הנושאים החמים
בפרק הזה נתמקד באוהיו, מדינה קצת מתנדנדת.
נתחיל עם מעט היסטוריה ודמוגרפיה שנחוצים מאד ע"מ להבין את מגמות ההצבעה וסיכויי הניצחון של המתמודדים.
היסטוריה:
אוהיו היא המדינה השביעית בגודלה בארה"ב, ע"פ מפקד האוכלוסין של 2020 מתגוררים בשטחה כ-11,779,448 תושבים. בירתה העיר קולומבוס בה יושב המושל, בית הנבחרים המדינתי והסנאט המקומי. עוד ערים גדולות באוהיו, סינסינטי, קליבלנד ואקרון.
שבעה מנשיאי ארה"ב נולדו בה, אמנם אין זה רלוונטי לימינו, האחרון מהם כיהן בשנת 1925.
המדינה מיוצגת ע"י 15 חברי קונגרס, שמייצגים את חמישה עשר המחוזות של אוהיו.
אוהיו ממוקמת באזור צפון מזרח ארה"ב שנקרא בעבר 'Steel Belt' - 'חגורת הפלדה', ע"ש תעשיית הרכב, הפלדה, הברזל, והפחם שהיוו נתח משמעותי מהתעסוקה והתעשיה באזור. מאמצע המאה ה-20 התעשיה באזור החלה לדעוך בעקבות שינויים במדיניות המס של ארה"ב, פתיחת השוק במזרח אסיה, ומעבר לאמצעי אנרגיה אחרים כמו נפט וגז במקום הפחם המסורתי. אזור זה משתרע מהמחוזות הכפריים במערב מדינת ניו- יורק עובר דרך פנסילבניה, אוהיו, אינדיאנה ועד לאילינוי, מצפון מסופחות לאזור מדינת מישיגן בירת הרכב האמריקנית שכאמור ספגה פגיעה קשה בסוף המאה ה-19, וויסקונסין הסמוכה אליה. כיון שאין הגדרה ברורה לאזור, יש הכוללים גם את מערב וירג'יניה ומיזורי באזור המכונה 'חגורת הפלדה'.
כיום אזור זה נקרא 'The Rust Belt' - חגורת החלודה, הוא סובל מאבטלה גבוהה ומגידול נמוך באוכלוסיה (יחסית לשאר המדינות).
בשנת 1803 הוקמה המדינה באופן רישמי וקיבלה 3 אלקטורים בבחירות לנשיאות, במפקד האוכלוסין של 1960 הגיעה אוהיו לשיא היצוג בוושינגטון עם 26 אלקטורים, לשם השוואה טקסס הגדולה החזיקה באותן שנים 25 אלקטורים, ופלורידה רק 14 אלקטורים. כעבור עשור במפקד האוכלוסין של 1970 הפסידה אוהיו אלקטור אחד והחזיקה 25 אלקטורים, מאז במפקדי האוכלוסין של 1980, 1990 ובשנת 2010 הפסידה אוהיו בכל מפקד 2 אלקטורים (23-21-18 בהתאמה), בשנת 2000 הפסידה המדינה אלקטור אחד.
מפת ארה"ב, אזור חגורת החלודה צבוע בסגול, האזורים המסופחים אליו צבועים באדום.
במפקד האוכלוסין האחרון שנערך בשנת 2020, עלה כי אוהיו אמנם צמחה באוכלוסיה אבל לא באופן מספיק ביחס לכל ארה"ב, בכל ארה"ב צמחה האוכלוסיה בעשור ב7.4%, ובאוהיו צמחה האוכלוסיה רק ב 2.3%, בעקבות הממצאים הפסידה המדינה אלקטור נוסף, והמשיכה את המסורת בת יובל שנים שמדינת אוהיו מפסידה אלקטורים למדינות אחרות.
מבחינה דמוגרפית אוהיו היא אחת המדינות בעלות האחוז הגבוה ביותר של אוכלוסיה הלבנה, 81.1% מהתושבים מוגדרים כלבנים. כמו"כ המדינה מאד דתית כשמעל מ70% מגדירים את עצמם כנוצרים.
הבחירות לנשיאות:
אוהיו הייתה במשך 60 שנה מדינה מתנדנדת המייצגת במגוון אוכלוסייתה את תושבי ארה"ב כולה, במשך 60 שנה עד הבחירות בשנת 2020 אוהיו תמיד נתנה את האלקטורים שלה למנצח בבחירות, דבר שיצר ענין גדול סביב המדינה. המועמדים השונים שפכו הרבה מאד כסף על המדינה, הן בגלל הרכב האוכלוסיה כאמור, והן בזכות מספר האלקטורים המכובד שהיא מקצה עבור המנצח.
אמנם כבר בבחירות לנשיאות בשנת 2016, המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ גרף את האלקטורים שלה בניצחון מוחץ, טראמפ השיג יותר ממחצית מהקולות 51.7%, לעומת יריבתו הדמוקרטית הילארי קלינטון שהגיעה הרחק ממנו והסתפקה ב 43.6% בלבד, הפער ביניהם עמד על 8.1% הרבה יותר ממה שחזו הסקרים.
בבחירות 2020 הסקרים חזו לטראמפ ניצחון דחוק, אבל מי שהלך לשמוע את התושבים חזר עם תובנות אחרות, הטענה המרכזית שלהם הייתה שאנשים לא עונים לסקרים או מתביישים להצהיר שהם מצביעים לטראמפ, אבל ביום הבוחר הם ייצאו להצביע בהמוניהם לטראפ ולמפלגה הרפובליקנית. ואכן התברר שהטענה נכונה, טראמפ גרף שוב את 18 האלקטורים של אוהיו, בפער של 8.1% בדיוק כמו ב2016, רק עם 2% נוספים. (שלא השתקפו בפער כי גם הדמוקרטים הביאו 2% חדשים).
