הנושאים החמים
היי, שלום, וכל המילים הנימוסיות.
אם את עצמאית בשלבים של פיתוח העסק החמוד שלך,
תישארי איתי. יש לי מה לומר לך.
**
כבר למעלה משנה שיש לי בטו-דו-ליסט: "שיתוף תהליך המיתוג שלי בפרוג".
זה היה מסע עם כל כך הרבה גלגולים, עד שאין לזהות בו את מי שאני היום ומה שאני עושה בפועל.
ובכל זאת, חשוב לי לשתף דווקא כי כל התחנות האלה הן תובנות שיש להן ערך בפני עצמן, אז הנה אני פה
יש לי נטיה להאריך(ךךךךךךךך) אבל הפעם החלטתי נחושות שאני אעשה את זה קצר,
אז אני פשוט אתחיל ותזרמי איתי. טוב?
סיימתי ללמוד בפרוג פרסום, אסטרטגיה, קופי, קריאייטיב. מרצים מעולים ופרויקטים מדהימים.
כשחזרתי הביתה עם תעודה ביד וים של חומר ששוחה לי בראש,
משהו דפק לי חזק בלב ובער בי להתחיל להתגלץ' לעבודה.
עצמאית הייתי תמיד, אבל הייתה לי בעיה-
עד אז עסקתי יותר בכתיבה אומנותית. שירים, מחזות, תסריטים, מצגות וכל מה שסביב העולם הסמינרי, בעיקר.
רציתי להגיע לקהל חדש ולהתחיל לעבוד על רטוב בכל מה שלמדתי,
אבל בו זמנית לא יכולתי לוותר על הכתיבה האומנותית. היא הייתה חלק ממני, היה לי מעגל לקוחות מרוצות שחזרו שוב ושוב ב"ה, (טינננ---. צונזרו כאן כמה שורות מיותרות.)
היה לי לוגו ישן שחברה גרפיקאית עשתה לי פעם, ועד אז הוא סיפק אותי, אבל לא עוד.
***
תחנת תובנה ראשונה:
נכון שכולם אומרים שאי אפשר להתפזר באלף תחומים וחייבים להתמקד?
גם אני אומרת.
אבל אי אפשר לעשות את זה לפני שתנסים על רטוב.
שחררי!
תתחילי לעבוד, תכנסי בכל הכח לתחום החדש שלך, ואחרי תקופה תעצרי ותבדקי את עצמך:
איפה כיף לי יותר? אילו עבודות אני שמחה יותר שמציעים לי? מתי אני מרגישה הכי מסופקת?
כשזה יבוא זה יבוא. ואז- תחתכי. תבחרי את התחום שלך, את ההגדרה המדויקת שלך, ותפסיקי להיות כלבויניקית.
זה עדיין יכול להיות קשה, כי לוותר זה תמיד מרגיש כמו לכרות חלק ממך. אבל תזכרי שהעולם הוא עגול, ושום דבר הוא לא אל חזור.
אם תרצי תמיד תוכלי לעשות ריסטארט, ובעולם של היום זה לא כזה קשה.
***
הבנתי יותר מתמיד שמיתוג הוא ממש לא רק לוגו, והיה לי ברור שהתהליך הזה צריך להתחיל קודם כל מתוכי. רק אח"כ אוכל להרשות לעצמי למתג ולשווק אחרים.
התחלתי לנסות לעבוד על הבריף.
>>על הספוילרים את יכולה לדלג, כי את התובנות תוכלי לאסוף גם בלי לקרוא אותם
חתיכת אתגר.
שברתי את הראש כמה שבועות בנסיון למצוא את הגורם המאחד, זה שיחבר בין החלקים וימצא את המאפיין האחד שמתכלל את הכל במידה שווה.
באמצע כמעט התייאשתי והחלטתי לעשות 2 מיתוגים שונים, אבל זה לא היה נשמע נכון.
מתישהו נפלה לי ההבנה שההגדרה הנכונה ביותר היא: יוצרת תוכן.
אהבתי את זה כי הרגשתי שזו אני. יוצרת תוכן. זה מה שאני אוהבת לעשות. וזה כולל את הכל, משלב החשיבה ועד שלב ההפקה- גם בתחום האומנותי וגם בתחום השיווק.
אוקיי, נקסט:
מה הבידול שלי?
איך מוצאים קונספט ייחודי, מבדל ואחר?
