הנושאים החמים
כאשר אנו שומעים את המושג 'אשראי', הדבר הראשון שעולה לראש זה 'כרטיס אשראי' כאשר למעשה, זה לא לגמרי נכון.
'אשראי' פרושו 'הקפה' או יותר נכון 'כסף שאנו רוכשים ומשלמים עליו ריבית כפיצוי'.
עולם האשראי מתחלק למספר סוגים שהבנקים ותאגידים כדוגמת חברות שאשראי והביטוח יודעות לחלק במספר דרכים: כרטיסים, מסגרות, שיקים, הלוואות.
ראשית נתחיל מכרטיס אשראי:
מה שכולנו חושבים, זה שכרטיס אשראי משתמשים החודש, וחודש הבא נראה את הכסף יורד מחשבון הבנק, מה שמרגיש לנו לגיטימי לגמרי. אך כשבודקים על מצב כלכלי נתון - קשה להצביע על נתונים מספריים מה היה השימוש שלנו החודש בכרטיס- מכיוון שהתשלומים שירדו באשראי החודש, שייכים לחודש שעבר. לעומת זאת התשלומים השוטפים, הרגילים, שהשתמשנו במזומן ירדו מיד (למשל קניה במכולת בכסף מזומן) זאת בדיוק מטרת חברות האשראי והבנקים - לגרום לצרכן להרגיש שהכול בסדר ויש לו מסגרת שהוא יכול להשתמש וכך אינו יכול להצביע על נתונים מדויקים, אלא כל הזמן לחיות במסגרת עתידית של "כמה נותר לי".
בתחום האשראי ישנה טעות נוספת נפוצה:
לקרוא לכרטיס דיירקט-אשראי, זו טעות משום ש'דיירקט' יורד ישירות מהחשבון ולכן אינו נחשב לכרטיס אשראי/הקפה. דן אריאלי בספרו 'לא רציונלי ולא במקרה', ביצע מחקרים המעידים באופן ישיר שהשימוש בכרטיס אשראי מגדיל בכ30 אחוזים את ההוצאות החודשית בממוצע בקרב אזרחים בעולם המערבי, מכיוון שבכרטיס אשראי לא מרגישים את הכסף בידיים לכן קל יותר לבזבז אותו. התרופה לכך יכולה להיות קודם כל הידע שאנו יודעים שכרטיסים גורמים יותר לבזבוז ובנוסף להשתמש יותר במזומן או בדיירקט מאשר בכרטיס אשראי.
גם מסגרת המינוס שמאשר הבנק ללקוח נקראת מסגרת אשראי אשר תפקידה (החיצוני) לאשר ללקוח לבזבז כספים עד שישיג את הכסף החודשי שלו למטרה זו.
על פי נתוני הלמ"ס כ50 אחוזים מאזרחי מדינת ישראל חיים במינוס או יותר נכון לומר ביתרת חובה וישנם מספר הסברים לכך.
לגיטימי: אין בזה משהו רע, אפילו הבנקאים דוחפים את הלקוחות לקחת מסגרת כי "מה יש הבנק מאשר לך זה כדאי"
מסגרת כפולה: ל90 אחוזים מהלקוחות המסגרת הקיימת בחשבונם היא כפולה פי 3 מהמשכורת הרגילה וכך בעצם הבנקים גורמים לכך שהלקוח לא באמת יכול לצאת מהמינוס על ידי משכורת רגילה אלא מציע לו "קח הלוואה לכיסוי מינוס" גורם מספר
לחצים חברתיים: "כ1.7 מיליון אזרחים בקיץ האחרון עברו בנתב"ג" ציטוט מכתבה בידיעות. אחד הגורמים החברתיים שנותנים לאזרחים לגיטימציה להשתמש במסגרת מינוס ולטייל בעולם היא שזה בסדר להיות במינוס, והעיקר בחיים להנות - מה שמוביל להתנפחות שווקי האשראי שהולכים וטופחים. כך נהיה ברור מאליו, שכל כך פשוט לטייל.
גורם נוסף הוא מחיר הכסף: סביבת הריבית בישראל ובעולם מאוד נמוכה לעומת מה שהייתה לפני 10 שנים, ולכן השימוש במסגרת מינוס, עם ריביות נמוכות: מעודד אזרחים להשתמש בה ללא יכולת ידיעה בסיסית, שמסגרת זה מוצר מאוד מסוכן לחיים הכלכליים של המשפחה ושל הפרט.
חשוב לציין, כי יש מסגרת אשראי שאנו לוקחים על מנת להפיק ממנה רווח. אך לא כל מסגרת אשראי היא כזו.