העובדה שאוהיו בפעם הראשונה מזה 60 שנה הצביעה למפסיד בבחירות, מובילה למסקנה שהיא כבר אינה מתנדנדת כבעבר. האוכלוסיה הלבנה והחקלאית זזה הרבה יותר ימינה בעשור האחרון, מעמד הפועלים (צווארון כחול) דהיינו עובדי תעשיה ועבודות שאינן דורשות השכלה גבוהה, גם הוא עבר בהמוניו להצביע למפלגה הרפובליקנית ולעומד בראשה, אם בעבר המפלגה הדמוקרטית נתפסה כמפלגת הפועלים, שמגנה על זכויות המוחלשים, כיום המפלגה הרפובליקנית מזוהה הרבה יותר עם המעמד הנמוך. הדמוקרטים פעלו לעבור לאנרגיה ירוקה, וכפועל יוצר מזה מחירי הדלקים עלו, דבר שלא היטיב עם אוכלוסיות חלשות ובמיוחד עם עובדי המפעלים שנהפכו ללא ריוחיים, והמועסקים בסקטור האנרגיה.
במערכת הבחירות הנוכחית בכל הסקרים טראמפ מוביל בפער של 8-12% זהו פער מטורף שיהיה בלתי אפשרי לצמצם, ממוצע הסקרים נותן לו הובלה של כמעט 10%, ובהנחה שכמו בשתי מערכות הבחירות האחרונות הסקרים לוקים בהערכת חסר לכח האלקטורלי של טראמפ, הסיכוי שאוהיו תיצבע בכחול בשישי לנובמבר קלוש עד אפסי.
כל זה בלי להתייחס לניצחונות הרפובליקנים הרצופים בשנים האחרונות, המושל רפובליקני, הסנאטור האחרון רפובליקני, וכן המפלגה שולטת בשני הבתים המדינתיים - הסנאט ובית הנבחרים. ע"פ נתוני העבר בארה"ב מדינה שכל נושאי התפקידים שייכים למפלגה מסויימת תצביע גם לנשיאות לאותה מפלגה בסבירות גבוהה מאד.
דגל אוהיו
המרוץ לסנאט:
אוהיו היא אחת משבעה מדינות בארה"ב שהסנאטורים שלה אינם מאותה מפלגה. הסנאטור הבכיר (כך מכונה הותיק מבין השניים) שרוד בראון הדמוקרטי נבחר בשנת 2006 כשגבר על יריבו הסנאטור המכהן מייק דה וויין הרפובליקני, לימים וויין התמודד וניצח במרוץ למשרת המושל בשנת 2018. הסנאטור הזוטר ג'יי די וואנס הרפובליקני נבחר בבחירות האמצע של שנת 2022, לאחר שקודמו רוב פורטמן גם הוא רפובליקני לא התמודד מחדש.
עובדה מעניינת: המושב של וואנס הוא רפובליקני משנת 1998, וכיהנו בו שלושה סנאטורים רפובליקנים שונים, מה שאומר שכבר ארבע פעמים ניסו הדמוקרטים להשתלט עליו ללא הצלחה.
וואנס יושב על מושב מכיתה מספר 3 (הסנאט מחולק לשלושה כיתות, הסנאטורים של אותה כיתה מתמודדים באותה שנה על מושבם מחדש), דהיינו שהבחירות על מושב זה נעשות בשנים 2010, 2016, 2022 על זה הדרך. לעומתו המושב של בראון מכיתה 1, שהבחירות המחודשות על המושב הינם יחד עם הבחירות לנשיאות בנובמבר 2024.
כאמור אוהיו כבר לא מדינה מתנדנדת כמו שהייתה בשנת 2006 כשבראון נבחר לראשונה, בשנת 2012 הוא נבחר שוב יחד עם ההצבעה של אוהיו לאובאמה בבחירות לנשיאות, ובשנת 2018 היו אלו בחירות האמצע של כהונת טראמפ הראשונה שהדמוקרטים השתלטו מחדש על הקונגרס (המפלגה של הנשיא המכהן בבחירות האמצע תמיד מאבדת מכוחה).
שרוד בראון
בבחירות הקרובות יש סיכוי לא רע שבראון יפסיד ליריבו הרפובליקני ברני מורנו (קולומביאני במוצאו), הסיבה הראשונה והפשוטה היא שאוהיו הרבה יותר אדומה מבעבר. שנית, כשהמרוץ לסנאט חופף לבחירות לנשיאות רוב מוחלט של המצביעים בוחרים באותה מפלגה לנשיאות, לסנאט ולבית הנבחרים (מה שיכול להסביר קצת את ניצחונו של בראון בשנת 2018), בבחירות הקרובות אין כמעט ספק שטראמפ יוציא המונים מתומכיו באוהיו לקלפיות, ומי שירוויח מן ההפקר יהיה המועמד הרפובליקני לסנאט מורנו שיקבל הרבה קולות של אנשים שלא היו יוצאים להצביע אילולי היו אלה הבחירות לנשיאות שדונלד טראמפ מתמודד בהן.
כל אלו ההערכות, אבל כשנגיע לסקרים נראה שבראון מוביל בצורה משמעותית על יריבו מורנו, ממוצע הסקרים עומד על 5-6% לטובת בראון. מורנו מזוהה עם טראמפ שאף תמך בו בפריימריז הרפובליקני להתמודדות מטעם המפלגה על הסנאט, לעומת כל הממסד הרפובליקני שתמך במאט דולן שהמודד מול בראון והפסיד בשנת 2018. המפלגה הדמוקרטית השקיעה יותר מ2,000,000$ במרוץ של מורנו מול דולן, בהנחה שיהיה לבראון יותר קל לנצח את מורנו הטראמפיסט, הנחה זו לא משוללת כל יסוד, יש רבים ממצביעי המפלגה הרפובליקנית שפחות אוהבים את הסגנון של טראמפ, אמנם יצביעו לו לנשיאות כי החלופה (ביידן) גרועה יותר בעיניהם, אבל סיכוי גדול שיתנו את קולם דווקא לסנאטור הדמוקרטי הוותיק.
כך גם מצביעים לבנים מבוגרים לא מזוהים שיתנו את קולם לטראמפ, אך ישקלו שוב הצבעה אדומה בכל המרוצים במדינה.
נתון נוסף מעלה שמורנו ניצח בפריימריז הרפובליקני על חודו של אחוז בודד, הוא השיג 51% כשיריבו דולן השיג 49%, כך שיש למורנו גם בעיות עם התמיכה הפנימית של המפלגה הרפובליקנית.
