הנושאים החמים
ואז רבי גרשון הביט בי בעיניו העדינות חייך את חיוכו האופייני
וביקש מהוריי שיחי' לצאת מהחדר.
''תראה, הוא אומר לי, אתה בחור שובב ובעל מרץ וגם מוכשר גדול,
וזה דבר שמחנכים מפחדים ממנו,
אתה לא הבעיה, זה הם שלא יודעים איך להתמודד עם זה,
אבל בנתיים אתה בבית בלי מסגרת וזה באמת לא פשוט..
אז קודם כל תדע שזה ניסיון שהקב''ה שולח לך וזה רק יחשל אותך,
תאמין שאף אדם לא יכול להזיק או להרע לך והכל לפי חשבון,
אבל עכשיו עוברת עליך תקופה קשה,
אז תדע שהבית שלי פתוח בשבילך וכל אימת שתרגיש צורך לשוחח איתי
פשוט תדפוק בדלת, בסדר?...''
ואני נער צעיר ונרגש יושב אל מול ראש ישיבה ישיש הנושק לגיל תשעים
אשר אלפי תלמידים נושאים עיניהם למוצא פיו,
כשבחוץ ממתינים קהל רב שבא לעצה ולברכה
והוא בצלילות דעת עוצר הכל ויושב לדובב בחור צעיר שנמצא בבית בלי מסגרת
ואני נרגש עד עמקי נשמתי לא יודע איך להכיל את הרגע
והוא עם החיוך המתוק שלו ממיס את שארית הספקנות שלי ולא משאיר לי מקום להתלבט ברצינות כוונותיו.
הוא שב וקורא להוריי מאחל להם בהצלחה
ושוב מבקש ממני שאהיה עימו בקשר ואעדכנו בהתפתחויות.
וכשרבי גרשון אמר הוא באמת התכוון לזה..
היה זה באחד הערבים שהרגשתי צורך להשיח את ליבי,
עליתי אל הבית ברחוב ראב''ד בבני ברק,
בדלת עמד אחד הנכדים ואמר לי שהרב לא מרגיש טוב
ואף לא קיבל היום קהל כלל,
ואני הרהבתי עוז נקבתי בשמי וביקשתי שימסור לרב שרציתי להיכנס,
לאחר שני רגעים הוא שב ואומר לי הרב אמר שתיכנס,
נכנסתי לחדרו של הרב שם שכב על מיטתו חלוש,
על השידה כוס תה והוא אינו נראה במיטבו,
רטט עבר בי כאשר הרב מביט בי מתאמץ לקום לכבודי ומתיישב,
כן.. הרב הישיש בגילו המופלג אז כמעט בגיל 90 בחולשה עצומה
קם ממיטתו עבור בחור צעיר שמתמודד עם מצוקה אישית,
מחזה שנחרט בליבי ומסרב להישכח,
ראש הישיבה דורש בשלומי שואל מה עובר עלי ומתענין.
כך עד שהשחתי את כל אשר על ליבי וקמתי ללכת,
הרב מברכני וכופל את בקשתו שאעדכנו בכל מה שחדש,
לא אפרט את כל המאמצים שעשה הרב עבורי
עד שב''ה נכנסתי כעבור כמה חודשים לישיבה טובה שם המשכתי את חוק לימודיי,
עברה תקופה ונכנסתי שוב לראש הישיבה לבשרו שזה זמן ואני שמח ומרוצה במקום הלימודים החדש,
ומודה לו על כל העזרה והתמיכה בתקופה ההיא,
והוא בענוותו הפלאית אומר לי, יישר כוח לך,
על מה יישר כוח אני תוהה,
והוא משיב, על זה שאתה בא לבשר אותי בבשורה הטובה,
אנשים מספרים רק את המצוקות שלהם,
ואני.. אני הרי דאגתי לך.. ורציתי לדעת שכבר טוב לך..
א-נ-י ד-א-ג-ת-י ל-ך...
זה היה אחי הצעיר ותלאותיו בימי נערותו
וזה היה הרב גרשון אדלשטיין זצ''ל ראש ישיבת פוניבז'
שהלך היום לעולמו.
