הנושאים החמים
אפשר להבין את הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) בצורה דיכוטומית – "האם" יש לאדם את ההפרעה או שאין לו, האדם "חולה או בריא". גישה אחרת מציעה להבין אותה כספקטרום – "כמה", מה רמת תסמיני ההפרעה של האדם. לפי גישה זו התסמינים מהווים הקצנה של תכונה אנושית שכיחה, וכי ההבדל בין מי שמאובחן למי שלא מאובחן הוא בכמות ובעוצמת התסמינים. התייחסות זו מאפשרת להבין טוב יותר את האדם עם ההפרעה, "הוא דומה לי קצת, גם אצלי הדברים אינם ברמת חומרה הפוגעת לי בתפקוד", מה שגם מסייע להגביר קבלה ואמפתיה כלפי האדם עם ההפרעה.
חלק מהקושי להבין ולהיות אמפתיים כלפי אנשים עם ההפרעה קשור לנטייה שלהם לא להשתלב בכללי התנהגות בבית ובחברה – מה שלעיתים מעורר התנגדות וחיכוכים. נטייה זו, כך מסתבר, נמשכת לאורך החיים גם בבגרות, גם אצל אנשים שרמת התסמינים נמוכה ולא מצדיקה אבחנה של ההפרעה.
במחקר שערכתי במסגרת עבודת הד"ר שלי, מצאנו שרמת תסמיני הפרעת קשב בקרב מבוגרים מהאוכלוסייה הכללית קשורה באופן מובהק לרמת החומרה של התנהגות אנטי-חברתית, גם אם התסמינים הם ברמה נמוכה שמתחת לסף האבחון. ככל שרמת התסמינים גבוהה יותר כך גדלה המעורבות בהתנהגות אנטי-חברתית - בין אם זו התנהגות פלילית, או רק סטייה מהנורמות.
מה שהפתיע אותנו, שכאשר בדקנו שורה של גורמים דמוגרפיים שידועים כקשורים לסיכון מוגבר להתנהגות אנטי-חברתית, מצאנו שתסמיני ההפרעה הם גורם סיכון גדול יותר מכל גורמי הסיכון גם יחד!
לפעמים אנשים נוטים להפחית בדיווח על רמת התסמינים של ההפרעה, מתוך חוסר הבנה של הסיכונים הכרוכים בהפרעה שאינה מזוהה ומטופלת בזמן. הסיכון הכרוך בהפרעה מחדד את חשיבות זיהוי מוקדם של ההפרעה, לפני שתתפתח התנהגות אנטי-חברתית/נשירה, גם אם נדמה שרמת התסמינים או הפגיעה התפקודית אינם חמורים מאוד.
למידע נוסף או קבלת תכנים למייל, נא כתבו לי לפרטי
חלק מהקושי להבין ולהיות אמפתיים כלפי אנשים עם ההפרעה קשור לנטייה שלהם לא להשתלב בכללי התנהגות בבית ובחברה – מה שלעיתים מעורר התנגדות וחיכוכים. נטייה זו, כך מסתבר, נמשכת לאורך החיים גם בבגרות, גם אצל אנשים שרמת התסמינים נמוכה ולא מצדיקה אבחנה של ההפרעה.
במחקר שערכתי במסגרת עבודת הד"ר שלי, מצאנו שרמת תסמיני הפרעת קשב בקרב מבוגרים מהאוכלוסייה הכללית קשורה באופן מובהק לרמת החומרה של התנהגות אנטי-חברתית, גם אם התסמינים הם ברמה נמוכה שמתחת לסף האבחון. ככל שרמת התסמינים גבוהה יותר כך גדלה המעורבות בהתנהגות אנטי-חברתית - בין אם זו התנהגות פלילית, או רק סטייה מהנורמות.
מה שהפתיע אותנו, שכאשר בדקנו שורה של גורמים דמוגרפיים שידועים כקשורים לסיכון מוגבר להתנהגות אנטי-חברתית, מצאנו שתסמיני ההפרעה הם גורם סיכון גדול יותר מכל גורמי הסיכון גם יחד!
לפעמים אנשים נוטים להפחית בדיווח על רמת התסמינים של ההפרעה, מתוך חוסר הבנה של הסיכונים הכרוכים בהפרעה שאינה מזוהה ומטופלת בזמן. הסיכון הכרוך בהפרעה מחדד את חשיבות זיהוי מוקדם של ההפרעה, לפני שתתפתח התנהגות אנטי-חברתית/נשירה, גם אם נדמה שרמת התסמינים או הפגיעה התפקודית אינם חמורים מאוד.
למידע נוסף או קבלת תכנים למייל, נא כתבו לי לפרטי
