הנושאים החמים
"הרקטה נפלה בשטח פתוח".
"כוחותינו מנעו פיגוע בשומרון, המחבל נוטרל בהצלחה".
"כוחות צה"ל יצאו מג'נין - אין נפגעים לכוחותינו".
ואפילו: "פיגוע בירושלים, שני פצועים קל במקום".
אנו שומעים את המילים הללו, קוראים אותן, אולי מפטירים; 'ברוך השם', אולי לא, וממשיכים הלאה.
מתקדמים.
הרי מה קרה כאן? כלום. שום דבר שיש צורך להתעכב עליו.
היה. עבר בשלום. נגמר.
אבל בואו נסתכל על הדברים במבט שונה מעט, מכיוון קצת אחר.
הרי השטח הפתוח בו נפלה הרקטה, היה יכול להיות בניין מאוכלס חס ושלום.
הטיל שיורט בהצלחה היה יכול להמשיך במסלולו כרגיל, להרוס, לפגוע, לפצוע, להרוג.
את החדשות היינו אמורים לראות באופן שונה לגמרי.
למשל את המילים: "הרקטה נפלה בשטח פתוח" היינו צריכים לקרוא כך: "נמנע אסון. היינו יכולים לראות כעת הרוגים, ופצועים אך הקב"ה שמר והגן עלינו, על עם ישראל - והרקטה נפלה בחסדי שמיים בשטח פתוח".
ניסיון הפיגוע היה יכול להפוך לפיגוע שהצליח.
כוחות צה"ל היו יכולים להיפגע במהלך הפעולה שלהם, והפצועים קל היו יכולים להיות קשה, אנוש, וגרוע מכך.
אנו צריכים להסתכל על התקופה הזו בכלל והחדשות בפרט, כהשגחה פרטית ומיוחדת של הקב"ה על עמו.
מאחורי כל חדשה, פחות מרעישה אולי, פחות מעניינת, מסתתר חסד השם עצום עלינו.
אז בפעם הבאה שאתם כמעט מעבירים הודעה לא-מעניינת הלאה, רגע לפני שאתם מדלגים על חדשה לא-מרעישה, תעצרו לרגע אחד.
תקראו את מה שנמצא מתחת למילים הגלויות, תודו להשם יתברך על הדיווח המשעמם, הלא-מעניין.
ורק אז - תמשיכו הלאה.
בתקווה שנשמע ונתבשר רק בשורות טובות, אמן.
