הנושאים החמים
בעלי כתב......... ורצה לזכות הרבים.
ביקש להשתמש בפלטפורמה.
אנחנו בעיצומם של ימי א-ל-ו-ל
ואנחנו רוצים להתקרב אבל מלקים את עצמנו שלא עושים מספיק,
בואו ניזכר אבל, כי בעצם אנחנו בעיצומם של ימים שנקראים
"ימי הרחמים וסליחות",
ימי קרבה ש"המלך בשדה" והוא קרוב יותר מתמיד שתמיד הוא ''קרוב לכל קוראיו'' ותמיד הוא מלך מוחל וסולח וכעת יותר קרוב,
אבל משום מה הימים נהפכו אצל חלקנו ולפחות באווירה הכללית במקום לימים של קירבה ורחמים וסליחות לימי האיומים והנזיפות והחרדות, ואשמה עצמית ורדיפה והלקאה נוראית,
אריות שואגים, דגים רועדים וכבשים עם פס אדום מאחורה למות מסומנים.
נוווו תזוז כבר... מה יהיה איתך מה אתה שווה אפילו עכשיו אתה לא...ואתה יודע שיש משפט? ואתה יודע שלא בטוח שתמשיך לחיות? ואתה כמה חוטא.
בואו אולי נתאפס ונבין ונפנים כי לא זו הדרך ולא זה העיר?
כולנו רוצים כלכך להרגיש את העוצמות של ימי רחמים וסליחות ולשוב ולהתקרב אבל בכיוון זה מתיאשים מראש....
מרגישים כאילו מה שוה? עוד פעם תתחיל בהתחזקות ולא תחזיק וכו'
יש לידע ולהודיע ולזכור ולהזכיר כי זה לא אמת וזה לא רק לא אמת, אלא זה ממש שקר .
כל התקדמות וכל התקדמות וכל התקדמות וכל התקדמות נשארת לנצח נצחים!!!!!!!!!!
בין אם זו מחשבה טובה של הרהור תשובה
בודאיי ובודאיי אם זה התחזקות בסור מרע וכ"ש בן בנו של ק"ו אם זה התחזקות בעשה טוב
קיימת לעד ולנצח נצחים בוודאי בפן הרוחני אבל גם במישור האישי הרגשי
נדמה כאילו יש לנו "בעיה- אלול, ראש השנה" אבל האמת הפשוטה בדיוק הפוכה
זה לא הבעיה זה הפיתרון!!
הבעיה היא שעשינו עבירה והתרחקנו מהשם וכעת יש הזדמנות קלה לעשות תשובה
וזה פשוט לפתוח דף חדש
תשובה כשמה כן היא לשוב לחזור למקום הראשון שזה ליד השם שרוצה בתשובה....
כי בכל מקום שנפלת לשם נמצא איתך השם יתברך וממתין ומצפה שתרצה לשוב אליו וברגע שחשבת הרהור תשובה הרי קפצת לראש ההר
וכל הרהור תשובה מקרב אותך אליו ונשאר רושם ממנו לנצח נצחים
מיד נעשית צדיק גמור כידוע מהדין של מקדש אשה על מנת שאני צדיק גמור שחוששין לקידושין
ואם נזכה נזכור כי השם הוא כולו טוב ובימים אלו הוא "יורד לשדה" ו"ממתין" למעשים טובים שלנו ורוצה "קשר"
אולי נזכה כך להיכנס לימים אלו יותר עם "רצון" עם שמחה עם עשיה ברוכה ונזכה להתכונן בתשובה
ונזכה לכתיבה וחתימה טובה ומתוקה
ביקש להשתמש בפלטפורמה.
אנחנו בעיצומם של ימי א-ל-ו-ל
ואנחנו רוצים להתקרב אבל מלקים את עצמנו שלא עושים מספיק,
בואו ניזכר אבל, כי בעצם אנחנו בעיצומם של ימים שנקראים
"ימי הרחמים וסליחות",
ימי קרבה ש"המלך בשדה" והוא קרוב יותר מתמיד שתמיד הוא ''קרוב לכל קוראיו'' ותמיד הוא מלך מוחל וסולח וכעת יותר קרוב,
אבל משום מה הימים נהפכו אצל חלקנו ולפחות באווירה הכללית במקום לימים של קירבה ורחמים וסליחות לימי האיומים והנזיפות והחרדות, ואשמה עצמית ורדיפה והלקאה נוראית,
אריות שואגים, דגים רועדים וכבשים עם פס אדום מאחורה למות מסומנים.
נוווו תזוז כבר... מה יהיה איתך מה אתה שווה אפילו עכשיו אתה לא...ואתה יודע שיש משפט? ואתה יודע שלא בטוח שתמשיך לחיות? ואתה כמה חוטא.
בואו אולי נתאפס ונבין ונפנים כי לא זו הדרך ולא זה העיר?
כולנו רוצים כלכך להרגיש את העוצמות של ימי רחמים וסליחות ולשוב ולהתקרב אבל בכיוון זה מתיאשים מראש....
מרגישים כאילו מה שוה? עוד פעם תתחיל בהתחזקות ולא תחזיק וכו'
יש לידע ולהודיע ולזכור ולהזכיר כי זה לא אמת וזה לא רק לא אמת, אלא זה ממש שקר .
כל התקדמות וכל התקדמות וכל התקדמות וכל התקדמות נשארת לנצח נצחים!!!!!!!!!!
בין אם זו מחשבה טובה של הרהור תשובה
בודאיי ובודאיי אם זה התחזקות בסור מרע וכ"ש בן בנו של ק"ו אם זה התחזקות בעשה טוב
קיימת לעד ולנצח נצחים בוודאי בפן הרוחני אבל גם במישור האישי הרגשי
נדמה כאילו יש לנו "בעיה- אלול, ראש השנה" אבל האמת הפשוטה בדיוק הפוכה
זה לא הבעיה זה הפיתרון!!
הבעיה היא שעשינו עבירה והתרחקנו מהשם וכעת יש הזדמנות קלה לעשות תשובה
וזה פשוט לפתוח דף חדש
תשובה כשמה כן היא לשוב לחזור למקום הראשון שזה ליד השם שרוצה בתשובה....
כי בכל מקום שנפלת לשם נמצא איתך השם יתברך וממתין ומצפה שתרצה לשוב אליו וברגע שחשבת הרהור תשובה הרי קפצת לראש ההר
וכל הרהור תשובה מקרב אותך אליו ונשאר רושם ממנו לנצח נצחים
מיד נעשית צדיק גמור כידוע מהדין של מקדש אשה על מנת שאני צדיק גמור שחוששין לקידושין
ואם נזכה נזכור כי השם הוא כולו טוב ובימים אלו הוא "יורד לשדה" ו"ממתין" למעשים טובים שלנו ורוצה "קשר"
אולי נזכה כך להיכנס לימים אלו יותר עם "רצון" עם שמחה עם עשיה ברוכה ונזכה להתכונן בתשובה
ונזכה לכתיבה וחתימה טובה ומתוקה
