הנושאים החמים
אתם בטח מכירים את התופעה הזו:
הילד מגיע הביתה עם שיעורי בית, לחזור על כל החומר שנלמד השבוע בכיתה.
אתם מתיישבים איתו ומגלים שהוא שולט בחומר, בערך, ככה- ככה.
אז אתם מנסים להעמיק ולשנן כדי להרחיב את הידיעות שלו אבל יש לכם כל כך הרבה עיסוקים וגם הילד לא ממש בעניין אז אחרי כמה דקות של נסיונות אתם מוותרים ופונים כל אחד לעיסוקיו.
כמה שבועות דומים לזה חולפים, והנה הוא חוזר עם פתק: ”הילד מתקשה בלימוד ויש צורך לשנן איתו בבית כדי שלא יפגר אחרי חבריו לכיתה“.
עכשיו כבר אין לכם ברירה, אבל הוא עדיין מתחמק. ולא משנה כמה אתם מנסים ומסבירים ומאיימים, שום דבר לא מצליח לגרום לו לשבת אתכם ולחזור על החומר.
אתם מתחילים לדאוג. אם הוא לא חוזר על החומר, הוא לא יבין ולא ידע מה לומדים, ומה יהיה בשנים הבאות כשהחומר יהיה הרבה יותר מורכב וקשה?
מכירים את המצב הזה? אתם לא לבד.
הורים רבים נמצאים בדיוק באותו מצב, וגם הם לא בטוחים מה נכון לעשות עכשיו:
לוותר לילד על השינון בבית? להכריח אותו ללמוד? לשלוח אותו להוראה מתקנת? ואם כן, אז לאן?
מי יכול לעזור לו ומי עלול לשרוף לכם זמן וכסף יקרים ובלי תוצאות?
ומעבר לקושי להחליט מה לעשות, קיים קושי גדול יותר, מכאיב יותר. שאלת ה"למה".
למה זה קורה? למה הילד שלי לא מוכן להתאמץ ולהשקיע? למה הוא לא מבין שזה לטובתו?
אז לפני שאתם נכנסים לבלבול הזה ומנסים כל מיני פתרונות שאולי יעזרו, הנה כמה דברים שאתם יכולים להתחיל לעשות כבר עכשיו, בבית, כדי לשפר את המצב.
6 כללי עשה ולא תעשה כדי לעזור לילד שלכם לאהוב את הקריאה:
א. בלי לחץ!
ואנחנו לא מדברים על הלחץ שלכם. כי ברור שאתם לחוצים! זה טבעי ונורמאלי, הילד שלכם לא מצליח לקרוא ואתם דואגים לו.
אבל זכרו דבר אחד! כשאתם במצב רוח לחוץ, זה ממש לא הזמן לשבת עם הילד ולנסות לקדם אותו.
לחצים סביבתיים הם הגורם מספר אחד לקושי של הילד שלכם להתקדם.
ויש לזה סיבה. הנה היא:
מוזר ככל שזה ישמע, הילד שלכם אוהב ללמוד! איך אנחנו יודעים את זה? זה די פשוט.
הוא יודע ללכת? לאכול? לטפס על מתקנים? לרוץ? איך הוא יודע לעשות את הדברים הללו?
בגלל שכמו אצל כל ילד אחר, גם אצלו יש כמה תכונות מולדות:
• הוא סקרן ואוהב להתנסות בחוויות חדשות.
• הוא מוכן להיכשל - לא אכפת לו כמה פעמים הוא ייפול בדרך, הוא ינסה שוב ושוב עד שיצליח.
• הוא לא רואה את הכישלון כבעיה אלא כחלק מחוויות הלמידה.
• הוא רוצה לדעת ולהבין כל דבר שקורה סביבו.
כולנו נולדנו כך, סקרנים וחסרי פחד ומוכנים לעשות כל דבר כדי ללמוד, עד שהגענו לגיל בו נכנסנו למסגרת, שהפסיקה להעריך את המאמצים והתחילה למדוד תוצאות.
עובדה שכהורים מה שמעניין אותנו הוא לא עד כמה הילד סקרן, אלא השורה התחתונה- הוא יודע לקרוא או לא?
