הנושאים החמים
בעקבות האשכול של @מחייך תמיד.
האשכול דן בנושא הרגיש של בן משפחה שיצא בשאלה.
כמה ואיך ניתן לשמור עימו על קשר.
לפני שאתן את נקודת מבטי על הנושא, אשמח להקדמה קצרה :
כמעט כל שינוי (גדול) שאדם עושה בחייו , הוא משבר!
מוות לע"נ הוא משבר . לעומת זאת, בהבדל של 180 מעלות - אף לידה ונישואין מוגדרים כמשבר...
אדם שעושה מהפך בחייו (חוזר בתשובה ואף חוזר בשאלה ) -יש לו קושי. יש לו תהיות.
תחשבו על זה ככה: לפני השינוי ,הוא אדם בטוח.
הוא נמצא בקהילה שלו , במשפחה שלו, בחממה המסוככת שלו.
הוא יודע(כביכול... כי כמובן שהוא יכול לתכנן אך "יושב בשמים ישחק...") מה יעשה מחר, מה יעשה עוד שנה , מה יעשה עוד 30 שנה.
פנימיותו וחיצוניותו תואמות - הוא נוהג באותה דרך בה הוא מאמין.
הכל מסודר.....
לכאורה.
זה לא באמת-
ככה.
ולמה?
כי פתאום מתחיל משהו בפנים...
מן מערבולת קטנה ומחשבות טורדניות שמציבות סימן שאלה על כל מה שידעתי והאמנתי בו עד כה.
אולי טעיתי?
אולי אני לא נוהג נכון?
אבל השינוי הזה עדין פנימי בלבד.
כלפי חוץ- הכל כרגיל...
הוא חי בחיים כפולים.
חושב משהו אחד ועושה משהו אחר.
כך עד שלאט לאט גם החיצוני משתנה....
אבל כאן יש חוויה של ניתוק מהעבר, למשהו אחר, חדש. לא מוכר. זר.
עכשיו תנו לי לגלות לכם סוד.
סוד קטן.
סוד קטנטן....
בלב ליבו של היוצא בשאלה יש משהו אחר.
הוא לא מצפה שתסכימו עם הדרך שלו...
הוא רוצה דווקא הפוך!!!!
ואסביר:
כאשר הוא עושה שינוי זה מתוך מחשבה : אני יודע שהתורה אמת (כך רובם של הנושרים! הם לא כופרים חלילה בתורה- תבדקו!!!)
אך לי קשה לקיים , זה לא בשבילי.
כלומר הם מנתקים רק את עצמם מהדבר הגדול הזה כי אין להם כוחות! לא בגלל שהם חושבים שזה לא נכון! לא בגלל שהם חושבים חלילה שהיהדות אינה אמת.
כי אין לי כח לזה.. אני לא צדיק... זה דור אחר... לי זה לא מתאים....
אבל מה יקרה אם....
אבא ואמא יאשרו את הדרך... פתאום המשפחה תתחנחן ותראה לו ש"זה לא כזה גרוע..."
אז אולי באמת הוא בכלל צדק? אולי זו הדרך הנכונה?
אפילו אבא שהוא רב, ואמא שהיא רבנית, וכל המשפחה וכו'...
זה יותר בלבל אותו!!!!!
אז מה הוא כן צריך? ניכור?
ממש לאאאאא!!!
מה שהוא צריך זה אהבה והכלה ללא תנאי!
אני אוהב אותך - לא כי אתה צודק , כי אתה הבן שלי!/ אח שלי! /חבר שלי!
זו האהבה השלמה ביותר ! האמיתית ביותר !
הטהורה....הפשוטה.... האמיתית...
להסכים שלא מסכימים.
להיות שלמים.
ובדוגמא שנידונה באשכול : אדם שאחיו משרת כרגע בצבא, האם להתעניין בחייו כחייל? ועד כמה?:
אני לא מבין בצבא, אם תרצה לספר- אני אשמע.
לא כי הצבא מעניין אותי ( הוא לא מעניין אותי בכלל!!)
אלא כי אני רוצה לשמוע אותך!!!