וכאן ישבתי והכנתי דף וורד עם טבלה בזו הכותרת:
וכן, חפרתי בגוגל, נכנסתי לאתרים של קופירייטירים ומילאתי בדייקנות שורה אחר שורה.
מסקנה:
כולם מדויקים, כולם חדים, כולם שירותיים ואדיבים וכולם כמובן יביאו לך ולקוחות תכף ומיד.
אין חדש תחת השמש.
***
תחנת תובנה שניה:
לא תמיד מה שנראה לך מובן מאליו הוא מה שבאמת קורה בשטח!
חשבתי לי שקופירייטרים מתוקף היותם אנשי שיווק, כנראה יודעים לשווק את עצמם הכי טוב.
אז חשבתי...
יש פרסומאים שיש להם אתרים מבריקים, ויש מיתוגים מפילי- לסתות.
אבל יש גם הרבה שלא! בחיפוש גוגל פשוט או בדיקה של שמות מוכרים, גיליתי הרבה אתרים משעממים, בנאליים וחסרי ברק.
אז גם אם את חושבת ש"כל המאפרות אומרות על עצמן ש..." או "מה יש לי לומר שעוד לא אמרו"-
תדעי:
א. זה לא תמיד נכון.
ב. אם זה נכון, כנראה שתוכלי למצוא משהו אחר שמיוחד בך ולא באחרות, כי לא יכול להיות שסל התכונות נגמר ב-3 ערכים שיווקיים שמשותפים לכולם.
***
חזרתי פנימה אלי: מה מיוחד בי?
מה ההבטחה שלי ללקוחה? מה דווקא אני יכולה לתת לה?
ניסיתי לכתוב לעצמי מה מאפיין אותי. הלכתי גם ללקוחות שכבר עשיתי להן פרסום או שניים, ואפילו ללקוחות של ההצגות וכל היתר. שאלתי אותן: מה גורם לכן לבוא דווקא אלי?
יאללה קונספט!
עכשיו לחפש דימויים מהתחום.
השלב הזה לקח כמה חודשים, אז אני רק מניחה פה כמה צילומי מסך של סקיצות ונמשיך:
***
תחנת תובנה שלישית:
מכירה את זה שאת ננעלת על רעיון ולא עוזר כלום?
שאת חייבת לפצח משהו ולא משנה כמה את חושבת, את נתקלת במבוי סתום?
עצה ממני: תרפי.
לכי לך כמה ימים לקרוא ספר או להתעסק בדברים אחרים שלא קשורים! לא קשורים! למה שאת צריכה למצוא.
תני לזה לבוא לבד.
פתאום את עלולה לגלות שעלה לך רעיון חדש, אחר לגמרי, משום מקום.
ההשראה יכולה לבוא מכל דבר- רק צריך לשחרר את האובססיה ולתת לראש להתנקות. זה עובד.
***
תפנית בעלילה.
פתאום נפל לי משהו.
הבנתי שעד עכשיו הייתי עסוקה במה אני עושה, ובאיך אני עושה את זה.
שזה מקסים וחשוב,
אבל חסרה חוליה.
מכירה את מודל מעגל הזהב של סיימון סינק?
בקצרה (כי הבטחתי) התיאוריה הזו מדברת על 3 מעגלים שבהם מותג מתקשר.
המעגל החיצוני ביותר הוא ה"מה".
כל אחד יודע מה הוא עושה. קל.
המעגל האמצעי הוא "איך"-
באיזו שיטה, באיזו דרך, באיזו צורה אנחנו עושים את זה.
כאן, יש אנשים שפועלים מהבטן, בלי סיסטמים, ולא באמת יודעים להצביע על ה"איך" שלהם.
ועדיין, רובנו שם.
אבל המעגל החשוב ביותר הוא הפנימי.
למה?
מה מפעיל אותנו? למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים?
לזה אנשים מתחברים. את זה אנשים קונים. זה מה שמניע את הרגש של כולנו.
אנחנו אוהבים להתחבר לסיפור גדול. לחזון. לשליחות. לעניין משותף.
זה מה שבונה מערכת יחסי אמון עם לקוחות, וזה מה שמתקשר אותנו הכי טוב החוצה.
ואת זה- לא כל אחד עושה.
מכאן זה נהיה קל, מהיר וקצר,
ובעיקר כיף, מחובר וכל כך אמיתי:
הדרך לסלוגן הייתה עדיין ארוכה, אבל חפרתי מספיק.