בשלב הזה הילד פשוט מאבד את ההנאה שבלמידה. את הכיף שבלחוות חוויות חדשות. הוא מבין שכרגע מצפים ממנו למשהו מאוד מסויים, משהו שהוא מרגיש שקצת ”גדול“ עליו.
וזה השלב הכי מסוכן- בו הילד קולט שלמידה היא בית כלא. מסגרת שהוא חייב להתאים את עצמו אליה וחייב להצליח בה.
כל דרך אחרת שלא תוביל לתוצאה אותה הוא אמור לספק, תגרום לו להכשל.
והמילה הזו, כישלון, גורמת לו להפסיק לשתף פעולה.
כי בשביל מה לו להתאמץ אם הוא יודע שקרוב לודאי שהוא לא יצליח?
ואז מתחיל מעגל הקסמים- לא יודע- לא רוצה ללמוד- לא יודע.
כשמתחילות להגיע הצעות מצד ההורים, פרסים, עונשים ועוד, הילד מרגיש רק דבר אחד: אבא ואמא לחוצים! הלחץ הזה לא עושה לו טוב, הוא רוצה לברוח ממנו ומוצא כל תירוץ אפשרי לעשות את זה.
הילד שלכם אוהב ללמוד, הוא גם רוצה ללמוד לקרוא. הוא יודע שברגע שהוא ידע לקרוא יתייחסו אליו אחרת, הוא יוכל להכנס לעולם המבוגרים.
הוא לא עצלן או סרבן. הוא פשוט רוצה להרגיש את החוויה, להרגיש שהוא מצליח!
וכשלחץ מתגבר והוא יודע שלא תהיה לו שם לא חוויה ולא הצלחה, הוא פשוט בורח.
(לפני שאנחנו שופטים אותו, בואו נעצור לרגע ונחשוב אם גם לנו אין את הנטיה הזו, לברוח ולדחות מה שלא נוח לנו לעשות...)
אז הבנו שלחץ הוא ממש רעיון גרוע. מה כן אפשר לעשות כדי לעזור לילד?
על כך נרחיב במאמר הבא.
הילד מגיע הביתה עם שיעורי בית, לחזור על כל החומר שנלמד השבוע בכיתה.
אתם מתיישבים איתו ומגלים שהוא שולט בחומר, בערך, ככה- ככה.
אז אתם מנסים להעמיק ולשנן כדי להרחיב את הידיעות שלו אבל יש לכם כל כך הרבה עיסוקים וגם הילד לא ממש בעניין אז אחרי כמה דקות של נסיונות אתם מוותרים ופונים כל אחד לעיסוקיו.
כמה שבועות דומים לזה חולפים, והנה הוא חוזר עם פתק: ”הילד מתקשה בלימוד ויש צורך לשנן איתו בבית כדי שלא יפגר אחרי חבריו לכיתה“.
עכשיו כבר אין לכם ברירה, אבל הוא עדיין מתחמק. ולא משנה כמה אתם מנסים ומסבירים ומאיימים, שום דבר לא מצליח לגרום לו לשבת אתכם ולחזור על החומר.
אתם מתחילים לדאוג. אם הוא לא חוזר על החומר, הוא לא יבין ולא ידע מה לומדים, ומה יהיה בשנים הבאות כשהחומר יהיה הרבה יותר מורכב וקשה?
מכירים את המצב הזה? אתם לא לבד.
הורים רבים נמצאים בדיוק באותו מצב, וגם הם לא בטוחים מה נכון לעשות עכשיו:
לוותר לילד על השינון בבית? להכריח אותו ללמוד? לשלוח אותו להוראה מתקנת? ואם כן, אז לאן?
מי יכול לעזור לו ומי עלול לשרוף לכם זמן וכסף יקרים ובלי תוצאות?
ומעבר לקושי להחליט מה לעשות, קיים קושי גדול יותר, מכאיב יותר. שאלת ה"למה".
למה זה קורה? למה הילד שלי לא מוכן להתאמץ ולהשקיע? למה הוא לא מבין שזה לטובתו?
