדיירים נהוג לשלם להם זה לא עניין של חוק אלא סכום שיניח את דעתם.
 
יש עוד נושא והוא זכות תכנונית דהיינו שכנים שחתמו על הגשת תוכניות לעירייה עדיין לא העבירו זכות קנינית אלא זכות תכנונית
וכמו שכתבת שתמ״א 38 זה סיבה לשכנים לחזור בהם(טרם הבנייה) וזה בד״כ המקרה
ֿכמו כן תעיתי דמי איזון (בטעות כתבתי דמי היוון)
כמו״כ צריך לדעת שהיום הדירה על הגג לא חייבת להיות מוצמדת דווקא לדירה מתחת
(ניתן להוציא עליה אישורים בנפרד)
כמו״כ אין דבר כזה לפחות בירושלים גג שאי אפשר לבנות עליו יש מספיק יזמים שמוכנים לקנות את זה כחתול בשק(המציאות הוכיחה שהם הצליחו ;) )
 
ואם הגג מוצמד לדירה ובנו עליו, הוא יכול להוסיף קומה נוספת או חייב הסכמת השכנים שוב? מקרה שנתקלתי
 
במקרה כזה מה החוק?
א' שכן מקומה תחתית קנה גם גג שלא מעל לדירתו
ב' או שקנה גג שמעל לדירתו ועוד גגות שליד הרבע שמעליו
האם זה יצמד כנכס אחד עם הדירה על אף המרחק (מקרה א' {גם בב'})
מי יקבל אישורים בעיריה אם בכלל לבניית הגג
 
כתבת"דייר בבניין המתנגד לבנייה יוכל להתנגד רק אם יוכיח שהבנייה מפריע לו לאוויר לאור וכד' מה שבדרך כלל לא שייך כי הדירה נבנית על הגג."
יש כ"כ הרבה סיבות להתנגדות שלא ציינת - ולא מהחוקים הייבשים שצטטת מהספר אביא כמה :
א מכיוון שהקבלן נותן אחריות על האיטום וכו" הקשורים לגג , ועל ידי הבנייה נופלת האחריות , וגם אם בית משפט אומר שיש אחריות , יכול השכן לטעון נוח לי לעמוד מול החברה כאשר יש נזקי רטיבות וכד, ולא מול השכן שבנה ( וכל שכן שלא בבית משפט ) - וזו טענה תקיפה מידיעה ונסיון
ב בדרך כלל מטרת השכן הבונה היא ליחידות ולא לצורך הרחבה -- מאה אחוז , מהאישורים הניתנים בערייה היא למטרת הרחבת דיור ולא למטרת השכרה ברור מאליו שאם השכן מביא הוכחות מוצקות שכך היא המטרה הרי שיש באפשרותו להתנגד בבית משפט בקלות , ובוודאי שאחרי שבנו הוא מוכיח זאת בקלות
ג ישנה טענה מעניינת שמתבססת על הפן ההנדסי -- הרבה מההרחבות והבניה המציקה , לצערינו מתבססת על הסכמת מהנדס כי אופן הבנייה לא מזיק לשאר הדירות , עד כאן הכל טוב ויפה , אבל בא ונחשוב על טענה כזו : הרי בניין דירות אמור להחזיק לפי תקן הבנייה הישן 70-80 שנה - מכאן ואילך יאלץ לעבור ע"י כל השכנים שיפוץ , ובמידה ולא יעשה כך יקבל התרעות מהערייה , בא נניח שעם השתפרות חומרי הבנייה בניין יחחזיק 150 שנה - כל זאת בשקלול המשקעים , התיישנות , ותזוזות קרקע , אך ברגע שיש לו "הרבה תזוזות קרקע "( והרבה מאוד....) פתיחות מכאן ומשם , פלסטרים - תלישות של הבידוד -- אז נכון מהנדס אומר שעכשיו זה לא מזיק לבניין אבל ברור שמ150 שנות קיום ללא צורך בשיפוץ ירדנו ל120 ועל כזו טענה יש לדון (| אני אומר את זה אחרי שיחה עם מהנדס בכיר )
 
ממש מעניין אותי:
בניין חדש יחסית שהגג הוא שטח משותף כמובן של כל הדיירים
ויש אופציה לבניה שתמומש ביום מן הימים ששייך לרבע מהדיירים (לצד אחד של הבניין שבונים יחד חדר או שניים לאורך כל הגובה).
- האם הגג של החדר הזה ג"כ הופך להיות שטח משותף?
הרי הוא נבנה רק על ידי 5 משפחות, אם הם מוכנות לתת אותו בטאבו או משהו דומה לדייר הגבוה, זה עוזר?
או שתמיד תמיד השטח הזה שייך לכל תושבי הבניין?
במילים אחרות: הרי הדייר הגבוה לא חייב לבנות את החדר בקומה שלו ואז ודאי שהגג של כל החדר הזה בשימושו הבלעדי (אם ישתתף איתם בבניה לדוגמא ולא יתבעו ממנו כסף על זה), אם הוא מחליט מחר לבנות את החדר - הגג שייך לו?
 