הגיע הזמן להציץ ללוגו: (@רותיש האחת והיחידה)
עברו עוד כמה וכמה חודשים מלאים בעשיה ב"ה.
מאז הספקתי למחוק את הכתיבה האומנותית מהבריף ולהוריד אותה מהפריסה של האתר שבדרך,
כי היום אני עמוק בעולם השיווק ב"ה.
ועדיין הכל מרגיש כל כך רלוונטי, כי הוא לא מבוסס על מה, אלא על למה. וזה- לא השתנה.
והי- יש פודקאסט!
כרגע פרק המבוא זמין להאזנה ביוטיוב- כאן (פתוח בנטפרי) או כאן,
וגם באפליקציית ZING .
האתר שלי מחמם מנועים, אז אפשר בינתיים לקפוץ לבקר (רוחה שיינין, אני חייבת לקרדט למרות שעדיין לא רואים כלום)
ובקרוב הפודקאסט יתעדכן בפרקים נוספים ומרתקים בעז"ה, ויעלה לאתר שלי ול"דוסקאסט".
וזה המסר המרכזי שחשוב לי שתקחי איתך:
תשאלי למה.
אולי עברת תהליך מיתוג ואולי לא,
אולי עשית את זה אצל חברה גרפיקאית עם שאלון בסיסי, ואולי הלכת לאסטרטגית שיווק וחפרת כהוגן.
מה שזה לא יהיה, אל תפסיקי לשאול "למה".
למה אני עושה את מה שאני עושה? מה מפעיל אותי? מה עושה לי את האש הזאת בעיניים?
תדייקי את זה. תחיי את זה. תצמדי לזה.
תני לעצמך להנות ממה שאת אוהבת, למצוא את הלקוחות שמתאימים ומתחברים לסיפור שלך,
ולתקשר את העסק שלך החוצה בצורה הכי נכונה ומדויקת לך.
תשפריצי את זה החוצה בכל צורה, הכי יפה לך!
זה היה הקצר שלי, אבל אינמלעשות- כיווצתי פה תהליך ארוך מדי למאמר אחד, אז אני מקווה שבכל זאת נשארת איתי
בינתיים הרבה הצלחה, והמון אנרגיות טובות לתוצאות מעולות!!!
אם את עצמאית בשלבים של פיתוח העסק החמוד שלך,
תישארי איתי. יש לי מה לומר לך.
**
כבר למעלה משנה שיש לי בטו-דו-ליסט: "שיתוף תהליך המיתוג שלי בפרוג".
זה היה מסע עם כל כך הרבה גלגולים, עד שאין לזהות בו את מי שאני היום ומה שאני עושה בפועל.
ובכל זאת, חשוב לי לשתף דווקא כי כל התחנות האלה הן תובנות שיש להן ערך בפני עצמן, אז הנה אני פה
יש לי נטיה להאריך(ךךךךךךךך) אבל הפעם החלטתי נחושות שאני אעשה את זה קצר,
אז אני פשוט אתחיל ותזרמי איתי. טוב?
סיימתי ללמוד בפרוג פרסום, אסטרטגיה, קופי, קריאייטיב. מרצים מעולים ופרויקטים מדהימים.
כשחזרתי הביתה עם תעודה ביד וים של חומר ששוחה לי בראש,
משהו דפק לי חזק בלב ובער בי להתחיל להתגלץ' לעבודה.
עצמאית הייתי תמיד, אבל הייתה לי בעיה-
עד אז עסקתי יותר בכתיבה אומנותית. שירים, מחזות, תסריטים, מצגות וכל מה שסביב העולם הסמינרי, בעיקר.
רציתי להגיע לקהל חדש ולהתחיל לעבוד על רטוב בכל מה שלמדתי,
אבל בו זמנית לא יכולתי לוותר על הכתיבה האומנותית. היא הייתה חלק ממני, היה לי מעגל לקוחות מרוצות שחזרו שוב ושוב ב"ה, (טינננ---. צונזרו כאן כמה שורות מיותרות.)
היה לי לוגו ישן שחברה גרפיקאית עשתה לי פעם, ועד אז הוא סיפק אותי, אבל לא עוד.
***
תחנת תובנה ראשונה:
נכון שכולם אומרים שאי אפשר להתפזר באלף תחומים וחייבים להתמקד?