שוב ושוב נראה שהמצביעים בפריימריז הרפובליקנים בוחרים במועמדים טראמפיסטיים ואולטרא שמרנים שמרחיקים מהמפלגה את הניצחון, בעוד שהמצביעים הרשומים שמצביעים בפריימריז קיצוניים יותר, המפלגה חייבת הצבעה של ציבור מתון יותר ע"מ לנצח במרוץ. אוהיו דוגמא מצויינת לכך, מדינה אדומה מאד עם 8% פער בבחירות לנשיאות ויש סיכוי לא קטן שיפסידו את המושב בסנאט לשישה שנים נוספות.
אמנם צריך לומר שמורנו מביא תמיכה של הקהילה ההיספאנית באוהיו, שאף תרמה כסף רב לקמפיין שלו, ההיספאנים הם מצביעים טבעיים של הדמוקרטים כך שמורנו מביא קהלים מבחוץ. ועדיין ההיספאנים באוהיו הם אחוזים נמוכים יחסית לשאר המדינות, משום שאוהיו היא אחת המדינות הלבנות ביותר בארה"ב.
פרמטר נוסף ממנו אפשר ללמוד הרבה, זהו גיוס הכספים לקמפיין, המרוץ לסנאט באוהיו הוא המרוץ השלישי בארה"ב מבחינת הכספים המושקעים בו. בראון גייס יותר משלושים מליון דולר, בעוד מורנו מסתפק ב11,000,000$ בלבד, אמנם מורנו הוא מיליונר ואיש עסקים עשיר שיכול לממן את הפער מכיסו, אבל זה מראה על רוח הלחימה וכמה חשוב המרוץ למפלגה. הדמוקרטים משקיעים מאד בשישה מרוצים שאחד מהם הוא המרוץ באוהיו, הרפובליקנים משקיעים בכל האחד עשר מושבים מתנדנדים של הדמוקרטים, ולכן יש פחות השקעה באוהיו.
לסיכום: המרוץ פתוח לגמרי, ע"פ ההיסטוריה יש נטיה לטובת הרפובליקנים, ע"פ הסקרים יש דווקא סיכוי טוב יותר לדמוקרטים.
צריך להדגיש שבכל תוצאה שתהיה באוהיו הרפובליקנים כנראה יקחו את הסנאט עם מינימום של 52 חברים.
המרוצים לבית הנבחרים:
את אוהיו מייצגים 15 חברי קונגרס, כל אחד מהם בשם המחוז בו נבחר.
כמו בכל ארה"ב הערים הגדולות מזוהות עם הדמוקרטים ואזורי הפרוורים והכפר מזוהים עם הרפובליקנים.
מתוך 15 המחוזות 5 מהם נשלטים ע"י הדמוקרטים, וכל אחד מהם מייצג את חמשת הערים הגדולות של אוהיו עם האזורים הכפריים סמוכים. מחוזות: 1 (סינסיטי), 3 (קולומבוס), 9 (טולדו), 11 (קליבלנד) , ומחוז 13 (אקרון).
הרפובליקנים שולטים בשאר עשרת המחוזות (2,4,5,6,7,8,10,12,14,15), המחוז השישי כרגע ללא נציג משום שחבר בית הנבחרים של המחוז ביל ג'ונסון הותיק התפטר ע"מ לכהן כנשיא אוניברסיטת יאנגסטאון סטייט, אבל הוא יהיה אדום בוהק ללא כל ספק.
במשלחת של אוהיו לבית הנבחרים בוושינגטון די סי, מכהנים מספר חברים בולטים.
הראשונה שבהם היא הדמוקרטית מרסי קפטור המייצגת את מחוז 9 הצפוני הגובל באילינוי ומישיגן, קפטור נבחרה לראשונה בשנת 1982, ומכהנת ברציפות משנת 1983, קפטור מתמודדת השנה בפעם ה-22 על המושב. היא האשה שכיהנה התקופה הארוכה ביותר בתולדות הקונגרס. האחוז הנמוך ביותר שהיא קיבלה בבחירות אי פעם עמד על 59%, אפילו בבחירות האחרונות שהיו אחרי מפקד האוכלוסין שהזיז את המחוז שלה לחלק מהשטחים שהיו חלק מהמחוז ה-5 הרפובליקני היא לא ירדה מאחוז הניצחון שלה.
השני הוא דייב ג'וייס נציג המחוז ה-14 הצפון מזרחי, ג'וייס חבר קונגרס ידוע שנכנס לרשימת חברי הקונגרס הלא מפלגתיים, דהיינו הוא אמנם רפובליקני אך הוא מגיש את רוב הצעות החוק שלו בשיתוף עם המפלגה הדמוקרטית. המחוז בטוח כאדום ואף בבחירות לנשיאות שבהם אובאמה גרף את אוהיו, המחוז העדיף את המתמודדים הרפובליקנים על פניו.
השלישית ברשימה מייצגת את מחוז 11 הצפוני שכולל בתוכו בעיקר את העיר קליבלנד ופרווריה, שמה הוא שונטל בראון הדמוקרטית פרוגרסיבית- אוהבת ישראל, בפריימריז על הזכות להתמודד מטעם המפלגה במחוז התחולל קרב אדירים בין בראון שנתמכה ע"י הממסד הדמוקרטי לבין נינה טרנר מועמדת קיצונית יותר מהאגף הפרוגרסיבי. בראון התפרסמה בזכות יחסה לישראל, לשם שינוי בראון האפרו- אמריקאית והפרוגרסיבית טוענת שאין סתירה בין הפרוגרס לתמיכה בישראל.
הרביעי מייצג את מחוז ה-8, וורן דווידסון הרפובליקני, תומך טראמפ מובהק, והתפרסם כשהיה אחד מ21 חברי בית הנבחרים שהצביעו נגד הענקת מדליית זהב לשוטרים שהגנו על הקונגרס בהתפרצות תומכי טראמפ בשישי לינואר 2021.
החמישי מקס מילר נציג המחוז ה-7, היה אחד מעוזריו של טראמפ בהיותו נשיא, ומונה ע"י למלא שורת תפקידים, מילר תמך בטענה שהבחירות בשנת 2020 זוייפו. אם טראמפ ינצח את הבחירות יתכן שמילר יקבל משרה חשובה בבית הלבן וייתכן אפילו משרת שר.