ואותך -זה כל מה שיש לך לומר!!
אפילו דברים שאני לא מבין בהם כלל!
כי אני אוהב אותך.
כי אני רוצה לשמוע א-ו-ת-ך-!
(תבינו כמה זה מחמם את הלב! זו מעלה גדולה יותר מלשמוע משהו שמעניין אותי...
זה לא מעניין אותי הצבא. אבל מרוב שאני אוהב אותך ורוצה לשמוע אותך , לא משנה לי מה אתה מספר, העיקר אתה!)
אז בעיניי הדרך הנכונה ביותר היא לא להסכים עם הדרך... לא להתעניין בעולמו החילוני מתוך הרצון להתקרב אליו...
לשדר במלוא החוזק שזו לא דרך נכונה. לא הדרך שאני מסכים איתה.
אני חושב אחרת ממך. וזה בסדר גמור!! (היי... גם אתה חושב אחרת ממני)
אבל אני כל כך אוהב אותך.
ובסופו של דבר הקב"ה נתן לך בחירה חופשית.
זה בינך ובינו!!!
ביננו זו רק אהבה ללא תנאי.
ביננו זו רק המשפחה.
ולמשפחות של יוצאי השאלה:
נכון, זה לא קל! זה לא פשוט בכלל!!!
הקב"ה נתן לאדם בחירה חופשית.
הוא עתיד ליתן דין וחשבון.
אל תנסו בכח...
תמיד תשדרו שאתם בטוחים בדרך שלכם.
שהיא הנכונה. היא האמיתית.
לאדם יש בחירה חופשית.
והקב"ה מאמין בו וסומך עליו שהוא יבחר נכון.
ואם ה' סומך עליו ומאמין בו, מי אנו שנאמר אחרת?
ו 2 טיפים לסיום:
1. לאהוב אותו תמיד.
2. לא לשכוח את טיפ מספר 1.
תחזיק חזק
עלה קטן.
ש-ל-י.
האשכול דן בנושא הרגיש של בן משפחה שיצא בשאלה.
כמה ואיך ניתן לשמור עימו על קשר.
לפני שאתן את נקודת מבטי על הנושא, אשמח להקדמה קצרה :
כמעט כל שינוי (גדול) שאדם עושה בחייו , הוא משבר!
מוות לע"נ הוא משבר . לעומת זאת, בהבדל של 180 מעלות - אף לידה ונישואין מוגדרים כמשבר...
אדם שעושה מהפך בחייו (חוזר בתשובה ואף חוזר בשאלה ) -יש לו קושי. יש לו תהיות.
תחשבו על זה ככה: לפני השינוי ,הוא אדם בטוח.
הוא נמצא בקהילה שלו , במשפחה שלו, בחממה המסוככת שלו.
הוא יודע(כביכול... כי כמובן שהוא יכול לתכנן אך "יושב בשמים ישחק...") מה יעשה מחר, מה יעשה עוד שנה , מה יעשה עוד 30 שנה.
פנימיותו וחיצוניותו תואמות - הוא נוהג באותה דרך בה הוא מאמין.
הכל מסודר.....
לכאורה.
זה לא באמת-
ככה.
ולמה?
כי פתאום מתחיל משהו בפנים...
מן מערבולת קטנה ומחשבות טורדניות שמציבות סימן שאלה על כל מה שידעתי והאמנתי בו עד כה.
אולי טעיתי?
אולי אני לא נוהג נכון?
אבל השינוי הזה עדין פנימי בלבד.
כלפי חוץ- הכל כרגיל...
הוא חי בחיים כפולים.
חושב משהו אחד ועושה משהו אחר.
כך עד שלאט לאט גם החיצוני משתנה....
אבל כאן יש חוויה של ניתוק מהעבר, למשהו אחר, חדש. לא מוכר. זר.
עכשיו תנו לי לגלות לכם סוד.
סוד קטן.
סוד קטנטן....
בלב ליבו של היוצא בשאלה יש משהו אחר.
הוא לא מצפה שתסכימו עם הדרך שלו...
הוא רוצה דווקא הפוך!!!!