גם אני אומרת.
אבל אי אפשר לעשות את זה לפני שתנסים על רטוב.
שחררי!
תתחילי לעבוד, תכנסי בכל הכח לתחום החדש שלך, ואחרי תקופה תעצרי ותבדקי את עצמך:
איפה כיף לי יותר? אילו עבודות אני שמחה יותר שמציעים לי? מתי אני מרגישה הכי מסופקת?
כשזה יבוא זה יבוא. ואז- תחתכי. תבחרי את התחום שלך, את ההגדרה המדויקת שלך, ותפסיקי להיות כלבויניקית.
זה עדיין יכול להיות קשה, כי לוותר זה תמיד מרגיש כמו לכרות חלק ממך. אבל תזכרי שהעולם הוא עגול, ושום דבר הוא לא אל חזור.
אם תרצי תמיד תוכלי לעשות ריסטארט, ובעולם של היום זה לא כזה קשה.
***
הבנתי יותר מתמיד שמיתוג הוא ממש לא רק לוגו, והיה לי ברור שהתהליך הזה צריך להתחיל קודם כל מתוכי. רק אח"כ אוכל להרשות לעצמי למתג ולשווק אחרים.
התחלתי לנסות לעבוד על הבריף.
>>על הספוילרים את יכולה לדלג, כי את התובנות תוכלי לאסוף גם בלי לקרוא אותם
חתיכת אתגר.
שברתי את הראש כמה שבועות בנסיון למצוא את הגורם המאחד, זה שיחבר בין החלקים וימצא את המאפיין האחד שמתכלל את הכל במידה שווה.
באמצע כמעט התייאשתי והחלטתי לעשות 2 מיתוגים שונים, אבל זה לא היה נשמע נכון.
מתישהו נפלה לי ההבנה שההגדרה הנכונה ביותר היא: יוצרת תוכן.
אהבתי את זה כי הרגשתי שזו אני. יוצרת תוכן. זה מה שאני אוהבת לעשות. וזה כולל את הכל, משלב החשיבה ועד שלב ההפקה- גם בתחום האומנותי וגם בתחום השיווק.
אוקיי, נקסט:
מה הבידול שלי?
איך מוצאים קונספט ייחודי, מבדל ואחר?
וכאן ישבתי והכנתי דף וורד עם טבלה בזו הכותרת:
וכן, חפרתי בגוגל, נכנסתי לאתרים של קופירייטירים ומילאתי בדייקנות שורה אחר שורה.
מסקנה:
כולם מדויקים, כולם חדים, כולם שירותיים ואדיבים וכולם כמובן יביאו לך ולקוחות תכף ומיד.
אין חדש תחת השמש.
***
תחנת תובנה שניה:
לא תמיד מה שנראה לך מובן מאליו הוא מה שבאמת קורה בשטח!
חשבתי לי שקופירייטרים מתוקף היותם אנשי שיווק, כנראה יודעים לשווק את עצמם הכי טוב.
אז חשבתי...
יש פרסומאים שיש להם אתרים מבריקים, ויש מיתוגים מפילי- לסתות.
אבל יש גם הרבה שלא! בחיפוש גוגל פשוט או בדיקה של שמות מוכרים, גיליתי הרבה אתרים משעממים, בנאליים וחסרי ברק.
אז גם אם את חושבת ש"כל המאפרות אומרות על עצמן ש..." או "מה יש לי לומר שעוד לא אמרו"-
תדעי:
א. זה לא תמיד נכון.
ב. אם זה נכון, כנראה שתוכלי למצוא משהו אחר שמיוחד בך ולא באחרות, כי לא יכול להיות שסל התכונות נגמר ב-3 ערכים שיווקיים שמשותפים לכולם.
***
חזרתי פנימה אלי: מה מיוחד בי?
מה ההבטחה שלי ללקוחה? מה דווקא אני יכולה לתת לה?
ניסיתי לכתוב לעצמי מה מאפיין אותי. הלכתי גם ללקוחות שכבר עשיתי להן פרסום או שניים, ואפילו ללקוחות של ההצגות וכל היתר. שאלתי אותן: מה גורם לכן לבוא דווקא אלי?
נשארתי שוב ושוב עם אלו:
1. עושה עבודה מדויקת, ממוקדת, נוגעת, בול בפוני, כתיבה מאד משויפת וחדה, נוגעת בלקוחות.
