הנושאים החמים
כל תחום שתעסקו בו בחיים, תצטרכו עבורו סט כישורים. חלקם תורמים ומועילים מאד, אחרים בעיקר מרשימים, אבל יש את אלו שמחוייבי המציאות, ובלעדיהם אתם מבזבזים את הזמן.
נניח שאתם מתאגרפים ואתם לא נראים מי יודע מה, זה אולי יתנקם בכם במהלך הקריירה. אבל אם אתם גידמים, אין לכם קריירה בכלל.
ומוזיקאים? הם בהחלט ירוויחו - למשל - מיכולת התנסחות, מיומנות בנגינה על כלי, היכרות עם אומנים מגוונים או שליטה במחשב.
אבל דומה שכולם יסכימו כי בלי השראה - מוזה בלע"ז - אין בכלל מה לגשת לשולחן העבודה, בכל תחומי היצירה. ידוע גם כי המילה 'מוזיקה' מקורה במילה 'מוזה' שפירושה השראה.
ההשראה נחשבת ללחם שלנו. כשיש השראה אנחנו פורחים, מייחסים לה את הצלחתנו וממילא את פרנסתנו, וכשאין... אנחנו (וכל מי שסביבנו) סובלים.
אבל האמנם?
אההההם לא. כלומר, זה לא מדויק.
תנו לי להסביר: שלא תחשבו שאין חשיבות קריטית להשראה. אין כמו נוף מרנין, חוויה מיוחדת או שירים אחרים כדי להשפיע על המוזיקה שלנו.
אבל האם זו צריכה להיות תלות? האם חייבים מוזה עבור מוזיקה? לא.
הגישה הזו, לפיה אם אין השראה צריך מיד לרוץ ולחפש אותה, היא לא רק לא נכונה ועשויה לדכא אתכם, אלא גם מסוכנת. כי בגלל הגישה הזו, מוזיקאים רבים מחפשים 'השראה' בעזרת אמצעים חיצוניים כמו אלכוהול, ולמרבה הצער הם גם מוצאים - ולפעמים זה יוצא משליטה.
אבל, אתם שואלים, מה עושים כשאין מוזה? יושבים ליד הדף, המחשב, או הפסנתר, ופשוט לא יוצא כלום?
אוה! הגענו לנקודה.
זה, כמו דברים רבים בחיים, עניין של מיינדסט. גישה נכונה.
כשאתם אומרים: "אני יושב, ולא יוצא לי כלום"...
זה לא נכון.
כן יוצא לכם משהו, אבל לא מה שאתם רוצים או אוהבים באותו רגע. אולי יוצא לכם משהו שלא גורם לכם להרגיש טוב עם עצמכם באותו רגע. אבל המוח תמיד מייצר משהו.
כאן אפשר להיכנס קצת עמוק, אבל אחסוך מכם. בגדול, המוח היצירתי שלנו, זה שאחראי על ייצור רעיונות חדשים ומגוונים, הוא כמו שריר שצריך לאמן.
ככל שתתייאשו באמצע תהליך היצירה ותצאו להתאוורר, או לעשן, או לשתות, או לשבור את המחשב בעצבים, אתם מפסידים אימון לשריר הזה. וכמובן, עשויים להתמכר לדברים מיותרים.
לכן מומחים מציעים, שכשאתם מרגישים שנתקעים לכם הרעיונות, אל תוותרו. תרשמו / תנגנו את הרעיונות הגרועים, ותנו למוח היצירתי להמשיך לפעול.
וכן, זה קצת ירגיז בהתחלה, אבל אל תבנו על זה, בואו בראש הכי פתוח, ובוייב של 'מקסימום נזרוק / נמחק'. ומה יקרה? מעבר לפינה יגיע אליכם משהו שאתם כן אוהבים.
לכן בעיניי, התמהיל הנכון עבור כל יוצר הוא כזה שמשלב בין יצירה מתוך השראה לבין יצירה מתוך המוח.
עבורי, מה שעושה את זה הוא אימון המוח בייצור רעיונות רבים ככל האפשר גם מבלי השראה; ניצול השראה לייצור רעיונות נוספים; ומדי פעם, אני אוהב לאתגר את עצמי וליצור דווקא דברים שונים לחלוטין ממה שעשיתי עד כה.