את הרשימה המכובדת מסיים ג'ים ג'ורדן נציג המחוז ה-4, ג'ורדן היה מועמד להתמנות ליו"ר בית הנבחרים לאחר הדחתו של היו"ר המכהן קווין מקארתי.
המרוצים התחרותיים:
בראש רשימת המושבים התחרותיים עומד המושב של מחוז 9, אמנם מרסי קפטור מעולם לא ניצחה בפחות מ59% והמודלים נותנים לה סביבות 71% סיכוי ניצחון, אך המחוז שבחר בטראמפ בפער של 2.5% עשוי בהחלט להדיחה אחרי 21 קדנציות רצופות.
מושב תחרותי נוסף הוא המחוז ה-1 הכולל את העיר הגדולה סינסינטי, גרג לנדסמן הדמוקרטי המכהן קדנציה אחת לאחר שהביס את סטיב צ'בוט הרפובליקני הותיק אחרי 13 קדנציות. מול לנדסמן נאבק אורלנדו סונזה. המושב אכן נקרא תחרותי, אולי בגלל שבעשרות שנים האחרונות הוא היה אדום, ואף טראמפ ניצח בו עם 50.9% בשנת 2020, אבל רוב המומחים והתחזיות נותנים אחוז חיזוי מאד גבוה שהדמוקרטים ינצחו שוב. ע"פ המודלים האמינים הסיכוי שלנסמן ינצח שוב עומד על 84%, אמנם זו ירידה קלה אבל לא סביר שהוא יפסיד.
מפת המחוזות של אוהיו לקונגרס
והשלישי והאחרון הוא המושב הכי תחרותי באוהיו, המחוז ה-13 בשליטת הדמוקרטית המכהנת אמיליה סייקס, סייקס נבחרה לראשונה בשנת 2022 אחרי שגברה על המועמד הרפובליקני מדיסון גילברט בפער של 5%. המועמד קווין קוקליין הרפובליקני זכה בפריימריז המחוזי ויתמודד מולה בבחירות 2024. מבחינת תרומות סייקס גייסה יותר מפי חמש תרומות בהשוואה לקוקליין מה שאומר שהמחוז באמת מתנדנד והמפלגה הדמוקרטית גם מבינה את זה ומשקיעה שם כספים רבים. מצד שני הכסף בהחלט יכול לסייע לה לעבור את השישי בנובמבר עם מעל 50% הנכספים.
ע"פ ההיסטוריה המחוז בשליטת הדמוקרטים משנת 1977, אבל המחוז לא נשאר באותם גבולות מאז, בכל עשור המחוז נאלץ להוסיף אליו חלקים אחרים ממחוזות שבוטלו בגלל גידול מועט באוכלוסיית אוהיו והפסד אלקטורים וחברי קונגרס של המדינה. אחרי מפקד 2010 המחוז התרחב לחלקים ממחוז 17, ואחרי המפקד האחרון המחוז קיבל נתחים מהמחוז ה 16, כך שההשפעה של תושבי העיר אקרון ופרוורי קליבלנד יורדת, אל מול הצטרפות אזורים כפריים יותר רפובליקנים למחוז.
בשנת 2018 הוגשה תביעה לבית המשפט שהמפה שצויירה ע"י בית הנבחרים של אוהיו, אינה חוקית משום שהם ציירו אותה באופן שיוריד משמעותית את הסיכוי של הדמוקרטים לשלוט במחוז.
עם כל זאת בשנת 2022 אמילה סייקס ניצחה את הרפובליקנים במחוז, אבל בהסתכלות רחבה על העשור האחרון, הדמוקרטים מאבדים בעקביות כמה אחוזי תמיכה במחוז כמעט בכל שנתיים, לדוג' בשנת 2012 הדמוקטים זכו עם 72%, ב-2014 כבר ירדו ל-68%, בשנת 2018 כבר ירדו ל60%, כך שהכל פתוח לכאן ולכאן.
ע"פ המודלים העדכניים יש סיכוי של 66% שסייקס תנצח את המרוץ, אמנם גם חיזוי הסיכוי שלה בירידה ע"פ המודלים.
בכל אופן המושבים הרפובליקנים בטוחים באוהיו, כך שיחסי הכוחות יהיו לפחות 10 רפובליקנים, 2 דמוקרטים, ושלושה מושבים מתנדנדים מי יותר ומי פחות.
ניתן להעריך שאם טראמפ ינצח בפער של 8% כמו בסיבובים קודמים, הדמוקרטים ישארו עם חמשת המושבים הכחולים של אוהיו, אם הוא ינצח בפער של 10% המחוז ה-13 לכאורה יהפוך לאדום, וה-9 ממש יתנדנד מצד לצד. ובמקרה שטראמפ ישיג ניצחון בפער של 12% ומעלה, גם המושב של אוהיו 1 יהיה בטווח הסכנה להפוך לאדום.
צריך לציין שהמפה העדכנית של מחוזות אוהיו שצויירה ע"י בית הנבחרים הרפובליקני, נפסלה ע"י בית המשפט בטענה שהוא מיטיב מאד עם המועמדים הרפובליקנים. אמנם הרפובליקנים לא מאד התרשמו מהפסילה ואישרו את המפה, ולכן תוקפה יפוג בבחירות הבאות.
לסיכום: אוהיו כנראה תישאר אדומה ובוהקת מתמיד. טראמפ יקח השאלה רק באיזה פער. המרוץ לסנאט הוא אחד המרוצים המעניינים בארה"ב שישפיע על הרוב הרפובליקני בסנאט ב2026. ובבחירות לבית הנבחרים הרפובליקנים ודאי ישמרו על כוחם אם לא יצליחו להגדילו.
<<<למאמר הקודם
למאמר הבא>>>
www.prog.co.il
תמונת שער (רויטרס)
מקורות:
270towin.com, justfacts.votesmart, opensecrets.org, elections2024, realclearpolling.com, en.wikipedia.org, America Baby Podcast, cnn.com
נתחיל עם מעט היסטוריה ודמוגרפיה שנחוצים מאד ע"מ להבין את מגמות ההצבעה וסיכויי הניצחון של המתמודדים.