2. משקיעה, יסודיות, עד הסוף, כמו שצריך, בלי לחפף, לומדת את הלקוחה לעומק, מאד מסודר, עד הפרטים הכי קטנים, חשיבה מקיפה ומערכתית בלי לפספס שום פרט.
3. מבינה את הלקוחה ומתחברת למטרות ולצרכים שלה, נכנסת לראש של הלקוחה ומשדרת על אותו גל.
עכשיו צריך לבחור...
הרגשתי ש-2 הכי מדויק ונכון לי. תקראו לזה מעלה, תקראו לזה חיסרון, אני לא יודעת לעגל פינות.
אבל תכל'ס שניה, מי אמר שזה יעבוד? את הלקוחה לא מעניין כמה את עובדת ואיך את עובדת. אותה מעניינת התוצאה. היחס. השירות.
התלבטתי ממש.
מצד אחד, הכל נכון כנראה. הכל מאפיין אותי.
מצד שני, הרי כל המהות של מיתוג היא להתחבר למאפיין הכי בולט שלי ואותו להוציא לפרונט. להיות אותנטית, כנה, אמיתית, מחוברת למה שיש לי באמת לתת מעבר לאחרים. להיות צמודה לד.נ.א האמיתי שלי.
ואם נקודת החוזק המשמעותית שלי היא יסודיות, אז זה מה שיביא אלי את הלקוחות שהכי נכונים לי, את אלה שצריכות דווקא אותי, וגם אני אעשה עבודה טובה יותר כשאהיה מחוברת לזהות שיושבת עלי הכי טוב. שמדברת אותי באמת.
חוצמזה, הנקודה הזו הכי פחות בנאלית. הכי פחות מוכרת, הכי פחות מאפיינת את רוב העוסקים בתחום. זה חתיכת יתרון לטובתי.
לזה קוראים בידול, לא?
החלטתי ללכת על זה.
1. עושה עבודה מדויקת, ממוקדת, נוגעת, בול בפוני, כתיבה מאד משויפת וחדה, נוגעת בלקוחות.
2. משקיעה, יסודיות, עד הסוף, כמו שצריך, בלי לחפף, לומדת את הלקוחה לעומק, מאד מסודר, עד הפרטים הכי קטנים, חשיבה מקיפה ומערכתית בלי לפספס שום פרט.
3. מבינה את הלקוחה ומתחברת למטרות ולצרכים שלה, נכנסת לראש של הלקוחה ומשדרת על אותו גל.
עכשיו צריך לבחור...
הרגשתי ש-2 הכי מדויק ונכון לי. תקראו לזה מעלה, תקראו לזה חיסרון, אני לא יודעת לעגל פינות.
אבל תכל'ס שניה, מי אמר שזה יעבוד? את הלקוחה לא מעניין כמה את עובדת ואיך את עובדת. אותה מעניינת התוצאה. היחס. השירות.
התלבטתי ממש.
מצד אחד, הכל נכון כנראה. הכל מאפיין אותי.
מצד שני, הרי כל המהות של מיתוג היא להתחבר למאפיין הכי בולט שלי ואותו להוציא לפרונט. להיות אותנטית, כנה, אמיתית, מחוברת למה שיש לי באמת לתת מעבר לאחרים. להיות צמודה לד.נ.א האמיתי שלי.
ואם נקודת החוזק המשמעותית שלי היא יסודיות, אז זה מה שיביא אלי את הלקוחות שהכי נכונים לי, את אלה שצריכות דווקא אותי, וגם אני אעשה עבודה טובה יותר כשאהיה מחוברת לזהות שיושבת עלי הכי טוב. שמדברת אותי באמת.
חוצמזה, הנקודה הזו הכי פחות בנאלית. הכי פחות מוכרת, הכי פחות מאפיינת את רוב העוסקים בתחום. זה חתיכת יתרון לטובתי.
לזה קוראים בידול, לא?
החלטתי ללכת על זה.
יאללה קונספט!
עכשיו לחפש דימויים מהתחום.
השלב הזה לקח כמה חודשים, אז אני רק מניחה פה כמה צילומי מסך של סקיצות ונמשיך:
***
תחנת תובנה שלישית:
מכירה את זה שאת ננעלת על רעיון ולא עוזר כלום?
שאת חייבת לפצח משהו ולא משנה כמה את חושבת, את נתקלת במבוי סתום?
