אַזְעָקוֹת עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת נִשְׁמְעוּ.
שְׁמוּעוֹת אֵימָה הָלְכוּ וְגָבְהוּ.
הַרְרֵי מֵידָע נֶעֶרְמוּ וְהִתְעַצְּמוּ.
רַחְפָנִים טָסִים נוֹשְׂאִים אֲנָשִׁים,
עִדְכְּנוּ מִיְּדִיעָה בְּרוּרָה הַכְּתָבִים.
הַפַּחַד נָסַק אֶל עַל לִגְבָהִים.
הֵם בַּדֶּרֶךְ הַיְשֵׁר לְדִימוֹנָה,
סִפְּרוּ וְהִגְדִּילוּ אֶת הַבֶּהָלָה.
הַמְּטוֹסִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם בִּרְדִיפָה!
וְאָז פִּתְאוֹם הִתְבָּרֵר הַכֹּל
טָעוּת אֱנוֹשׁ גַּם זֶה לִקְרוֹת יָכוֹל
גַּם אִם הָאֵרוּעַ כָּל כָּךְ גָּדוֹל.
לֹא, עַם יִשְׂרָאֵל הַיְּקָרִים וַאֲהוּבִים
זֹאת לֹא הָיְתָה טָעוּת אֱנוֹשׁ יְהוּדִים
זוֹהִי קְרִיאָה לָנוּ 'שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים!'