היסטוריה:
אוהיו היא המדינה השביעית בגודלה בארה"ב, ע"פ מפקד האוכלוסין של 2020 מתגוררים בשטחה כ-11,779,448 תושבים. בירתה העיר קולומבוס בה יושב המושל, בית הנבחרים המדינתי והסנאט המקומי. עוד ערים גדולות באוהיו, סינסינטי, קליבלנד ואקרון.
שבעה מנשיאי ארה"ב נולדו בה, אמנם אין זה רלוונטי לימינו, האחרון מהם כיהן בשנת 1925.
המדינה מיוצגת ע"י 15 חברי קונגרס, שמייצגים את חמישה עשר המחוזות של אוהיו.
אוהיו ממוקמת באזור צפון מזרח ארה"ב שנקרא בעבר 'Steel Belt' - 'חגורת הפלדה', ע"ש תעשיית הרכב, הפלדה, הברזל, והפחם שהיוו נתח משמעותי מהתעסוקה והתעשיה באזור. מאמצע המאה ה-20 התעשיה באזור החלה לדעוך בעקבות שינויים במדיניות המס של ארה"ב, פתיחת השוק במזרח אסיה, ומעבר לאמצעי אנרגיה אחרים כמו נפט וגז במקום הפחם המסורתי. אזור זה משתרע מהמחוזות הכפריים במערב מדינת ניו- יורק עובר דרך פנסילבניה, אוהיו, אינדיאנה ועד לאילינוי, מצפון מסופחות לאזור מדינת מישיגן בירת הרכב האמריקנית שכאמור ספגה פגיעה קשה בסוף המאה ה-19, וויסקונסין הסמוכה אליה. כיון שאין הגדרה ברורה לאזור, יש הכוללים גם את מערב וירג'יניה ומיזורי באזור המכונה 'חגורת הפלדה'.
כיום אזור זה נקרא 'The Rust Belt' - חגורת החלודה, הוא סובל מאבטלה גבוהה ומגידול נמוך באוכלוסיה (יחסית לשאר המדינות).
בשנת 1803 הוקמה המדינה באופן רישמי וקיבלה 3 אלקטורים בבחירות לנשיאות, במפקד האוכלוסין של 1960 הגיעה אוהיו לשיא היצוג בוושינגטון עם 26 אלקטורים, לשם השוואה טקסס הגדולה החזיקה באותן שנים 25 אלקטורים, ופלורידה רק 14 אלקטורים. כעבור עשור במפקד האוכלוסין של 1970 הפסידה אוהיו אלקטור אחד והחזיקה 25 אלקטורים, מאז במפקדי האוכלוסין של 1980, 1990 ובשנת 2010 הפסידה אוהיו בכל מפקד 2 אלקטורים (23-21-18 בהתאמה), בשנת 2000 הפסידה המדינה אלקטור אחד.
מפת ארה"ב, אזור חגורת החלודה צבוע בסגול, האזורים המסופחים אליו צבועים באדום.
במפקד האוכלוסין האחרון שנערך בשנת 2020, עלה כי אוהיו אמנם צמחה באוכלוסיה אבל לא באופן מספיק ביחס לכל ארה"ב, בכל ארה"ב צמחה האוכלוסיה בעשור ב7.4%, ובאוהיו צמחה האוכלוסיה רק ב 2.3%, בעקבות הממצאים הפסידה המדינה אלקטור נוסף, והמשיכה את המסורת בת יובל שנים שמדינת אוהיו מפסידה אלקטורים למדינות אחרות.
מבחינה דמוגרפית אוהיו היא אחת המדינות בעלות האחוז הגבוה ביותר של אוכלוסיה הלבנה, 81.1% מהתושבים מוגדרים כלבנים. כמו"כ המדינה מאד דתית כשמעל מ70% מגדירים את עצמם כנוצרים.
הבחירות לנשיאות:
אוהיו הייתה במשך 60 שנה מדינה מתנדנדת המייצגת במגוון אוכלוסייתה את תושבי ארה"ב כולה, במשך 60 שנה עד הבחירות בשנת 2020 אוהיו תמיד נתנה את האלקטורים שלה למנצח בבחירות, דבר שיצר ענין גדול סביב המדינה. המועמדים השונים שפכו הרבה מאד כסף על המדינה, הן בגלל הרכב האוכלוסיה כאמור, והן בזכות מספר האלקטורים המכובד שהיא מקצה עבור המנצח.
אמנם כבר בבחירות לנשיאות בשנת 2016, המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ גרף את האלקטורים שלה בניצחון מוחץ, טראמפ השיג יותר ממחצית מהקולות 51.7%, לעומת יריבתו הדמוקרטית הילארי קלינטון שהגיעה הרחק ממנו והסתפקה ב 43.6% בלבד, הפער ביניהם עמד על 8.1% הרבה יותר ממה שחזו הסקרים.
בבחירות 2020 הסקרים חזו לטראמפ ניצחון דחוק, אבל מי שהלך לשמוע את התושבים חזר עם תובנות אחרות, הטענה המרכזית שלהם הייתה שאנשים לא עונים לסקרים או מתביישים להצהיר שהם מצביעים לטראמפ, אבל ביום הבוחר הם ייצאו להצביע בהמוניהם לטראפ ולמפלגה הרפובליקנית. ואכן התברר שהטענה נכונה, טראמפ גרף שוב את 18 האלקטורים של אוהיו, בפער של 8.1% בדיוק כמו ב2016, רק עם 2% נוספים. (שלא השתקפו בפער כי גם הדמוקרטים הביאו 2% חדשים).
העובדה שאוהיו בפעם הראשונה מזה 60 שנה הצביעה למפסיד בבחירות, מובילה למסקנה שהיא כבר אינה מתנדנדת כבעבר. האוכלוסיה הלבנה והחקלאית זזה הרבה יותר ימינה בעשור האחרון, מעמד הפועלים (צווארון כחול) דהיינו עובדי תעשיה ועבודות שאינן דורשות השכלה גבוהה, גם הוא עבר בהמוניו להצביע למפלגה הרפובליקנית ולעומד בראשה, אם בעבר המפלגה הדמוקרטית נתפסה כמפלגת הפועלים, שמגנה על זכויות המוחלשים, כיום המפלגה הרפובליקנית מזוהה הרבה יותר עם המעמד הנמוך. הדמוקרטים פעלו לעבור לאנרגיה ירוקה, וכפועל יוצר מזה מחירי הדלקים עלו, דבר שלא היטיב עם אוכלוסיות חלשות ובמיוחד עם עובדי המפעלים שנהפכו ללא ריוחיים, והמועסקים בסקטור האנרגיה.
