הנושאים החמים
בע"ה
ההגדה של פסח היא מהספרים הנדפסים ביותר בעברית, ויש שאומרים שהיא הספר העברי שיצא בהכי הרבה מהדורות. בספריה הלאומית רשומות כ-13,000 הגדות של פסח - ואני מאמין שיש עוד אלפים שלא הגיעו לשם.
מצוות "והגדת לבנך" היא מצווה משמעותית ביותר, וגם יהודים רחוקים ביותר משתדלים להקפיד עליה מדי שנה בשנה עם המשפחה.
יציאת מצרים היא סיפור מכונן לעולם. גם ללא-יהודים, כמו שכתב על כך הרב קוק - "יציאת ישראל ממצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו".
הסיפור של ההגדה הוא ייחודי במינו, שכן עד יציאת מצרים היו שני מעמדות - עבדים ושליטים, ולראשונה עם יציאת מצרים (ומתן תורה) התהפך הגלגל -גם מי שהוא משועבד מסוגל להיות בן חורין.
כל אלה - הסיפור האישי, של היוצא ממצרים; הסיפור המשפחתי/קהילתי של ליל הסדר, הסיפור כולו - שהוא סיפור של "הנה עם יוצא ממצרים", והסיפור שמדבר לכל בני האדם - הוא מצע לאומנות רבה מסביב ליציאת מצרים והגדה של פסח.
ככה יצאו הגדות בכתב יד והגדות שמחלוקות במבצעים שיווקיים (עוד לפני עשרות שנים, שהדפוס היה יקר) או עם עיתון; הגדות לילדים, הגדות למעיינים, הגדות לקיבוצים ועוד ועוד.
לא סתם בחר ר' @Boaz sharon לבקש מתלמידי פרוג לעשות את פרויקט הגמר שלהם באינדיזיין לעצב את ההגדה של פסח, וכאן נבחרו מספר הגדות שנעשו בידי בוגרי "פרוג", בעיקר מהזמן האחרון שהקישורים אליהם פעילים. ניתן לשלוח אליי בפרטי הגדות נוספות שראויות לכתיבה, ואני אשתדל להכניס אותם בחלק נוסף של המאמר בלי נדר.
הגדה מהמאה ה-18 | יששכר וועבר
יישכר וועבר עשה עבודה מיוחדת: הוא מנסה ליצור היום הגדה בתוכנה מודרנית -אינדיזיין - הגדה מלפני כ-200 שנה, עם העימוד, העיטורים והפונטים. הפונט הוא כמובן מהקטלוג הנפלא של בוגר פרוג אחר, איתמר נתן, שמאפשר את הפלא הזה.
השימוש באותיות רחבות כמקובל אז (בעימוד ידני פשוט בוחרים אות ארוכה יותר מטבלת האותיות), כותרות אדמות, עיטורים ידניים - נפלא נפלא.
גם האותיות הן כמו לוגו של בית מלוכה/אצילות אירופאי. מעולה.
בוגר פרוג נוסף שעשה הגדה יפה הוא מאיר ראש, שמשלבת ישן וחדש. אהבתי אותה כבר מעמוד הפתיחה,שהוא כיור מבית הכנסת באיטליה מלפני יותר מ-200 שנה.
גם העמודים בפנים מדהימים, ויש את הקשר לסופה של ההגדה -אילו הכניסנו לארץ ישראל ולא בנה לנו את בית הבחירה:
ההגדה במלואה ניתנת לצפיה בדף של מאיר בפרוג.
כאמור, ילדים הם חלק בלתי-נפרד משולחן הסדר - מ "מה נשתנה" ועד הפיוטים בסוף ההגדה, שיש האומרים שהם נוצרו על מנת שילדים יישארו ערים עד סוף הסדר, כדאי מאוד שתהיה גם הגדה לילדים.
התלמיד @אברימי מעטוף עשה הגדה חמודה ומאויירת, שהודפסה השנה בכאלף עותקים, בעידוד המרצה בפרוג ר' בועז שרון וחיים דיקמן. ההגדה מיועדת לגיל הביניים - לא לילדים ממש קטנים (שמסתכלים בעיקר באיורים...) ולא לילדים ממש גדולים שכב משתמשים בהגדות של גדולים, אלא ההגדה מיועדת לראשית הקריאה, ולכן ההסברים בה קצרים ככל שניתן.
לצפיה בחלקים מההגדה
הגדה משעשעת אחרת היא הגדת הצפרדעים, של התלמיד אהרון כהן.
בועז שרון, מרצה לעימוד בפרוג, "אני מדבר עם התלמידים על חוית משתמש בהגדה של פסח ובהמון פרטים מסביב. למשל, אם לא כל הקידוש יהיה בכפולה אחת - אני מוריד נקודות בציון. אם אדם הפך את העמוד באמצע הקידוש ונשפך לו היין, זה מבחינתי לא בסדר". מעניין.
