הנושאים החמים
"יש שלושה סוגי שקרים: שקרים, שקרים גסים וסטטיסטיקה״, (בנג׳מין דיזראלי)
בשבועות האחרונים, נערך סקר קדם בחירות, באתר "חרדי" כלשהו.
כך זה נראה:
אז זהו, הרי הנציגים מאוד מכעיסים אותנו, רק נזכיר לכם למה, אפשר אפילו לבחור יותר מסיבה אחת.
וכמובן מי לא סומך על "בית" גדולי הדור,
האמת שבמקרה הזה, לא מדובר על שקרים וסקרים, אפילו לא על ניסוח שאלה מכור, אלא בהנדסת תודעה פשוטה.
דוגמא נוספת להנדסת תודעה:
אז אתם בטוח זוכרים שבן גביר שורף אסמים, סליחה מנדטים.
אבל זה גרם לי לבדוק, מהו הערך של סקרים בכלל.
לרגל עונת הסקרים, קבלו את "סקר הסקרים", (תיתכן טעות דגימה, פשוט לא כל האתרים פתוחים בסינון, ולא מכולם יכולתי להעתיק.)
נדבר רק על סקרי בחירות, בסקר רגיל בישראל, נשאלים כ 500 עד 700 אנשים, בסקרים מיוחדים נשאלים כ1300 אנשים.
הנתונים הגולמיים לא יכולים לתת שום תוצאה סבירה, וכאן מתחיל הסיפור.
דבר ראשון יש את המדגם, איזה אנשים מאוכלוסיות שונות אנו רוצים לדגום. מדגם הסקר קובע במידה רבה את תוצאותיו, לכן יש לעשות תיקון מדגם.
באופן כללי ישנם אוכלוסיות שמראש פחות נוכחות בסקרים. כמו חרדים וערבים, כך שצריך לתת להם ייצוג תואם לגודלם.
מהצד השני כשמבצעים סקר, חשוב להשיג דגימה גדולה יותר של אוכלוסיות שיש בהן שונות גבוהה בהצבעה, ופחות חשוב להשיג דגימה גדולה של אוכלוסיות שיש בהן שונות נמוכה, למשל חרדים די קבועים בהצבעה.
תיקוני מדגם אפשריים נוספים, במקום לתקן ע"פ אחוזים מהאוכלוסייה נתקן ע"פ אחוזים מבעלי זכות ההצבעה ועוד, לכל סוקר יש את הנוסחה שלו, והיא כמובן סודית.
המדגם גם מאוד תלוי בצורת עשית הסקר, בטלפון הקווי, אין את הצעירים. באינטרנט, אין את המבוגרים/חרדים, ואם זה נעשה באתר מסוים, נגיד "הארץ", אז אין את כולם בערך.
דבר שני זה, מפלגת "עוד לא החלטתי" שכידוע זו המפלגה הגדולה בישראל, אך מכיוון שאין לה מושבים בכנסת, הסוקר צריך לחלק אותם איכשהו.
אפשר להשאיר אותם מחוץ לסקר, אבל זה מקטין משמעותית את גודל המדגם, וזה ממש בעייתי, מקובל שבמהפך ב77, אנשים התביישו לומר שהם מצביעי ימין, והסקרים טעו בענק.
אפשרות אחרת היא לשאול שאלות נוספות, כמו למי הצבעת בבחירות הקודמות ולנתח ע"פ זה,
או בין אלו מפלגות אתה מתלבט, [אם הוא מתלבט בין מרץ והעבודה בד"כ יחשיבו אותו כהעבודה]
בעיה דומה קימת עם אלה שעונים לסקרים, אבל לא הולכים להצביע.
בכל מקרה הסיכוי לטעות הוא גדול, ולכל סוקר יש את הנוסחה (הסודית כבר אמרנו) שלו להתגבר על זה.
דבר שלישי, הוא ניסוח השאלה וסדר הצגת השאלות. אם השאלה הקודמת הייתה: האם אתה בעד לזרוק את הערבים לים, וענית חס ושלום. כנראה בשאלה הבאה תענה, שלדעתך לא ראוי שבן גביר יכהן כשר.
וזה עוד לפני שדיברנו על "טעות הדגימה" שלפעמים אדם אחד יכול להעביר מפלגה את אחוז החסימה. או אלה שמשנים בסוף את הצבעה, ואותם אנשים שהסקר משפיע עליהם ללכת עם המנצחים/עוברים את אחוז החסימה, מה שיוצר ביצה ותרנגולת.
בקיצור סקרים זה ענין מסובך, אבל זה מייצר עניין וחדשות, וזו הסיבה העיקרית שכלי התקשורת, אף פעם לא דורשים דין וחשבון מהסוקרים על כישלונות, העיקר יש על מה לדבר, "אנחנו רואים מגמה".
ומה עושים כשהמספרים לא מתאימים לאג'נדה? יש נוסחה סודית!