ואסביר:
כאשר הוא עושה שינוי זה מתוך מחשבה : אני יודע שהתורה אמת (כך רובם של הנושרים! הם לא כופרים חלילה בתורה- תבדקו!!!)
אך לי קשה לקיים , זה לא בשבילי.
כלומר הם מנתקים רק את עצמם מהדבר הגדול הזה כי אין להם כוחות! לא בגלל שהם חושבים שזה לא נכון! לא בגלל שהם חושבים חלילה שהיהדות אינה אמת.
כי אין לי כח לזה.. אני לא צדיק... זה דור אחר... לי זה לא מתאים....
אבל מה יקרה אם....
אבא ואמא יאשרו את הדרך... פתאום המשפחה תתחנחן ותראה לו ש"זה לא כזה גרוע..."
אז אולי באמת הוא בכלל צדק? אולי זו הדרך הנכונה?
אפילו אבא שהוא רב, ואמא שהיא רבנית, וכל המשפחה וכו'...
זה יותר בלבל אותו!!!!!
אז מה הוא כן צריך? ניכור?
ממש לאאאאא!!!
מה שהוא צריך זה אהבה והכלה ללא תנאי!
אני אוהב אותך - לא כי אתה צודק , כי אתה הבן שלי!/ אח שלי! /חבר שלי!
זו האהבה השלמה ביותר ! האמיתית ביותר !
הטהורה....הפשוטה.... האמיתית...
להסכים שלא מסכימים.
להיות שלמים.
ובדוגמא שנידונה באשכול : אדם שאחיו משרת כרגע בצבא, האם להתעניין בחייו כחייל? ועד כמה?:
אני לא מבין בצבא, אם תרצה לספר- אני אשמע.
לא כי הצבא מעניין אותי ( הוא לא מעניין אותי בכלל!!)
אלא כי אני רוצה לשמוע אותך!!!
ואותך -זה כל מה שיש לך לומר!!
אפילו דברים שאני לא מבין בהם כלל!
כי אני אוהב אותך.
כי אני רוצה לשמוע א-ו-ת-ך-!
(תבינו כמה זה מחמם את הלב! זו מעלה גדולה יותר מלשמוע משהו שמעניין אותי...
זה לא מעניין אותי הצבא. אבל מרוב שאני אוהב אותך ורוצה לשמוע אותך , לא משנה לי מה אתה מספר, העיקר אתה!)
אז בעיניי הדרך הנכונה ביותר היא לא להסכים עם הדרך... לא להתעניין בעולמו החילוני מתוך הרצון להתקרב אליו...
לשדר במלוא החוזק שזו לא דרך נכונה. לא הדרך שאני מסכים איתה.
אני חושב אחרת ממך. וזה בסדר גמור!! (היי... גם אתה חושב אחרת ממני)
אבל אני כל כך אוהב אותך.
ובסופו של דבר הקב"ה נתן לך בחירה חופשית.
זה בינך ובינו!!!
ביננו זו רק אהבה ללא תנאי.
ביננו זו רק המשפחה.
ולמשפחות של יוצאי השאלה:
נכון, זה לא קל! זה לא פשוט בכלל!!!
אָמְרוּ חֲזַ"ל (ברכות ז' ע"ב): "אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר רשב"י: קָשָׁה תַּרְבּוּת רָעָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִמִּלְחֶמֶת גוֹג וּמָגוֹג.
אבל, לא עליכם המלאכה להחזירו בתשובה!הקב"ה נתן לאדם בחירה חופשית.
הוא עתיד ליתן דין וחשבון.
אל תנסו בכח...
תמיד תשדרו שאתם בטוחים בדרך שלכם.
שהיא הנכונה. היא האמיתית.
לאדם יש בחירה חופשית.
והקב"ה מאמין בו וסומך עליו שהוא יבחר נכון.
ואם ה' סומך עליו ומאמין בו, מי אנו שנאמר אחרת?
ו 2 טיפים לסיום:
1. לאהוב אותו תמיד.
2. לא לשכוח את טיפ מספר 1.
תחזיק חזק
עלה קטן.
ש-ל-י.
