מופרעים/ות- החוצה! (כתיבת סרטי תדמית פרק ב')

כל מי שהמשפט הזה עורר בו חשק ושמחה,
כל מי שהיה מוכן לקום כאן ועכשיו ולצאת מהכיתה, סליחה- מהריבוע, ולהתחיל לטייל בעולם הקריאייטיב...

מוזמן לצאת יחד אתנו- החוצה

ולהפריע,

ולהפריע,

ולהפריע.

עד שהשמש תדלק.

ועכשיו- למינוח.

ידוע לכולם שההתחלות הכי קשות.

את יושבת מול מחשב, ובהנחה שסיימת לבצע תחקיר יסודי את בוהה בקובץ המתאים, שבראשו רשום: בריף- סרט תדמית.

ועכשיו, מה?

עכשיו את צריכה לייצר את ה: "משהו שלא רואים" (זוכרים את הלקוח ההוא?... ועוד מדובר בסרט, לא בקובץ שמע! אז מה זה: לא רואים? מי שישרוד עד הסוף- ידע)

כשאנחנו מדברים על אסטרטגיות בפתיח, אנחנו חייבים לקחת "טייק"- שייקח את כולם.

איך עושים את זה? קצת סדר בבלגן:

בעולם הפרסום הכללי נהוג לקרוא לזה "קריאייטיב", אני אוהבת לחשוב על הדברים במובן של "הפרעה"
במיוחד כשמדובר בסרטי תדמית ממגוון סוגים.

מה ההבדל בין הפרעה לקריאייטיב? שיצירתיות- היא רק סוג אחד של הפרעה. וחבל שנגביל את עצמנו אליה.

קריאייטיב- (לפחות במובן שרגילים להסתכל עליו) לא תמיד מתאים. לא לכל זמן. לא לכל מקום. לכל לכל קהל. ולא על כל נושא. ובעיקר- לא תמיד מתקבל על דעת הלקוח. (מכירים? אוף גדול.)

אז מהי הפרעה?

הפרעה היא כל סוג של פגיעה במהלך התקין של הדברים- יצירת רעש או אי סדר במציאות מסוימת, שדורשים הבנה/ פתרון.

והנה חמשת המפריעים הסדרתיים שלנו:

1. ה "לא צפוי", בכל התחפושות שלו: שינוי, זווית חדשה, חיבור לא צפוי בין דברים- יוצר סקרנות

2. בעיה שדורשת פתרון, ואני מדגישה: זו חייבת להיות בעיה של הצופים, לא של הנצפים!

3. כאב שיוצר הזדהות+ רצון עז להעלים אותו מהשטח. מכירים את זה שמנסים לשדך בכוח רווקות מתבגרות? או לחילופין להאשים אותן בסיטואציה? לא נעים בעין, לראות אותן בלי כיסוי. אז צריך להגיע לפתרון או לפחת למצוא אשמים שיהיו אחראים בעצמם למצב.

4. מניפולציה שיוצרת התנגדות ויחד אתה, באופן אבסורדי- גם אכפתיות.

5. הפתעה או חידוש מכל סוג שהוא, שיוצרים סקרנות.

עכשיו שימו לב:

בעיות הן לא תמיד קריאייטיביות,
אבל הן מפריעות.

מניפולציות הן לא תמיד קריאייטיביות,
אבל הן סוחבות אותנו פנימה.

(רק בזהירות עם זה...)

שאלה, כאב, התנגדות או הפתעה.

כולם, בסופו של דבר- סוגים שונים של הפרעה.

מה זה עושה לנו?
מה שאנחנו עשינו למורה שלנו בבית הספר.

מסיט את תשומת הלב (של שאר התלמידים בכיתה)!
עד כאן על שות' של הקריאייטיב, כפי שהבטחתי בפוסט הקודם.

ועכשיו בואו נלחץ על פליי או פלאיי, מה שתבחרו... ונחזור לסרטי התדמית הזכורים לנו לטובה.

5-10 השניות הראשונות לסרט,
הן המכריעות ביותר.
אם לא "נפריע" לאנשים, הם לא יהיו אתנו.

גם אם הם יראו את הסרט,
הם לא יתבוננו בו.
הם לא יכנסו אליו.

יישאר איזשהו מסך קר חוצץ בינם לבינו, והם ימשיכו לחיות בעולם משלהם, במקביל אליו.

אנחנו נציג נתונים סופר מרגשים על אלפי משפחות נתמכות בעמותה, והם ימשיכו לחשוב על המזכירה המעצבנת של רופא השיניים, שלא חזרה אליהם עדיין ולמה מארגני הדינר לא דאגו לכיסאות יותר נוחים.

מופרעים/ות?

הכיתה מסודרת, צפויה, רגועה, וידועה מדי.
טוב מאד שיצאתם מהקופסה.
עכשיו כולם בפוקוס.

(קישור לפרק א'- בבקשה
https://www.prog.co.il/articles/המסננת-כתיבת-סרט-תדמית-פרק-א.620/)