הנושאים החמים
בשבועות האחרונים עלה קמפיין מאסיבי במדיה החרדית/חסידית, בעיקר בפרינט אמנם - אך גם המדיה הדיגיטלית לא טמנה ידה במרשתת.
הקמפיין עסק בסיילללללל (המריחה במקור) של רשת ההלבשה החסידית G&G, שהתמזגה, כך לפי השמועות והפרסומים, עם רשת GB מתחרה של הראשונה עד למיזוג.
אלא, שהתנהלות מהנוסח הזה, נוסח ימי קניה ענקיים שאינם במסגרת העונה אלא משיקולים רווחיים כאלו ואחרים של הרשת, בדומה לשבוע הספר במובנים מסויימים, אינה מקובלת בציבור החסידי הישראלי, לכאורה.
היא מאד מקובלת בציבור הנשים, וכנראה גם בציבור הגברים החסידיים דפוס בארא פארק. כאן- מתאים פחות, עד היום לפחות.
דעתי האישית בעניין, שנוסח הקניה הזה לא מקובל בפלחי השוק המוזכרים משום שהוא אינו נוח לו, בשל הרגלי הקניה השונים יחסית שלו. כמובן, שיש כאן מקום לדעה אחרת, שהיא זו שהובילה לכאורה את הקו בקמפיין, הגורסת כי הרגלי השוק האלו בהחלט מסוגלים להתערות בפלחי השוק שהסגנון זר להם, לעת עתה. ישפטו המומחים, לאחר שישמעו עדויות של השותפים...
חשוב, כמובן, לשים אצבע על התופעה הזו, כי אולי-אולי, כמו בעוד הרבה תחומים, ההרגל האמריקאי משפיע גם על ההרגל הישראלי.
אלא, שלאחר חקירה ודרישה בעניין, נכנסה לתמונה נקודה נוספת שמשפיעה על הדיון הזה, אוהו משפיעה.
החנות התמזגה עם אחותה-מתחרתה לא בשל העוגה שגדולה על חלקיה,אלא משום שלצד אחד לפחות- לא היתה עוגה מספיקה!
המדובר ברשת G&G שפרצה לחיי עולם ההלבשה החסידי בסערה, עם טרקלין מרווח וענק, כורסאות נוחות מדגמים עליהם יושבים אדמור"ים, צעירים אמנם, אך אדמורי"ם... ועוד שלל פינוקים שנועדו לגרום ל"חוויית משתמש", במושגי נער-חסידי-פרומער בן 14. המחיר- היה די בהתאם, בהתחשב בעלויות הרבות שגבתה, מן הסתם החנות לבעליה.
ציבור הרוכשים הצביע ברגליו, כך על פי ה"מומחים" והעדיף את חיסכון הגרוש על פני הנוחות הרגעית, והמשיך לגדוש את מרתפי החנויות הצפופות והלא נוחות, אך הזולות.
וכאן הבן שואל, לגבי מסע ה"סייל": האם לא לכך התכוון איינשטיין כשאמר שטיפשות היא לחזור על אותה פעולה ולצפות לתוצאה שונה?
נ.ב. חיכיתי עד היום, סיום המבצע, לצאת ידי חשש "קידום אינטרסים" למרות שאין לי כזה כלל וכלל, אך לצאת אף ידי שיטת בריסק החלטתי לחכות...
הקמפיין עסק בסיילללללל (המריחה במקור) של רשת ההלבשה החסידית G&G, שהתמזגה, כך לפי השמועות והפרסומים, עם רשת GB מתחרה של הראשונה עד למיזוג.
אלא, שהתנהלות מהנוסח הזה, נוסח ימי קניה ענקיים שאינם במסגרת העונה אלא משיקולים רווחיים כאלו ואחרים של הרשת, בדומה לשבוע הספר במובנים מסויימים, אינה מקובלת בציבור החסידי הישראלי, לכאורה.
היא מאד מקובלת בציבור הנשים, וכנראה גם בציבור הגברים החסידיים דפוס בארא פארק. כאן- מתאים פחות, עד היום לפחות.
דעתי האישית בעניין, שנוסח הקניה הזה לא מקובל בפלחי השוק המוזכרים משום שהוא אינו נוח לו, בשל הרגלי הקניה השונים יחסית שלו. כמובן, שיש כאן מקום לדעה אחרת, שהיא זו שהובילה לכאורה את הקו בקמפיין, הגורסת כי הרגלי השוק האלו בהחלט מסוגלים להתערות בפלחי השוק שהסגנון זר להם, לעת עתה. ישפטו המומחים, לאחר שישמעו עדויות של השותפים...
חשוב, כמובן, לשים אצבע על התופעה הזו, כי אולי-אולי, כמו בעוד הרבה תחומים, ההרגל האמריקאי משפיע גם על ההרגל הישראלי.
אלא, שלאחר חקירה ודרישה בעניין, נכנסה לתמונה נקודה נוספת שמשפיעה על הדיון הזה, אוהו משפיעה.
החנות התמזגה עם אחותה-מתחרתה לא בשל העוגה שגדולה על חלקיה,אלא משום שלצד אחד לפחות- לא היתה עוגה מספיקה!
המדובר ברשת G&G שפרצה לחיי עולם ההלבשה החסידי בסערה, עם טרקלין מרווח וענק, כורסאות נוחות מדגמים עליהם יושבים אדמור"ים, צעירים אמנם, אך אדמורי"ם... ועוד שלל פינוקים שנועדו לגרום ל"חוויית משתמש", במושגי נער-חסידי-פרומער בן 14. המחיר- היה די בהתאם, בהתחשב בעלויות הרבות שגבתה, מן הסתם החנות לבעליה.
ציבור הרוכשים הצביע ברגליו, כך על פי ה"מומחים" והעדיף את חיסכון הגרוש על פני הנוחות הרגעית, והמשיך לגדוש את מרתפי החנויות הצפופות והלא נוחות, אך הזולות.
וכאן הבן שואל, לגבי מסע ה"סייל": האם לא לכך התכוון איינשטיין כשאמר שטיפשות היא לחזור על אותה פעולה ולצפות לתוצאה שונה?
נ.ב. חיכיתי עד היום, סיום המבצע, לצאת ידי חשש "קידום אינטרסים" למרות שאין לי כזה כלל וכלל, אך לצאת אף ידי שיטת בריסק החלטתי לחכות...