נלמד מקצות דרכיו ונאחז בשיפולי גלימתו.. ©
וביקש מהוריי שיחי' לצאת מהחדר.
''תראה, הוא אומר לי, אתה בחור שובב ובעל מרץ וגם מוכשר גדול,
וזה דבר שמחנכים מפחדים ממנו,
אתה לא הבעיה, זה הם שלא יודעים איך להתמודד עם זה,
אבל בנתיים אתה בבית בלי מסגרת וזה באמת לא פשוט..
אז קודם כל תדע שזה ניסיון שהקב''ה שולח לך וזה רק יחשל אותך,
תאמין שאף אדם לא יכול להזיק או להרע לך והכל לפי חשבון,
אבל עכשיו עוברת עליך תקופה קשה,
אז תדע שהבית שלי פתוח בשבילך וכל אימת שתרגיש צורך לשוחח איתי
פשוט תדפוק בדלת, בסדר?...''
ואני נער צעיר ונרגש יושב אל מול ראש ישיבה ישיש הנושק לגיל תשעים
אשר אלפי תלמידים נושאים עיניהם למוצא פיו,
כשבחוץ ממתינים קהל רב שבא לעצה ולברכה
והוא בצלילות דעת עוצר הכל ויושב לדובב בחור צעיר שנמצא בבית בלי מסגרת
ואני נרגש עד עמקי נשמתי לא יודע איך להכיל את הרגע
והוא עם החיוך המתוק שלו ממיס את שארית הספקנות שלי ולא משאיר לי מקום להתלבט ברצינות כוונותיו.
הוא שב וקורא להוריי מאחל להם בהצלחה
ושוב מבקש ממני שאהיה עימו בקשר ואעדכנו בהתפתחויות.
וכשרבי גרשון אמר הוא באמת התכוון לזה..
היה זה באחד הערבים שהרגשתי צורך להשיח את ליבי,
עליתי אל הבית ברחוב ראב''ד בבני ברק,
בדלת עמד אחד הנכדים ואמר לי שהרב לא מרגיש טוב
ואף לא קיבל היום קהל כלל,
ואני הרהבתי עוז נקבתי בשמי וביקשתי שימסור לרב שרציתי להיכנס,
לאחר שני רגעים הוא שב ואומר לי הרב אמר שתיכנס,
נכנסתי לחדרו של הרב שם שכב על מיטתו חלוש,
על השידה כוס תה והוא אינו נראה במיטבו,
רטט עבר בי כאשר הרב מביט בי מתאמץ לקום לכבודי ומתיישב,
כן.. הרב הישיש בגילו המופלג אז כמעט בגיל 90 בחולשה עצומה
קם ממיטתו עבור בחור צעיר שמתמודד עם מצוקה אישית,
מחזה שנחרט בליבי ומסרב להישכח,
ראש הישיבה דורש בשלומי שואל מה עובר עלי ומתענין.
כך עד שהשחתי את כל אשר על ליבי וקמתי ללכת,
הרב מברכני וכופל את בקשתו שאעדכנו בכל מה שחדש,
לא אפרט את כל המאמצים שעשה הרב עבורי
עד שב''ה נכנסתי כעבור כמה חודשים לישיבה טובה שם המשכתי את חוק לימודיי,
עברה תקופה ונכנסתי שוב לראש הישיבה לבשרו שזה זמן ואני שמח ומרוצה במקום הלימודים החדש,
ומודה לו על כל העזרה והתמיכה בתקופה ההיא,
והוא בענוותו הפלאית אומר לי, יישר כוח לך,
על מה יישר כוח אני תוהה,
והוא משיב, על זה שאתה בא לבשר אותי בבשורה הטובה,
אנשים מספרים רק את המצוקות שלהם,
ואני.. אני הרי דאגתי לך.. ורציתי לדעת שכבר טוב לך..
א-נ-י ד-א-ג-ת-י ל-ך...
זה היה אחי הצעיר ותלאותיו בימי נערותו
וזה היה הרב גרשון אדלשטיין זצ''ל ראש ישיבת פוניבז'
שהלך היום לעולמו.
נלמד מקצות דרכיו ונאחז בשיפולי גלימתו.. ©