עצה ממני: תרפי.
לכי לך כמה ימים לקרוא ספר או להתעסק בדברים אחרים שלא קשורים! לא קשורים! למה שאת צריכה למצוא.
תני לזה לבוא לבד.
פתאום את עלולה לגלות שעלה לך רעיון חדש, אחר לגמרי, משום מקום.
ההשראה יכולה לבוא מכל דבר- רק צריך לשחרר את האובססיה ולתת לראש להתנקות. זה עובד.
***
תפנית בעלילה.
פתאום נפל לי משהו.
הבנתי שעד עכשיו הייתי עסוקה במה אני עושה, ובאיך אני עושה את זה.
שזה מקסים וחשוב,
אבל חסרה חוליה.
מכירה את מודל מעגל הזהב של סיימון סינק?
בקצרה (כי הבטחתי) התיאוריה הזו מדברת על 3 מעגלים שבהם מותג מתקשר.
המעגל החיצוני ביותר הוא ה"מה".
כל אחד יודע מה הוא עושה. קל.
המעגל האמצעי הוא "איך"-
באיזו שיטה, באיזו דרך, באיזו צורה אנחנו עושים את זה.
כאן, יש אנשים שפועלים מהבטן, בלי סיסטמים, ולא באמת יודעים להצביע על ה"איך" שלהם.
ועדיין, רובנו שם.
אבל המעגל החשוב ביותר הוא הפנימי.
למה?
מה מפעיל אותנו? למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים?
לזה אנשים מתחברים. את זה אנשים קונים. זה מה שמניע את הרגש של כולנו.
אנחנו אוהבים להתחבר לסיפור גדול. לחזון. לשליחות. לעניין משותף.
זה מה שבונה מערכת יחסי אמון עם לקוחות, וזה מה שמתקשר אותנו הכי טוב החוצה.
ואת זה- לא כל אחד עושה.
מכאן זה נהיה קל, מהיר וקצר,
ובעיקר כיף, מחובר וכל כך אמיתי:
הדרך לסלוגן הייתה עדיין ארוכה, אבל חפרתי מספיק.
הגיע הזמן להציץ ללוגו: (@רותיש האחת והיחידה)
עברו עוד כמה וכמה חודשים מלאים בעשיה ב"ה.
מאז הספקתי למחוק את הכתיבה האומנותית מהבריף ולהוריד אותה מהפריסה של האתר שבדרך,
כי היום אני עמוק בעולם השיווק ב"ה.
ועדיין הכל מרגיש כל כך רלוונטי, כי הוא לא מבוסס על מה, אלא על למה. וזה- לא השתנה.
והי- יש פודקאסט!
כרגע פרק המבוא זמין להאזנה ביוטיוב- כאן (פתוח בנטפרי) או כאן,
וגם באפליקציית ZING .
האתר שלי מחמם מנועים, אז אפשר בינתיים לקפוץ לבקר (רוחה שיינין, אני חייבת לקרדט למרות שעדיין לא רואים כלום)
ובקרוב הפודקאסט יתעדכן בפרקים נוספים ומרתקים בעז"ה, ויעלה לאתר שלי ול"דוסקאסט".
וזה המסר המרכזי שחשוב לי שתקחי איתך:
תשאלי למה.
אולי עברת תהליך מיתוג ואולי לא,
אולי עשית את זה אצל חברה גרפיקאית עם שאלון בסיסי, ואולי הלכת לאסטרטגית שיווק וחפרת כהוגן.
מה שזה לא יהיה, אל תפסיקי לשאול "למה".
למה אני עושה את מה שאני עושה? מה מפעיל אותי? מה עושה לי את האש הזאת בעיניים?
תדייקי את זה. תחיי את זה. תצמדי לזה.
תני לעצמך להנות ממה שאת אוהבת, למצוא את הלקוחות שמתאימים ומתחברים לסיפור שלך,
ולתקשר את העסק שלך החוצה בצורה הכי נכונה ומדויקת לך.
תשפריצי את זה החוצה בכל צורה, הכי יפה לך!
זה היה הקצר שלי, אבל אינמלעשות- כיווצתי פה תהליך ארוך מדי למאמר אחד, אז אני מקווה שבכל זאת נשארת איתי
בינתיים הרבה הצלחה, והמון אנרגיות טובות לתוצאות מעולות!!!
