הנושאים החמים
"קורה לי לפעמים שאני חוזר הביתה אחרי הישיבה ומוצא את עצמי עצבני.
בלי סיבה מיוחדת, סתם ככה מתרגז בלי פרופורציות על כל שטות,
מטיח דברים בכעס ומתנהג בצורה שאחר כך אני מתחרט עליה.
זה קרה לי לאחרונה די הרבה, ולא טוב לי עם זה.
יש לך אולי כיוון להבין למה זה קורה לי?"
(שאלה של בחור יקר בקו סייעתא)
הנה התשובה שעניתי לו:
יכולות להיות כל מיני סיבות, כמובן.
אני רוצה להציע לך אפשרות אחת, די נפוצה, שווה שתבדוק אותה.
יש סולם שנקרא 'פאסיבי, אגרסיבי, אסרטיבי'.
לא להיבהל מכל המילים בלועזית... זה ממש פשוט.
'פאסיבי' זה מישהו שלא פועל. סופג ולא מגיב.
'אגרסיבי' – מישהו שפועל בצורה תוקפנית.
'אסרטיבי' זה מי שעומד על שלו בצורה שלא תפגע באחרים.
ההתנהגות האידיאלית, הכי נכונה, היא כמובן זו האסרטיבית.
אתה יודע מה אתה רוצה ופועל בצורה שלווה ורגועה כדי להשיג את זה.
להיות אגרסיבי אנחנו מבינים שזה לא ממש מוצלח.
מי רוצה להיות חבר של אדם אגרסיבי שכועס ותוקף בכל פעם שהוא רוצה להשיג משהו.
הפאסיבי נשמע לנו אחד פרווה כזה. הוא בסך הכול בסדר, לא עושה שום דבר רע לאף אחד.
פעם היו קוראים לזה למל"מ (לא מועיל לא מזיק).
אבל מה שמעניין זה שהרבה מאוד פעמים קורה שאותו פאסיבי הופך לאגרסיבי
כשהוא חווה משהו, זה לא באמת 'לא מזיז לו',
אלא הוא דוחף את זה עמוק פנימה, ובשלב מסוים הכול מתפרץ באגרסיה.
יכול להיות שמישהו פגע בך בישיבה,
ואתה היית פאסיבי. 'כאילו' לא נפגעת והמשכת הלאה.
או שראית בחור לומד ממש טוב, וקצת קנאת בו,
או שלא הבנת את השיעור, ונעשית מתוסכל,
או שבבוקר היית בטוח שהיום אתה הולך ללמוד עם כל השטייגען, ובסוף היום אתה קולט שעוד פעם נגררת לפטפוטים.
נגמר היום ואתה מרגיש ריקנות. מין תחושה כזאת של 'מה כבר עשיתי היום, אוף'.
עכשיו, בישיבה לא היית אגרסיבי. לא צעקת, לא הרמת קול, לא התחצפת, לא עשית שום דבר עם הרגשות האלה.
נשארת פאסיבי. ילד טוב בני ברק. מקסים.
אבל אחרי כמה שעות הגעת הביתה ופתאום הפכת להיות... אגרסיבי.
פתאום כל הרגשות הקשים יוצאים אפילו בלי לשאול אותך וגורמים לך להיות עצבני על כל העולם.
יכול להיות שהמודל הזה של פאסיבי שהופך לאגרסיבי הוא מה שקורה אצלך?
<a href="https://www.freepik.com/free-vector...=16&uuid=7b841410-3bfd-427e-a82c-2ea2d0fa0b04">Image by storyset on Freepik</a>
בלי סיבה מיוחדת, סתם ככה מתרגז בלי פרופורציות על כל שטות,
מטיח דברים בכעס ומתנהג בצורה שאחר כך אני מתחרט עליה.
זה קרה לי לאחרונה די הרבה, ולא טוב לי עם זה.
יש לך אולי כיוון להבין למה זה קורה לי?"
(שאלה של בחור יקר בקו סייעתא)
הנה התשובה שעניתי לו:
יכולות להיות כל מיני סיבות, כמובן.
אני רוצה להציע לך אפשרות אחת, די נפוצה, שווה שתבדוק אותה.
יש סולם שנקרא 'פאסיבי, אגרסיבי, אסרטיבי'.
לא להיבהל מכל המילים בלועזית... זה ממש פשוט.
'פאסיבי' זה מישהו שלא פועל. סופג ולא מגיב.
'אגרסיבי' – מישהו שפועל בצורה תוקפנית.
'אסרטיבי' זה מי שעומד על שלו בצורה שלא תפגע באחרים.
ההתנהגות האידיאלית, הכי נכונה, היא כמובן זו האסרטיבית.
אתה יודע מה אתה רוצה ופועל בצורה שלווה ורגועה כדי להשיג את זה.
להיות אגרסיבי אנחנו מבינים שזה לא ממש מוצלח.
מי רוצה להיות חבר של אדם אגרסיבי שכועס ותוקף בכל פעם שהוא רוצה להשיג משהו.
הפאסיבי נשמע לנו אחד פרווה כזה. הוא בסך הכול בסדר, לא עושה שום דבר רע לאף אחד.
פעם היו קוראים לזה למל"מ (לא מועיל לא מזיק).
אבל מה שמעניין זה שהרבה מאוד פעמים קורה שאותו פאסיבי הופך לאגרסיבי
כשהוא חווה משהו, זה לא באמת 'לא מזיז לו',
אלא הוא דוחף את זה עמוק פנימה, ובשלב מסוים הכול מתפרץ באגרסיה.
יכול להיות שמישהו פגע בך בישיבה,
ואתה היית פאסיבי. 'כאילו' לא נפגעת והמשכת הלאה.
או שראית בחור לומד ממש טוב, וקצת קנאת בו,
או שלא הבנת את השיעור, ונעשית מתוסכל,
או שבבוקר היית בטוח שהיום אתה הולך ללמוד עם כל השטייגען, ובסוף היום אתה קולט שעוד פעם נגררת לפטפוטים.
נגמר היום ואתה מרגיש ריקנות. מין תחושה כזאת של 'מה כבר עשיתי היום, אוף'.
עכשיו, בישיבה לא היית אגרסיבי. לא צעקת, לא הרמת קול, לא התחצפת, לא עשית שום דבר עם הרגשות האלה.
נשארת פאסיבי. ילד טוב בני ברק. מקסים.
אבל אחרי כמה שעות הגעת הביתה ופתאום הפכת להיות... אגרסיבי.
פתאום כל הרגשות הקשים יוצאים אפילו בלי לשאול אותך וגורמים לך להיות עצבני על כל העולם.
יכול להיות שהמודל הזה של פאסיבי שהופך לאגרסיבי הוא מה שקורה אצלך?
<a href="https://www.freepik.com/free-vector...=16&uuid=7b841410-3bfd-427e-a82c-2ea2d0fa0b04">Image by storyset on Freepik</a>