מהם חובות טובים, וכיצד ניתן לסגור את החובות הרעים, בעז"ה בפרקים שלפנינו.
'אשראי' פרושו 'הקפה' או יותר נכון 'כסף שאנו רוכשים ומשלמים עליו ריבית כפיצוי'.
עולם האשראי מתחלק למספר סוגים שהבנקים ותאגידים כדוגמת חברות שאשראי והביטוח יודעות לחלק במספר דרכים: כרטיסים, מסגרות, שיקים, הלוואות.
ראשית נתחיל מכרטיס אשראי:
מה שכולנו חושבים, זה שכרטיס אשראי משתמשים החודש, וחודש הבא נראה את הכסף יורד מחשבון הבנק, מה שמרגיש לנו לגיטימי לגמרי. אך כשבודקים על מצב כלכלי נתון - קשה להצביע על נתונים מספריים מה היה השימוש שלנו החודש בכרטיס- מכיוון שהתשלומים שירדו באשראי החודש, שייכים לחודש שעבר. לעומת זאת התשלומים השוטפים, הרגילים, שהשתמשנו במזומן ירדו מיד (למשל קניה במכולת בכסף מזומן) זאת בדיוק מטרת חברות האשראי והבנקים - לגרום לצרכן להרגיש שהכול בסדר ויש לו מסגרת שהוא יכול להשתמש וכך אינו יכול להצביע על נתונים מדויקים, אלא כל הזמן לחיות במסגרת עתידית של "כמה נותר לי".
בתחום האשראי ישנה טעות נוספת נפוצה:
לקרוא לכרטיס דיירקט-אשראי, זו טעות משום ש'דיירקט' יורד ישירות מהחשבון ולכן אינו נחשב לכרטיס אשראי/הקפה. דן אריאלי בספרו 'לא רציונלי ולא במקרה', ביצע מחקרים המעידים באופן ישיר שהשימוש בכרטיס אשראי מגדיל בכ30 אחוזים את ההוצאות החודשית בממוצע בקרב אזרחים בעולם המערבי, מכיוון שבכרטיס אשראי לא מרגישים את הכסף בידיים לכן קל יותר לבזבז אותו. התרופה לכך יכולה להיות קודם כל הידע שאנו יודעים שכרטיסים גורמים יותר לבזבוז ובנוסף להשתמש יותר במזומן או בדיירקט מאשר בכרטיס אשראי.
קרדיט: pixabay
מסגרות מינוס:גם מסגרת המינוס שמאשר הבנק ללקוח נקראת מסגרת אשראי אשר תפקידה (החיצוני) לאשר ללקוח לבזבז כספים עד שישיג את הכסף החודשי שלו למטרה זו.
על פי נתוני הלמ"ס כ50 אחוזים מאזרחי מדינת ישראל חיים במינוס או יותר נכון לומר ביתרת חובה וישנם מספר הסברים לכך.
לגיטימי: אין בזה משהו רע, אפילו הבנקאים דוחפים את הלקוחות לקחת מסגרת כי "מה יש הבנק מאשר לך זה כדאי"
מסגרת כפולה: ל90 אחוזים מהלקוחות המסגרת הקיימת בחשבונם היא כפולה פי 3 מהמשכורת הרגילה וכך בעצם הבנקים גורמים לכך שהלקוח לא באמת יכול לצאת מהמינוס על ידי משכורת רגילה אלא מציע לו "קח הלוואה לכיסוי מינוס" גורם מספר
לחצים חברתיים: "כ1.7 מיליון אזרחים בקיץ האחרון עברו בנתב"ג" ציטוט מכתבה בידיעות. אחד הגורמים החברתיים שנותנים לאזרחים לגיטימציה להשתמש במסגרת מינוס ולטייל בעולם היא שזה בסדר להיות במינוס, והעיקר בחיים להנות - מה שמוביל להתנפחות שווקי האשראי שהולכים וטופחים. כך נהיה ברור מאליו, שכל כך פשוט לטייל.
גורם נוסף הוא מחיר הכסף: סביבת הריבית בישראל ובעולם מאוד נמוכה לעומת מה שהייתה לפני 10 שנים, ולכן השימוש במסגרת מינוס, עם ריביות נמוכות: מעודד אזרחים להשתמש בה ללא יכולת ידיעה בסיסית, שמסגרת זה מוצר מאוד מסוכן לחיים הכלכליים של המשפחה ושל הפרט.
קרדיט: pixabay
חשוב לציין, כי יש מסגרת אשראי שאנו לוקחים על מנת להפיק ממנה רווח. אך לא כל מסגרת אשראי היא כזו.
מהם חובות טובים, וכיצד ניתן לסגור את החובות הרעים, בעז"ה בפרקים שלפנינו.