במערכת הבחירות הנוכחית בכל הסקרים טראמפ מוביל בפער של 8-12% זהו פער מטורף שיהיה בלתי אפשרי לצמצם, ממוצע הסקרים נותן לו הובלה של כמעט 10%, ובהנחה שכמו בשתי מערכות הבחירות האחרונות הסקרים לוקים בהערכת חסר לכח האלקטורלי של טראמפ, הסיכוי שאוהיו תיצבע בכחול בשישי לנובמבר קלוש עד אפסי.
כל זה בלי להתייחס לניצחונות הרפובליקנים הרצופים בשנים האחרונות, המושל רפובליקני, הסנאטור האחרון רפובליקני, וכן המפלגה שולטת בשני הבתים המדינתיים - הסנאט ובית הנבחרים. ע"פ נתוני העבר בארה"ב מדינה שכל נושאי התפקידים שייכים למפלגה מסויימת תצביע גם לנשיאות לאותה מפלגה בסבירות גבוהה מאד.
דגל אוהיו
המרוץ לסנאט:
אוהיו היא אחת משבעה מדינות בארה"ב שהסנאטורים שלה אינם מאותה מפלגה. הסנאטור הבכיר (כך מכונה הותיק מבין השניים) שרוד בראון הדמוקרטי נבחר בשנת 2006 כשגבר על יריבו הסנאטור המכהן מייק דה וויין הרפובליקני, לימים וויין התמודד וניצח במרוץ למשרת המושל בשנת 2018. הסנאטור הזוטר ג'יי די וואנס הרפובליקני נבחר בבחירות האמצע של שנת 2022, לאחר שקודמו רוב פורטמן גם הוא רפובליקני לא התמודד מחדש.
עובדה מעניינת: המושב של וואנס הוא רפובליקני משנת 1998, וכיהנו בו שלושה סנאטורים רפובליקנים שונים, מה שאומר שכבר ארבע פעמים ניסו הדמוקרטים להשתלט עליו ללא הצלחה.
וואנס יושב על מושב מכיתה מספר 3 (הסנאט מחולק לשלושה כיתות, הסנאטורים של אותה כיתה מתמודדים באותה שנה על מושבם מחדש), דהיינו שהבחירות על מושב זה נעשות בשנים 2010, 2016, 2022 על זה הדרך. לעומתו המושב של בראון מכיתה 1, שהבחירות המחודשות על המושב הינם יחד עם הבחירות לנשיאות בנובמבר 2024.
כאמור אוהיו כבר לא מדינה מתנדנדת כמו שהייתה בשנת 2006 כשבראון נבחר לראשונה, בשנת 2012 הוא נבחר שוב יחד עם ההצבעה של אוהיו לאובאמה בבחירות לנשיאות, ובשנת 2018 היו אלו בחירות האמצע של כהונת טראמפ הראשונה שהדמוקרטים השתלטו מחדש על הקונגרס (המפלגה של הנשיא המכהן בבחירות האמצע תמיד מאבדת מכוחה).
שרוד בראון
בבחירות הקרובות יש סיכוי לא רע שבראון יפסיד ליריבו הרפובליקני ברני מורנו (קולומביאני במוצאו), הסיבה הראשונה והפשוטה היא שאוהיו הרבה יותר אדומה מבעבר. שנית, כשהמרוץ לסנאט חופף לבחירות לנשיאות רוב מוחלט של המצביעים בוחרים באותה מפלגה לנשיאות, לסנאט ולבית הנבחרים (מה שיכול להסביר קצת את ניצחונו של בראון בשנת 2018), בבחירות הקרובות אין כמעט ספק שטראמפ יוציא המונים מתומכיו באוהיו לקלפיות, ומי שירוויח מן ההפקר יהיה המועמד הרפובליקני לסנאט מורנו שיקבל הרבה קולות של אנשים שלא היו יוצאים להצביע אילולי היו אלה הבחירות לנשיאות שדונלד טראמפ מתמודד בהן.
כל אלו ההערכות, אבל כשנגיע לסקרים נראה שבראון מוביל בצורה משמעותית על יריבו מורנו, ממוצע הסקרים עומד על 5-6% לטובת בראון. מורנו מזוהה עם טראמפ שאף תמך בו בפריימריז הרפובליקני להתמודדות מטעם המפלגה על הסנאט, לעומת כל הממסד הרפובליקני שתמך במאט דולן שהמודד מול בראון והפסיד בשנת 2018. המפלגה הדמוקרטית השקיעה יותר מ2,000,000$ במרוץ של מורנו מול דולן, בהנחה שיהיה לבראון יותר קל לנצח את מורנו הטראמפיסט, הנחה זו לא משוללת כל יסוד, יש רבים ממצביעי המפלגה הרפובליקנית שפחות אוהבים את הסגנון של טראמפ, אמנם יצביעו לו לנשיאות כי החלופה (ביידן) גרועה יותר בעיניהם, אבל סיכוי גדול שיתנו את קולם דווקא לסנאטור הדמוקרטי הוותיק.
כך גם מצביעים לבנים מבוגרים לא מזוהים שיתנו את קולם לטראמפ, אך ישקלו שוב הצבעה אדומה בכל המרוצים במדינה.
נתון נוסף מעלה שמורנו ניצח בפריימריז הרפובליקני על חודו של אחוז בודד, הוא השיג 51% כשיריבו דולן השיג 49%, כך שיש למורנו גם בעיות עם התמיכה הפנימית של המפלגה הרפובליקנית.