אז לפני שאתם נכנסים לבלבול הזה ומנסים כל מיני פתרונות שאולי יעזרו, הנה כמה דברים שאתם יכולים להתחיל לעשות כבר עכשיו, בבית, כדי לשפר את המצב.
6 כללי עשה ולא תעשה כדי לעזור לילד שלכם לאהוב את הקריאה:
א. בלי לחץ!
ואנחנו לא מדברים על הלחץ שלכם. כי ברור שאתם לחוצים! זה טבעי ונורמאלי, הילד שלכם לא מצליח לקרוא ואתם דואגים לו.
אבל זכרו דבר אחד! כשאתם במצב רוח לחוץ, זה ממש לא הזמן לשבת עם הילד ולנסות לקדם אותו.
לחצים סביבתיים הם הגורם מספר אחד לקושי של הילד שלכם להתקדם.
ויש לזה סיבה. הנה היא:
מוזר ככל שזה ישמע, הילד שלכם אוהב ללמוד! איך אנחנו יודעים את זה? זה די פשוט.
הוא יודע ללכת? לאכול? לטפס על מתקנים? לרוץ? איך הוא יודע לעשות את הדברים הללו?
בגלל שכמו אצל כל ילד אחר, גם אצלו יש כמה תכונות מולדות:
• הוא סקרן ואוהב להתנסות בחוויות חדשות.
• הוא מוכן להיכשל - לא אכפת לו כמה פעמים הוא ייפול בדרך, הוא ינסה שוב ושוב עד שיצליח.
• הוא לא רואה את הכישלון כבעיה אלא כחלק מחוויות הלמידה.
• הוא רוצה לדעת ולהבין כל דבר שקורה סביבו.
כולנו נולדנו כך, סקרנים וחסרי פחד ומוכנים לעשות כל דבר כדי ללמוד, עד שהגענו לגיל בו נכנסנו למסגרת, שהפסיקה להעריך את המאמצים והתחילה למדוד תוצאות.
עובדה שכהורים מה שמעניין אותנו הוא לא עד כמה הילד סקרן, אלא השורה התחתונה- הוא יודע לקרוא או לא?
בשלב הזה הילד פשוט מאבד את ההנאה שבלמידה. את הכיף שבלחוות חוויות חדשות. הוא מבין שכרגע מצפים ממנו למשהו מאוד מסויים, משהו שהוא מרגיש שקצת ”גדול“ עליו.
וזה השלב הכי מסוכן- בו הילד קולט שלמידה היא בית כלא. מסגרת שהוא חייב להתאים את עצמו אליה וחייב להצליח בה.
כל דרך אחרת שלא תוביל לתוצאה אותה הוא אמור לספק, תגרום לו להכשל.
והמילה הזו, כישלון, גורמת לו להפסיק לשתף פעולה.
כי בשביל מה לו להתאמץ אם הוא יודע שקרוב לודאי שהוא לא יצליח?
ואז מתחיל מעגל הקסמים- לא יודע- לא רוצה ללמוד- לא יודע.
כשמתחילות להגיע הצעות מצד ההורים, פרסים, עונשים ועוד, הילד מרגיש רק דבר אחד: אבא ואמא לחוצים! הלחץ הזה לא עושה לו טוב, הוא רוצה לברוח ממנו ומוצא כל תירוץ אפשרי לעשות את זה.
הילד שלכם אוהב ללמוד, הוא גם רוצה ללמוד לקרוא. הוא יודע שברגע שהוא ידע לקרוא יתייחסו אליו אחרת, הוא יוכל להכנס לעולם המבוגרים.
הוא לא עצלן או סרבן. הוא פשוט רוצה להרגיש את החוויה, להרגיש שהוא מצליח!
וכשלחץ מתגבר והוא יודע שלא תהיה לו שם לא חוויה ולא הצלחה, הוא פשוט בורח.
(לפני שאנחנו שופטים אותו, בואו נעצור לרגע ונחשוב אם גם לנו אין את הנטיה הזו, לברוח ולדחות מה שלא נוח לנו לעשות...)
אז הבנו שלחץ הוא ממש רעיון גרוע. מה כן אפשר לעשות כדי לעזור לילד?
על כך נרחיב במאמר הבא.