שלום וברכה
איך אפשר לדעת אם הגג שמוצמד הוא קנין פרטי או שהוא בבעלות משותפת?
כלומר איך אפשר לדעת לגבי זכויות הבניה על גג שמוצמד למי הם שייכות לבעל ההצמדה או לכל הבנין?
(ובמקרה שזה שייך לכולם במה מתבטאת ההצמדה???9

תודה רבה
 
שלום וברכה
איך אפשר לדעת אם הגג שמוצמד הוא קנין פרטי או שהוא בבעלות משותפת?
כלומר איך אפשר לדעת לגבי זכויות הבניה על גג שמוצמד למי הם שייכות לבעל ההצמדה או לכל הבנין?
(ובמקרה שזה שייך לכולם במה מתבטאת ההצמדה???9

תודה רבה
גג מוצמד יודעים לפי הטאבו.
זכויות בניה יכולות להצמד לדירה מסוימת רק לאחר הסכמת הדיירים.
כדי לוודא שזכויות מוצמדות צריך רישום מפורש של הצמדת הזכויות במסגרת התקנון של הבית המשותף.
 
מה קורה אם השכנים וויתרו על הגג, הזכות של הדייר בקומה האחרונה שקיבל את הגג היא רק לעוד קומה או עד השמיים?
 
מה זה אומר? וזה רק אם במסמך כתוב "עד מלוא זכויות הבניה" או שזה הברירת מחדל?
זכויות הבניה נקבעות על ידי רשויות התכנון והבניה ומעוגנות בתכניות בניין עיר (תב"ע).
אפשר לבנות עד לניצול זכויות הבניה שרשומות בתב"ע.
 
גג מוצמד יודעים לפי הטאבו.
זכויות בניה יכולות להצמד לדירה מסוימת רק לאחר הסכמת הדיירים.
כדי לוודא שזכויות מוצמדות צריך רישום מפורש של הצמדת הזכויות במסגרת התקנון של הבית המשותף.
הגג שלי מוצמד בטאבו
אבל אני לא רואה בתקנון הבית המשותף מידע לגבי הצמדת או אי הצמדת הזכויות
את יכולה לכוון אותי?
תודה!!
 
הגג שלי מוצמד בטאבו
אבל אני לא רואה בתקנון הבית המשותף מידע לגבי הצמדת או אי הצמדת הזכויות
את יכולה לכוון אותי?
תודה!!
ראשית זכויות בניה שייכות לכלל הדיירים,
שנית, ניתן לבדוק:
  • באתר האינטרנט של רשות מקרקעי ישראל. בדיקת הזכויות נעשית על פי מספר גוש חלקה. בדיקה כזו הינה כרוכה בתשלום אגרה.
  • באתר של הרשות הממונה על המקרקעין תחת הלשונית – מידע תכנוני.
 
עד ניצול מלוא זכויות הבניה
שלום וברכה
רצינו לשאול, אצלנו בבניין הגג היה מוצמד לקומות העליונות. זכויות הבנייה בתב"ע כללו רק קומה אחת, אבל השכן בנה בלי רשיון קומה נוספת.
האם השכנים יכולים לדרוש זכויות בקומה הנוספת, או שגם הגג העליון שנבנה על ידו שייך לו ובעצם הוא יכול לבנות עד לשמיים? [בלי להתייחס לעבירת הבנייה כלפי העירייה]
השכן טוען שבתקנון בית משותף בבניין שלנו נכתב שחור ע"ג לבן כדלהלן: כל תוספת שתיבנה ע"י בעל דירה כלשהי על שטח המוצמד לדירתו ו/או כהרחבה לדירתו, יהיה שייך לו בלבד לרבות הגג/גות החדש/ים שיווצרו כתוצאה מהבנייה הנ"ל.
נשמח מאוד לעזרתכם
בתודה רבה מראש
 
שלום רב,
אולי יש מישהו שיודע,

1.לאחר קבלת אישור התב"ע, כמה אחוזים מהדירים צריך להחתים בשביל התרי בניה?
2. מי שחתם על תב"ע יכול להתנגד? ואיזה טענות יכולות להתקבל?
 

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


קהילת פרוג מודה לקב"ה יחד עם כלל ישראל על חיסולו של רב המרצחים מלבנון

בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה ... תַּרְאֵם נִסֶּיךָ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת ... לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה

א מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַיי כָּל הָאָרֶץ:ב עִבְדוּ אֶת יי בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה:ג דְּעוּ כִּי יי הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ (ולא) וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ:ד בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ:ה כִּי טוֹב יְהוָֹה לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ:
נקרא  10  פעמים

אתגר AI

תחל שנה וברכותיה • אתגר 117

לוח מודעות

More from אביגיל עו"ד יועצת מס

שתף את המאמר

למעלה