ההגדה של פסח היא מהספרים הנדפסים ביותר בעברית, ויש שאומרים שהיא הספר העברי שיצא בהכי הרבה מהדורות. בספריה הלאומית רשומות כ-13,000 הגדות של פסח - ואני מאמין שיש עוד אלפים שלא הגיעו לשם.
מצוות "והגדת לבנך" היא מצווה משמעותית ביותר, וגם יהודים רחוקים ביותר משתדלים להקפיד עליה מדי שנה בשנה עם המשפחה.
יציאת מצרים היא סיפור מכונן לעולם. גם ללא-יהודים, כמו שכתב על כך הרב קוק - "יציאת ישראל ממצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו".
הסיפור של ההגדה הוא ייחודי במינו, שכן עד יציאת מצרים היו שני מעמדות - עבדים ושליטים, ולראשונה עם יציאת מצרים (ומתן תורה) התהפך הגלגל -גם מי שהוא משועבד מסוגל להיות בן חורין.
כל אלה - הסיפור האישי, של היוצא ממצרים; הסיפור המשפחתי/קהילתי של ליל הסדר, הסיפור כולו - שהוא סיפור של "הנה עם יוצא ממצרים", והסיפור שמדבר לכל בני האדם - הוא מצע לאומנות רבה מסביב ליציאת מצרים והגדה של פסח.
ככה יצאו הגדות בכתב יד והגדות שמחלוקות במבצעים שיווקיים (עוד לפני עשרות שנים, שהדפוס היה יקר) או עם עיתון; הגדות לילדים, הגדות למעיינים, הגדות לקיבוצים ועוד ועוד.
לא סתם בחר ר' @Boaz sharon לבקש מתלמידי פרוג לעשות את פרויקט הגמר שלהם באינדיזיין לעצב את ההגדה של פסח, וכאן נבחרו מספר הגדות שנעשו בידי בוגרי "פרוג", בעיקר מהזמן האחרון שהקישורים אליהם פעילים. ניתן לשלוח אליי בפרטי הגדות נוספות שראויות לכתיבה, ואני אשתדל להכניס אותם בחלק נוסף של המאמר בלי נדר.
הגדה מהמאה ה-18 | יששכר וועבר
יישכר וועבר עשה עבודה מיוחדת: הוא מנסה ליצור היום הגדה בתוכנה מודרנית -אינדיזיין - הגדה מלפני כ-200 שנה, עם העימוד, העיטורים והפונטים. הפונט הוא כמובן מהקטלוג הנפלא של בוגר פרוג אחר, איתמר נתן, שמאפשר את הפלא הזה.
השימוש באותיות רחבות כמקובל אז (בעימוד ידני פשוט בוחרים אות ארוכה יותר מטבלת האותיות), כותרות אדמות, עיטורים ידניים - נפלא נפלא.
גם האותיות הן כמו לוגו של בית מלוכה/אצילות אירופאי. מעולה.
בוגר פרוג נוסף שעשה הגדה יפה הוא מאיר ראש, שמשלבת ישן וחדש. אהבתי אותה כבר מעמוד הפתיחה,שהוא כיור מבית הכנסת באיטליה מלפני יותר מ-200 שנה.
גם העמודים בפנים מדהימים, ויש את הקשר לסופה של ההגדה -אילו הכניסנו לארץ ישראל ולא בנה לנו את בית הבחירה:
ההגדה במלואה ניתנת לצפיה בדף של מאיר בפרוג.
כאמור, ילדים הם חלק בלתי-נפרד משולחן הסדר - מ "מה נשתנה" ועד הפיוטים בסוף ההגדה, שיש האומרים שהם נוצרו על מנת שילדים יישארו ערים עד סוף הסדר, כדאי מאוד שתהיה גם הגדה לילדים.
התלמיד @אברימי מעטוף עשה הגדה חמודה ומאויירת, שהודפסה השנה בכאלף עותקים, בעידוד המרצה בפרוג ר' בועז שרון וחיים דיקמן. ההגדה מיועדת לגיל הביניים - לא לילדים ממש קטנים (שמסתכלים בעיקר באיורים...) ולא לילדים ממש גדולים שכב משתמשים בהגדות של גדולים, אלא ההגדה מיועדת לראשית הקריאה, ולכן ההסברים בה קצרים ככל שניתן.
לצפיה בחלקים מההגדה
הגדה משעשעת אחרת היא הגדת הצפרדעים, של התלמיד אהרון כהן.
בועז שרון, מרצה לעימוד בפרוג, "אני מדבר עם התלמידים על חוית משתמש בהגדה של פסח ובהמון פרטים מסביב. למשל, אם לא כל הקידוש יהיה בכפולה אחת - אני מוריד נקודות בציון. אם אדם הפך את העמוד באמצע הקידוש ונשפך לו היין, זה מבחינתי לא בסדר". מעניין.