לא למדתי סטטיסטיקה, ואני בכלל לא עונה לסקרים, קחו הכל בע"מ.
בשבועות האחרונים, נערך סקר קדם בחירות, באתר "חרדי" כלשהו.
כך זה נראה:
אז זהו, הרי הנציגים מאוד מכעיסים אותנו, רק נזכיר לכם למה, אפשר אפילו לבחור יותר מסיבה אחת.
וכמובן מי לא סומך על "בית" גדולי הדור,
האמת שבמקרה הזה, לא מדובר על שקרים וסקרים, אפילו לא על ניסוח שאלה מכור, אלא בהנדסת תודעה פשוטה.
דוגמא נוספת להנדסת תודעה:
אז אתם בטוח זוכרים שבן גביר שורף אסמים, סליחה מנדטים.
אבל זה גרם לי לבדוק, מהו הערך של סקרים בכלל.
לרגל עונת הסקרים, קבלו את "סקר הסקרים", (תיתכן טעות דגימה, פשוט לא כל האתרים פתוחים בסינון, ולא מכולם יכולתי להעתיק.)
נדבר רק על סקרי בחירות, בסקר רגיל בישראל, נשאלים כ 500 עד 700 אנשים, בסקרים מיוחדים נשאלים כ1300 אנשים.
הנתונים הגולמיים לא יכולים לתת שום תוצאה סבירה, וכאן מתחיל הסיפור.
דבר ראשון יש את המדגם, איזה אנשים מאוכלוסיות שונות אנו רוצים לדגום. מדגם הסקר קובע במידה רבה את תוצאותיו, לכן יש לעשות תיקון מדגם.
באופן כללי ישנם אוכלוסיות שמראש פחות נוכחות בסקרים. כמו חרדים וערבים, כך שצריך לתת להם ייצוג תואם לגודלם.
מהצד השני כשמבצעים סקר, חשוב להשיג דגימה גדולה יותר של אוכלוסיות שיש בהן שונות גבוהה בהצבעה, ופחות חשוב להשיג דגימה גדולה של אוכלוסיות שיש בהן שונות נמוכה, למשל חרדים די קבועים בהצבעה.
תיקוני מדגם אפשריים נוספים, במקום לתקן ע"פ אחוזים מהאוכלוסייה נתקן ע"פ אחוזים מבעלי זכות ההצבעה ועוד, לכל סוקר יש את הנוסחה שלו, והיא כמובן סודית.
המדגם גם מאוד תלוי בצורת עשית הסקר, בטלפון הקווי, אין את הצעירים. באינטרנט, אין את המבוגרים/חרדים, ואם זה נעשה באתר מסוים, נגיד "הארץ", אז אין את כולם בערך.
דבר שני זה, מפלגת "עוד לא החלטתי" שכידוע זו המפלגה הגדולה בישראל, אך מכיוון שאין לה מושבים בכנסת, הסוקר צריך לחלק אותם איכשהו.
אפשר להשאיר אותם מחוץ לסקר, אבל זה מקטין משמעותית את גודל המדגם, וזה ממש בעייתי, מקובל שבמהפך ב77, אנשים התביישו לומר שהם מצביעי ימין, והסקרים טעו בענק.
אפשרות אחרת היא לשאול שאלות נוספות, כמו למי הצבעת בבחירות הקודמות ולנתח ע"פ זה,
או בין אלו מפלגות אתה מתלבט, [אם הוא מתלבט בין מרץ והעבודה בד"כ יחשיבו אותו כהעבודה]
בעיה דומה קימת עם אלה שעונים לסקרים, אבל לא הולכים להצביע.
בכל מקרה הסיכוי לטעות הוא גדול, ולכל סוקר יש את הנוסחה (הסודית כבר אמרנו) שלו להתגבר על זה.
דבר שלישי, הוא ניסוח השאלה וסדר הצגת השאלות. אם השאלה הקודמת הייתה: האם אתה בעד לזרוק את הערבים לים, וענית חס ושלום. כנראה בשאלה הבאה תענה, שלדעתך לא ראוי שבן גביר יכהן כשר.
וזה עוד לפני שדיברנו על "טעות הדגימה" שלפעמים אדם אחד יכול להעביר מפלגה את אחוז החסימה. או אלה שמשנים בסוף את הצבעה, ואותם אנשים שהסקר משפיע עליהם ללכת עם המנצחים/עוברים את אחוז החסימה, מה שיוצר ביצה ותרנגולת.
בקיצור סקרים זה ענין מסובך, אבל זה מייצר עניין וחדשות, וזו הסיבה העיקרית שכלי התקשורת, אף פעם לא דורשים דין וחשבון מהסוקרים על כישלונות, העיקר יש על מה לדבר, "אנחנו רואים מגמה".
ומה עושים כשהמספרים לא מתאימים לאג'נדה? יש נוסחה סודית!
לא למדתי סטטיסטיקה, ואני בכלל לא עונה לסקרים, קחו הכל בע"מ.
