זהירות, זה כאב בטן וצרבות שנשפכו בצורת מילים.. לא לקחת אישית.
מכירים את הסיטואציה?
לקוח: "שלום, אני צריך ציור של חמישה ילדים משחקים בשלושה כדורים, כמה יעלה? ואחרי הנחה?... תודה רבה."
ולאחר כמה ימים: "אני רואה את הציור, אם אפשר שגם הילד הגבוהה יתכופף, ושכל הכדורים יהיו באוויר, ושהחולצה של ההוא תהיה סגולה במקום ירוקה ואת הפרחים תעשה יותר בהירים..."
וכך הלקוח משנה ומחבל בכל הקומפוזיציה הדינמיקה, הטונאליות וההרמוניה שביצירה...
ובכן, מ-אמנים ואנשי רוח הפכנו למדפסות! מי צריך אומנות בכלל?? אנשים פונים למאיירים כאמצעי טכני להדפסת אובייקטים יבשים, ומי בכלל מדבר על אומנות... למה שלא פשוט תיקחו מצלמה ותצלמו בדיוק את אשר חפצה נפשכם? (ואני לא מדבר על שינויים במהות היצירה, כגון שהסיפור מתרחש בתימן ואני ציירתי אותו בזלצבורג.. אלא באופי האומנותי)
בעוד שבציבור הכללי תחום האיור הפך לעוד זרם אומנותי לכל דבר, אצלנו עדיין רואים בזה כאמצעי לשעשוע ילדים או לקישוט מגזינים...
כשאדם פונה לנגר- הוא צריך שולחן, כשהוא פונה לאופה- הוא צריך לחם, וכשהוא פונה לאמן- הוא צריך אומנות! גם אם הדרישה היא ספיציפית כמתואר למעלה, עדיין תשאירו מרחב לאמן כאמן עם נקודת המבט שלו, הביטוי והידע המקצועי, והניסיון האומנותי שרכש.
תתחילו לראות את האומנות כאומנות.
מקווה שהייתי מובן..
ועוד נקודה חשובה לא פחות.
לא נדיר לראות בנוף של אתר פרוג "דרוש/ה מאייר/ת מתחיל/ה לפרויקט חשוב"
אני לא יודע אם אתם מתחלחלים, אבל יש פה גישה איומה ליוצרים ועצמאים בכלל!
לאומנות יש מחיר. והוא לא יקר, וגם לא זול.
זה בדיוק כמו להיכנס למכולת ולבקש לחם טוב ושיהיה זול, לכל דבר יש מחיר. ואם תבקשו לחם זול תקבלו לחם בהתאם. כך גם באיור! אפשר לעבוד על ציור שעה ואפשר שמונה שעות... אבל אין דבר כזה יקר וזול!! הכל בהתאם לעבודה!
ואז, נחשו מה?
אתם נכנסים לפרטי המודעה... ושם מחכה לכם חגיגה שלמה... "מאייר/ת מקצועי/ת ומנוסה, יצירתי/ת ובעל/ת מעוף, עם ניסיון בפרוייקטים דומים, מוכשר/ת וזריז/ה דיוק ועמידה בלו"ז, ושיהיה מתחיל/ה וזול/ה.." למה לא? תיכף סלבדור דאלי יצא מקברו וישרבט לכם את כל אשר חפצה נפשכם...
זה יותר נראה כדרישת קורות חיים למכרז של חברת אגד... מי בכלל צריך אומנות???
ובאופן כללי, זה שאנו עצמאים זה לא אומר שפתחנו גמ"ח... אגב, כנ"ל לגבי כל מודעות הפרסום של "דרוש/ה צלם/ת // גרפיקאי/ת // .. מתחיל/ה"
הגיע הזמן להחדיר לעולם שסביבנו שלאומנות כאומנות יש מחיר. לא יקר ולא זול.
עד כאן טיעוני.
מכירים את הסיטואציה?
לקוח: "שלום, אני צריך ציור של חמישה ילדים משחקים בשלושה כדורים, כמה יעלה? ואחרי הנחה?... תודה רבה."
ולאחר כמה ימים: "אני רואה את הציור, אם אפשר שגם הילד הגבוהה יתכופף, ושכל הכדורים יהיו באוויר, ושהחולצה של ההוא תהיה סגולה במקום ירוקה ואת הפרחים תעשה יותר בהירים..."
וכך הלקוח משנה ומחבל בכל הקומפוזיציה הדינמיקה, הטונאליות וההרמוניה שביצירה...
ובכן, מ-אמנים ואנשי רוח הפכנו למדפסות! מי צריך אומנות בכלל?? אנשים פונים למאיירים כאמצעי טכני להדפסת אובייקטים יבשים, ומי בכלל מדבר על אומנות... למה שלא פשוט תיקחו מצלמה ותצלמו בדיוק את אשר חפצה נפשכם? (ואני לא מדבר על שינויים במהות היצירה, כגון שהסיפור מתרחש בתימן ואני ציירתי אותו בזלצבורג.. אלא באופי האומנותי)
בעוד שבציבור הכללי תחום האיור הפך לעוד זרם אומנותי לכל דבר, אצלנו עדיין רואים בזה כאמצעי לשעשוע ילדים או לקישוט מגזינים...
כשאדם פונה לנגר- הוא צריך שולחן, כשהוא פונה לאופה- הוא צריך לחם, וכשהוא פונה לאמן- הוא צריך אומנות! גם אם הדרישה היא ספיציפית כמתואר למעלה, עדיין תשאירו מרחב לאמן כאמן עם נקודת המבט שלו, הביטוי והידע המקצועי, והניסיון האומנותי שרכש.
תתחילו לראות את האומנות כאומנות.
מקווה שהייתי מובן..
ועוד נקודה חשובה לא פחות.
לא נדיר לראות בנוף של אתר פרוג "דרוש/ה מאייר/ת מתחיל/ה לפרויקט חשוב"
אני לא יודע אם אתם מתחלחלים, אבל יש פה גישה איומה ליוצרים ועצמאים בכלל!
לאומנות יש מחיר. והוא לא יקר, וגם לא זול.
זה בדיוק כמו להיכנס למכולת ולבקש לחם טוב ושיהיה זול, לכל דבר יש מחיר. ואם תבקשו לחם זול תקבלו לחם בהתאם. כך גם באיור! אפשר לעבוד על ציור שעה ואפשר שמונה שעות... אבל אין דבר כזה יקר וזול!! הכל בהתאם לעבודה!
ואז, נחשו מה?
אתם נכנסים לפרטי המודעה... ושם מחכה לכם חגיגה שלמה... "מאייר/ת מקצועי/ת ומנוסה, יצירתי/ת ובעל/ת מעוף, עם ניסיון בפרוייקטים דומים, מוכשר/ת וזריז/ה דיוק ועמידה בלו"ז, ושיהיה מתחיל/ה וזול/ה.." למה לא? תיכף סלבדור דאלי יצא מקברו וישרבט לכם את כל אשר חפצה נפשכם...
זה יותר נראה כדרישת קורות חיים למכרז של חברת אגד... מי בכלל צריך אומנות???
ובאופן כללי, זה שאנו עצמאים זה לא אומר שפתחנו גמ"ח... אגב, כנ"ל לגבי כל מודעות הפרסום של "דרוש/ה צלם/ת // גרפיקאי/ת // .. מתחיל/ה"
הגיע הזמן להחדיר לעולם שסביבנו שלאומנות כאומנות יש מחיר. לא יקר ולא זול.
עד כאן טיעוני.