שוב ושוב נראה שהמצביעים בפריימריז הרפובליקנים בוחרים במועמדים טראמפיסטיים ואולטרא שמרנים שמרחיקים מהמפלגה את הניצחון, בעוד שהמצביעים הרשומים שמצביעים בפריימריז קיצוניים יותר, המפלגה חייבת הצבעה של ציבור מתון יותר ע"מ לנצח במרוץ. אוהיו דוגמא מצויינת לכך, מדינה אדומה מאד עם 8% פער בבחירות לנשיאות ויש סיכוי לא קטן שיפסידו את המושב בסנאט לשישה שנים נוספות.
אמנם צריך לומר שמורנו מביא תמיכה של הקהילה ההיספאנית באוהיו, שאף תרמה כסף רב לקמפיין שלו, ההיספאנים הם מצביעים טבעיים של הדמוקרטים כך שמורנו מביא קהלים מבחוץ. ועדיין ההיספאנים באוהיו הם אחוזים נמוכים יחסית לשאר המדינות, משום שאוהיו היא אחת המדינות הלבנות ביותר בארה"ב.
פרמטר נוסף ממנו אפשר ללמוד הרבה, זהו גיוס הכספים לקמפיין, המרוץ לסנאט באוהיו הוא המרוץ השלישי בארה"ב מבחינת הכספים המושקעים בו. בראון גייס יותר משלושים מליון דולר, בעוד מורנו מסתפק ב11,000,000$ בלבד, אמנם מורנו הוא מיליונר ואיש עסקים עשיר שיכול לממן את הפער מכיסו, אבל זה מראה על רוח הלחימה וכמה חשוב המרוץ למפלגה. הדמוקרטים משקיעים מאד בשישה מרוצים שאחד מהם הוא המרוץ באוהיו, הרפובליקנים משקיעים בכל האחד עשר מושבים מתנדנדים של הדמוקרטים, ולכן יש פחות השקעה באוהיו.
לסיכום: המרוץ פתוח לגמרי, ע"פ ההיסטוריה יש נטיה לטובת הרפובליקנים, ע"פ הסקרים יש דווקא סיכוי טוב יותר לדמוקרטים.
צריך להדגיש שבכל תוצאה שתהיה באוהיו הרפובליקנים כנראה יקחו את הסנאט עם מינימום של 52 חברים.
המרוצים לבית הנבחרים:
את אוהיו מייצגים 15 חברי קונגרס, כל אחד מהם בשם המחוז בו נבחר.
כמו בכל ארה"ב הערים הגדולות מזוהות עם הדמוקרטים ואזורי הפרוורים והכפר מזוהים עם הרפובליקנים.
מתוך 15 המחוזות 5 מהם נשלטים ע"י הדמוקרטים, וכל אחד מהם מייצג את חמשת הערים הגדולות של אוהיו עם האזורים הכפריים סמוכים. מחוזות: 1 (סינסיטי), 3 (קולומבוס), 9 (טולדו), 11 (קליבלנד) , ומחוז 13 (אקרון).
הרפובליקנים שולטים בשאר עשרת המחוזות (2,4,5,6,7,8,10,12,14,15), המחוז השישי כרגע ללא נציג משום שחבר בית הנבחרים של המחוז ביל ג'ונסון הותיק התפטר ע"מ לכהן כנשיא אוניברסיטת יאנגסטאון סטייט, אבל הוא יהיה אדום בוהק ללא כל ספק.
במשלחת של אוהיו לבית הנבחרים בוושינגטון די סי, מכהנים מספר חברים בולטים.
הראשונה שבהם היא הדמוקרטית מרסי קפטור המייצגת את מחוז 9 הצפוני הגובל באילינוי ומישיגן, קפטור נבחרה לראשונה בשנת 1982, ומכהנת ברציפות משנת 1983, קפטור מתמודדת השנה בפעם ה-22 על המושב. היא האשה שכיהנה התקופה הארוכה ביותר בתולדות הקונגרס. האחוז הנמוך ביותר שהיא קיבלה בבחירות אי פעם עמד על 59%, אפילו בבחירות האחרונות שהיו אחרי מפקד האוכלוסין שהזיז את המחוז שלה לחלק מהשטחים שהיו חלק מהמחוז ה-5 הרפובליקני היא לא ירדה מאחוז הניצחון שלה.
השני הוא דייב ג'וייס נציג המחוז ה-14 הצפון מזרחי, ג'וייס חבר קונגרס ידוע שנכנס לרשימת חברי הקונגרס הלא מפלגתיים, דהיינו הוא אמנם רפובליקני אך הוא מגיש את רוב הצעות החוק שלו בשיתוף עם המפלגה הדמוקרטית. המחוז בטוח כאדום ואף בבחירות לנשיאות שבהם אובאמה גרף את אוהיו, המחוז העדיף את המתמודדים הרפובליקנים על פניו.
השלישית ברשימה מייצגת את מחוז 11 הצפוני שכולל בתוכו בעיקר את העיר קליבלנד ופרווריה, שמה הוא שונטל בראון הדמוקרטית פרוגרסיבית- אוהבת ישראל, בפריימריז על הזכות להתמודד מטעם המפלגה במחוז התחולל קרב אדירים בין בראון שנתמכה ע"י הממסד הדמוקרטי לבין נינה טרנר מועמדת קיצונית יותר מהאגף הפרוגרסיבי. בראון התפרסמה בזכות יחסה לישראל, לשם שינוי בראון האפרו- אמריקאית והפרוגרסיבית טוענת שאין סתירה בין הפרוגרס לתמיכה בישראל.
הרביעי מייצג את מחוז ה-8, וורן דווידסון הרפובליקני, תומך טראמפ מובהק, והתפרסם כשהיה אחד מ21 חברי בית הנבחרים שהצביעו נגד הענקת מדליית זהב לשוטרים שהגנו על הקונגרס בהתפרצות תומכי טראמפ בשישי לינואר 2021.
החמישי מקס מילר נציג המחוז ה-7, היה אחד מעוזריו של טראמפ בהיותו נשיא, ומונה ע"י למלא שורת תפקידים, מילר תמך בטענה שהבחירות בשנת 2020 זוייפו. אם טראמפ ינצח את הבחירות יתכן שמילר יקבל משרה חשובה בבית הלבן וייתכן אפילו משרת שר.
את הרשימה המכובדת מסיים ג'ים ג'ורדן נציג המחוז ה-4, ג'ורדן היה מועמד להתמנות ליו"ר בית הנבחרים לאחר הדחתו של היו"ר המכהן קווין מקארתי.
