הַסְּעוּדָה תַּמָּה וְהֵם יָצְאוּ לָהֶם מִן הַבַּיִת וְהָלְכוּ
חָצוּ רְחוֹבוֹת אֲרֻכִּים אֲפִלּוּ שְׁכוּנוֹת וְלֹא סִיְּמוּ
לוֹמַר שֶׁהֵם לֹא הִתְעַיְּפוּ? אוֹהוֹ אֵיךְ שֶׁהֵם נִגְמְרוּ!
אֲבָל עַל מִצְעַד הַזּוּגוֹת חָלִילָה וְחָס לֹא וּוִתְּרוּ
לֹא נְשׂוּאִים הָיוּ כַּמּוּבָן, אֵלּוּ בְּמוּעָט מִסְתַּפְּקִים
רַק דַּקּוֹת צוֹעֲדִים מִן בֵּית הוֹרֵיהֶם אֶל בֵּיתָם הַחַמִּים
וְאִלּוּ הֵם, לְמֶרְחַקִּים צוֹעֲדִים בְּלִי גְּבוּל וּמֵיְצׇרִים
הֲלֹא זֶהוּ דִּינָם הַקָּשֶׁה שֶׁנֶּחֱרַץ זֶה עִדָּן וְעִדָּנִים
בַּתְּחִלָּה מְדַבְּרִים עַל דָּא וְעַל הָא וְעוֹד שְׁאַר יְרָקוֹת
וּכְשֶׁאֵלּוּ נִגְמָרִים מַעֲלִים נוֹשְׂאִים בַּעֲלֵי מַשְׁמָעוּיוֹת
וּכְשֶׁכָּלִים מִשְׁתַּתְּקִים נְבוֹכִים וּמְחַפְּשִׂים בְּנֵרוֹת
נוֹשֵׂא שֶׁיַּצִּיל אוֹתָם מֵאֵלּוּ הַדַּקּוֹת הַמְּבִיכוֹת
וּכְשֶׁכָּל זֶה נִגְמַר נִפְרָדִים זֶה וְזוֹ לְעֵבֶר מְקוֹם הַמְּגוּרִים
וּמַגִּיעִים הַזּוּג הָעֲתִידִי מֻתָּשִׁים אַף גְּמוּרִים אֶל הַבָּתִּים
הוּא יְגַלֶּה אֶת הַכַּפְתּוֹר הַפָּתוּחַ בְּחֻלְצָתוֹ, רַחֲמִים!
והִיא אֶת הַשּׁווֹנְץ' שֶׁבָּרַח מֵהַשֵּׂעָר 'אֵיזֶה עֲצַבִּיםם!'
אֲבָל אֶת הַמַּטָּרָה הַמְּיֻחֶלֶת הֵם יְמַמְּשׁוּ מָחָר בְּרִאשׁוֹן
כְּשֶׁהִיא לַחֲבֶרְתָּהּ תְּכַזֵּב בְּרֶגֶשׁ וְהוּא לַחֲבֵרוֹ יְשַׁקֵּר בְּגָאוֹן
'אֵיךְ הָיָה? אֵין מָה לְהַגִּיד, מְטֹרָף! מַדְהִים! שִׁגָּעוֹן.(..!)
אֵיזֶה חָמֵשׁ וָחֵצִי שָׁעוֹת, אוּלַי אֲפִלּוּ יוֹתֵר, לֹא אָחַזְתִּי אֶת הַשָּׁעוֹן...'