זה היה תהליך ארוך ומסורבל ולאורכו היה צריך לעשות התאמות רבות כדי שהחלקים יתחברו.
בשנת 1799 פיתח אלי ויטני שיטה חדשה! חלוקת העבודה לתחנות, כשבכל תחנה נעשה תהליך מסוים לחלק של המוצר ועובר לתחנה הבאה.
שיטה זו יצרה רצף עבודה מהיר ויעיל ואפילו אפשרה לעובדים פחות מיומנים לקחת חלק ולתרום לתוצר הסופי (כמה מכם התבקשו "רק לחתוך ירקות לסלט" או לקלף קליפות). שיטה זו ידועה כ"פס הייצור".
הבסיס לתכנון המטבח הוא חלוקה עקרונית לאוזרים ותחנות עבודה.
בכל מטבח, לא משנה מה הגודל או הסגנון שלו, יש לנו חמישה אזורים מרכזיים:
- אזור אחסון המזון (מקרר, מקפיא ומזווה)
- אזור ניקיון המזון והכלים (כיור, מדיח, כלים לניקויי)
- אזור הכנת המזון (משטחי עבודה וכלי עבודה ידניים וחשמליים)
- אזור בישול ואפייה (תנור, כיריים, מיקרו, טוסטר אובן)
- אזור אחסון הכלים (ארונות, מגירות, מדפים)
בכל אחת מתצורות אלו מתקיימת חלוקה לחמשת אזורי עבודה והיא גם מסומנת בצבע שונה.
העיקרון המרכזי הוא מיקום האזורים בצורה כזו שתאפשר לנו גישה נוחה ומעבר מהיר בין אזור לאזור.
המטבח כולל משטחי עבודה ואחסון רבים ומאפשר ישיבה ועבודה באי הממוקם במרכזו.
בשביל לתכנן מטבח, אנחנו חייבים קודם כל להבין מי הולך להשתמש בו. לכל משפחה צרכים, רצונות ומנהגים שונים והמטבח חייב להתייחס אליהם.
מטבח זה מכיל את כל הפונקציות הנדרשות ואינו תופס מקום רב.
האם המטבח שלנו פתוח לפינת אוכל ו/או סלון? אם כן מה אנחנו רואים מכל אזור ואיזה מעברים יש לנו ביניהם?
האם המטבח סגור/ חצי פתוח? האם יש לנו חלונות/ עמודים או אלמנטים אדריכליים נוספים שאלינו לקחת בחשבון?
אם המאמר הזה עזר לכם, אשמח שתרשמו כאן תגובה ו/ או תשאירו פידבק קצר.
בברכה,
יורי נולמן