מאת: מזל בן הרוש סמנכ"לית שיווק גיל גרופ
יום אחד זה נחת על השולחן שלי, השעה 14:00 בצהריים , באותו רגע של שנ"צ כזה שהשתלט עליי וריחות של עוף המיקרו של זו מהמשרד לידי.
ואז בום
הזמנה מהרכש
4,000 יחידות מתנה
לאחד מהמשרדים הממשלתיים הגדולים במדינה.
בסיפורים תמיד יש את הרגע שבו העולם משתנה ואצלנו זה היה חתימת הגורל ל3 שבועות הקרובים
משמע
אין יותר שנ"צ או רגע בלי פוקוס
יש אדרנלין והתחלת מסע ארוך עם דד ליין מאיים ובוסית שישנה מחובקת עם גליון אקסל.
בכרוניקה הנכונה הייתם רואים כאן רצף של שעות כשבכל שעה קורה משהו דרמטי אבל אני לא בקטע של להלאות אתכם אלא יותר ציון עובדות.
מה שכן, מרגע נחיתת ההזמנה על שולחני סינג'רתי כל מי שזז
צוות החטיבה (גיל גיפט כמובן) נכנס לפעולה עם שרון שמנצחת על המערכה ושכחה איך נראה בית או מיטה,
המעצבת התחילה לשרטט, הקופירייטרים ישבו על המדוכה ועל הבורקסים (והשאירו חדר ישיבות מטונף), החצר שנוקתה ושופצה והולאמה לטובת משטחים, שולחנות לאריזה, פטריות חימום, גזיבו, ואהל אבלים שנפתח פלוס האוכל והשתייה רק בלי האבלים סונג'ר גם הוא.
ואז החלה הדרמה האמיתית
ב3 שבועות האלה מאות ידיים ארזו וקשרו והעבירו בסרט נא שזיפים, משמשים, תאנים , פיצוחים ועוד שאר מרעין בישין, האתגר שלהם היה לשמור על החבילות שלמות בלי לזלול מהם, להכניס אותם בסימטריה, לארוז הכל באהבה ולשים בצד על המשטח לפני חלוקה
בחורי חמד זריזים הרימו מניני מנחה וערבית
מנהלות העבודה (שרון וזהבה אם למישהו היה ספק) ניצחו על המלאכה ודאגו לתעד את כל הטוב הזה
גשם סורר שבא לבקר ניסה להרטיב את המארזים בלי הצלחה יתרה, אבל הכניס את כל הצוות לעמדת ספיגה.
טוב, תכלס' היתה פה חתיכת חוויה למרות ענן הדד ליין האפור שישב מלמעלה בהתנשאות, מחכה בסבלנות לשעת השין.
דרמות לא תמיד מסתיימות בהפי הנד וזה החיים אבל פה מסתבר ההפתעות לא הסתיימו כי המנהלת שהזמינה את טון המתנות האלה, יצאה מגדרה והתרגשה כשהקופסא הראשונה נחתה לידיה ואז בכל נקודה בארץ שכף רגלה של הקופסא המגונדרת הזו נחתה, נרשמה התרגשות שיא, ואנשים התקשרו לברך ולשאול מה מברכים.
וכן אם נהיה רגע פואמים אז המאמץ הזה נשא או נסע פירות איך שתרצו, ואני חזרתי לדסק שלי מרוצה שבעה (מתה על משמש) ומאושרת, בנתיים אין היתכנות לעוד שנ"צ כי אנשים קלטו את הקונספט כשהם יזמינו כמות כזו אנחנו נתלוש להם את השמש בשביל שהם יהיו מרוצים.
וזה כנראה מה שלקוחות אוהבים בשורה התחתונה.
לכו תבינו
יום אחד זה נחת על השולחן שלי, השעה 14:00 בצהריים , באותו רגע של שנ"צ כזה שהשתלט עליי וריחות של עוף המיקרו של זו מהמשרד לידי.
ואז בום
הזמנה מהרכש
4,000 יחידות מתנה
לאחד מהמשרדים הממשלתיים הגדולים במדינה.
בסיפורים תמיד יש את הרגע שבו העולם משתנה ואצלנו זה היה חתימת הגורל ל3 שבועות הקרובים
משמע
אין יותר שנ"צ או רגע בלי פוקוס
יש אדרנלין והתחלת מסע ארוך עם דד ליין מאיים ובוסית שישנה מחובקת עם גליון אקסל.
בכרוניקה הנכונה הייתם רואים כאן רצף של שעות כשבכל שעה קורה משהו דרמטי אבל אני לא בקטע של להלאות אתכם אלא יותר ציון עובדות.
מה שכן, מרגע נחיתת ההזמנה על שולחני סינג'רתי כל מי שזז
צוות החטיבה (גיל גיפט כמובן) נכנס לפעולה עם שרון שמנצחת על המערכה ושכחה איך נראה בית או מיטה,
המעצבת התחילה לשרטט, הקופירייטרים ישבו על המדוכה ועל הבורקסים (והשאירו חדר ישיבות מטונף), החצר שנוקתה ושופצה והולאמה לטובת משטחים, שולחנות לאריזה, פטריות חימום, גזיבו, ואהל אבלים שנפתח פלוס האוכל והשתייה רק בלי האבלים סונג'ר גם הוא.
ואז החלה הדרמה האמיתית
ב3 שבועות האלה מאות ידיים ארזו וקשרו והעבירו בסרט נא שזיפים, משמשים, תאנים , פיצוחים ועוד שאר מרעין בישין, האתגר שלהם היה לשמור על החבילות שלמות בלי לזלול מהם, להכניס אותם בסימטריה, לארוז הכל באהבה ולשים בצד על המשטח לפני חלוקה
בחורי חמד זריזים הרימו מניני מנחה וערבית
מנהלות העבודה (שרון וזהבה אם למישהו היה ספק) ניצחו על המלאכה ודאגו לתעד את כל הטוב הזה
גשם סורר שבא לבקר ניסה להרטיב את המארזים בלי הצלחה יתרה, אבל הכניס את כל הצוות לעמדת ספיגה.
טוב, תכלס' היתה פה חתיכת חוויה למרות ענן הדד ליין האפור שישב מלמעלה בהתנשאות, מחכה בסבלנות לשעת השין.
דרמות לא תמיד מסתיימות בהפי הנד וזה החיים אבל פה מסתבר ההפתעות לא הסתיימו כי המנהלת שהזמינה את טון המתנות האלה, יצאה מגדרה והתרגשה כשהקופסא הראשונה נחתה לידיה ואז בכל נקודה בארץ שכף רגלה של הקופסא המגונדרת הזו נחתה, נרשמה התרגשות שיא, ואנשים התקשרו לברך ולשאול מה מברכים.
וכן אם נהיה רגע פואמים אז המאמץ הזה נשא או נסע פירות איך שתרצו, ואני חזרתי לדסק שלי מרוצה שבעה (מתה על משמש) ומאושרת, בנתיים אין היתכנות לעוד שנ"צ כי אנשים קלטו את הקונספט כשהם יזמינו כמות כזו אנחנו נתלוש להם את השמש בשביל שהם יהיו מרוצים.
וזה כנראה מה שלקוחות אוהבים בשורה התחתונה.
לכו תבינו