הפורמט הזה ישפר את הביצועים שלכם פלאים. תנסו בבית!
נניח שאתם מתאגרפים ואתם לא נראים מי יודע מה, זה אולי יתנקם בכם במהלך הקריירה. אבל אם אתם גידמים, אין לכם קריירה בכלל.
ומוזיקאים? הם בהחלט ירוויחו - למשל - מיכולת התנסחות, מיומנות בנגינה על כלי, היכרות עם אומנים מגוונים או שליטה במחשב.
אבל דומה שכולם יסכימו כי בלי השראה - מוזה בלע"ז - אין בכלל מה לגשת לשולחן העבודה, בכל תחומי היצירה. ידוע גם כי המילה 'מוזיקה' מקורה במילה 'מוזה' שפירושה השראה.
ההשראה נחשבת ללחם שלנו. כשיש השראה אנחנו פורחים, מייחסים לה את הצלחתנו וממילא את פרנסתנו, וכשאין... אנחנו (וכל מי שסביבנו) סובלים.
אבל האמנם?
אההההם לא. כלומר, זה לא מדויק.
תנו לי להסביר: שלא תחשבו שאין חשיבות קריטית להשראה. אין כמו נוף מרנין, חוויה מיוחדת או שירים אחרים כדי להשפיע על המוזיקה שלנו.
אבל האם זו צריכה להיות תלות? האם חייבים מוזה עבור מוזיקה? לא.
הגישה הזו, לפיה אם אין השראה צריך מיד לרוץ ולחפש אותה, היא לא רק לא נכונה ועשויה לדכא אתכם, אלא גם מסוכנת. כי בגלל הגישה הזו, מוזיקאים רבים מחפשים 'השראה' בעזרת אמצעים חיצוניים כמו אלכוהול, ולמרבה הצער הם גם מוצאים - ולפעמים זה יוצא משליטה.
אבל, אתם שואלים, מה עושים כשאין מוזה? יושבים ליד הדף, המחשב, או הפסנתר, ופשוט לא יוצא כלום?
אוה! הגענו לנקודה.
זה, כמו דברים רבים בחיים, עניין של מיינדסט. גישה נכונה.
כשאתם אומרים: "אני יושב, ולא יוצא לי כלום"...
זה לא נכון.
כן יוצא לכם משהו, אבל לא מה שאתם רוצים או אוהבים באותו רגע. אולי יוצא לכם משהו שלא גורם לכם להרגיש טוב עם עצמכם באותו רגע. אבל המוח תמיד מייצר משהו.
כאן אפשר להיכנס קצת עמוק, אבל אחסוך מכם. בגדול, המוח היצירתי שלנו, זה שאחראי על ייצור רעיונות חדשים ומגוונים, הוא כמו שריר שצריך לאמן.
ככל שתתייאשו באמצע תהליך היצירה ותצאו להתאוורר, או לעשן, או לשתות, או לשבור את המחשב בעצבים, אתם מפסידים אימון לשריר הזה. וכמובן, עשויים להתמכר לדברים מיותרים.
לכן מומחים מציעים, שכשאתם מרגישים שנתקעים לכם הרעיונות, אל תוותרו. תרשמו / תנגנו את הרעיונות הגרועים, ותנו למוח היצירתי להמשיך לפעול.
וכן, זה קצת ירגיז בהתחלה, אבל אל תבנו על זה, בואו בראש הכי פתוח, ובוייב של 'מקסימום נזרוק / נמחק'. ומה יקרה? מעבר לפינה יגיע אליכם משהו שאתם כן אוהבים.
לכן בעיניי, התמהיל הנכון עבור כל יוצר הוא כזה שמשלב בין יצירה מתוך השראה לבין יצירה מתוך המוח.
עבורי, מה שעושה את זה הוא אימון המוח בייצור רעיונות רבים ככל האפשר גם מבלי השראה; ניצול השראה לייצור רעיונות נוספים; ומדי פעם, אני אוהב לאתגר את עצמי וליצור דווקא דברים שונים לחלוטין ממה שעשיתי עד כה.
הפורמט הזה ישפר את הביצועים שלכם פלאים. תנסו בבית!