המרוצים התחרותיים:
בראש רשימת המושבים התחרותיים עומד המושב של מחוז 9, אמנם מרסי קפטור מעולם לא ניצחה בפחות מ59% והמודלים נותנים לה סביבות 71% סיכוי ניצחון, אך המחוז שבחר בטראמפ בפער של 2.5% עשוי בהחלט להדיחה אחרי 21 קדנציות רצופות.
מושב תחרותי נוסף הוא המחוז ה-1 הכולל את העיר הגדולה סינסינטי, גרג לנדסמן הדמוקרטי המכהן קדנציה אחת לאחר שהביס את סטיב צ'בוט הרפובליקני הותיק אחרי 13 קדנציות. מול לנדסמן נאבק אורלנדו סונזה. המושב אכן נקרא תחרותי, אולי בגלל שבעשרות שנים האחרונות הוא היה אדום, ואף טראמפ ניצח בו עם 50.9% בשנת 2020, אבל רוב המומחים והתחזיות נותנים אחוז חיזוי מאד גבוה שהדמוקרטים ינצחו שוב. ע"פ המודלים האמינים הסיכוי שלנסמן ינצח שוב עומד על 84%, אמנם זו ירידה קלה אבל לא סביר שהוא יפסיד.
מפת המחוזות של אוהיו לקונגרס
והשלישי והאחרון הוא המושב הכי תחרותי באוהיו, המחוז ה-13 בשליטת הדמוקרטית המכהנת אמיליה סייקס, סייקס נבחרה לראשונה בשנת 2022 אחרי שגברה על המועמד הרפובליקני מדיסון גילברט בפער של 5%. המועמד קווין קוקליין הרפובליקני זכה בפריימריז המחוזי ויתמודד מולה בבחירות 2024. מבחינת תרומות סייקס גייסה יותר מפי חמש תרומות בהשוואה לקוקליין מה שאומר שהמחוז באמת מתנדנד והמפלגה הדמוקרטית גם מבינה את זה ומשקיעה שם כספים רבים. מצד שני הכסף בהחלט יכול לסייע לה לעבור את השישי בנובמבר עם מעל 50% הנכספים.
ע"פ ההיסטוריה המחוז בשליטת הדמוקרטים משנת 1977, אבל המחוז לא נשאר באותם גבולות מאז, בכל עשור המחוז נאלץ להוסיף אליו חלקים אחרים ממחוזות שבוטלו בגלל גידול מועט באוכלוסיית אוהיו והפסד אלקטורים וחברי קונגרס של המדינה. אחרי מפקד 2010 המחוז התרחב לחלקים ממחוז 17, ואחרי המפקד האחרון המחוז קיבל נתחים מהמחוז ה 16, כך שההשפעה של תושבי העיר אקרון ופרוורי קליבלנד יורדת, אל מול הצטרפות אזורים כפריים יותר רפובליקנים למחוז.
בשנת 2018 הוגשה תביעה לבית המשפט שהמפה שצויירה ע"י בית הנבחרים של אוהיו, אינה חוקית משום שהם ציירו אותה באופן שיוריד משמעותית את הסיכוי של הדמוקרטים לשלוט במחוז.
עם כל זאת בשנת 2022 אמילה סייקס ניצחה את הרפובליקנים במחוז, אבל בהסתכלות רחבה על העשור האחרון, הדמוקרטים מאבדים בעקביות כמה אחוזי תמיכה במחוז כמעט בכל שנתיים, לדוג' בשנת 2012 הדמוקטים זכו עם 72%, ב-2014 כבר ירדו ל-68%, בשנת 2018 כבר ירדו ל60%, כך שהכל פתוח לכאן ולכאן.
ע"פ המודלים העדכניים יש סיכוי של 66% שסייקס תנצח את המרוץ, אמנם גם חיזוי הסיכוי שלה בירידה ע"פ המודלים.
בכל אופן המושבים הרפובליקנים בטוחים באוהיו, כך שיחסי הכוחות יהיו לפחות 10 רפובליקנים, 2 דמוקרטים, ושלושה מושבים מתנדנדים מי יותר ומי פחות.
ניתן להעריך שאם טראמפ ינצח בפער של 8% כמו בסיבובים קודמים, הדמוקרטים ישארו עם חמשת המושבים הכחולים של אוהיו, אם הוא ינצח בפער של 10% המחוז ה-13 לכאורה יהפוך לאדום, וה-9 ממש יתנדנד מצד לצד. ובמקרה שטראמפ ישיג ניצחון בפער של 12% ומעלה, גם המושב של אוהיו 1 יהיה בטווח הסכנה להפוך לאדום.
צריך לציין שהמפה העדכנית של מחוזות אוהיו שצויירה ע"י בית הנבחרים הרפובליקני, נפסלה ע"י בית המשפט בטענה שהוא מיטיב מאד עם המועמדים הרפובליקנים. אמנם הרפובליקנים לא מאד התרשמו מהפסילה ואישרו את המפה, ולכן תוקפה יפוג בבחירות הבאות.
לסיכום: אוהיו כנראה תישאר אדומה ובוהקת מתמיד. טראמפ יקח השאלה רק באיזה פער. המרוץ לסנאט הוא אחד המרוצים המעניינים בארה"ב שישפיע על הרוב הרפובליקני בסנאט ב2026. ובבחירות לבית הנבחרים הרפובליקנים ודאי ישמרו על כוחם אם לא יצליחו להגדילו.
<<<למאמר הקודם
למאמר הבא>>>
הבחירות לנשיאות ארה"ב #03 - העימות הראשון והיום שאחרי
העימות והפאניקה במפלגה הדמוקרטית
www.prog.co.il
תמונת שער (רויטרס)
מקורות:
270towin.com, justfacts.votesmart, opensecrets.org, elections2024, realclearpolling.com, en.wikipedia.org, America Baby Podcast, cnn.com
- Next article in the series 'בחירות ארה"ב 2024': הבחירות לנשיאות ארה"ב #03 - העימות הראשון והיום שאחרי
- Previous article in the series 'בחירות ארה"ב 2024': הבחירות לנשיאות ארה"ב #01
