הפעם נלמד על ניירות צמאים, ניירות מבריקים וניירות עקשניים. כל מה שגרפיקאית צריכה לדעת לפני שהיא מתחילה לעצב חוברת או אפילו מודעה. מה יקרה אם נבחר צבע שחור בדרגת רוויה גבוהה על נייר כרומו מבריק, ומה יקרה אם נעצב הזמנה לחתונה מבלי להכיר את הנייר עליו תודפס העבודה? • כל הסודות שמפיקי הדפוס שומרים לעצמם | הפרק השני



בטור הקודם נגענו באבסורד הדפוס של העידן הדיגיטלי. היום מדפיסים הרבה יותר ספרים, מודעות, חוברות, עלונים, מודעות ושאר ירוקים. אבל מבינים הרבה פחות בהבאה לדפוס. כלומר, אהבה לדפוס - יש גם יש. הבנה בדפוס – קצת פחות.

הפעם ניגע בתחומים משעממים כמו נייר, דיו, לוחות ומכונות. מה שיעזור לנו להבין טוב יותר מה הקשר בין שולחן העיצוב ובית הדפוס ועד כמה חשוב ללמוד הבאה לדפוס.

נתחיל בנייר. לא נעסוק הפעם במידות הנייר למרות שגם הן חשובות, בוודאי למי שמתפרנס מנייר, אלא בסוגי הנייר השונים. ישנם הרבה מאוד סוגים של נייר, מנייר משי ועד נייר מתכתי. אה, ויש גם נייר דיגיטלי, בטור שלפניכם נתמקד בסוגי הנייר העיקריים בתעשיית הדפוס. ואלו הם:

נייר עיתון; נייר נטול עץ; נייר כרומו מבריק; נייר כרומו מט; ונייר ממוחזר. לא ניכנס לחומרי הגלם מהם עשויים סוגי הנייר הללו משום שהדבר ידרוש מאיתנו כמה טורים מרתקים במיוחד. נתמקד בתכונות השונות של סוגי הנייר והשלכותיהן על עבודת הדפוס. נציין עוד כי כל נייר מגיע ביחידות משקל שונות, כלומר בעובי שונה. נתון שגם לו יש השלכה על עבודת הדפוס. אינה דומה עבודה שהודפסה על־גבי נייר נ"ע 80 גר' לעבודה שהודפסה על נייר נ"ע 120 גר'. ואינו דומה מגזין שהודפס ע"ג נייר כרומו 65 גר' למגזין שהודפס ע"ג נייר כרומו 90 גר'.

לפני שנסביר מדוע חייבים לדעת לפני העיצוב על־גבי מה תודפס העבודה הסופית, ניגע בדיו. טוב, נו. לא בדיוק ניגע כי הוא מאוד מלכלך. הדיו בו משתמשים בבתי הדפוס "הרגילים", כלומר בדפוס אופסט וגם בדפוס רוטציה, הוא חומר שומני שמורכב מכימיקלים שונים ו...מים. גם כאן לא ניכנס לחומרי הגלם מהם מיוצר הדיו אך נציין כי שיטת ההדפסה שונה מאשר זו הנהוגה בדפוס הדיגיטלי, ודומה לזו הנהוגה בדפוס המשי והפלקסו.

ושוב, לפני שנחזור לעניין הנייר ומשמעותו בעבודה, נידרש להסבר אודות שיטת ההדפסה הנפוצה ביותר (עדיין) בעולם. בשיטה הזו מדפיסים באמצעות גלופות. אלו יכולות להיות לוחות מתכת דקות וגמישות או לוחות עץ, מתכת, פולימר ועוד. הצד השווה שבהן שהדיו נדבק אליהן ונצמד לחומר ההדפסה בהתאם לקווי המתאר שעל גבי הלוח כמו חותמת גומי וכרית דיו. אפשר לומר שעולם הדפוס התפתח עם השנים אך היה ונותר מבוסס על אותו רעיון.

ואיך כל זה רלוונטי לגרפיקאית שקיבלה הזמנה לעצב הזמנה לאירוע?

אז זהו שזה מאוד רלוונטי. נחזור לסוגי הנייר השונים שהזכרנו לעיל. נייר נ"ע סופג הרבה יותר מאשר נייר כרומו ותוכלו לבדוק זאת בעצמכם אם תשרו אותו בצלחת עם מעט מים. נטול העץ ישאיר בצלחת הרבה פחות מים מאשר הכרומו. לנייר ממוחזר יידרש יותר זמן ספיגה מאשר לנייר עיתון ולא רק בגלל המשקל אלא גם בשל תכונות היסוד של הנייר, כגון צפיפות הסיבים ומקורן.

ומה לזה ולעיצוב?

כאשר אנו יודעים מראש על איזה סוג נייר ומשקל תודפס העבודה, נבנה את הגוונים ונגדיר את רוויתם בהתאם לכושר הספיגה של הנייר. ההבדל בין עבודה שתוכננה מראש בהתאם לסוג הנייר ובין עבודה שעוצבה "על עיוור", יכול להיות הבדל בין קמפיין מוצלח לקמפיין כושל. הצבעים, הברק, המראה הכללי, התחושות שהמוצר משדר לתת־מודע, כולם מושפעים מבחירת הנייר. הכרת יכולת הספיגה של הנייר מבטיחה עבודה שאינה "עוברת" לצד השני. שלא משאירה "סימנים" בידיים של מי שמעיינים בה. שלא "מסנוורת" את הקורא ושמעניקה לו חוויית קריאה נעימה.

רוצים לדעת עוד על סוגי נייר, על שיטות הדפסה ועל הפקה באיכות גבוהה ומוקפדת (במחיר רגיל לחלוטין)? אצלנו, ב'גיל פרינט' תוכלו לקבל את כל המידע הזה ועוד הרבה יותר. בשמחה, במאור פנים, כדי שהלקוח שלכם יידע שכדאי לו לעבוד אתכם ולא עם אלפי גרפיקאים וגרפיקאיות אחרים.

רוצים לדבר? חייגו 077-8049665 או בקרו באתר שלנו.

--

בטור הבא: על ההבדלים בין דפוס רוטציה לדפוס שטוח ועל ההבדלים בין דפוס אופסט לדפוס דיגיטלי. הישארו, יהיה מעניין. מבטיחים.